Show Aramaic text  Show Transliteration

 19 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן וָהָלְאָה שְׁלֵמוּת הַכָּתוּב, שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ) הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם. שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת רְשׁוּמָה כָּל אַחַת מֵהֶן. אַחַת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר מָ''ה, וְאַחַת מִ''י. זוֹ עֶלְיוֹנָה וְזוֹ תַּחְתּוֹנָה. זוֹ הָעֶלְיוֹנָה רְשׁוּמָה, וְאוֹמֵר הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם. הַמּוֹצִיא - אוֹתוֹ הַנּוֹדָע וְאֵין כְּמוֹתוֹ. כְּמוֹ זֶה הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הַמּוֹצִיא - הַהוּא שֶׁנּוֹדָע. זוֹ הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל אֶחָד. בְּמִסְפָּר - שִׁשִּׁים רִבּוֹא הֵם שֶׁעוֹמְדִים יַחַד, וְהוֹצִיאוּ צְבָאוֹת לְמִינֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן.

 19 אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וּלְהָלְאָה שְׁלִימוּ דִקְרָא, דִּכְתִיב, (ישעיה מ) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם, תְּרֵין דַּרְגִּין אִנּוּן דְּאִיצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי רְשִׁים כָּל חַד מִינַיְיהוּ. חַד דָּא דְּאִתָּמַר מָ''ה. וְחַד מִ''י. דָא עִלָּאָה וְדָא תַתָּאָה. דָּא עִלָּאָה רָשִׁים וְאָמַר (שמות קסח ב', וקלח ב) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפַּר צְבָאָם, הַמּוֹצִיא הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע וְלֵית כַּוָּותֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הַמּוֹצִיא הַהוּא דְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא דַרְגָא תַתָּאָה, וְכֹלָא חַד. בְּמִסְפַּר שִׁתִּין רִבּוֹא אִנּוּן דְּקַיָּימִין כְּחֲדָא, וְאַפִּיקוּ חֵילִין לְזִינַיְיהוּ דְּלֵית לוֹן חֻשְׁבְּנָא.

amar rabi shim'on, mika'n vahale'ah shelemut hakatuv, shekatuv (ysh'yh m) hammotzi vemispar tzeva'am. shettei deragot hen shetzarich lihyot reshumah kal achat mehen. achat zeh shenne'emar ma"h, ve'achat mi"y. zo elyonah vezo tachttonah. zo ha'elyonah reshumah, ve'omer hammotzi vemispar tzeva'am. hammotzi - oto hannoda ve'ein kemoto. kemo zeh hammotzi lechem min ha'aretz. hammotzi - hahu shennoda. zo hadargah hattachttonah, vehakol echad. bemispar - shishim ribo hem she'omedim yachad, vehotzi'u tzeva'ot lemineihem she'ein lahem cheshbon

amar ribi shim'on mika'n ulehale'ah shelimu dikra, dichtiv, (ysh'yh m) hammotzi bemispar tzeva'am, terein dargin innun de'itzterich lemehevei reshim kal chad minayeyhu. chad da de'ittamar ma''h. vechad mi''y. da illa'ah veda tatta'ah. da illa'ah rashim ve'amar (shmvt ksch v', vklch v) hammotzi bemispar tzeva'am, hammotzi hahu de'ishttemoda veleit kavavteih. kegavevna da hammotzi lechem min ha'aretz. hammotzi hahu de'ishttemode'a da darga tatta'ah, vechola chad. bemispar shittin ribo innun dekayaymin kechada, ve'apiku cheilin lezinayeyhu deleit lon chushbena

