137

 137 רַבִּי יוֹסֵי קָם לַיְלָה אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וְהָיָה שָׁם עִמּוֹ יְהוּדִי אֶחָד שֶׁפָּגַשׁ בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (משלי י) לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע - אֵלּוּ הֵם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְהוֹלְכִים אַחַר דִּבְרֵי הָעוֹלָם וְלִכְנֹס אוֹצְרוֹת רֶשַׁע. מַה כָּתוּב? (קהלת ה) וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אוֹצְרוֹת רֶשַׁע.

 137 רִבִּי יוֹסֵי קָם בְּלֵילְיָא חַד לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְהֲוָה תַּמָּן עִמֵּיהּ חַד יוּדָאי, דְּאָעֳרַע בֵּיהּ בְּהַהוּא בֵיתָא. פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאֲמַר, (משלי י) לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, אִלֵּין אִינוּן דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלֵי בָּתַר מִלֵּי דְעַלְמָא, וּלְמִכְנַשׁ אוֹצְרִין דְּחִיּוּבָא. מַה כְּתִיב, וְאָבַד הָעשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע. בְּגִין דְּאִינוּן אוֹצְרוֹת רֶשַׁע.

rabi yosei kam laylah echad lehishttadel battorah, vehayah sham immo yehudi echad shepagash bo be'oto habayit. patach rabi yosei ve'amar, (mshly y) lo yo'ilu otzerot resha utzedakah tatzil mimmavet. lo yo'ilu otzerot resha - ellu hem shello mishttadelim battorah, veholechim achar divrei ha'olam velichnos otzerot resha. mah katuv? (khlt h) ve'avad ha'osher hahu be'inyan ra, mishum shehem otzerot resha

ribi yosei kam beleilya chad le'ishttadela be'orayeyta, vehavah tamman immeih chad yuda'y, de'a'ora beih behahu veita. patach ribi yosei ve'amar, (mshly y) lo yo'ilu otzerot resha utzedakah tatzil mimmavet. lo yo'ilu otzerot resha, illein inun dela mishttadelei be'orayeyta, ve'azelei batar millei de'alma, ulemichnash otzerin dechiuva. mah ketiv, ve'avad ha'sher hahu be'inyan ra. begin de'inun otzerot resha

Translations & Notes

לא יועילו אוצרות רשע וצדקה. אלו הם, שאינם עוסקים בתורה והולכים אחר קניני העולם, ולאסוף אוצרות רשע. מה כתוב, ואָבד העושר ההוא בְּענין רע, משום שהם אוצרות רשע.

138

 138 וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת - אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דְּרָכֶיהָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵץ חַיִּים, וְנִקְרֵאת צְדָקָה, שֶׁכָּתוּב (דברים ו) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ.דָּבָר אַחֵר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת - זוֹ צְדָקָה מַמָּשׁ, וְהִיא בִּשְׁנֵי גְוָנִים וּבִשְׁנֵי צְדָדִים. קוֹרֵא לוֹ תּוֹרָה וְקוֹרֵא לוֹ צְדָקָה, וְהַכֹּל אֶחָד.

 138 וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעִין אוֹרְחָהָא לְאִשְׁתַּדְּלָא (לאסתכלא) בָהּ. דְּהָא אוֹרַיְיתָא עֵץ חַיִּים אִקְרֵי, וְאִתְקְרִיאַת צְדָקָה. דִּכְתִיב, וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ. דָּבָר אַחֵר, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, דָּא צְדָקָה מַמָּשׁ, וּבִתְרֵין גְּוָונִין אִיהוּ, וּבִתְרֵין סִטְרִין. קָרֵי בֵּיהּ אוֹרַיְיתָא, (דף קצט ע''ב) וְקָרֵי בֵּיהּ צְדָקָה, וְכֹלָּא חַד.

