65

 65 מַה כָּתוּב? וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, מָה הַטַּעַם וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם? כְּדֵי לִשְׁלֹט, שֶׁכָּךְ מַכְרִיזִים לְפָנָיו, וּכְדֵי לִכְנֹס הַתְּבוּאָה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כִּנֵּס יוֹסֵף תְּבוּאָה בְּכָל מָקוֹם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִרְקַב.

 65 מַה כְּתִיב. וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנִי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, מַאי טַעְמָא וַיַּעֲבוֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּגִין לְשַׁלְטָאָה, דְּמַכְרְזֵי קַמֵּיה הָכִי. וּבְגִין לְמִכְנַשׁ עִבּוּרָא בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּנַשׁ יוֹסֵף עִיבּוּר בְּכָל אֲתַר, בְּגִין דְּלָא יִתְרַקַּב.

mah katuv? vayetze yosef millifnei far'oh vaya'avor bechal eretz mitzrayim. amar rabi chizkiah, mah hatta'am vaya'avor bechal eretz mitzrayim? kedei lishlot, shekach machrizim lefanav, uchedei lichnos hattevu'ah bechal makom umakom. rabi el'azar amar, kinnes yosef tevu'ah bechal makom kedei shello tirkav

mah ketiv. vayetze yosef millifni far'oh vaya'avor bechal eretz mitzrayim. amar ribi chizkiah, ma'y ta'ma vaya'avor bechal eretz mitzrayim. begin leshalta'ah, demachrezei kammeih hachi. uvegin lemichnash ibura bechal atar va'atar. ribi el'azar amar, kanash yosef ibur bechal atar, begin dela yitrakkav

Translations & Notes

ויצא... ויעבר בכל ארץ מצרים. מה הטעם, ויעבור בכל ארץ מצרים? כדי למשול עליהם, שהיו מכריזים לפניו כך, כי קראו לפניו אַבְרֵךְ. ועוד, כדי לקבץ תבואה בכל מקום ומקום, כי אוכל שְׂדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, ולא נתן תבואת מקום זה במקום אחר, כדי שלא תרקב. כי מִטֶּבַע כל מקום, ששומר על הפירות שגדלו בו.

66

 66 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, הַכֹּל הוּא לְגַלְגֵּל גִּלְגּוּלִים, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְקַיֵּם הַגְּזֵרָה. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הֵבִיא כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָעוֹלָם בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא אֶת הָאָדָם לָעוֹלָם וּמָצָא מָזוֹן.

 66 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל מַה דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֹּלָּא אִיהוּ לְגַלְגְּלָא גִּלְגּוּלִין, בְּגִין דְּבָעֵי לְקָיְימָא קִיּוּמָא. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, אַיְיתֵי כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ עַלְמָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אַיְיתֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְעַלְמָא, וְאַשְׁכַּח מְזוֹנָא.

amar rabi shim'on, kal mah shehakkadosh baruch hu asah, hakol hu legalgel gilgulim, mishum sheratzah lekayem hagezerah. bo re'eh, keshebara hakkadosh baruch hu et ha'olam, hevi kal mah shetzarich ha'olam bari'shonah, ve'achar kach hevi et ha'adam la'olam umatza mazon

amar ribi shim'on, kal mah de'avad kudesha berich hu, kolla ihu legalgela gilgulin, begin deva'ei lekayeyma kiuma. ta chazei, kad bara kudesha berich hu alma, ayeytei kal mah de'itzterich alma bekadmita, ulevatar ayeytei leih levar nash le'alma, ve'ashkach mezona

Translations & Notes

כל מה שעשה הקב"ה, הכול הוא לגלגֵל גִלגוּלים. לגלגֵל ולהקדים סבות לטובת ישראל, משום שרצה לקיים הבטחתו. כשברא הקב"ה את העולם, הביא מתחילה כל מה שצריך העולם, ואחר כך הביא את האדם לעולם, ומצא לו מזונות.

67

 67 [בֹּא רְאֵה] כְּמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם, (בראשית טו) יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגוֹ', וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. כְּשֶׁבָּא יוֹסֵף לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא מָצָא בָּהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל. גִּלְגֵּל גִּלְגּוּלִים, וְהֵבִיא רָעָב עַל הָעוֹלָם, וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ מְבִיאִים כֶּסֶף וְזָהָב לְמִצְרַיִם, וְהִתְמַלְּאָה כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם כֶּסֶף וְזָהָב. לְאַחַר שֶׁהַכֹּל נִתְקַן רְכוּשׁ גָּדוֹל, הֵבִיא אֶת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם.

 67 (ז''ח ל''ג תא חזי) כְּגַוְונָא דָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם, (בראשית טו) יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגו', וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. כַּד אֲתָא יוֹסֵף לְאַרְעָא דְמִצְרַיִם, לָא אִשְׁתְּכַח בָּהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל. גִּלְגֵּל גִּלְגוּלִין, וְאַיְיתֵי כַּפְנָא עַל עַלְמָא. וְכָל עַלְמָא הֲווּ מַיְיתִין כַּסְפָּא וְדַהֲבָא לְמִצְרַיִם, וְאִתְמְלֵי כָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא. לְבָתַר דְּאִתְתַּקַּן כֹּלָּא רְכוּשׁ גָּדוֹל, אַיְיתֵי יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם

[bo re'eh] kemo chen hakkadosh baruch hu amar le'avraham, (vr'shyt tv) yadoa teda ki ger yihyeh zar'acha be'eretz lo lahem vego', ve'acharei chen yetze'u birchush gadol. kesheba yosef le'eretz mitzrayim, lo matza bah rechush gadol. gilgel gilgulim, vehevi ra'av al ha'olam, vechal ha'olam ha'u mevi'im kesef vezahav lemitzrayim, vehitmalle'ah kal eretz mitzrayim kesef vezahav. le'achar shehakol nitkan rechush gadol, hevi et ya'akov lemitzrayim

(z''ch l''g t chzy) kegavevna da, kudesha berich hu amar le'avraham, (vr'shyt tv) yadoa teda ki ger yihyeh zar'acha be'eretz lo lahem vegv', ve'acharei chen yetze'u birchush gadol. kad ata yosef le'ar'a demitzrayim, la ishttechach bah rechush gadol. gilgel gilgulin, ve'ayeytei kafna al alma. vechal alma havu mayeytin kaspa vedahava lemitzrayim, ve'itmelei chal ar'a demitzrayim kaspa vedahava. levatar de'itettakkan kolla rechush gadol, ayeytei ya'akov lemitzrayim

Translations & Notes

הקב"ה אמר לאברהם, יָדוֹעַ תדע... ואחרי כן יֵצְאוּ ברכוש גדול. כשבא יוסף למצרים לא נמצא בה רכוש גדול. גלגל הקב"ה גלגולים, והביא רעב על העולם, וכל העולם הביאו כסף וזהב למצרים, ונתמלא כל ארץ מצרים כסף וזהב. ואחר שנתקן רכוש גדול בכל השיעור, הביא את יעקב למצרים.