56

 56 וְכָל זֶה מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שם ט) כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם. כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, מַה זֶּה עִתּוֹ? עִתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי וּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לָלֶכֶת בָּהּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת.

 56 וְכָל דָּא מְנָלָן, דִּכְתִיב, (קהלתט) כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם. כִּי גַּם לא יָדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ. מַאי עִתּוֹ, עִתּוֹ דְּהַהוּא עוֹבָדָא דְּקָא עָבִיד. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ, וּבְגִין כָּךְ אִינוּן כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. וּבְגִין כָּךְ זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעֵי אוֹרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי דְּאוֹרַיְיתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, לְמֵיהַךְ בָּהּ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.

vechal zeh minnayin lanu? shekatuv (shm t) ki gam lo yeda ha'adam et itto kadagim shenne'echazim bimtzodah ra'ah vechatziporim ha'achuzot bapach kahem yukashim benei ha'adam le'et ra'ah keshettipol aleihem pit'om. ki gam lo yeda ha'adam et itto, mah zeh itto? itto shel oto hamma'aseh she'oseh, kemo shenne'emar et hakol asah yafeh ve'itto. umishum kach hem katziporim ha'achuzot bapach. umishum kach ashrei otam shemmishttadelim battorah veyode'im darchei ushevilei hattorah shel hammelech ha'elyon lalechet bah bederech ha'emet

vechal da menalan, dichtiv, (khltt) ki gam lo yeda ha'adam et itto, kadagim shenne'echazim bimtzodah ra'ah vechatziporim ha'achuzot bapach kahem yukashim benei ha'adam le'et ra'ah keshettipol aleihem pit'om. ki gam lo yada ha'adam et itto. ma'y itto, itto dehahu ovada deka avid. kemah de'at amer, et hakol asah yafeh be'itto, uvegin kach inun katziporim ha'achuzot bapach. uvegin kach zaka'in inun demishttadelei be'orayeyta, veyade'ei orechoy usheviloy de'orayeyta demalka illa'ah, lemeihach bah be'orach keshot

Translations & Notes

מאין לנו שהאדם בלי ידיעה? כי כתוב, כי גם לא יֵדַע האדם את עִתּוֹ, כַּדגים שׁנּאחזים בִּמְצוֹדָה רעה, וְכַצִיפורים הָאֲחוּזוֹת בַּפּח. מהו עתו? של אותו מעשה שעשה, כמ"ש, את הכול עשה יפה בעתו. וע"כ הם כציפורים האחוּזוֹת בפח. וע"כ אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים אוֹרחוֹת ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת.
ושיעור הכתוב, את הכול עשה יפה בעתו, שכל כ"ח עִתים שחושב שם, כולם טובות, כל אחת בעִתה. כי אפילו י"ד עִתים שבשמאל הן טובות, להיותן מקרבות את האדם להתקשר בי"ד עתים שבימין, שהיא השכינה.
גם את העולם נתן בלִבם. שע"י העונשים הקשים שבי"ד עתים שבשמאל, נקבעים בלִבם י"ד עתים המתוקות שבימין. שמחמת העונש המר שמקבל בשמאל, הוא בורח משמאל ובא לימין. והוצרך לעצה זו, מטעם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה. כיון שאין האדם מסוגל להשיג הכול, שאומר, כל הדְּבָרים יְגֵעים לא יוכל איש לדבֵּר, על כן ניתן לו הבירור בלב, הבורח מעונש המר, ומתקשר בטוב וחסד שבימין. כמ"ש, ידעתי כי אין טוב בם. בי"ד עתים שבשמאל. אבל הן סבה בטוחה, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו.

57

 57 וּבֹא רְאֵה, לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם אֶת פִּיו לְרָעָה, שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מִי נוֹטֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּכְשֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אָדָם, נִכְשָׁל בָּהּ. וְכַאֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם, כֻּלָּם שָׁלוֹם. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁיּוֹסֵף הִתְחִיל לְדַבֵּר עִם פַּרְעֹה, מַה כָּתוּב? אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הִנֵּה נִתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל שְׁלוֹם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּבֵאֲרוּהוּ.

 57 וְתָּא חֲזֵי, לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח בַּר נַשׁ פּוּמֵיהּ לְבִישׁ, דְּאִיהוּ לָא יָדַע מַאן נָטִיל הַהִיא מִלָּה. וְכַד לָא יָדַע בַּר נָשׁ אִתְכְּשַׁל בָּהּ. וְצַדִּיקַיָא כַּד פָּתְחֵי פּוּמַיְיהוּ כֻּלְּהוּ שְׁלָם. תָּא חֲזֵי, יוֹסֵף כַּד שָׁרָא לְמַלָּלָא לְפַרְעֹה. מַה כְּתִיב, אֱלהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא אִתְּמָר. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל שְׁלָמָא דְמַלְכוּתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ו) וַיְצַוִּם אֶל בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם (דף קצו ע''א) וְאוּקְמוּהָ.

uvo re'eh, le'olam al yifttach adam et piv lera'ah, shehu lo yodea mi notel oto hadavar, ucheshello yodea adam, nichshal bah. vecha'asher hatzadikim potechim et pihem, kullam shalom. bo re'eh, kesheiosef hitchil ledaber im par'oh, mah katuv? elohim ya'aneh et shelom par'oh. amar rabi yehudah, hinneh nitba'er shehakkadosh baruch hu chas al shelom hammalchut, kemo shenne'emar vaytzavem el benei yisra'el ve'el par'oh melech mitzrayim, uve'aruhu

vetta chazei, le'olam al yifttach bar nash pumeih levish, de'ihu la yada ma'n natil hahi millah. vechad la yada bar nash itkeshal bah. vetzadikaya kad patechei pumayeyhu kullehu shelam. ta chazei, yosef kad shara lemallala lefar'oh. mah ketiv, elhim ya'aneh et shelom par'oh. amar ribi yehudah, ha ittemar. dekudesha berich hu chas al shelama demalchuta, kemah de'at amer, (shmvt v) vaytzavim el beni yisra'el ve'el par'oh melech mitzrayim (df ktzv '') ve'ukemuha

Translations & Notes

לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל המלה, וכשאדם אינו יודע הוא נכשל בה. והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום. יוסף כשהתחיל לדבר לפרעה, כתוב, אלקים יענה את שלום פרעה. הקב"ה חס על שלום המלכות, כמ"ש, וַיצוֵם אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים.
אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת

58

 58 רַבִּי חִיָּיא אָמַר, פַּרְעֹה רָצָה לְנַסּוֹת אֶת יוֹסֵף, וְהֶחֱלִיף לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, וּמִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף יָדַע אֶת הַדְּרָגוֹת, הִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר וְדָבָר וְאָמַר כָּךְ רָאִיתָ, כָּל דָּבָר וְדָבָר כָּרָאוּי לוֹ.

 58 רִבִּי חִיָּיא אָמַר, פַּרְעֹה בָּעָא לְנַסָּאָה לֵיהּ לְיוֹסֵף, וְאַחְלַף לֵיהּ חֶלְמָא. וְיוֹסֵף בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע דַּרְגִּין, אִסְתַּכַּל בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְאָמַר, כָּךְ חֲמִיתָא, כָּל מִלָּה וּמִלָּה כְּדְקָא חָזֵי.

rabi chiay amar, par'oh ratzah lenassot et yosef, vehechelif lo et hachalom, umishum sheiosef yada et haderagot, histtakel bechal davar vedavar ve'amar kach ra'ita, kal davar vedavar kara'uy lo

ribi chiay amar, par'oh ba'a lenassa'ah leih leyosef, ve'achlaf leih chelma. veyosef begin dehavah yada dargin, isttakal bechal millah umillah. ve'amar, kach chamita, kal millah umillah kedeka chazei

Translations & Notes

פרעה רצה לנסות את יוסף, החליף לו דברי החלום, ויוסף, משום שהיה מכיר במדרגות המרומזות בחלומו, הסתכל בכל דבר ודבר, ואמר, כך ראית, וסידר כל דבר ודבר כראוי.