Show Aramaic text  Show Transliteration

22

 22 וְדֶרֶךְ סוֹד, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצֹעַ מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, שֶׁהֵן ה' ה'. בַּעַל הַבַּיִת - זֶה ו' שֶׁל הָאֶמְצַע. (וּבְצוּרָה זוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה) וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְרַעַבְתָנוּת, יָכוֹל לִבְצֹעַ בָּהּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּבֵּיצָה. מַה זֶּה כַּבֵּיצָה? י' וְי'. וְהֵן הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נִקְרָאִים פֵּרוּרִים שֶׁבְּכַזַּיִת. וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד טִפּוֹת הַזֶּרַע. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶן וְזוֹרְקָן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב טז) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ: אַיֵּה מִי שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו? וְלֹא מוֹצֵא.

 22 וְאֹרַח רָזָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצוֹעַ מִשְּׁנֵי כִּכָּרוֹת, דְּאִינּוּן ה' ה'. בַּעַל הַבַּיִת, דָּא ו' דְּאֶמְצָעִיתָא. (וכגוונא דא ובגין דא) וּבְגִין דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה כְּרַעַבְתָּנוּתָא, יָכִיל לְמִבְצַע בָּהּ לְכָל חַד וְחַד כַּבֵּיצָה. מַאי כַּבֵּיצָה. י' וְי'. אִינּוּן נְקוּדִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי פִּרוּרֵי בְּכַזַּיִת. וְאִלֵּין לָקֳבֵל טִפִּין דְּזֶרַע, וּמַאן דִּמְזַלְזֵל בְּהוֹן, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עֲנִיּוּתָא קָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָזִיל נָע וָנָד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב טו) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צווֵֹחַ אַיֵּה מַאן דִּמְרַחֵם עָלֵיהּ, וְלָא יִשְׁכַּח.

vederech sod, ba'al habayit botzea - zeh ha'ammud ha'emtza'i, shehu kav ha'emtza'i. uveshabat tzarich livtzoa mishettei kikarot, shehen 'he 'he. ba'al habayit - zeh v' shel ha'emtza. (uvetzurah zo. umishum zeh) uchedei shello yera'eh chera'avtanut, yachol livtzoa bah lechal echad ve'echad kabeitzah. mah zeh kabeitzah? yod v yod. vehen hannekudot shel hashem hakkadosh, nikra'im perurim shebechazzayit. ve'ellu keneged tipot hazzera. umi shemmezalzel bahen vezorekan bemakom shello tzarich, ha'aniut rodefet acharav, veholech na vanad. zehu shekatuv (yvv tz) noded hu lallechem ayeh. ve'ein lechem ella torah, vehu tzoveach: ayeh mi shemmerachem alav? velo motze

ve'orach raza, ba'al habayit botzea, da ammuda de'emtza'ita, de'ihu kav ha'emtza'i. uveshabat tzarich livtzoa mishenei kikarot, de'innun 'he 'he. ba'al habayit, da v' de'emtza'ita. (vchgvvn d vvgyn d) uvegin dela le'itchaza'ah kera'avttanuta, yachil lemivtza bah lechal chad vechad kabeitzah. ma'y kabeitzah. yod v yod. innun nekudin dishma kadisha, itkerei pirurei bechazzayit. ve'illein lakovel tipin dezera, uma'n dimzalzel behon, vezarik lon ba'atar dela itzterich, aniuta ka radif abatreih, ve'azil na vanad. hada hu dichtiv, (yvv tv) noded hu lallechem ayeh. veleit lechem ella torah, vehu tzvoach ayeh ma'n dimrachem aleih, vela yishkach

