99

 99 וְהַנֹּעַם הַזֶּה הִיא נְעִימוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַבָּא, וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא מְאִירִים כָּל הַמְּאוֹרוֹת וְנִפְרָדִים לְכָל עֵבֶר, וְאוֹתוֹ הַטּוֹב וְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיּוֹנְקִים [שֶׁיּוֹרְשִׁים] הָאָבוֹת נִקְרָא נֹעַם. דָּבָר אַחֵר - הָעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא נֹעַם, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַבָּא, כָּל הַשִּׂמְחָה וְכָל הַטּוּב וְכָל הָאוֹרוֹת וְכָל הַחֵרוּת שֶׁל הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא נֹעַם.

 99 וְהַאי נֹעַם, הוּא נְעִימוּ דְּנָפַק מֵעַלְמָא דְאָתֵי. וּמֵעַלְמָא דְאָתֵי נָהֲרִין כָּל בּוּצִינִין, וּמִתְפַּרְשָׁן לְכָל עֵיבַר. וְהַהוּא טִיבוּ וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּעַלְמָא דְאָתֵי, דְּיָנְקִין (נ''א דירתין) אֲבָהָן, אִקְרֵי נֹעַם. דָּבָר אַחֵר, עַלְמָא דְאָתֵי אִקְרֵי נֹעַם, וְכַד אִתְעַר עַלְמָא דְאָתֵי, כָּל חֵדוּ וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרִין וְכָל חֵירוּ דְעַלְמָא אִתְעַר, וּבְגִינִי כָּךְ אִקְרֵי נֹעַם.

vehanno'am hazzeh hi ne'imut sheiotze't min ha'olam haba, umin ha'olam haba me'irim kal hamme'orot venifradim lechal ever, ve'oto hattov ve'oto ha'or shel ha'olam haba sheionekim [sheioreshim] ha'avot nikra no'am. davar acher - ha'olam haba nikra no'am, ucheshemmit'orer ha'olam haba, kal hasimchah vechal hattuv vechal ha'orot vechal hacherut shel ha'olam mit'orerim, umishum kach nikra no'am

veha'y no'am, hu ne'imu denafak me'alma de'atei. ume'alma de'atei naharin kal butzinin, umitparshan lechal eivar. vehahu tivu vehahu nehora de'alma de'atei, deyanekin (n'' dyrtyn) avahan, ikrei no'am. davar acher, alma de'atei ikrei no'am, vechad it'ar alma de'atei, kal chedu vechal tivu vechal nehorin vechal cheiru de'alma it'ar, uvegini kach ikrei no'am

Translations & Notes

ונוֹעַם זה הוא נעימוּת היוצאת מעולם הבא, ישסו"ת. ומעולם הבא מאירים כל המאורות ומתחלקים לכל צד, לג' קוים ימין ושמאל ואמצע. ואותו הטוב והאור של עולם הבא, שיורשים האבות, חג"ת דג"א, שיורשים מוחין הללו מישסו"ת, מעולם הבא, נקראים נועם. פירוש אחר: עולם הבא עצמו, ישסו"ת, נקרא נועם, כי כשנתעורר עולם הבא, להאיר כל שמחה, כל טוב, כל האורות, וכל חירות שבעולם, מתעוררים, ומשום זה נקרא נועם.

100

 100 וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הָרְשָׁעִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, כֻּלָּם נָחִים, וְיֵשׁ לָהֶם חֵרוּת וּמְנוּחָה. בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ לְעוֹרֵר שִׂמְחָה עֶלְיוֹנָה עָלֵינוּ שֶׁנִּנָּצֵל מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁנִּדּוֹנוּ [שֶׁחָזְרוּ] מִן הַשָּׁעָה הַהִיא וָהָלְאָה. וְיֵשׁ לָנוּ לְהִתְעוֹרֵר וְלוֹמַר, (תהלים צ) וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. זֶהוּ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שִׂמְחַת [חֵרוּת] הַכֹּל, וְעַל כֵּן דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם.

