140

 140 אֶלָּא סוֹד הוּא. פָּתַח וְאָמַר, (בראשית ב) וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וּבֵאֲרוּהוּ שֶׁהוּא בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת. בֹּא רְאֵה, לְעָבְדָהּ - זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וּלְשָׁמְרָהּ - זֶה הַמֶּלֶךְ הַתַּחְתּוֹן. הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. לְעָבְדָהּ - [לַזָּכָר] בַּסּוֹד שֶׁל זָכוֹר. וּלְשָׁמְרָהּ - בַּסּוֹד שֶׁל שָׁמוֹר.

 140 אֶלָּא רָזָא אִיהוּ. פָּתַח וְאֲמַר, (בראשית ב) וַיִּקַּח יְיָ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וְאוּקְמוּהָ בְּרָזָא דְקָרְבָּנִין אִיהוּ. תָּא חֲזֵי, לְעָבְדָהּ, דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה. וּלְשָׁמְרָהּ, דָּא מַלְכָּא תַּתָּאָה. עַלְמָא עִלָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה. לְעָבְדָהּ (דדכורא) בְּרָזָא דְזָכוֹר, וּלְשָׁמְרָהּ בְּרָזָא דְשָׁמוֹר.

ella sod hu. patach ve'amar, (vr'shyt v) vayikkach 'he elohim et ha'adam vayannichehu vegan eden le'avedah uleshamerah, uve'aruhu shehu besod hakkarebanot. bo re'eh, le'avedah - zeh hammelech ha'elyon. uleshamerah - zeh hammelech hattachtton. ha'olam ha'elyon veha'olam hattachtton. le'avedah - [lazzachar] bassod shel zachor. uleshamerah - bassod shel shamor

ella raza ihu. patach ve'amar, (vr'shyt v) vayikkach adonay elohim et ha'adam vayannichehu vegan eden le'avedah uleshamerah, ve'ukemuha beraza dekarebanin ihu. ta chazei, le'avedah, da malka illa'ah. uleshamerah, da malka tatta'ah. alma illa'ah, ve'alma tatta'ah. le'avedah (ddchvr) beraza dezachor, uleshamerah beraza deshamor

Translations & Notes

וַיִקח ה' אלקים את האדם... לעוֹבדהּ ולשׂמרהּ. שהיא עבודת הקרבנות. לעוֹבדהּ, זהו מלך העליון, להמשיך שפע ברכות ממלך העליון, ז"א. ולשוֹמרהּ, זהו מלך התחתון, לשמור השפע שקבל מלך התחתון, הנוקבא. שהכתוב מדבר כנגד עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, הנוקבא. לעוֹבדהּ, בסוד זָכור, ז"א. ולשוֹמרהּ, בסוד שָמוֹר, הנוקבא. מטעם זה בלוחות הראשונות, שהיו בבחי' ז"א, כתוב, זָכוֹר את יום השבת לקדשו. ובלוחות האחרונות, שהן בחינת הנוקבא, כתוב, שָמוֹר את יום השבת לקָדשו.

141

 141 וּמִשּׁוּם כָּךְ עֹבֵד אַדְמָתוֹ זֶה גַן עֵדֶן, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲבֹד וְלִמְשֹׁךְ לָהּ בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה, וּכְשֶׁמִּתְבָּרֶכֶת וְנִמְשָׁכוֹת לָהּ בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה, גַּם הוּא מִתְבָּרֵךְ עִמָּהּ. בֹּא רְאֵה שֶׁהַכֹּהֵן שֶׁמְּבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. וּמִשּׁוּם כָּךְ עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם - זֶהוּ הַמָּזוֹן שֶׁלְּמַעְלָה. וּמְרַדֵּף רֵיקִים - מִי שֶׁיִּתְדַּבֵּק בַּצַּד הָאַחֵר שֶׁהוּא מְרַדֵּף רֵיקִים - יִשְׂבַּע רִישׁ וַדַּאי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לַדָּבָר הַזֶּה.

 141 וּבְּגִין כָּךְ, עוֹבֵד אַדְמָתוֹ, דָּא גַן עֵדֶן. דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד וּלְמִפְלַח, וּלְאַמְשָׁכָא לָהּ בִּרְכָאן מִלְּעֵילָא. וְכַד אִתְבָּרְכָא וְאִתְמַשְּׁכָא לָהּ בִּרְכָאן מִלְּעֵילָא, אִיהוּ נָמֵי אִתְבָּרֵךְ בַּהֲדָהּ. תָּא חֲזֵי, דְּכַהֲנָא דִּמְבָרֵךְ, מִתְבָּרֵךְ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר ו) וַאֲנִי אֲבָרַכֵם. וּבְגִין כָּךְ, עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, דָּא הוּא מְזוֹנָא דִלְעֵילָא. וּמְרַדֵּף רֵקִים, מַאן דְּיִתְדַּבַּק בְּסִטְרָא אָחֳרָא, דְּאִיהוּ מְרַדֵּף רֵקִים. יִשְׂבַּע רֵישׁ ודַּאי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זַכָּאָה אַנְתְּ, דְּזָכִית לְהַאי מִלָּה.