Translations & Notes

יש ג׳ בחינות: כריעה, השתחוויה, וזקיפה.
א.כריעה, כריעת הברכיים וראשו זקוף, שפירושו חיסרון של ג״ר. כי כריעת הברכיים היא ביטול נה״י דכלים, והחסר נה״י דכלים חסר ג״ר דאורות, מטעם ערך ההופכי שיש מאורות לכלים. וזקיפת הראש, מורה על רצון לקבל חכמה, שהוא כריעה, שאנו כורעים במילה ברוך, מלכות, שמורה שהמלכות צריכה לחכמה, כי ע״כ הראש זקוף, ומורה שהיא חסרה מחכמה. וע״כ הברכיים כפופות, שמורה שאין שם ג״ר.
ב.השתחוויה, כפיפת הראש בלבד, שמורה שאין צריך לחכמה אלא לחסד, כי חפץ חסד הוא, וע״כ כופף ראשו, שהם כלים דג״ר. וזהו קו ימין דז״א, המקבל מאו״א, ואינו חפץ בחכמה אלא בחסדים. וע״כ משתחווים במילה אתה, קו ימין.
ג. זקיפה, שכל ג׳ חלקי הגוף חב״ד חג״ת נה״י זקופים, שמורה שיש לו חכמה וחסדים ביחד, וע״כ ראשו זקוף וגם הברכיים זקופות. וזהו קו האמצעי, ת״ת. ע״כ זוקפים במילה הויה, קו האמצעי, הכולל הכול.
בעל הבית בוצע, זהו עמוד האמצעי, קו האמצעי, ז״א. ובשבת צריך לבצוע מב׳ חלות, ה׳ ה׳ דהויה. בעל הבית זהו ו׳ דהויה שבאמצע ב׳ אותיות ה'. ובכדי שלא יהיה נראה כמו זוללות, יכול לבצוע בה לכל אחד ואחד כביצה. כביצה, הוא י׳ דהויה וכזית הוא י׳ דאדני, שהן נקודות של שם הקדוש. ונקראים, פירורים בכזית. והם הפירורים כנגד טיפות זרע. לפיכך, מי שמזלזל בפירורים וזורק אותם במקום שלא צריך, עניות רודפת אחריו, והולך נע ונד. כמ"ש, נודד הוא ללחם איֵה. ואין לחם אלא תורה. והוא צועק, איה מי שירחם עליו, ולא ימצא מי שירחם עליו.

23

 23 וּפֵרוּרִים בְּכַזַּיִת, הֵם בְּצַדִּיק, וְהוּא כּוֹתֵשׁ כְּתִישׁוֹת מֵאוֹתָם הַזֵּיתִים. וְהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְלָכֵן הָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.

 23 וּפִרוּרִים בְּכַזַּיִת, אִינּוּן בְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ כַּתִישׁ כְּתִישׁוּ מֵאִינּוּן זֵיתִים. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. (משלי י) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק חַי עָלְמִין, וּבְגִין דָּא אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.

uferurim bechazzayit, hem betzadik, vehu kotesh ketishot me'otam hazzeitim. veha'oreach mevarech, (mshly d) ve'orach tzadikim ke'or nogah. berachot lero'sh tzadik chay ha'olamim, velachen ha'oreach mevarech

ufirurim bechazzayit, innun betzadik, de'ihu katish ketishu me'innun zeitim. ve'oreach mevarech, (mshly d) ve'orach tzadikim ke'or nogah. (mshly y) berachot lero'sh tzadik chay alemin, uvegin da oreach mevarech

Translations & Notes

וע"כ בתפילה אדם כורע בברוך, משום שהוא עולם כפוף למעלה, כי המלכות כפופה, שחסרה ג״ר וראש, וכפופה למעלה לז״א, שאינה יכולה לזקוף את עצמה מעצמה, אלא ז״א צריך לזקוף אותה, כמ"ש, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, שפירושו, שהמלכות לא תזדקף מעצמה, אלא בעלה יקים אותה. ע״כ צריכים לכרוע בברוך, שמורה על המלכות הכפופה. וזהו השינוי בין ברוך שבתפילה בין ברוך שבשאר ברכות, כי בברוך של ברכות המצוות וברכות הנהנין, אנו מכוונים בברוך להמשיך שפע מלמעלה למטה. כי ברוך של ברכות המצוות והנהנין, מורה על או״א עילאין, שממשיכים משם המוחין לישסו״ת, ומישסו״ת לז״א, במילים, אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם. ומז״א למלכות ולתחתונים בשאר מילות הברכה. אבל כאן במצוות, ממשיכים מלמטה למעלה, שמעלים הברכה עד למלכות, ובמילה ברוך מעוררים את המלכות בכריעה, לקבל חסדים מאתה. ואח״כ לקבל זקיפה מהויה. ואח"כ מעלים אותה לקבל מאלוקינו, בינה. ואח״כ מאלוקי אבותינו, חכמה. ובשאר המילים ממשיכים השפע מלמעלה למטה. הרי שבברכות התפילה מכוונים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, שלא כבברכות המצוות והנהנין, שמכוונים מלמעלה למטה, להשפיע ברכות מלמעלה למטה, מאו״א לישסו״ת, ומישסו״ת לז״א ולמלכות ולתחתונים. חוץ מברכות התפילה, שהם תיקון אדונם. הן עולות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, כי מתחילים במלכות בכריעה. ולחסד שהוא אתה. ולז״א, הויה. ואלוקינו, בינה. ואלוקי אבותינו, חכמה. ומשם ממשיכים מלמעלה למטה עד לעוה"ז.
פירורים כזית, הם בצדיק, יסוד, שהוא כותש כתישות מאלו הזיתים, הספירות, שמוציא מהן השמן, השפע. ואורח מברך, צדיק, כמ״ש, ואורַח צדיקים כאור נוגה. וכן, ברכות לראש צדיק חי עולמים. ומשום זה אורח, שהוא צדיק, יסוד, מברך.
הילד [הינוקא]