Translations & Notes

 אמר רבי שמעון, מכאן ולהלאה שלמות המקרא, שכתוב, המוציא במספר צבאם. כי שתי מדרגות הן, מ"ה ומ"י, שכל אחת מהן צריכה להיות רשומה, כלומר, מצוינת. מ"י עליונה, ומ"ה תחתונה. המדרגה העליונה רושמת ואומרת המוציא במספר צבאם, אשר ה' הידיעה של המילה המוציא, רומזת על אותה שנודעת ואין כמוה, מ"י. כעין זה, המוציא לחם מן הארץ. הנה ה' הידיעה של המוציא, רומזת על אותה שנודעת, שזו מדרגה התחתונה, מ"ה. והכל אחד. ששתיהן במדרגה אחת, מלכות. אלא העליונה היא מ"י דמלכות, והתחתונה היא מ"ה דמלכות. המוציא במספר, כי מספר שישים ריבוא הם הכוכבים העומדים יחד, והם מוציאים צבאות למיניהם, שאין להם מספר.
ביאור הדברים. כי אחר שהכתוב רמז לנו, בשְׂאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אל"ה, להתבונן על בניין הנוקבא בשם אלוקים, שהיא ממשיכה מאו"א עילאין, שע"י כן אמא עילאה מקשטת לה בקישוטים שלה, הוא ממלא ומשלים את הביאור הזה בהמשך של הכתוב, המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרָא, מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר.
ונאמר, כי שתי מדרגות הן, שכל אחת מהן צריכה להיות רשומה, מצוינת בה' הידיעה. שב' מדרגות מ"י ומ"ה צריכות להיות מצוינות בנוקבא.
א. אשר המוחין דג"ר, שמקבלת ע"י עלייתה והלבשתה לעולם העליון, שאז נעשית הנוקבא כמו עולם העליון עצמה - זו היא הנקראת מ"י. כי יוצאת ה' דמ"ה ונכנסת י' במקומה. ונקראת גם הנוקבא מ"י בעולם העליון, שמתקשטת בכלי זכר.
ב. אמנם יחד עם זה, אין מדרגתה הקודמת, שהיא מ"ה, נחסרת ממנה, אלא גם המ"ה צריך להימצא בה כמקודם לכן, אשר מדרגת מ"י נחוצה, כדי להמשיך השלמות ובחינת קודש קודשים אל התולדות. אבל הולדת הבנים ופרייה ורבייה רק בשם מ"ה תלויים. ולפיכך, אם תחסר מדרגה אחת מהן לנוקבא, אינה ראויה להוליד.
ונאמר, המדרגה העליונה רושמת ואומרת, המוציא במספר צבאם. מדרגת מ"י, שהנוקבא יורשת מעולם העליון, עליה אומר, המוציא במספר צבאם. כי ה' הידיעה של המוציא, רומזת על המוחין השלמים, שמקבלת מאו"א עילאין, שהם הקישוטים בכלי זכר, שיוצאת ה' ונכנסת י'.
ונאמר, המוציא, אשר ה' הידיעה של המוציא, רומזת על אותה שנודעת ואין כמוה. כי אלו הם תכלית גובהם של המוחין, הנוהגים בנוקבא במשך ששת אלפים שנה.
וכמ"ש, המוציא לחם. שזו מדרגה התחתונה, מ"ה. והכל אחד: שגם ה' הידיעה של המוציא לחם, רומזת על מוחין דג"ר, שנודע, אלא הם מוחין דישסו"ת, שהנוקבא מקבלת ונודעת בהם, מדרגת מ"ה. כי גם מדרגה זו צריכה להיות רשומה בנוקבא. ע"כ נאמר, והכל אחד. שהן שתיהן, מ"י ומ"ה, כלולות יחד בנוקבא, לבחינת פרצוף אחד, זו עליונה וזו תחתונה.
ואין להקשות ממה שאומר הזוהר, שבכל מקום שכתוב ה' הידיעה, היא מעולם התחתון, מלכות, שהתגלה יותר, וכאן אומר, שהיא מעולם העליון. כי גם כאן הכוונה על עולם המגולה, הנוקבא דז"א. ומה שקורא לה עילאה, הפירוש על מדרגת מ"י של הנוקבא, שאינה מקבלת אותה, זולת בעת שעולה ומלבישה את עולם העליון, אמא עילאה. וע"ש זה קורא לה עילאה. ולמדרגת מ"ה של העולם המגולה, קורא התחתון.
ונאמר במקום אחר, שכל הדברים שהם מעולם העליון הנסתר, בינה, מסתתרת הה' משם: הכוונה היא, בעת שעולם המגולה אינה עולה ומלבישה לעולם העליון, שאז העולם העליון נסתר, ואיננה מאירה לתחתונים, וע"כ אינו כתוב בה' הידיעה, כי נסתר הוא.
ונאמר, כי במספר שישים ריבוא הם הכוכבים העומדים יחד, והם מוציאים צבאות למיניהם, שאין להם מספר. מספר, תכלית השלמות. מספר מורה על הארת השלמות הגמורה. וההארה הבלתי שלמה נבחנת לבלי מספר, או שאין לו מספר, להורות שהם מחוסרי השלמות, הנקרא מספר.
ותדע שאלו המוחין דאו"א עילאין, שהז"א משפיע אותם לנוקבא, הוא השמים מסַפרים כבוד אל. כי השמים ז"א, כבוד אל הנוקבא דז"א, מספרים הם שפע המוחין דאו"א עילאין. ומוחין אלו נבחנים לשישים ריבוא, כי מדרגות של נוקבא נבחנות ליחידות, של ז"א לעשרות, של ישסו"ת למאות, של או"א עילאין לאלפים, ושל א"א לרבבות. ויש לאו"א עילאין ב' הבחנות:
