52

 52 וְעוֹד בְּדֶרֶךְ סוֹד, שֶׁכָּל הָעֲנִיִּים מִצַּד הָאוֹת ד', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים קטז) דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ. וְאוֹת ד' שֶׁל אֶחָד שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים יז) לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁהִיא ד', כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל הַשֻּׁלְחָן. בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הָאוֹת ד' צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים.

 52 וְעוֹד בְּאוֹרַח רָזָא, דְּכֻלְּהוּ עֲנִיִּים מִסִּטְרָא דְּאָת ד', דְּאִתְּמַר בָּהּ (תהלים קטז) דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ. וְאוֹת ד' דְּאֶחָד, דְּצָרִיךְ לְאַרְכָאָה בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, וּבְגִין דָּא, צָרִיךְ לְאַרְכָאָה עַל פָּתוֹרָא, דְּאִיהִי ד', כְּלִילָא מְד' רַגְלִין דְּפָתוֹרָא. בְּגִין יְקָרָא דְּאָת דָּלֶי''ת, צָרִיךְ לְאַרְכָאָה עַל פָּתוֹרָא, בְּגִין עֲנִיִּים.

ve'od bederech sod, shekal ha'aniim mitzad ha'ot d', shenne'emar bah (thlym ktz) dalloti veli yehoshia. ve'ot d' shel echad shetzarich leha'arich bah, zehu shekatuv (dvrym yz) leha'arich yamim al mamlachtto, velachen tzarich leha'arich al hashulchan, shehi d', kelulah me'arba raglayim shel hashulchan. bishvil kevod ha'ot d' tzarich leha'arich al hashulchan bishvil ha'aniim

ve'od be'orach raza, dechullehu aniim missitra de'at d', de'ittemar bah (thlym ktz) dalloti veli yehoshia. ve'ot d' de'echad, detzarich le'archa'ah bah, hada hu dichtiv leha'arich yamim al mamlachtto, uvegin da, tzarich le'archa'ah al patora, de'ihi d', kelila med' raglin defatora. begin yekara de'at dale yod't, tzarich le'archa'ah al patora, begin aniim

Translations & Notes

ועוד, כי כל העניים מצד אות ד׳, שכתוב בה, דַלוֹתי ולי יהושיע. ואות ד׳ שבאחד צריכים להאריך בה, כמ"ש, להאריך ימים על ממלכתו, ומשום זה צריך להאריך על השולחן, שהוא ד׳, שכלול מן ד׳ רגלי השולחן. ומשום כבוד אות ד', צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים.
כשהמלכות מקבלת משמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, היא בחושך ובדלות, משום שהחכמה אינה יכולה להאיר בה בלי התלבשות בחסדים. ונקראת אז המלכות ד׳, מלשון דלות. והשולחן שבצפון מורה על ד׳ הזו של המלכות. א״ח שבאחד מורה על ט"ס דז״א, שמשפיעים חסדים אל ד', שאז מתלבשת החכמה של ד׳ בחסדים של א"ח, והחכמה מתגלה במלכות. וגילוי חכמה מכונה אורך. לכן נאמר, שצריך להאריך בד׳, להמשיך לה חסדים, כדי שתתגלה החכמה. כמ"ש, להאריך ימים על ממלכתו. כי המלכות, ד׳ דאחד, קצרת ימים, שהחכמה שבה כבויה ואינה מאירה. וע״י החסדים היא משיגה אריכות ימים, שהוא גילוי הארת החכמה. ומשום כבוד אות ד', צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים, ואותם ששורשם מאות ד׳, שהם עניים כמו המלכות, יקבלו שפע החסדים, ויחיו. ונאמר, שעני חשוב כמת, כי להיותו נמשך מד׳ זו, הרי כל אורותיו כבויים, והוא דומה למת. וע״י הצדקה, המשכת החסדים, מתלבשת החכמה בחסדים, ומאירה. ואור החכמה נקרא אור החיים. ולכן נאמר, שהוא מחיה אותו עם הצדקה.

53

 53 וּבִשְׁבִילוֹ בֵּאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מָצָא כְּמוֹ מִדַּת הַדַּלּוּת. וְהִקְשׁוּ עַל זֶה, מִשּׁוּם שֶׁבֵּאֲרוּהָ הָרִאשׁוֹנִים, כְּחֶשְׁבּוֹן מִינֵי מִיתוֹת שֶׁהֵם כְּחֶשְׁבּוֹן תּוֹצָאוֹת, וְחֶסְרוֹן כִּיס קָשֶׁה מִכֻּלָּם, וְאֵיךְ הֵם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא נִמְצְאָה לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה יָפָה כְּמוֹ עֲנִיּוּת?

