190 בֹּא רְאֵה, הַנָּהָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ דִּין, יוֹצְאִים דִּינִים מִצִּדּוֹ וּמִתְחַזְּקִים בּוֹ. וּכְשֶׁיִּצְחָק מִתְחַזֵּק (בְּדִינָיו) בְּבָנָיו, אֲזַי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מִתְכַּנְּסִים לְדִין, וְכִסֵּא הַדִּין מִתְתַּקֵּן, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין וְדָן אֶת הָעוֹלָם. אָז, תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְסַלֵּק כִּסֵּא הַדִּין וּלְתַקֵּן כִּסֵּא שֶׁל רַחֲמִים, וּבַמֶּה? בַּשּׁוֹפָר.
191 רַבִּי אַבָּא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, הֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת שָׁאַלְתִּי עַל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה מַה זֶּה אוֹמֵר, וְעַד כָּאן לֹא הִתְיַשַּׁבְתִּי בוֹ. אָמַר לוֹ, הֲרֵי וַדַּאי זֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִים בְּיוֹם הַדִּין (הַזֶּה) שׁוֹפָר וְלֹא קֶרֶן, מִשּׁוּם שֶׁקֶּרֶן הֲרֵי נוֹדָע בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִיא, וּלְהִדָּבֵק בְּדִין אֵינֶנּוּ רוֹצִים. אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, בִּדְבָרִים וּבְמַעֲשִׂים צְרִיכִים לְהֵרָאוֹת וּלְהָעִיר דְּבָרִים נִסְתָּרִים.
192 בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתוֹ שׁוֹפָר עֶלְיוֹן, שֶׁבּוֹ הָאוֹר שֶׁל הַכֹּל, מִסְתַּלֵּק וְלֹא מֵאִיר לַבָּנִים, אֲזַי מִתְעוֹרֵר הַדִּין, וְהַכִּסְאוֹת מְתֻקָּנִים לְבֵית הַדִּין, וְזֶה הַשּׁוֹפָר, נִקְרָא אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, תָּקְפּוֹ שֶׁל יִצְחָק, תִּשְׁבַּחַת הָאָבוֹת, כְּשֶׁמִּתְעַלֶּה אוֹתוֹ שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁאֵין מֵינִיק אֶת הַבָּנִים, אֲזַי יִצְחָק מִתְחַזֵּק, וּמִתְתַּקֵּן לָדוּן אֶת הָעוֹלָם.