240 אֶלָּא הֵם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (קהלת יב) וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה. אֵינָם יְמֵי הַזִּקְנָה. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר- כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְכָל אוֹת וְאוֹת נִכְנְסָה לְפָנָיו, עַד שֶׁהִתְקַיְּמוּ כָּל אוֹתִיּוֹת בָּאוֹת בֵּי''ת. וְכָל אוֹתָן אַלְפָא בֵּיתוֹת שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת [כֻּלָּן] לִבְרֹא הָעוֹלָם.

 240 אֶלָּא אִינוּן כְּמָה דְאִתְּמָר. דִּכְתִיב, (קהלת יב) וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, לָאו אִינוּן יוֹמִין דְּסִיבוּ. אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. וְכָל אָת וְאָת עָאֳלַת קַמֵּיהּ, עַד דְּאִתְקָיְימוּ כֻּלְּהוּ אַתְוָון בְּאָת בֵי''ת. וְכָל אִינוּן אַלְפָא בֵּיתוֹת דְּאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, כֻּלְּהוּ קָיְימֵי (כלהו) לְמִבְרִי עָלְמָא.

ella hem kemo shenne'emar, shekatuv (khlt yv) uzechor et bore'eicha bimei bechuroteicha ad asher lo yavo'u yemei hara'ah. einam yemei hazziknah. ella sod hadavar- keshebara hakkadosh baruch hu et ha'olam, bara oto be'otiot hattorah, vechal ot ve'ot nichnesah lefanav, ad shehitkayemu kal otiot ba'ot bei"t. vechal otan alfa beitot shehitgalgelu ha'otiot, kullan omedot [kullan] livro ha'olam

ella inun kemah de'ittemar. dichtiv, (khlt yv) uzechor et bore'echa bimei vechuroteicha ad asher lo yavo'u yemei hara'ah, la'v inun yomin desivu. ella raza demillah, kad bara kudesha berich hu alma, bara leih be'atvavn de'orayeyta. vechal at ve'at a'olat kammeih, ad de'itkayeymu kullehu atvavn be'at ve yod't. vechal inun alfa beitot de'itgalgelu atvavn, kullehu kayeymei (chlhv) lemivri alema

Translations & Notes

אלא הם כמ"ש, וזכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה. הם אינם ימי זקנה, אלא כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שנתקיימו כל האותיות באות ב', להיותה סוד הברכה, וע"כ ממנה נברא העולם. ונתגלגלו האותיות על רל"א מיני פנים ועל רל"א אחור. כולם עומדים לברוא בהם העולם, אחר שקבלו סוד הברכה מאות ב'.

 241 כֵּיוָן שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ וְהִתְחַבְּרוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ ט''ר יַחַד, עָלְתָה טֵי''ת, וְלֹא הִתְיַשְּׁבָה, עַד שֶׁגָּעַר בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהּ: טֵי''ת טֵי''ת, עַל מָה אַתְּ עוֹלָה וְאֵינֵךְ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמֵךְ? אָמְרָה לְפָנָיו: וְכִי עָשִׂיתָ אוֹתִי לִהְיוֹת אוֹת בְּרֹאשׁ שֶׁל טוֹב, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה פָּתְחָה בִּי כִּי טוֹב, אֵיךְ אֲנִי מִתְחַבֶּרֶת לְהִתְיַשֵּׁב עִם אוֹת רָע?

 241 כֵּיוָן דְּאִתְגַּלְגְּלוּ וְאִתְחַבָּרוּ תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין ט''ר כְּחֲדָא, סַלְקָא טי''ת וְלָא אִתְיַישְׁבַת, עַד דְּגָעַר בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאָמַר לָהּ, טי''ת טי''ת, עַל מָה אַתְּ סָלְקָא וְלָא אִתְיַישְׁבַת בְּדוּכְתִּיךְ. אָמְרָה קַמֵּיהּ. וְכִי עָבְדַת לִי לְמֶהוֵי אָת בְּרֵישָׁא דְטוֹב, דְּהָא אוֹרַיְיתָא פָּתַח בִּי כִּי טוֹב. הֵיךְ אֲנָא מִתְחַבְּרָא לְאִתְיַישְׁבָא בְּאָת רַע.

keivan shehitgalgelu vehitchaberu shettei otiot hallalu t"r yachad, aletah tei"t, velo hityashevah, ad shega'ar bah hakkadosh baruch hu ve'amar lah: tei"t tei"t, al mah at olah ve'einech mityashevet bimkomech? amerah lefanav: vechi asita oti lihyot ot bero'sh shel tov, sheharei hattorah patechah bi ki tov, eich ani mitchaberet lehityashev im ot ra

keivan de'itgalgelu ve'itchabaru terein atvavn illein t''r kechada, salka t yod't vela ityayshvat, ad dega'ar bah kudesha berich hu. ve'amar lah, t yod't t yod't, al mah at saleka vela ityayshvat beduchettich. amerah kammeih. vechi avedat li lemehvei at bereisha detov, deha orayeyta patach bi ki tov. heich ana mitchabera le'ityayshva be'at ra

Translations & Notes

כיון שנתגלגלו האותיות ובאו באלף-בית, ששם מתחברים ב' אותיות ט' ר' ביחד, עלתה הט' ולא נתיישבה עם הר'. עד שגער בה הקב"ה ואמר לה, ט' ט', על מה את עולית ואינך מתיישבת במקומך? אמרה לפניו, הרי עשיתני להיות אות בראש המלה, טוב, והתורה פתח בי כי טוב. וירא אלקים את האור כי טוב. איך אתחבר להתיישב באות ר', שהיא ראש המלה רע? אמר לה, שובי למקומך, כי את צריכה לאות רע. כי האדם, שאני רוצה לברוא בכן, תכללו בו שניכן יחד. ואז יהיה נברא. אבל את לימין והיא לשמאל. ואז חזרו האותיות ט' ר', ונתיישבו זה בזה ביחד.
צריכים לזכור כאן סדר יציאת ג' הקוים דז"א בשורשם בבינה, בסוד חולם שורק חיריק. שמתחלה עלתה המלכות לבינה, ועי"ז נפלו ממנה אל"ה דאלקים, ונשאר בה רק מ"י דאלקים, שפירושו ו"ק בחוסר ג"ר. והשארה זו הוא חולם. וקו ימין המאיר בחסדים.
ואחר כך לעת גדלות, חזרו ועלו אל"ה ונתחברו עם מ"י, וחזרו הג"ר לבינה, הארת החכמה. אמנם בסתימה גדולה, כי נסתלקו משם החסדים, ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. ואל"ה שחזרו הם נקודת השורק, ונבחנים לקו שמאל, מפאת הדינים הקשים שנמשכים מהם. ונמשכים אלו הדינים, עד שנעשה זווג על מסך דזו"ן שעלו שם, ויוצא עליו קו אמצעי. שאחר שממעט הג"ר דחכמה מקו שמאל, הוא כוללם זה בזה: והימין נכלל משמאל וקונה ג"ר דחכמה, והשמאל נכלל מימין וקונה לבוש החסדים.
ובזה נשלמו ג' קוים בבינה ע"י מסך דז"א, שהם נקודת החיריק. וכיון שז"א גרם שלושה הללו בבינה, לכן גם ז"א משיג ג' הקווים הללו, ונשלמים המוחין שלו. וב' הקווים ימין ושמאל מכונים כאן ט' ר', שט' קו ימין, חולם. ור' קו שמאל, שורק.
וזה אמרו כאן. כאשר ברא הקב"ה, בינה, עולם, שהיא זו"ן. כלומר, בעת שבינה המשיכה המוחין דזו"ן בסוד שלושה יוצאים מאחד, ואחד זוכה בשלושתם, ברא אותו באותיות, בג' קוים. כיון שהתגלגלו והתחברו שתי אותיות ט' ר' כאחד, בעת שאותיות אל"ה, שהם קו שמאל ואות ר', חזרו לבינה ונתחברו עם אותיות מ"י, שהם קו ימין ואות ט'.
הנה אז עלתה ט' ולא התיישבה ש-ט', שהיא קו ימין וחסדים, נסתלקת מקו השמאל, שהוא ר', ולא מתיישבת עמה. שהיתה מחלוקת ביניהם. עד שגער בה הקב"ה, ז"א, קו אמצעי, ובכוח המסך דקו אמצעי, נתמעטו הג"ר דקו שמאל, ומכ"ש הג"ר דקו ימין.

 242 אָמַר לָהּ: שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי אַתְּ צְרִיכָה אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא בָכֶם, שְׁתֵּיכֶן נִכְלָלִים יַחַד וְיִבָּרֵא, אֲבָל אַתְּ לְיָמִין, וְהוּא לִשְׂמֹאל. וְאָז שָׁבוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ זוֹ עִם זוֹ יַחַד.