 53 וּבְגִינֵיהּ אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּבִקֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִדָּה יָפָה לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא אַשְׁכַּח כְּמִדָּה דְּדַלּוּת. וְאַקְשׁוּ עָלָהּ, בְּגִין דְּאוֹקְמוּהָ קַדְמָאֵי, כְּחוּשְׁבָן מִינֵי מִיתוֹת דְּאִינּוּן כְּחוּשְׁבָן תּוֹצָאוֹת, וְחֶסְרוֹן כִּיס קָשֶׁה מִכּוּלָן, וְאֵיךְ אַמְרִין אִינּוּן, דְּלָא אַשְׁכַּח לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה יָפָה כַּעֲנִיּוּתָא.

uvishvilo be'aru raboteinu, shebikkesh hakkadosh baruch hu midah yafah leyisra'el velo matza kemo midat hadallut. vehikshu al zeh, mishum shebe'aruha hari'shonim, kecheshbon minei mitot shehem kecheshbon totza'ot, vechesron kis kasheh mikullam, ve'eich hem omerim shello nimtze'ah leyisra'el midah yafah kemo aniut

uvegineih okemuha rabanan, devikkesh kudesha berich hu midah yafah leyisra'el, vela ashkach kemidah dedallut. ve'akshu alah, begin de'okemuha kadma'ei, kechushevan minei mitot de'innun kechushevan totza'ot, vechesron kis kasheh mikulan, ve'eich amrin innun, dela ashkach leyisra'el midah yafah ka'aniuta

Translations & Notes

ובשבילה לומדים, שביקש הקב״ה מידה יפה לישראל. ולא מצא, אלא מידת הדלות. ושאלו עליה, שהרי התבאר, שחשבון מיני מיתות הם כחשבון תוצאו״ת, וחֶסרון כיס קשה מכולן. ואיך הם אומרים, שלא מצא מידה יפה לישראל כעניות?

54

 54 אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל עַם וְלָשׁוֹן, (ישעיה ח) וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הֵם קִיּוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדָּה הַזּוֹ, וְלֹא מַכְחִישִׁים בּוֹ. וְלָכֵן בַּמִּדָּה הַזּוֹ הֵם יִגָּאֲלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמואל-ב כב) וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ. וְעָנִי לְשׁוֹן וְעִנּוּי. שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ לְאָדָם עֹשֶׁר וְהוּא בֶּחֳלָאִים וּבְמַכּוֹת, נִקְרָא עָנִי, אוֹ שֶׁמְּצַעֲרִים אוֹתוֹ בִּגְלָלוֹ, וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא רָשׁ מִמֶּנּוּ, וְהוּא הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

 54 אֶלָּא, בְּגִין (דכל עמא ולישנא), דְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת (ישעיה ח) וְהָיָה כִּי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, אִינּוּן קַיָּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי מִדָּה, וְלָא אַכְחִישִׁין בֵּיהּ. וּבְגִין דָּא, בְּמִּדָּה דָּא יִתְפָּרְקוּן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל ב כב) וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ. וְעָנִי לִישָׁנָא דְּעִנּוּי, דְּאֲפִילּוּ אִית לֵיהּ לְבַּר נָשׁ עוּתְרָא, וְאִיהוּ בְּמַרְעִין וּבְמַכְתְּשִׁין, עָנִי אִתְקְרֵי, אוֹ דְּדַחֲקִין לֵיהּ בְּגִינֵיהּ, וְצַעְרִין לֵיהּ כָּל יוֹמָא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּאִיהוּ רַשׁ מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ הוֹלֵךְ מֵאֲתָר לַאֲתָר.

ella mishum shekal am velashon, (ysh'yh ch) vehayah chi yir'av vehitkatzaf vekillel bemalko uve'lohav ufanah lema'lah. aval yisra'el hem kium hakkadosh baruch hu bammidah hazzo, velo machchishim bo. velachen bammidah hazzo hem yiga'alu. zehu shekatuv (shmv'l-v chv) ve'et am ani toshia. ve'ani leshon ve'innuy. she'afillu yesh le'adam osher vehu bechola'im uvemakot, nikra ani, o shemmetza'arim oto biglalo, umetza'arim oto bechal yom. kal sheken mi shehu rash mimmennu, vehu holech mimmakom lemakom

ella, begin (dchl m vlyshn), de'oved kochavim umazzalot (ysh'yh ch) vehayah ki yir'av vehitkatzaf vekillel bemalko uve'lohav ufanah lema'lah. aval yisra'el, innun kayayma dekudesha berich hu beha'y midah, vela achchishin beih. uvegin da, bemmidah da yitparekun. hada hu dichtiv, (shmv'l v chv) ve'et am ani toshia. ve'ani lishana de'innuy, de'afillu it leih lebar nash utera, ve'ihu bemar'in uvemachtteshin, ani itkerei, o dedachakin leih begineih, vetza'rin leih kal yoma. kal sheken ma'n de'ihu rash minneih, ve'ihu holech me'atar la'atar

Translations & Notes

אלא משום שכל עם ולשון, כתוב עליהם, והיה כי ירעב והתקצף וקילל במלכו ובאלוקיו ופנה למעלה. אבל ישראל הם בברית הקב״ה במידה זו, ואינם מכחישים בו. ומשום זה במידה זו ייגאלו. כמ"ש, ואת עם עני תושיע. עני לשון עינוי, שאפילו יש לאדם עושר והוא במחלות וייסורים, נקרא עני. או שמצֵרים אותו בשביל העושר שלו, ומצערים אותו בכל יום. וכש"כ מי שהוא רש ממנו, שחסר מלמלא צרכיו, והולך ממקום למקום, ודאי שנקרא עני.