119

 119 בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁדִּין הָרָע שׁוֹלֵט, לֹא מֵשִׁיב יָדוֹ מִלְּהָרַע, וּבְשָׁעָה שֶׁהַיָּמִין שׁוֹלֵט עַל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׁבֹּר אוֹתָם, חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם וְלֹא מְכַלֶּה אוֹתָם.

 119 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְדִינָא בִּישָׁא שָׁלְטָא, לָא אָתִיב יְדֵיהּ מִלְאַבְאָשָׁא. וּבְשַׁעְתָּא דִּימִינָא שָׁלְטָא עַל עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְתַבְרָא לוֹן, חָיִיס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְיהוּ, וְלָא שָׁצֵי לוֹן.

bo re'eh, besha'ah shedin hara sholet, lo meshiv yado millehara, uvesha'ah shehayamin sholet al ha'ammim ovedei chochavim umazzalot lishbor otam, chas hakkadosh baruch hu aleihem velo mechalleh otam

ta chazei, besha'tta dedina bisha shaleta, la ativ yedeih mil'av'asha. uvesha'tta dimina shaleta al amin ovedei avodat kochavim umazzalot letavra lon, chayis kudesha berich hu alayeyhu, vela shatzei lon

Translations & Notes

בשעה שדין הרע שולט, אינו משיב ידיו מלהרע. ואפילו צדיקים ניזוקים על ידו, כי מכיוון שניתן רשות למשחית, אינו מבחין בין טוב לרע. ובשעה שהימין שולט על עמים עובדי כוכבים ומזלות לשברם, מרחם הקב"ה עליהם ואינו מכלה אותם. והנך רואה ההפרש הגדול בין רחמי הימין, לדינים של שמאל.

120

 120 וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא, בְּאוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁדָּשׁ בָּהֶם בְּרַגְלָיו, לֹא יָדַע עֲלֵיהֶם, וּפוֹחֵד תָּמִיד. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה תָמִיד נִשְׁמָר מֵהַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַקְּרָב, הָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶם, וְעַל כֵּן לֹא פָחַד לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם בַּקְּרָב.

 120 וּבְּגִין כָּךְ, כָּל מַאן דְּאִיהוּ חָטֵי, בְּאִינוּן חֶטְאִין דְּדָשׁ בְּהוּ בְּרַגְלוֹי, לָא יָדַע בְּהוּ, וְדָחִיל תְּדִירָא. דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה אִסְתַּמַר תָּדִיר מֵחוֹבִין אִלֵּין, וְכַד הֲוָה נָפִיק לִקְרָבָא, הֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ לוֹן. וְעַל דָּא לָא דָחִיל לַאֲגָחָא עִמְּהוֹן קְרָבָא.

umishum kach, kal mi shehu chote, be'otam hachata'im shedash bahem beraglav, lo yada aleihem, ufoched tamid. david hammelech hayah tamid nishmar mehachata'im hallalu, ucheshehayah yotze lakkerav, hayah mefashpesh bahem, ve'al ken lo fachad lehillachem immahem bakkerav

ubegin kach, kal ma'n de'ihu chatei, be'inun chet'in dedash behu beragloy, la yada behu, vedachil tedira. david malka havah isttamar tadir mechovin illein, vechad havah nafik likrava, havah mefashpesh lon. ve'al da la dachil la'agacha immehon kerava

Translations & Notes

ומשום זה, כל מי שחוטא באלו החטאים שאדם דש ברגליו, אינו יודע בהם שחטא, והוא מפחד תמיד. דוד המלך היה נשמר תמיד מאלו העבירות. וכשיצא למלחמה, היה מפשפש בהם, כדי לעשות עליהם תשובה, ועל כן לא היה מתיירא לערוך עימהם מלחמה.

121

 121 וּבֹא רְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ זֶה לֹא בִקֵּשׁ זֶה. דָּוִד אָמַר (תהלים יח) אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלֹט, וְעַל כֵּן רָצָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו לִתְבֹּעַ אֶת חֲטָאָיו וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם.

 121 וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מַלְכִין הֲווּ, מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר, (תהלים יח) אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהֲוָה אִסְתַּמַּר מֵאִלֵּין חוֹבִין, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה. וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ תָּדִיר, וְלָא יִרְדְּפוּן אִינוּן אֲבַתְרֵיהּ לְמִתְבַּע חוֹבוֹי, וְיִפּוֹל בִּידַיְיהוּ.

uvo re'eh, arba'ah melachim ha'u, mah shebikkesh zeh lo vikkesh zeh. david amar (thlym ych) erdof oyevay ve'asigem velo ashuv ad kallotam. mah hatta'am? mishum shehayah nishmar min hachata'im hallalu, velo natan makom lesone'av lishlot, ve'al ken ratzah lirdof achareihem tamid, vehem lo yirdefu acharav litboa et chata'av veyipol bideihem

vetta chazei, arba malchin havu, ma'n desha'il da la sha'il da. david amar, (thlym ych) erdof oyevay ve'asigem velo ashuv ad kallotam. ma'y ta'ma, begin dehavah isttammar me'illein chovin, vela yahiv duchetta lesan'oy leshalleta'ah. ve'al da ba'ei lemirdaf abatrayeyhu tadir, vela yirdefun inun avatreih lemitba chovoy, veyipol bidayeyhu

Translations & Notes

ארבעה מלכים היו, מה ששאל זה, לא שאל זה. דוד אמר, ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כַּלּוֹתָם, משום שהיה נשמר מאלו העבירות שאדם דש ברגליו, ולא נתן מקום לשונאיו לשלוט. ועל כן רצה לרדוף אחריהם תמיד, והם לא ירדפו אחריו, לקטרג על עונותיו, ויפול בידיהם.