24

 24 בֵּין כָּךְ הֲרֵי בָּא אֵלָיו הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי אֲנִי וְהַחֲבֵרִים לְאַכְסַנְיָה אַחַת, וְהָיָה שָׁם תִּינוֹק אֶחָד, קָם וְהִתְקִין לָנוּ מְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן, הוּא מֵעַצְמוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה אֶלָּא מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהִתְקִין שֻׁלְחָן מִכָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, אֲבָל (איוב לב) צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם, עַד שֶׁאֶטֹּל רְשׁוּת מִכֶּם. אָמַרְתִּי לוֹ, אֱמֹר בְּנִי מַלְאַךְ ה'.

 24 אַדְּהָכִי, הָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא אָתָא לְגַבֵּיהּ. וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, יוֹמָא חַד אֲזִילְנָא אֲנָא וְחַבְרַיָּיא לְאַכְסַנְיָא חֲדָא, וַהֲוָה תַּמָּן יַנוּקָא חֲדָא. קָם וְתָקִין לָן מְנַרְתָּא וּפָתוֹרָא אִיהוּ מִגַּרְמֵיהּ, כְּאִלּוּ הֲוָה מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין, וְלָא הֲוָה אֶלָּא מִבֶּן חָמֵשׁ שְׁנִין. וְתָקִין פָּתוֹרָא מִכָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. אָמַר, הָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּבַעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, אֲבָל (איוב לב) צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָּחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם. עַד דְּאֶטּוֹל רְשׁוּת מִכֶּם. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי מַלְאָכָא דַּיְיָ'.

bein kach harei ba elav hammenorah hakkedoshah ve'amar, ro'eh hanne'eman, yom echad halachtti ani vehachaverim le'achsanyah achat, vehayah sham tinok echad, kam vehitkin lanu menorah veshulchan, hu me'atzmo ke'illu hayah me'esrim shanah, velo hayah ella miben chamesh shanim, vehitkin shulchan mikal minei ma'achal umishtteh. amar, harei pereshuha raboteinu sheba'al habayit botzea ve'oreach mevarech, aval (yvv lv) tza'ir ani leyamim ve'attem yeshishim al ken zachaltti va'ira mecha'ot de'i etchem, ad she'ettol reshut mikem. amartti lo, emor beni mal'ach 'he

adehachi, ha butzina kadisha ata legabeih. ve'amar, ra'ya meheimana, yoma chad azilna ana vechavrayay le'achsanya chada, vahavah tamman yanuka chada. kam vetakin lan menartta ufatora ihu migarmeih, ke'illu havah me'esrin shenin, vela havah ella miben chamesh shenin. vetakin patora mikal minei ma'achal umishtteh. amar, ha okemuha rabanan deva'al habayit botzea ve'oreach mevarech, aval (yvv lv) tza'ir ani leyamim ve'attem yeshishim al ken zachaltti va'ira mecha'uot de'i etchem. ad de'ettol reshut mikem. amar leih, eima beri mal'acha da'adonay

