101

 101 וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם, מִי זֶה נְתִיבֹתֶיהָ? אֵלּוּ הֵם הַשְּׁבִילִים שֶׁיּוֹצְאִים מִלְמַעְלָה, וְאֶת כֻּלָּם לוֹקֵחַ הַבְּרִית הַיְחִידִי שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַבַּיִת, וּמַכְנִיס אוֹתָם לַיָּם הַגָּדוֹל כְּשֶׁהוּא בִּגְבוּרָתוֹ, וְאָז נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם. בֹּא רְאֵה, יוֹסֵף הָיָה בְּרִית שָׁלוֹם, וְהָיָה מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם וְשַׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ.

 101 וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, מַאן נְתִיבוֹתֶיהָ. אִלֵּין אִינוּן שְׁבִילִין דְּנָפְקִין מִלְּעֵילָא, וְכֻלְּהוּ נָקִיט לוֹן בְּרִית יְחִידָאי, דְּאִיהוּ אִקְרֵי שָׁלוֹם, שְׁלָמָא דְבֵיתָא. וְאָעִיל לוֹן לְיַמָא רַבָּא, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וּכְדֵין יָהִיב לֵיהּ שְׁלָמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (ע''כ). תָּא חֲזֵי, יוֹסֵף בְּרִית שָׁלוֹם הֲוָה, וְהֲוָה בְּמִצְרַיִם מַלְכָּא, וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא. וְיַעֲקֹב בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, לָא הֲוָה יָדַע.

vechal netivoteiha shalom, mi zeh netivoteiha? ellu hem hashevilim sheiotze'im milma'lah, ve'et kullam lokeach haberit haychidi shennikra shalom, shelom habayit, umachnis otam layam hagadol keshehu bigvurato, ve'az noten lo shalom. zehu shekatuv vechal netivoteiha shalom. bo re'eh, yosef hayah berit shalom, vehayah melech bemitzrayim veshallit al ha'aretz, veya'akov, mishum shehisttallekah mimmennu hashechinah, lo hayah yodea

vechal netivoteiha shalom, ma'n netivoteiha. illein inun shevilin denafekin mille'eila, vechullehu nakit lon berit yechida'y, de'ihu ikrei shalom, shelama deveita. ve'a'il lon leyama raba, kad ihu betukefeih, uchedein yahiv leih shelama. hada hu dichtiv vechal netivoteiha shalom (''ch). ta chazei, yosef berit shalom havah, vehavah bemitzrayim malka, veshallit al ar'a. veya'akov begin de'isttallak minneih shechintta, la havah yada

Translations & Notes

וכל נתיבותיה שלום. נתיבותיה, אלו הם השבילים היוצאים מלמעלה, מאו"א, המנעול, שמשמש באו"א, שעליה אומר הכתוב, וּשְׁבִילְךָ במים רבים. ונקראים כן משום שאינם פתוחים לכל אדם, אלא ליחידים בלבד. וכולם, אוחז אותם הברית בלבדו, יסוד, שנקרא שלום, שלום בית, ומכניסם לים הגדול, בעת שהוא בגבורתו, שאז נותן לו שלום. וז"ש, וכל נתיבותיה שלום. יוסף היה ברית שלום, שזכה לנתיבות הנ"ל, והיה מלך במצרים, ומושל על הארץ. ויעקב, משום שנסתלקה ממנו השכינה, לא היה יודע.
כי המפתח, שהוא מסך הנמשך מבינה, הנקרא דרך, הממשיך את המוחין דנועם, כמ"ש, דרכיה דרכי נועם. אך המנעול, אינו ממשיך המוחין, וכל תקונו הוא לעשות שלום. כי כל כוחו של קו אמצעי ליחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, הוא ע"י התכללות בתחילה באותו המסך של המנעול.
וכולם, ב' המסכים ביחד, הדרך והנתיב, אוחז אותם רק הברית בלבדו, שהוא יסוד דגדלות, הנקרא יוסף. כלומר, אע"פ שעיקר קו אמצעי הוא ת"ת, אמנם הוא אינו נושא את שני המסכים ביחד, כי להיותו למעלה מחזה דז"א, אין הדינים של המנעול ניכרים בו, כי אינם ניכרים לבחינת דין אלא רק מחזה ולמטה. וע"כ רק יסוד שהוא מחזה ולמטה, אוחז שניהם יחד.
כשהנוקבא בגבורות שליטת השמאל, שאינו רוצה להיכלל בימין, שאז נִקפאִים כל האורות שבו, אז נותן היסוד שלום, שע"י מסך המנעול, המסך דחיריק, מכניע את השמאל ומחברו עם הימין. ואז נעשה שלום בין ימין ושמאל, והאורות נפתחים. וכל נתיבותיה שלום. כי הנתיבות, שהם המנעול, אינם עומדים להמשיך מוחין כמו המפתח, הנקרא דרך, אלא לעשות שלום בין קו ימין לקו שמאל הוא עומד.