 100 וְעַל דָּא תָּנִינָן, חַיָּיבִין דְּגֵיהִנֹּם, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שַׁבַּתָּא, נָיְיחִין כֻּלְּהוּ, וְאִית לְהוּ חֵירוּת וְנַיְיחָא. בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק שַׁבַּתָּא, אִית לָן לְאִתְעָרָא חֵידוּ עִלָּאָה עֲלָנָא, דְּנִשְׁתֵּזִיב מֵהַהוּא עוֹנָשָׁא דְחַיָּיבַיָא דְּאִתְדָּנוּ (ס''א דאהדרו) מֵהַהִיא שַׁעְתָּא וּלְהָלְאָה. וְאִית לָן לְאִתְעָרָא וְלֵימָא, (תהלים צ) וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ. דָּא הוּא נֹעַם עִלָּאָה, חֵידוּ (ס''א חירו) דְּכֹלָּא, וְעַל דָּא דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם.

ve'al zeh shaninu, haresha'im shel hageihinnom, besha'ah shennichneset hashabat, kullam nachim, veyesh lahem cherut umenuchah. besha'ah sheiotze't hashabat, yesh lanu le'orer simchah elyonah aleinu shenninnatzel me'oto ha'onesh shel haresha'im shennidonu [shechazeru] min hasha'ah hahi vahale'ah. veyesh lanu lehit'orer velomar, (thlym tz) vihi no'am adonay eloheinu aleinu. zehu hanno'am ha'elyon, simchat [cherut] hakol, ve'al ken deracheiha darchei no'am

ve'al da taninan, chayayvin degeihinnom, besha'tta de'a'l shabatta, nayeychin kullehu, ve'it lehu cheirut venayeycha. besha'tta denafik shabatta, it lan le'it'ara cheidu illa'ah alana, denishtteziv mehahu onasha dechayayvaya de'itdanu (s'' d'hdrv) mehahi sha'tta ulehale'ah. ve'it lan le'it'ara veleima, (thlym tz) vihi no'am adonay elokeinu aleinu. da hu no'am illa'ah, cheidu (s'' chyrv) decholla, ve'al da deracheiha darchei no'am

Translations & Notes

ועל כן למדנו, הרשעים שבגיהנם, בשעה שנכנס השבת, נחים כולם, ויש להם חירות ומנוחה. בשעה שיצא השבת, יש לנו לעורר עלינו את השמחה העליונה, שנִנָצל מאותו העונש של הרשעים הנדונים משעה ההוא ולהלאה. ויש לנו להתעורר ולומר, וִיהִי נועם ה' אלקינו עלינו. זה הוא נועם העליון, שמחת כל, המוחין דישסו"ת. ועל זה נאמר, דרכיה דרכי נועם.
ביום השבת מאירים המוחין דאו"א עלאין, אויר טהור. והם מכונים לעתיד לבא, ואז כל הדינים מִתעַבְרים מן העולם, ואפילו הרשעים שבגיהנם נחים. וביציאת השבת, שוב מתעוררים הדינים והקליפות, ואין להם ביטול אלא על ידי מוחין דהארת חכמה, הנמשכים מישסו"ת, שנקראים נועם. ולפיכך בצאת השבת מחויבים אנו לומר הפסוק, וִיהִי נועם, כדי לעורר עלינו המוחין דהארת חכמה המבטלים כל הדינים.

101

 101 וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם, מִי זֶה נְתִיבֹתֶיהָ? אֵלּוּ הֵם הַשְּׁבִילִים שֶׁיּוֹצְאִים מִלְמַעְלָה, וְאֶת כֻּלָּם לוֹקֵחַ הַבְּרִית הַיְחִידִי שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַבַּיִת, וּמַכְנִיס אוֹתָם לַיָּם הַגָּדוֹל כְּשֶׁהוּא בִּגְבוּרָתוֹ, וְאָז נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם. בֹּא רְאֵה, יוֹסֵף הָיָה בְּרִית שָׁלוֹם, וְהָיָה מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם וְשַׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ.