Translations & Notes

במילה ברוך שבברכת תפילת שמונה עשרה, אדם כורע בו בברכיו, כי מלכות כפופה, חסרת ראש וג״ר, כי כפיפת הברכיים מורה על חיסרון של נה״י דכלים וג״ר דאורות, הנקראות ראש. ולכפיפת הראש מכוונים באתה, שמורה על הכוהן, חסד דז״א, המקבל חסדים מאו״א עילאין, וע״כ אינו חסר ג״ר, אלא שכופף הראש, ג״ר, שמורה שאינו רוצה בחכמה אלא בחסדים. אבל החסדים האלו הם ג״ר, משום שחכמה אינו חסרה לו, שזה מורה כפיפת ראשו. ונמצא שכפיפת הראש הוא הראש שלו, ממש כאו״א עילאין. כי אחר שיש לז״א התכללות מחכמה, נבחן החסד שלו כמו אוירא דכיא דאו״א, שאינם מקבלים חכמה לעולם. וכופף ראשו באתה, משום ש"אתה" נקרא ראש, החסד המרומז באתה הוא ראש, אע״פ שהוא חסדים בלי חכמה. שזה הרמז, שכוהן נוטל בראש, לרַמז, אע״פ שהוא חסד לבד נחשב לו לראש, והוא תמיד ראש, משום שמקבל מאו״א שזיווגם אינו נפסק. ומשום זה הכריעה היא בברוך, שמורה על המלכות, שצריכה חכמה, כי ראשה זקוף, ואין לה חכמה, שזה מורה הכריעה. וע״כ היא חסרת ראש. וכפיפת הראש היא באתה, שמורה שדוחה חכמה שבראש, ובוחר בחסדים בלי חכמה, שמקבל מאו״א, שהם ראש וג״ר, כמו חכמה. ולולא כפיפת ראש של הכוהן, חסד, לא היה לו ג״ר, כי זקיפת הראש מורה שצריך חכמה. ואם צריך, הרי הוא בחיסרון כמו המלכות. אלא כפיפת הראש מורה על ג״ר של חסדים, מחמת דחיית ג״ר דחכמה. שזה תלוי בזה.
בכל ברכה מברכות התפילה, כשהכוהן מגיע למילה אתה, שמורה על מידת החסד דז״א, הוא כופף ראשו, כדי להמשיך ג״ר דחסדים מאו״א, שאי אפשר להמשיכם, אלא ע״י כפיפת הראש. והמלך, כשכורע בתחילת שמונה עשרה, אינו זוקף עד שמסיים תפילתו. משום שהקב״ה אמר אל הלבנה, לכי ומעטי את עצמך, ועוד לא הזדקפה הלבנה, המלכות, ממיעוט הזה. כי זקיפת המלכות אינה מעצמה, אלא ע״י ז״א בעלה. כי אחר מיעוט הירח, שירדה המלכות מחזה ולמטה, אין לה מעצמה כלום, והן חכמה והן חסדים צריכה לקבל מז״א. כמ"ש על זמן ששת אלפים שנה, נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל. כי לא תוסיף קום מעצמה, אלא בעלה יקים לה. ולפיכך אין זקיפה זו, שאנו זוקפים הראש במילה הויה, שבברכות התפילה, נחשבת אל המלכות עצמה לזקיפה, אלא לעת"ל בגמה"ת, שייתקן מיעוט הירח, אז יקום המלכות מעצמה. כי הנביאים לא ניבאו אלא עד ימות המשיח, ולא בגמה"ת.
ולפיכך המלך, שהוא מרכבה לעצם מידת המלכות, אין לו זקיפה מטרם גמה"ת. כי מזמן שנאמר ללבנה, שתמעט את עצמה, לא זקפה את עצמה עוד, אלא נפלה ולא תוסיף קום. ולפיכך גם המלך, שהוא מרכבה אליה, אין לו זקיפה עוד אחר הכריעה. עד גמה"ת, שייתקן מיעוט הירח.
בעל הבית בוצעַ ואורח מברך
בתוך כך, רבי שמעון בא למשה, ואמר: משה, יום אחד הלכתי אני והחברים למלון אחד, והיה שם ילד אחד, קם וערך לנו, מעצמו, מנורה ושולחן, כאילו היה בן עשרים שנה, ולא היה אלא כבן חמש שנה. וערך השולחן מכל מיני מאכל ומשתה. ואמר, הרי לומדים, שבעל הבית בוצע ואורח מברך. אבל צעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא, מחוֹות דֵעי אֶתכם, עד שאקח מכם רשות. אמרו לו, אמור בני, מלאך ה׳.
Prev Zohar
Next Zohar