242 אָמַר לָהּ: שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי אַתְּ צְרִיכָה אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא בָכֶם, שְׁתֵּיכֶן נִכְלָלִים יַחַד וְיִבָּרֵא, אֲבָל אַתְּ לְיָמִין, וְהוּא לִשְׂמֹאל. וְאָז שָׁבוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ זוֹ עִם זוֹ יַחַד.

 242 אָמַר לָהּ, תּוּב לְאַתְרִיךְ, דְּהָא אַתְּ צָרִיךְ לָהּ. דְּהָא בַר נָשׁ דְּאֲנָא בָּעֵי לְמִבְרֵי בְּכוֹן, תַּרְוַויְיכוּ אִתְכְּלִיל כְּחֲדָא, וְיִתְבְּרֵי. אֲבָל אַתְּ לִימִינָא, וְאִיהִי לִשְׂמָאלָא. וּכְדֵין תָּבוּ וְאִתְיַישְׁבוּ דָּא בְּדָא כְּחֲדָא.

amar lah: shuvi limkomech, sheharei at tzerichah otah, sheharei ha'adam she'ani rotzeh livro vachem, shetteichen nichlalim yachad veyibare, aval at leyamin, vehu lismo'l. ve'az shavu vehityashevu zo im zo yachad

amar lah, tuv le'atrich, deha at tzarich lah. deha var nash de'ana ba'ei lemivrei bechon, tarvavyeychu itkelil kechada, veyitberei. aval at limina, ve'ihi lisma'la. uchedein tavu ve'ityayshvu da beda kechada

Translations & Notes

אחר שנתמעטו ג"ר בכוח המסך דזו"ן בסוד המנעול, נעשה שם פעולת המיתוק דמלכות בבינה, ונמשכה המפתח, שעי"ז חוזרת החכמה להאיר בשמאל, אלא בבחינת ו"ק דג"ר. ואז גם הימין, שהוא אות ט', מקבל הארת החכמה מן השמאל. הרי שהט' צריכה להתחבר ולקבל הארת החכמה מן הר'. שלולא זה היתה נשארת בו"ק חסר ג"ר, מחמת המסך דז"א. ואז נברא האדם בכוח היתכללות זו. אבל אות לימין ואות בשמאל. שהט' תהיה לימין, והר' לשמאל. כלומר, ששמאל נבחן שדינים נמשכים ממנו, וקבע בזה, שמן הר' ימשכו דינים.
יש בזה עניין נשגב מאד ונחוץ להאריך בביאורו. ותחילה יש להבין מה בין הקב"ה ואות ט', שאות ט' לא רצתה להתחבר בר' והקב"ה כפה אותה. והעניין הוא, כי מטבע הרוחניים שהשורש שולט על הענף, והענף מתבטל אליו. ולפיכך לא רצתה הט' להתחבר עם הר', לקבל ממנה חכמה, כי אז תהיה הר' לשורש והט' לענף, ותהיה מתבטלת אל הר', וע"כ נסתלקה ממנה ולא רצתה לקבל חכמה.
אבל הקב"ה רצה שתקבל חכמה מן הר', כדי שבדרך היתכללות זו יקבל האדם ממנה מוחין דג"ר. לכן תיקן, שבהמשך הארתה של הר', בעליית אותיות אל"ה בחזרה לבינה, יתפשטו ממנה דינים קשים ומרים, ומסבה זו תמהר הר' ותתחבר עם הט', להמשיך ממנה חסדים, שתתלבש החכמה שלה בחסדים של הט', ותוכל להאיר. ובזה נמצא, שהט' חזרה ונעשתה לשורש אל הר', כי לולא אור חסדים שלה, לא היתה הר' יכולה להאיר, מחמת רוב הדינים המרים, הנמשכים בכוח הארתה.
אבל, את לימין והיא לשמאל, שאתה תהיה לימין ושורש, והיא תהיה לשמאל וענף. כי עי"ז שבזמן הארת הר' נמשכים דינים קשים ומרים, תחזור הר' להתחבר בך, לקבל ממך חסדים להתלבשות. ובזה, אע"פ שתקבל ממנה חכמה, תישאר לה לשורש, כי הר' מוכרחת תכף להיכלל בך, ולקבל ממך אור החסדים.
ועם זה תבין, שסוד הזווג בתחילתו הוא בגזר דין. אשר הימין לא יוכל להיכלל ולקבל חכמה מן השמאל, מטרם שהשמאל מגלה את הגזר דין שלו, כי מפחד שלא יתבטל אליו. אלא בעת שהשמאל מגלה הגזר דין שלו אז יוכל לקבל חכמה. מפני שהשמאל מוכרח אז להיכלל בחסדים שלו והוא חוזר ונעשה לשורש אל השמאל. הרי שהארת החכמה המושפע משמאל, הוא בדיוק מן גזר דין שלו. כי בדרך אחר לא יוכל הימין לקבל ממנו החכמה.