utzedakah tatzil mimmavet - ellu shemmishttadelim battorah veyode'im deracheiha lehishttadel bah, sheharei hattorah nikre't etz chayim, venikre't tzedakah, shekatuv (dvrym v) utzedakah tihyeh lanu.davar acher utzedakah tatzil mimmavet - zo tzedakah mammash, vehi bishnei gevanim uvishnei tzedadim. kore lo torah vekore lo tzedakah, vehakol echad

utzedakah tatzil mimmavet, illein demishttadelei be'orayeyta, veyade'in orechaha le'ishttadela (lo'stchlo) vah. deha orayeyta etz chayim ikrei, ve'itkeri'at tzedakah. dichtiv, utzedakah tihyeh lanu. davar acher, utzedakah tatzil mimmavet, da tzedakah mammash, uvitrein gevavnin ihu, uvitrein sitrin. karei beih orayeyta, (df ktzt ''v) vekarei beih tzedakah, vecholla chad

Translations & Notes

וּצדקה תציל ממות. אלו הם העוסקים בתורה ויודעים דרכיה להשתדל בה. כי התורה נקראת עץ חיים, ונקראת צדקה, שכתוב, וּצדקה תהיה לנו, כי נשמור את דברי התורה.
וּצדקה תציל ממות. צדקה ממש, שנותן לעני. צדקה ותורה הכול אחד. תורה, תציל ממות, על שם שהתורה היא עץ חיים. ואם הוא צדקה ממש, תציל ממות, על שם המצווה, שהחיה את העני. והיינו, ב' בחינות, תורה וצדקה, ממש הן ב' אופנים, וטעמי הצלתן ממוות, הן ב' בחינות.

139

 139 אָמַר אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי, וְקוֹרֵא לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ זֶה וַדַּאי שֶׁנִּקְרֵאת שָׁלוֹם. קָם אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי וְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ. פָּתַח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי וְאָמַר, (משלי כח) עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע רִישׁ. הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה, וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא חָכָם מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, אֵיךְ אָמַר שֶׁיִּתְאַמֵּץ אָדָם לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֶיהָ וְיַעֲזֹב חַיֵּי עוֹלָם?.

 139 אָמַר הַהוּא יוּדָאי, וְקָרֵי בֵּיהּ שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי דְאִקְרֵי שָׁלוֹם. קָם הַהוּא יוּדָאי, וְאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדֵיהּ, פָּתַח הַהוּא יוּדָאי וְאֲמַר, (משלי כח) עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רֵישׁ. הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְּאִיהוּ חַכִּים מִכָּל בְּנֵי עַלְמָא, הֵיךְ אָמַר דְּיִשְׁתָּדַּל בַּר נָשׁ לְמִפְלַח אַרְעָא וּלְאִשְׁתַּדְּלָא אֲבַתְרֵיהּ, וְיִשְׁבּוֹק חַיֵּי עָלְמָא.

amar oto hayehudi, vekore lo shalom. amar rabi yosei, kach zeh vada'y shennikre't shalom. kam oto hayehudi vehishttattef immo. patach oto hayehudi ve'amar, (mshly chch) oved admato yisba lachem umeradef reikim yisba rish. hapasuk hazzeh kasheh, vechi shelomoh hammelech, shehu chacham mikal benei ha'olam, eich amar sheiit'ammetz adam la'avod et ha'adamah ulehishttadel achareiha veya'azov chayei olam

amar hahu yuda'y, vekarei beih shalom. amar ribi yosei, hachi hu vada'y de'ikrei shalom. kam hahu yuda'y, ve'ishttattaf bahadeih, patach hahu yuda'y ve'amar, (mshly chch) oved admato yisba lachem umeradef rekim yisba reish. ha'y kera kashya, vechi shelomoh malka de'ihu chakim mikal benei alma, heich amar deyishttadal bar nash lemiflach ar'a ule'ishttadela avatreih, veyishbok chayei alema

Translations & Notes

המלה צדקה, נקראת שלום. עובד אדמתו ישְׂבע לָחם, וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבע רִישׁ. שלמה המלך, שהוא חכם מכל העולם, איך אמר, שהאדם ישתדל לעבוד אדמה, וישתדל אחריה ויניח חיי עולם?