umishum kach oved admato zeh gan eden, shetzarich la'asot vela'avod velimshoch lah berachot milma'lah, ucheshemmitbarechet venimshachot lah berachot milma'lah, gam hu mitbarech immah. bo re'eh shehakohen shemmevarech mitbarech, kemo shenne'emar (vmdvr v) va'ani avarachem. umishum kach oved admato yisba lachem - zehu hammazon shellema'lah. umeradef reikim - mi sheiitdabek batzad ha'acher shehu meradef reikim - yisba rish vada'y. amar rabi yosei, ashreicha shezzachita ladavar hazzeh

ubegin kach, oved admato, da gan eden. de'itzterich leme'bad ulemiflach, ule'amshacha lah bircha'n mille'eila. vechad itbarecha ve'itmashecha lah bircha'n mille'eila, ihu namei itbarech bahadah. ta chazei, dechahana dimvarech, mitbarech. kemah de'at amer, (vmdvr v) va'ani avarachem. uvegin kach, oved admato yisba lachem, da hu mezona dil'eila. umeradef rekim, ma'n deyitdabak besitra achora, de'ihu meradef rekim. yisba reish vda'y. amar ribi yosei, zaka'ah ant, dezachit leha'y millah

Translations & Notes

זהו גן עדן, הנוקבא, שהאדם צריך לעשות ולעבוד ולהמשיך לה ברכות מלמעלה, מז"א. וכאשר מתברכת ונמשכות לה הברכות מלמעלה, גם האדם מתברך עמה. ומשום זה, עובד אדמתו, שעובד בשביל להמשיך שפע לנוקבא, ישְׂבע לחם, מזונות שלמעלה, שמקבל חֵלף עבודתו, כי המברך, מתברך. וּמְרַדֵּף רֵיקִים, מי שהוא מתדבק בס"א, שהוא וּמְרַדֵּף רֵיקים, יִשְׂבַּע רִיש.

142

 142 עוֹד פָּתַח וְאָמַר פָּסוּק אַחֲרָיו, (משלי כח) אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת. זֶהוּ אָדָם שֶׁבּוֹ אֱמוּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ רַבִּי יֵיסָא הַזָּקֵן, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה לוֹ מַאֲכָל שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם לֶאֱכֹל, לֹא הָיָה מַתְקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וּבִקֵּשׁ מְזוֹנוֹ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָז הָיָה מַתְקִין, וְהָיָה תָמִיד אוֹמֵר: לֹא נַתְקִין עַד שֶׁיִּנָּתְנוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.

 142 תוּ פָּתַח וְאָמַר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, (משלי כח) אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, דָּא הוּא בַּר נָשׁ דִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ, כְּגוֹן רִבִּי יֵיסָא סָבָא. דְּאַף עַל גַּב דְּהֲוָה לֵיהּ מֵיכְלָא דְהַהוּא יוֹמָא לְמֵיכַל, לָא הֲוָה מַתְקִין לֵיהּ עַד דְּשָׁאִיל מְזוֹנֵיהּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. לְבָתַר דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ וְשָׁאִיל מְזוֹנֵיהּ קַמֵּי מַלְכָּא, כְּדֵין הֲוָה מְתַקִּין. וְהֲוָה אָמַר תָּדִיר, לָא נְתַקִּין, עַד דְּיִנָּתְנוּן מִבֵּי מַלְכָּא.

od patach ve'amar pasuk acharav, (mshly chch) ish emunot rav berachot. zehu adam shebo emunat hakkadosh baruch hu, kemo rabi yeisa hazzaken, she'af al gav shehayah lo ma'achal shel oto hayom le'echol, lo hayah matkin oto ad shehayah mevakkesh mezono lifnei hammelech hakkadosh. achar shehitpallel tefillato uvikkesh mezono millifnei hammelech, az hayah matkin, vehayah tamid omer: lo natkin ad sheiinnatenu mibeit hammelech

tu patach ve'amar kera avatreih, (mshly chch) ish emunot rav berachot, da hu bar nash dimheimnuta dekudesha berich hu beih, kegon ribi yeisa sava. de'af al gav dehavah leih meichla dehahu yoma lemeichal, la havah matkin leih ad desha'il mezoneih kammei malka kadisha. levatar detzallei tzeloteih vesha'il mezoneih kammei malka, kedein havah metakkin. vehavah amar tadir, la netakkin, ad deyinnatenun mibei malka

Translations & Notes

עובד אדמתו, איש אמונות, רַב ברכות, זהו אדם שיש בו אמונת הקב"ה. כגון רבי ייסא הזקן, שאף על פי שהיה לו סעודת אותו היום לאכול, לא היה עורך השולחן עד שביקש על מזונותיו לפני מלך הקדוש. לאחר שהתפלל תפלתו, ובקש על מזונותיו לפני המלך, אז היה עורך השולחן. והיה אומר תמיד, לא נערוך השולחן עד שינתנו המזונות מבית המלך.