124

 124 וְאָז מַכֶּה אוֹר הַמַּחֲשָׁבָה הַזֶּה שֶׁלֹּא נוֹדָע בָּאוֹר שֶׁל הַמָּסָךְ שֶׁעוֹמֵד, שֶׁמֵּאִיר מִמַּה שֶּׁלֹּא יָדוּעַ וְלֹא נוֹדָע וְלֹא הִתְגַּלָּה. וְאָז [נ''א זֶה] זֶה אוֹר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נוֹדָע מַכֶּה בָּאוֹר שֶׁל הַמָּסָךְ, וּמְאִירִים כְּאֶחָד. וְנַעֲשִׂים תִּשְׁעָה הֵיכָלוֹת.

 124 כְּדֵין בָּטַשׁ הַאי נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע בִּנְהִירוּ דְּפַרְסָא דְּקָיְימָא דְּנָהִיר מִמַּה דְּלָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְידַע וְלָא אִתְגַּלְיָיא. וּכְדֵין (נ''א האי) דָּא נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע בָּטַשׁ בִּנְהִירוּ דִּפְרִיסָא וְנָהֲרִין כְּחֲדָא וְאִתְעֲבִידוּ תֵּשַׁע הֵיכָלִין.

ve'az makeh or hammachashavah hazzeh shello noda ba'or shel hammasach she'omed, shemme'ir mimmah shello yadua velo noda velo hitgallah. ve'az [n" zeh] zeh or hammachashavah shello noda makeh ba'or shel hammasach, ume'irim ke'echad. vena'asim tish'ah heichalot

kedein batash ha'y nehiru demachashavah dela ityeyda binhiru defarsa dekayeyma denahir mimmah dela yedia vela ityeyda vela itgalyay. uchedein (n'' h'y) da nehiru demachashavah dela ityeyda batash binhiru difrisa venaharin kechada ve'it'avidu tesha heichalin

Translations & Notes

אז, הארה זו של המחשבה שלא נודע, הכה בהארת הפרסא העומדת, והמאירה בג' המעוטים, ממה שאינו ידוע במוחא דאוירא. ואינו נודע, בכתרא, ולא נגלה במוחא סתימאה. וכך הכה הארת המחשבה שלא נודע, שהיא רדל"א, בהארת הפרסא, ומאירים יחד.
כי הארת רדל"א הכה וחזר והוריד הפרסא למקומה למלכות, שע"י זה חזרו לכל מדרגה ג' הכלים בינה ותו"מ שנפלו ממנה, ונשלמו שוב בכח"ב תו"מ דכלים ובנרנח"י דאורות. וע"י ביטוש הזה חזרו להאיר בכל השלימות כמקודם לכן. וג' ראשים דא"א הכלולים בהפרסא, מאירים יחד עם רדל"א. כי ראש עתיק, הנקרא רדל"א, היא בחינת ראש הנוקבא דעתיק, שהיא נתקנה בסוד בקע.
ונמצא שבעת עלית הפרסא למקום בינה, נפלו גם בינה ותו"מ דרדל"א למקום הג' ראשים דא"א. ועתה, אחר שנעשה הביטוש, החוזר ומעלה הבינה והתו"מ מכל המדרגות, עלו ג"כ בינה ותו"מ דרדל"א למקומם. ונודע שעם עלית בינה ותו"מ דעליון, עולה עמהם גם התחתון, שהחזיק בהם מקודם לכן. ונמצא לפי"ז, שג' ראשים דא"א עלו לרדל"א עם חזרת בינה ותו"מ שלה, ונעשו למדרגה אחת. וג' ראשים דא"א מאירים ביחד עם רדל"א, כי נעשו עתה למדרגה אחת.
ונעשו מהם ט' היכלות ברדל"א. כי הג' ראשים דא"א נכללות זו מזו, והם תשע נהורין במקומם עצמם, בא"א. ועל ידי עלותם לרדל"א, ונהרין כחדא, נעשו שם ברדל"א תשע היכלות. ואין הפירוש שהט' אורות נעדרו ממקומם עצמם בסבת העליה לרדל"א, אלא שמאירים בשני מקומות: שהם ט' היכלות ברדל"א, והם ט' אורות במקומם עצמם. כי אין העדר ברוחני, אלא כל תנועה יורה רק תוספות.

125

 125 וְהַהֵיכָלוֹת אֵינָם אוֹרוֹת וְלֹא רוּחוֹת וְלֹא נְשָׁמוֹת, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בָּהֶם. הָרָצוֹן שֶׁל כָּל תִּשְׁעָה הָאוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים כֻּלָּם בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן כֻּלָּם לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים בַּמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נִדְבָּקִים וְלֹא נוֹדָעִים. וְאֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים לֹא בְּרָצוֹן וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה [עֶלְיוֹנוֹת]. תּוֹפְסִים בָּהּ וְלֹא תוֹפְסִים. בְּאֵלֶּה עוֹמְדִים כָּל סוֹדוֹת הָאֱמוּנָה וְכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת מִסּוֹד הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה [שֶׁלְּמַטָּה - וּלְמַטָּה] כֻּלָּם נִקְרָאִים אֵין סוֹף. עַד כָּאן מַגִּיעִים אוֹרוֹת וְלֹא מַגִּיעִים וְלֹא נוֹדָעִים. אֵין כָּאן רָצוֹן וְלֹא מַחֲשָׁבָה.

 125 וְהֵיכָלִין לָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָאו אִנּוּן רוּחִין וְלָאו אִנּוּן נִשְׁמָתִין. וְלָא אִית (איהו) מָאן דְּקָיְימָא בְּהוּ. רְעוּתָא דְּכָל תֵּשַׁע נְהוֹרִין דְּקָיְימֵי כֻּלְהוּ בְּמַחֲשָׁבָה דְּאִיהוּ חַד מִנַּיְיהוּ בְּחוּשְׁבְּנָא כֻּלְהוּ לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ בְּשַׁעֲתָא דְּקָיְימֵי בְּמַחֲשָׁבָה וְלָא מִתְדַּבְּקָן וְלָא אִתְיְידָעוּ. וְאִלֵּין לָא קָיְימֵי לָא בִּרְעוּתָא וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (נ''א עלאין). תָּפְסִין בָּהּ וְלָא תָפְסִין. בְּאִלֵּין קָיְימֵי כָּל רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא וְכָל אִנּוּן נְהוֹרִין מֵרָזָא דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (דלתתא ד''א ולתתא) כֻּלְהוּ אִקְרוּן אֵין סוֹף. עַד הָכָא מָטוּ נְהוֹרִין וְלָא מָטוּן וְלָא אִתְיְידָעוּ. לָאו הָכָא רְעוּתָא וְלָא מַחֲשָׁבָה.

vehaheichalot einam orot velo ruchot velo neshamot, ve'ein mi she'omed bahem. haratzon shel kal tish'ah ha'orot she'omedim kullam bammachashavah, shehu echad mehem becheshbon kullam lirdof achareihem. besha'ah she'omedim bammachashavah velo nidbakim velo noda'im. ve'elleh lo omedim lo beratzon velo bemachashavah elyonah [elyonot]. tofesim bah velo tofesim. be'elleh omedim kal sodot ha'emunah vechal otam ha'orot missod hammachashavah ha'elyonah [shellemattah - ulemattah] kullam nikra'im ein sof. ad ka'n magi'im orot velo magi'im velo noda'im. ein ka'n ratzon velo machashavah

veheichalin la'v innun nehorin vela'v innun ruchin vela'v innun nishmatin. vela it (yhv) ma'n dekayeyma behu. re'uta dechal tesha nehorin dekayeymei kulhu bemachashavah de'ihu chad minnayeyhu bechushebena kulhu lemirdaf batrayeyhu besha'ata dekayeymei bemachashavah vela mitdabekan vela ityeyda'u. ve'illein la kayeymei la bir'uta vela bemachashavah illa'ah (n'' lo'yn). tafesin bah vela tafesin. be'illein kayeymei kal razei dimheimnuta vechal innun nehorin meraza demachashavah illa'ah (dltt d'' vltt) kulhu ikrun ein sof. ad hacha matu nehorin vela matun vela ityeyda'u. la'v hacha re'uta vela machashavah

Translations & Notes

והיכלות הללו אינם אורות, כמו הט' אורות דא"א במקומם עצמם. ואינם רוחות ואינם נשמות. ואין מי שיעמוד עליהם מה הם. כי אור א"ס מאיר ברישא דלא אתיידע. וע"כ נבחנים תשעה היכלות הללו שנעשו ברדל"א לבחינת א"ס, שאין מחשבה תפיסה בו.
הרצון של כל תשע האורות דג' ראשים דא"א, שכולם עומדים במחשבה, במקומן בא"א, הנקרא מחשבה, שהוא אחד מהם בחשבון. שהמחשבה דא"א הוא אחד מהתשעה האורות. והוא הפוך מהיותם ברדל"א, שאין רדל"א מבחינתם כלל, הנה רצון כולם הוא לרדוף אחריהם, התשעה היכלים, העומדים במקום רדל"א בשעה שהתשע אורות עומדים בהמחשבה, שהוא א"א.
אבל ההיכלות אינם מושגים ואינם נודעים להט' אורות. כי אלו ט' היכלות אינם עומדים לא בבחינת רצון, ולא בבחינת מחשבה העליונה, שהיא א"א. תופסים בה ואינם תופסים. באלו ט' היכלים נמצאים ועומדים כל סודות האמונה. וכל אלו האורות מסוד המחשבה העליונה, שהיא א"א, מקובלים מהם, כולם, כל הט' היכלים. נקראים אין סוף, כי עד כאן האורות מגיעים ואינם מגיעים, ואינם נודעים, אין כאן לא רצון ולא מחשבה.

