238 וְלֹא זֶה בִּלְבַדּוֹ, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּזֻמָּן הַמַּלְשִׁין וְנִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת, צְרִיכִים לָשִׂים כְּנֶגְדּוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק וְיַעֲזֹב אֶת יִשְׂרָאֵל. בַּיּוֹם הַזֶּה מְזֻמָּן הַמַּלְשִׁין לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, מַה זֶּה? אֶלָּא זֶהוּ הַמַּלְשִׁין הַגָּדוֹל מְקַטְרְגָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
239 וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, (שֶׁוַּדַּאי) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻמָּנִים לַעֲבֹר בַּיָּם וּלְהִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, אָמַר: אֲנִי עָבַרְתִּי בָּאָרֶץ הַקְדוֹשָׁה, וְרָאִיתִי שֶׁאֵלֶּה לֹא רְאוּיִים לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. אִם אַתָּה דָּן דִּין - הַדִּינִים שֶׁלָּהֶם כָּאן כְּמוֹ הַמִּצְרִים. מַה שּׁוֹנִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? אוֹ שֶׁיָּמוּתוּ כֻלָּם כְּאֶחָד, אוֹ שֶׁיַּחְזְרוּ כֻלָּם לְמִצְרַיִם. וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ, (בראשית טו) וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה? וַהֲרֵי לֹא עָלוּ מֵחֶשְׁבּוֹנוֹ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר, וְלֹא יוֹתֵר.
240 אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אֶעֱשֶׂה? כָּאן צְרִיכָה הִשְׁתַּדְּלוּת, לְהָבִיא קְרָב כְּנֶגְדּוֹ. אֶתֵּן לוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק, וְיַעֲזֹב אֶת בָּנַי, וַהֲרֵי נִמְצָא בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק. מִיָּד אָמַר לוֹ: הֲשָׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ. מִיָּד חָלַק לוֹ הַמַּלְשִׁין בִּדְבָרִים, וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים.