Unity Zohar
220 וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִכְּלָל שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְשִׂמְחָה. וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד, בְּכַמָּה תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וַאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי (יִצְחָק) אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וְגוֹ', שֶׁרָאָה שֶׁהֲרֵי צֵידוֹ לֹא הָיָה כְלוּם. עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ, הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ', אֵלּוּ הַחֲזָקִים וְהַהֲמוֹנִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, וְזֶה קָשֶׁה לוֹ מֵהַכֹּל. וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב, לָלֶכֶת אַחֲרָיו וּלְהִתְגָּרוֹת בּוֹ תָּמִיד.
221 וְיַעֲקֹב הָלַךְ בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בָּרַח לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְשָׂם עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית, עַד שֶׁבָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל שֶׁעֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, כֻּלָּם מְקַטְרְגִים מְזֻמָּנִים לְקַטְרֵג לָהֶם. מִיָּד - וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת. (בראשית לב) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי וְגוֹ'. עַד שֶׁנָּטַל עֵצָה וְאָמַר, כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי. וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה וְגוֹ', עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְגוֹ'.
222 גְּמַלִּים וְגוֹ', כָּךְ הוּא הַצַּד שֶׁלּוֹ. גְּמַלִּים הוּא נָחָשׁ, כְּמִין גָּמָל. בְּשָׁעָה שֶׁפִּתָּה סָמָאֵ''ל אֶת אָדָם, רָכַב עַל נָחָשׁ כְּמִין גָּמָל. שָׁנִינוּ, מִי שֶׁרוֹאֶה גָמָל בַּחֲלוֹמוֹ, מִיתָה נִקְנְסָה עָלָיו מִלְמַעְלָה וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה. וְהַכֹּל אֶחָד.