126

 126 [אָז] כְּשֶׁמְּאִירָה הַמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נוֹדַעַת [יָדוּעַ] מִמִּי שֶׁמְּאִירָה, אָז מִתְלַבֶּשֶׁת וְנִסְתֶּרֶת לְתוֹךְ הַבִּינָה וּמְאִירָה לְמִי שֶׁמְּאִירָה, וְנִכְנָסִים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נִכְלָלִים כְּאֶחָד.

 126 (כדין ד''א כד) נָהִיר מַחֲשָׁבָה וְלָא אִתְיְידַע (ידיע) מִמַּאן דְּנָהִיר. כְּדֵין אִתְלַבֵּשׁ וְאַסְתִּים גּוֹ בִּינָה וְנָהִיר לְמַאן דְנָהִיר וְאָעִיל דָּא בְּדָא עַד דְּאִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוּ כְּחֲדָא.

[az] keshemme'irah hammachashavah velo noda'at [yadua] mimmi shemme'irah, az mitlabeshet venistteret letoch habinah ume'irah lemi shemme'irah, venichnasim zeh bazeh, ad shekullam nichlalim ke'echad

(chdyn d'' chd) nahir machashavah vela ityeyda (ydy) mimma'n denahir. kedein itlabesh ve'asttim go binah venahir lema'n denahir ve'a'il da beda ad de'itkelilu kulhu kechada

Translations & Notes

כאשר מאירה המחשבה שלא נודעה ממי היא מאירה, ממוחא דאוירא, נתלבשה ונסתמה תוך הבינה, ומאירה למי שמאירה, ונכנסים זו בזו, עד שנכללים כולם כאחד. שע"י הביטוש דנהירו דרדל"א בנהירו דפרסא, חזרה הפרסא למקומה למלכות, ובינה ותו"מ שנפלו מכל המדרגות חוזרות למעלתם למקומם כבתחילה. ונמצא שגם הבינה שיצאה מראש דא"א, חזרה עתה לראש א"א ומקבלת שמה שוב אור החכמה. גם נודע שבהיות חכמה דא"א בחוסר חסדים. ע"כ הבינה נסתמה שם, בסוד עמוק וסתום בשמו. כי הז"ת דבינה אינן יכולות לקבל חכמה בלי לבוש החסדים.
האירה המחשבה, ולא ידע מאין האירה. שראש הב' דא"א, הנקרא מוחא דאוירא, מאיר בג"ר, אחר ביטוש רדל"א באור הפרסא. אשר אז חוזרת גם הבינה לראש דא"א. אז נתלבש ונסתם בתוך בינה, נמצא אז שמתלבש בהארתו ונסתם תוך הבינה. כי הבינה עלתה לראש ומלבשת אותו, ואור החכמה שמקבלת ממנו סותמתה.
מחשבה ולא ידע, מוחא דאוירא, להוציא ב' ראשים דא"א האחרים, כתר, ומו"ס. שהם אינם מאירים לאחרים, כי כתר הוא בבחינת לא ידע, להיותו מלביש לרדל"א. ומוחא סתימאה באור סתום. וע"כ נבחן, שגם אחר שעלתה לראש א"א, אינה מלבשת אותם, אלא למוחא דאוירא בלבדו.
ובכדי לפתוח הארת החכמה מסתימתה, נעשה זווג הממשיך קומת חסדים, ונתלבשה החכמה בהחסדים, ואז נגלה הארתה. ומאיר למי שהאיר, שנזדווג והאיר קומת החסדים, הנקרא לבוש יקר שמאיר. וע"י זה החכמה נכנסה ונתלבשה בתוך אור החסדים, וכן אור החסדים נכללה באור החכמה, עד שנכללו כולם כאחד, לרבות גם זו"ן, הנכללים ג"כ בזווג הזה, להיותם הגורמים ליציאת קומת החסדים בהבינה.