121

 121 הַחֲבִתִּין וְכָל שְׁאָר הַמְּנָחוֹת לְעוֹרֵר רוּחַ קְדוֹשָׁה בִּרְצוֹן הַכֹּהֲנִים וְשִׁירַת הַלְוִיִּם וּבִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל. וּבְאוֹתוֹ עָשָׁן וְשֶׁמֶן וְקֶמַח שֶׁעוֹלִים, מִתְרַוִּים וּמִסְתַּפְּקִים [ס''א וּמִתְפַּנְּקִים - ס''א וּמִתְפַּשְּׁטִים] כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בְּאוֹתוֹ הַדִּין שֶׁנִּמְסָר לָהֶם, וְהַכֹּל בִּזְמַן אֶחָד. בֹּא רְאֵה, הַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד הָאֱמוּנָה לְהִסְתַּפֵּק זֶה בָּזֶה וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִי שֶׁצָּרִיךְ עַד אֵין סוֹף.

 121 חֲבִיתִין וְכָל שְׁאָר מְנָחוֹת לְאַתְעָרָא רוּחָא קַדִּישָׁא בִּרְעוּתָא דְּכַהֲנֵי וְשִׁירָתָא דְּלֵיוָאֵי וּבִצְלוֹתָא דְיִשְׂרָאֵל. וּבְהַהוּא תְּנָנָא וְשַׁמְנָא וְקִמְחָא דְּסָלִיק מִתְרַוָּון וּמִסְתַּפְּקִין (ס''א ומתפנקין) (ס''א ומתפשטין) כָּל שְׁאָר מָארֵי דְדִינִין דְּלָא יָכְלִין לְשַׁלְטָאָה בְּהַהוּא דִינָא דְאִתְמָסַר לוֹן. וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חָדָא. תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִתְעֲבִיד בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא לְאִסְתַּפְּקָא דָּא בְּדָא, וּלְאִסְתַּלָּקָא לְעֵילָא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ עַד אֵין סוֹף. (נדפס בפקודי רכא א, רסח ב)

hachavittin vechal she'ar hammenachot le'orer ruach kedoshah birtzon hakohanim veshirat halviim uvitfillat yisra'el. uve'oto ashan veshemen vekemach she'olim, mitravim umisttapekim [s" umitpannekim - s" umitpashetim] kal she'ar ba'alei hadinim shello yecholim lishlot be'oto hadin shennimsar lahem, vehakol bizman echad. bo re'eh, hakol na'asah besod ha'emunah lehisttapek zeh bazeh vela'alot lema'lah mi shetzarich ad ein sof

chavitin vechal she'ar menachot le'at'ara rucha kadisha bir'uta dechahanei veshirata deleiva'ei uvitzlota deyisra'el. uvehahu tenana veshamna vekimcha desalik mitravavn umisttapekin (s'' vmtfnkyn) (s'' vmtfshtyn) kal she'ar ma'rei dedinin dela yachelin leshalta'ah behahu dina de'itmasar lon. vecholla bezimna chada. ta chazei, kolla it'avid beraza dimheimnuta le'isttapeka da beda, ule'isttallaka le'eila ma'n de'itzterich ad ein sof. (ndfs vfkvdy rch , rsch v

Translations & Notes

מנחת חביתים וכל שאר המנחות. צריכים לעורר רוח הקדוש, בחינת אדם, בהרצון של הכהנים, ובשירת הלוים, ובתפלת ישראל, שהם ג' קוים. ובאותו העשן, ושמן, וקמח, העולה על המזבח, מתרוים ומסתפקים כל בעלי הדין, שאינם יכולים לשלוט בדין ההוא שנמסר להם. והם בחינת בהמה. הרי שגם במנחות יש ב' הבחינות אדם ובהמה. והכל נמשך בזמן אחד. כלומר, הן בחינת אדם, והן בחינת בהמה, נמשך כאחד בעת הקרבת הקרבן.
הכל נעשה בסוד האמונה, להספיק זה לזה, ולהעלות למעלה מה שנצרך, עד אין סוף. להספיק זה לזה, עומד על קו ימין, המשלים לשמאל, וקו שמאל המשלים לימין. לעלות למעלה מה שנצרך, עומד על הארת החכמה שבשמאל, שצריכים להעלותה למעלה ולא להמשיכה למטה. עד אין סוף, להעלות הכל לרדל"א.
הרימותי ידי למעלה בתפילה [ארימת ידאי בצלותין]