 243 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִפְרִיד אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָרָא אוֹתָן אֶת כָּל אַחַת וְאַחַת יָמִים וְשָׁנִים יְדוּעוֹת, אֵלוּ לְיָמִין וְאֵלּוּ לִשְׂמֹאל. אֵלּוּ שֶׁל הַיָּמִין נִקְרָאִים יְמֵי הַטּוֹב, וְאֵלּוּ שֶׁל הַשְּׂמֹאל נִקְרָאִים יְמֵי הָרָעָה. וְעַל כֵּן אָמַר שְׁלֹמֹה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, שֶׁאֵלּוּ סוֹבְבִים אֶת הָאָדָם בַּחֲטָאָיו שֶׁהוּא עָשָׂה. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרְאוּ יָמִים שֶׁל טוֹב וְיָמִים שֶׁל רָע, אֲזַי שָׁבוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ לְהִכָּלֵל בָּאָדָם.

 243 בְּהַהִיא שַׁעְתָּא פָּרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרָא לוֹן לְכָל חַד וְחַד, יוֹמִין וּשְׁנִין יְדִיעָן. אִלֵּין לִימִינָא וְאִלֵּין לִשְׂמָאלָא. אִלֵּין דְּיָמִינָא, אִתְקְרוּן יְמֵי הַטּוֹב, וְאִלֵּין דִּשְׂמָאלָא אִתְקְרוּן יְמֵי הָרָעָה. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלמֹה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה. דְּאִלֵּין מְסַחֲרִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּחוֹבוֹי דְּאִיהוּ עָבִיד. כֵּיוָן דְּאִתְבְּרוּן יוֹמִין דְּטוֹב, וְיוֹמִין דְּרַע, כְּדֵין תָּבוּ וְאִתְיַישְׁבוּ, לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ בְּבַר נָשׁ.

be'otah sha'ah hifrid otam hakkadosh baruch hu, uvara otan et kal achat ve'achat yamim veshanim yedu'ot, elu leyamin ve'ellu lismo'l. ellu shel hayamin nikra'im yemei hattov, ve'ellu shel hasemo'l nikra'im yemei hara'ah. ve'al ken amar shelomoh, ad asher lo yavo'u yemei hara'ah, she'ellu sovevim et ha'adam bachata'av shehu asah. keivan shennivre'u yamim shel tov veyamim shel ra, azay shavu vehityashevu lehikalel ba'adam

behahi sha'tta parish lon kudesha berich hu, uvara lon lechal chad vechad, yomin ushenin yedi'an. illein limina ve'illein lisma'la. illein deyamina, itkerun yemei hattov, ve'illein disma'la itkerun yemei hara'ah. ve'al da amar shelmoh, ad asher lo yavo'u yemei hara'ah. de'illein mesacharin leih levar nash bechovoy de'ihu avid. keivan de'itberun yomin detov, veyomin dera, kedein tavu ve'ityayshvu, le'itkelala behu bevar nash

Translations & Notes

בשעה ההיא הפריד הקב"ה הארתם זו מזו, שזו מאירה בתכלית הטוב, וזו בתכלית הרע. וברא להם לכל אחד ואחד ימים ושנים, כ"ח עתים. אלו לימין ואלו לשמאל, י"ד עתים לטובה וי"ד עתים לרעה. אלו שבימין נקראים ימי הטוב, ואלו שבשמאל נקראים ימי הרעה. וע"ז אמר שלמה, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, שהם מסבבים האדם, מחמת החטאים שחטא. כיון שנבראו ימי הטוב וימי הרעה, אז חזרו הט' והר' ונתיישבו יחד כדי להיתכלל באדם. כי אחר שנבראו ימי הרעה בשליטת הר', שהיא הארת השמאל, כבר יכולה הט' להתיישב עם הר', ולקבל ממנה חכמה, ולהשפיע מוחין דג"ר אל האדם.

 244 וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. יְמֵי רָע וַדַּאי, וְזֶה הַסּוֹד. אֵלּוּ נִקְרָאִים יְמֵי רָעָב, שְׁנוֹת הָרָעָב, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים יְמֵי הַשָּׂבָע, שְׁנוֹת הַשָּׂבָע.

 244 וּבְגִינֵי כָךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי. יְמֵי רָע וַדַּאי. וְרָזָא דָא, אִלֵּין אִקְרוּן יְמֵי רָעָב, שְׁנִין דְּרָעָב, וְאִלֵּין אִקְרוּן יְמֵי שָׂבָע, שְׁנֵי שָׂבָע.

umishum kach amar david, (thlym mt) lammah ira bimei ra a'on akevay yesubeni. yemei ra vada'y, vezeh hassod. ellu nikra'im yemei ra'av, shenot hara'av, ve'ellu nikra'im yemei hasava, shenot hasava

uveginei chach amar david, (thlym mt) lammah ira bimei ra a'on akevay yesubeni. yemei ra vada'y. veraza da, illein ikrun yemei ra'av, shenin dera'av, ve'illein ikrun yemei sava, shenei sava

Translations & Notes

ומשום זה אמר דוד, למה אירא בימי רע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. ימי רע, הנמשכים בשעת הארת השמאל. ונקראים ימי רעב, שנות רעב, הארת השמאל. והללו נקראים ימי שובע, שנות שובע, הארת הימין.