 101 וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, מַאן נְתִיבוֹתֶיהָ. אִלֵּין אִינוּן שְׁבִילִין דְּנָפְקִין מִלְּעֵילָא, וְכֻלְּהוּ נָקִיט לוֹן בְּרִית יְחִידָאי, דְּאִיהוּ אִקְרֵי שָׁלוֹם, שְׁלָמָא דְבֵיתָא. וְאָעִיל לוֹן לְיַמָא רַבָּא, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וּכְדֵין יָהִיב לֵיהּ שְׁלָמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (ע''כ). תָּא חֲזֵי, יוֹסֵף בְּרִית שָׁלוֹם הֲוָה, וְהֲוָה בְּמִצְרַיִם מַלְכָּא, וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא. וְיַעֲקֹב בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, לָא הֲוָה יָדַע.

vechal netivoteiha shalom, mi zeh netivoteiha? ellu hem hashevilim sheiotze'im milma'lah, ve'et kullam lokeach haberit haychidi shennikra shalom, shelom habayit, umachnis otam layam hagadol keshehu bigvurato, ve'az noten lo shalom. zehu shekatuv vechal netivoteiha shalom. bo re'eh, yosef hayah berit shalom, vehayah melech bemitzrayim veshallit al ha'aretz, veya'akov, mishum shehisttallekah mimmennu hashechinah, lo hayah yodea

vechal netivoteiha shalom, ma'n netivoteiha. illein inun shevilin denafekin mille'eila, vechullehu nakit lon berit yechida'y, de'ihu ikrei shalom, shelama deveita. ve'a'il lon leyama raba, kad ihu betukefeih, uchedein yahiv leih shelama. hada hu dichtiv vechal netivoteiha shalom (''ch). ta chazei, yosef berit shalom havah, vehavah bemitzrayim malka, veshallit al ar'a. veya'akov begin de'isttallak minneih shechintta, la havah yada

Translations & Notes

וכל נתיבותיה שלום. נתיבותיה, אלו הם השבילים היוצאים מלמעלה, מאו"א, המנעול, שמשמש באו"א, שעליה אומר הכתוב, וּשְׁבִילְךָ במים רבים. ונקראים כן משום שאינם פתוחים לכל אדם, אלא ליחידים בלבד. וכולם, אוחז אותם הברית בלבדו, יסוד, שנקרא שלום, שלום בית, ומכניסם לים הגדול, בעת שהוא בגבורתו, שאז נותן לו שלום. וז"ש, וכל נתיבותיה שלום. יוסף היה ברית שלום, שזכה לנתיבות הנ"ל, והיה מלך במצרים, ומושל על הארץ. ויעקב, משום שנסתלקה ממנו השכינה, לא היה יודע.
כי המפתח, שהוא מסך הנמשך מבינה, הנקרא דרך, הממשיך את המוחין דנועם, כמ"ש, דרכיה דרכי נועם. אך המנעול, אינו ממשיך המוחין, וכל תקונו הוא לעשות שלום. כי כל כוחו של קו אמצעי ליחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, הוא ע"י התכללות בתחילה באותו המסך של המנעול.
וכולם, ב' המסכים ביחד, הדרך והנתיב, אוחז אותם רק הברית בלבדו, שהוא יסוד דגדלות, הנקרא יוסף. כלומר, אע"פ שעיקר קו אמצעי הוא ת"ת, אמנם הוא אינו נושא את שני המסכים ביחד, כי להיותו למעלה מחזה דז"א, אין הדינים של המנעול ניכרים בו, כי אינם ניכרים לבחינת דין אלא רק מחזה ולמטה. וע"כ רק יסוד שהוא מחזה ולמטה, אוחז שניהם יחד.
כשהנוקבא בגבורות שליטת השמאל, שאינו רוצה להיכלל בימין, שאז נִקפאִים כל האורות שבו, אז נותן היסוד שלום, שע"י מסך המנעול, המסך דחיריק, מכניע את השמאל ומחברו עם הימין. ואז נעשה שלום בין ימין ושמאל, והאורות נפתחים. וכל נתיבותיה שלום. כי הנתיבות, שהם המנעול, אינם עומדים להמשיך מוחין כמו המפתח, הנקרא דרך, אלא לעשות שלום בין קו ימין לקו שמאל הוא עומד.