122

 122 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרִימוֹתִי יָדַי בִּתְפִלּוֹת לְמַעְלָה, שֶׁכְּשֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עוֹמֵד עַל אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁלֹּא נוֹדָע וְלֹא נִתְפָּס כְּלָל לְעוֹלָמִים, הָרֹאשׁ הַיּוֹתֵר נִסְתָּר שֶׁלְּמַעְלָה, וְאוֹתוֹ הָרֹאשׁ מוֹצִיא מַה שֶּׁמּוֹצִיא, וְלֹא יָדוּעַ, וּמֵאִיר מַה שֶּׁמֵּאִיר הַכֹּל בְּסֵתֶר.

 122 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲרֵימַת יְדָאי בִּצְלוֹתִין לְעֵילָא, דְּכַד רְעוּתָא עִלָּאָה לְעֵילָא לְעֵילָא קָיְימָא עַל הַהוּא רְעוּתָא דְּלָא אִתְיְדָע וְלֹא אִתְפַּס כְּלַל לְעָלְמִין רֵישָׁא דְּסָתִים יַתִּיר לְעֵילָא. וְהַהוּא רֵישָׁא אַפִּיק מַאי דְאַפִּיק וְלָא יְדִיעַ וְנָהִיר מַאי דְנָהִיר כֹּלָּא בִּסְתִימוּ.

amar rabi shim'on, harimoti yaday bitfillot lema'lah, shekesheratzon ha'elyon lema'lah lema'lah omed al oto ratzon shello noda velo nitpas kelal le'olamim, haro'sh hayoter nisttar shellema'lah, ve'oto haro'sh motzi mah shemmotzi, velo yadua, ume'ir mah shemme'ir hakol beseter

amar rabi shim'on areimat yeda'y bitzlotin le'eila, dechad re'uta illa'ah le'eila le'eila kayeyma al hahu re'uta dela ityeda velo itpas kelal le'alemin reisha desatim yattir le'eila. vehahu reisha apik ma'y de'apik vela yedia venahir ma'y denahir kolla bistimu

Translations & Notes

הרימותי ידי למעלה בתפילה. כי בא לגלות סדר אצילות ג"ר דא"א, הנקראים כתר, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה, ואיך עולים לרישא דלא אתיידע, א"ס, שהוא ענין גבוה ונסתר מאד. ע"כ התפלל, שגילוי הסודות הללו יהיה לרצון לפני השי"ת.
כאשר רצון העליון למעלה, הכתר דא"א, עומד ונתקן על אותו רצון שלא נודע ולא נתפס לעולם, ראש עתיק, הנקרא רישא דלא אתיידע, נעשה הכתר דא"א משום זה, ראש הסותם ביותר למעלה. וראש הזה האציל מה שהאציל. ולא ידוע, הוא מוחא דאוירא דא"א. והאיר מה שהאיר. בדרך סתום, הוא מוחא סתימאה דא"א.

123

 123 רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה לִרְדֹּף אַחֲרָיו וְלִהְיוֹת מוּאָר מִמֶּנּוּ. מָסָךְ אֶחָד נִפְרָד. וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ מָסָךְ בִּרְדִיפַת אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה מַגִּיעָה וְלֹא מַגִּיעָה עַד אוֹתוֹ מָסָךְ, מְאִירָה מַה שֶּׁמְּאִירָה. וְאָז אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה מְאִירָה בְּאוֹר [בְּסֵתֶר] נִסְתָּר שֶׁלֹּא יָדוּעַ, וְאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה לֹא יוֹדֵעַ.