 242 אָמַר לָהּ, תּוּב לְאַתְרִיךְ, דְּהָא אַתְּ צָרִיךְ לָהּ. דְּהָא בַר נָשׁ דְּאֲנָא בָּעֵי לְמִבְרֵי בְּכוֹן, תַּרְוַויְיכוּ אִתְכְּלִיל כְּחֲדָא, וְיִתְבְּרֵי. אֲבָל אַתְּ לִימִינָא, וְאִיהִי לִשְׂמָאלָא. וּכְדֵין תָּבוּ וְאִתְיַישְׁבוּ דָּא בְּדָא כְּחֲדָא.

amar lah: shuvi limkomech, sheharei at tzerichah otah, sheharei ha'adam she'ani rotzeh livro vachem, shetteichen nichlalim yachad veyibare, aval at leyamin, vehu lismo'l. ve'az shavu vehityashevu zo im zo yachad

amar lah, tuv le'atrich, deha at tzarich lah. deha var nash de'ana ba'ei lemivrei bechon, tarvavyeychu itkelil kechada, veyitberei. aval at limina, ve'ihi lisma'la. uchedein tavu ve'ityayshvu da beda kechada

Translations & Notes

אחר שנתמעטו ג"ר בכוח המסך דזו"ן בסוד המנעול, נעשה שם פעולת המיתוק דמלכות בבינה, ונמשכה המפתח, שעי"ז חוזרת החכמה להאיר בשמאל, אלא בבחינת ו"ק דג"ר. ואז גם הימין, שהוא אות ט', מקבל הארת החכמה מן השמאל. הרי שהט' צריכה להתחבר ולקבל הארת החכמה מן הר'. שלולא זה היתה נשארת בו"ק חסר ג"ר, מחמת המסך דז"א. ואז נברא האדם בכוח היתכללות זו. אבל אות לימין ואות בשמאל. שהט' תהיה לימין, והר' לשמאל. כלומר, ששמאל נבחן שדינים נמשכים ממנו, וקבע בזה, שמן הר' ימשכו דינים.
יש בזה עניין נשגב מאד ונחוץ להאריך בביאורו. ותחילה יש להבין מה בין הקב"ה ואות ט', שאות ט' לא רצתה להתחבר בר' והקב"ה כפה אותה. והעניין הוא, כי מטבע הרוחניים שהשורש שולט על הענף, והענף מתבטל אליו. ולפיכך לא רצתה הט' להתחבר עם הר', לקבל ממנה חכמה, כי אז תהיה הר' לשורש והט' לענף, ותהיה מתבטלת אל הר', וע"כ נסתלקה ממנה ולא רצתה לקבל חכמה.
אבל הקב"ה רצה שתקבל חכמה מן הר', כדי שבדרך היתכללות זו יקבל האדם ממנה מוחין דג"ר. לכן תיקן, שבהמשך הארתה של הר', בעליית אותיות אל"ה בחזרה לבינה, יתפשטו ממנה דינים קשים ומרים, ומסבה זו תמהר הר' ותתחבר עם הט', להמשיך ממנה חסדים, שתתלבש החכמה שלה בחסדים של הט', ותוכל להאיר. ובזה נמצא, שהט' חזרה ונעשתה לשורש אל הר', כי לולא אור חסדים שלה, לא היתה הר' יכולה להאיר, מחמת רוב הדינים המרים, הנמשכים בכוח הארתה.
אבל, את לימין והיא לשמאל, שאתה תהיה לימין ושורש, והיא תהיה לשמאל וענף. כי עי"ז שבזמן הארת הר' נמשכים דינים קשים ומרים, תחזור הר' להתחבר בך, לקבל ממך חסדים להתלבשות. ובזה, אע"פ שתקבל ממנה חכמה, תישאר לה לשורש, כי הר' מוכרחת תכף להיכלל בך, ולקבל ממך אור החסדים.
ועם זה תבין, שסוד הזווג בתחילתו הוא בגזר דין. אשר הימין לא יוכל להיכלל ולקבל חכמה מן השמאל, מטרם שהשמאל מגלה את הגזר דין שלו, כי מפחד שלא יתבטל אליו. אלא בעת שהשמאל מגלה הגזר דין שלו אז יוכל לקבל חכמה. מפני שהשמאל מוכרח אז להיכלל בחסדים שלו והוא חוזר ונעשה לשורש אל השמאל. הרי שהארת החכמה המושפע משמאל, הוא בדיוק מן גזר דין שלו. כי בדרך אחר לא יוכל הימין לקבל ממנו החכמה.