102

 102 וְעִם כָּל זֶה, לְיַעֲקֹב הָיָה שֶׁבֶר, כְּדֵי לִקְנוֹת תְּבוּאָה בְּמִצְרַיִם, וּרְאֵה שֶׁהוּא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר, שֶׁיֵּרְדוּ בָנָיו לְמִצְרַיִם, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַרְאוּ עַצְמְכֶם אֶלָּא כְּמוֹ רְעֵבִים, כְּמוֹ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם שֹׂבַע.

 102 וְעִם כָּל דָּא, יַעֲקֹב הֲוָה לֵיהּ תַּבְרָא, בְּגִין לְמִזְבַּן עִבּוּרָא בְּמִצְרַיִם. וְחָמָא דְּאִיהוּ תְּבִירָא עַל תְּבִירָא, דְּיֵחֲתוּן בְּנוֹי לְמִצְרַיִם. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ, בְּגִין דְּלָא תַחֲמוּן גּוּפַיְיכוּ, אֶלָּא כִּרְעֵבִין, כְּגוּבְרִין דְּלֵית לוֹן שָׂבְעָא.

ve'im kal zeh, leya'akov hayah shever, kedei liknot tevu'ah bemitzrayim, ure'eh shehu shever al shever, sheieredu vanav lemitzrayim, vayo'mer ya'akov levanav lammah titra'u, kedei shello tar'u atzmechem ella kemo re'evim, kemo anashim she'ein lahem sova

ve'im kal da, ya'akov havah leih tavra, begin lemizban ibura bemitzrayim. vechama de'ihu tevira al tevira, deyechatun benoy lemitzrayim. vayo'mer ya'akov levanav lammah titra'u, begin dela tachamun gufayeychu, ella kir'evin, keguverin deleit lon save'a

Translations & Notes

ועם כל זה יעקב היה לו שבר כדי לקנות תבואה במצרים. וראה שהוא שבר על שבר, שיַרדו בניו למצרים. וע"כ, ויאמר יעקב לבניו למה תִתְראו, אלא שתַרְאו את עצמכם כרעבים, כאנשים שאין להם שובע.
אע"פ שנסתלקה השכינה מיעקב, עם כל זה היה לו שבר, שהוא מסך המפתח מבחינת הדינים שבו, כדי לקנות תבואה במצרים. להמשיך עליו הארת החכמה דישסו"ת, המכונה חכמת מצרים. אמנם מסך המנעול לא היה ניכר בו לבחינת דין, להיותו ת"ת שהוא מחזה ולמעלה. אבל בניו, שהם מבחינת מחזה ולמטה, יהיה ניכר בהם גם המנעול, אם יֵרדו למצרים. וזהו שראה שהוא שבר על שבר, שיַרדו בניו למצרים. כי יתגלה בהם גם שבר הב', שהוא מסך המנעול. ע"כ, ויאמר לבניו למה תתראו. אלא שתראו את עצמכם כרעבים, מכוח מסך המפתח, הָרָעֵב אחר המוחין, מכוח מסך המנעול, כאנשים שאין להם שובע, משום מסך המנעול, שאין לו שובע בשלמות לפני גמר התיקון.

103

 103 אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, וַדַּאי סוֹד יֵשׁ כָּאן, שֶׁהֲרֵי בְּכָל זְמַן שֶׁהוּא צַעַר בָּעוֹלָם, לֹא צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתָּפֵס בַּחֲטָאָיו, וְעַל כֵּן אָמַר לָמָּה תִּתְרָאוּ, וְהִנֵּה נִתְבָּאֵר.

 103 אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, וַדַּאי רָזָא הָכָא. דְּהָא בְּכָל זִמְנָא דְצַעֲרָא אִיהוּ בְּעַלְמָא, לָא בָּעֵי בַּר נָשׁ, לְאַחֲזָאָה גַרְמֵיהּ בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִתָּפֵס בְּחוֹבוֹי. וְעַל דָּא אָמַר לָמָּה תִּתְרָאוּ, וְהָא אִתְּמָר.

amar rabi chizkiah, vada'y sod yesh ka'n, sheharei bechal zeman shehu tza'ar ba'olam, lo tzarich ha'adam lehar'ot et atzmo bashuk, kedei shello yittafes bachata'av, ve'al ken amar lammah titra'u, vehinneh nitba'er

amar ribi chizkiah, vada'y raza hacha. deha bechal zimna detza'ara ihu be'alma, la ba'ei bar nash, le'achaza'ah garmeih beshuka, begin dela yittafes bechovoy. ve'al da amar lammah titra'u, veha ittemar

Translations & Notes

בכל זמן שיש צער בעולם, אין האדם צריך להראות עצמו בשוק, שלא ייתפס בעוונותיו, שבעלי הדין יראוהו, ויקטרגו עליו ויגלו עוונותיו, כדי להענישו. ועל כן אמר להם יעקב, למה תתראו, כי יש להם לפחד מפני המקטרגים.