 123 רְעוֹ דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ וּלְאִתְנְהָרָא מִנֵּיהּ. חַד פְּרִיסוּ אִתְפְּרִיס. וּמִגּוֹ הַהוּא פְּרִיסָא בִּרְדִיפוּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה מָטֵי וְלָא מָטֵי עַד הַהוּא פְּרִיסָא נָהִיר מַה דְּנָהִיר. וּכְדֵין (ס''א ההוא) אִיהוּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה נָהִיר בִּנְהִירוּ (בסתימו) סָתִים דְּלָא יְדִיעַ וְהַהוּא מַחֲשָׁבָה לָא יָדַע.

retzon hammachashavah ha'elyonah lirdof acharav velihyot mu'ar mimmennu. masach echad nifrad. umittoch oto masach birdifat otah machashavah elyonah magi'ah velo magi'ah ad oto masach, me'irah mah shemme'irah. ve'az otah machashavah elyonah me'irah be'or [beseter] nisttar shello yadua, ve'otah machashavah lo yodea

re'o demachashavah illa'ah lemirdaf avatreih ule'itnehara minneih. chad perisu itperis. umigo hahu perisa birdifu dehahi machashavah illa'ah matei vela matei ad hahu perisa nahir mah denahir. uchedein (s'' hhv) ihu machashavah illa'ah nahir binhiru (vstymv) satim dela yedia vehahu machashavah la yada

Translations & Notes

הרצון של מחשבה העליונה, הכתר דא"א, רעותא עלאה. אחר שנתקן לבחינת ראש, הנקרא מחשבה עלאה, הוא לרדוף אחר רדל"א לקבל הארתו. אבל פרסא נפרשה בין רדל"א לכתר. ומתוך פרסא זו ברדיפת מחשבה העליונה, הכתר, אחר אורו של רדל"א, האור מגיע ואינו מגיע אליו, כי הפרסא מעכבת עליו. וכך עד הפרסא מאיר מה שמאיר. ולא מפרסא ולמטה. וע"כ מחשבה העליונה מאירה בהארה סתומה למוחא סתימאה, ובאור שאינו ידוע למוחא דאוירא. והמחשבה עצמה, שהוא הכתר, בבחינת לא ידע.
מבאר כאן ב' ענינים:
א. איך הקץ כל בשר נהנה, מהקרבנות שישראל מקריבים.
ב. ההארה של ראש פרצוף עתיק דאצילות, הנקרא רישא דלא אתיידע, א"ס, שממנו נמשך ענין יציאת המוחין דקטנות והמוחין דגדלות של ג' רישין של א"א, הנקראים כתרא, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה, שהם יה"ו של א"א עצמו.
וכן מבאר הקטנות והגדלות של הלבושים דא"א, הנקראים או"א, ישסו"ת, זו"ן. ואיך יה"ו דלבושים נכללים ביה"ו דא"א גופיה, וכולם נכללים בראש עתיק הנזכר, הנקרא רדל"א, א"ס, שהיא כונת הקרבן.
וכמ"ש, סיום חדש נפרס, שפירושו עלית המלכות למקום בינה, ומסיימת שם המדרגה, שסיום חדש זה נקרא פרסא, וע"י סיום זה ירדו ג' הספירות בינה ותו"מ מכל מדרגה להמדרגה שמתחתיה. ונמצא בינה ותו"מ דמחשבה עלאה, כתרא, ירדו למוחא דאוירא. ובתו"מ של מוחא דאוירא ירדו למוחא סתימאה. ובתו"מ דמו"ס ירדו לאו"א וכו'. באופן שלא נשאר בכל מדרגה רק כתר וחכמה דכלים, שיכלו לקבל בהם מרדל"א רק ב' אורות נפש רוח, הנבחנים לו"ק ולקטנות של ג' רישין.
הכתר דא"א מאיר בהארה סתומה למוחא סתימאה, ו"ק. ולמוחא דאוירא מאיר באור שאינו נודע, ג"כ רק ו"ק. וההוא מחשבה עצמה, הכתר דא"א, לא ידעו. ג"כ רק ו"ק. אמנם יש הפרש ביניהם, כי אור סתום, נקרא שגם בגדלות כשישיג ג"ר, ישאר סתום ולא יאיר לאחרים. ואור שאינו נודע, נקרא שרק עתה אינו נודע, אבל בגדלות יהיה נודע, וע"כ נקרא מוחא דאוירא, כי בגדלות יוצאת הי' מאויר שלו ונעשה אור. ולא ידע, הוא כמו לא אתיידע, שגם בגדלות לא יהיה נודע. וכל אלו המיעוטים נעשו משום הפרסא, שעלתה למקום בינה, וסיימה שם המדרגה, והורידה את בינה ותו"מ דכל ראש להראש שמתחתיו. וכיון שלא נשארו אלא ב' כלים בכל ראש, לא יכלו לקבל יותר מב' אורות שהם נ"ר, הנבחנים לו"ק.