א. מבחינתם עצמם הנבחנים לאלפים,
ב. מבחינת מוחין דחכמה, שמקבלים מראש דא"א, שאז נבחנים גם הם לרבבות כמוהו. אלא רק לו"ק דא"א, להיותם מלבישים מפה ולמטה דא"א. וע"כ הם ביחס הזה רק ו"ק דא"א, שהיא רבבות, וו"ק הם שישים, וע"כ שישים ריבוא.
ולפיכך בעת שהנוקבא עולה ומלבישה לאו"א עילאין, היא מקבלת מספר שלם, שהם שישים ריבוא. שישים פירושם ו"ק, כי עדיין חסרה גם אז לבחינת הראש דא"א, וריבוא מורה על מדרגות דא"א, המאירות תוך או"א, תוך הו"ק שלו, המתלבשים באו"א, וע"כ יש לנוקבא מספר שישים ריבוא.
ונאמר, במספר שישים ריבוא הם הכוכבים העומדים יחד, והם מוציאים צבאות למיניהם, שאין להם מספר. כי נתבאר ששתי מדרגות מ"י ומ"ה רשומים בנוקבא:
א. מ"י שבנוקבא הם או"א עילאין, המתלבשים בנוקבא, ונעשית בזה לבחינת עולם העליון. ואז יש לה מבחינה זו מספר של שישים ריבוא.
ב. מ"ה שבנוקבא הם ישסו"ת, המתלבשים בנוקבא בבחינת עומדת לשאלה מ"ה, ומבחינה זו הם עולם התחתון.
ואלו ב' מדרגות מ"י ומ"ה האמורים, נעשות בה פרצוף אחד. אשר מחזה ולמעלה שלה היא מלבישה לאו"א עילאין, ומחזה ולמטה שבה היא מלבישה לישסו"ת. והם פרצוף אחד בה. ולפיכך נבחנות גם בתולדות של הנוקבא אלו ב' מדרגות. כי מצד עולם העליון מ"י שבה, הוא המוציא במספר צבאם, במספר שישים ריבוא. ומצד עולם התחתון מ"ה שבה נבחנות התולדות, שהן מבחינת בלי מספר. שנאמר, והם מוציאים צבאות למיניהם, שאין להם מספר. כלומר, שמוציאה התולדות למיניהן לבלי מספר, שאין בהן אותן המוחין דמספר מאו"א עילאין, אלא מישסו"ת, שהם בלי מספר.
א"כ נמצאות התולדות שלה מחוסרי השלמות, להיותן בחיסרון של המספר. לזה אומר, במספר שישים ריבוא הם הכוכבים העומדים יחד, והם מוציאים צבאות. כלומר, שאלו ב' מדרגות שבה, מספר ובלי מספר, נמצאים בה יחד, שמחוברות בה במדרגה אחת ממש, וע"כ נמצאות גם בתולדות שלה. והם שתי מדרגות יחד, שמצד אחד נבחנות התולדות שלה, שהן במספר שישים ריבוא, ומצד שני הן בלי מספר. וכיוון שכן, נבחנת בהן הבלי מספר, לתוספות שלמות בלבד, ולא כלום למשהו חיסרון.
וטעם הדבר, כי הברכה ופרייה ורבייה של זרע תלויות לגמרי בעולם התחתון מ"ה, הנבחנת לבלי מספר. שזו ברכת הזרע, המובא בכתוב, הבט נא השמיימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו, כה יהיה זרעךָ, הרי שברכת הזרע באה רק בבלי מספר, משֵם מ"ה. ולפיכך, אחר כל השלמות של המוחין דמספר, שהשיגה מאו"א עילאין מ"י, יש לה תוספת לברכה ממ"ה בלי מספר, שאין להם מספר, ויש לה גם ברכה, ושתיהן נכללות בנשמות ובתולדות.

 20 [נ''א כְּמוֹ זֶה]. לְכֻלָּם - בֵּין אוֹתָם הַשִּׁשִּׁים, בֵּין כָּל צִבְאוֹתָם - בְּשֵׁם יִקְרָא. מַה זֶּה בְּשֵׁם יִקְרָא? אִם תֹּאמַר שֶׁקָּרָא לָהֶם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם - זֶה אֵינוֹ כָּךְ, שֶׁאִם כָּךְ, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁמוֹ. אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַדַּרְגָּה הַזּוֹ לֹא עוֹלָה בַּשֵּׁם [לְמַעְלָה] וְנִקְרֵאת מִ''י, לֹא מוֹלִידָה וְלֹא מוֹצִיאָה נִסְתָּרִים לְמִינָהּ, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם הָיוּ טְמוּנִים בָּהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּרָא אֵלֶּה וְהִתְעַלָּה בִשְׁמוֹ וְנִקְרָא אֱלֹהִים, אָז בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַזֶּה הוֹצִיא אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה הוּא בְּשֵׁם יִקְרָא, בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ קָרָא וְהוֹצִיא כָּל מִין וּמִין שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בִשְׁלֵמוּתוֹ. כְּמוֹ זֶה (שמות לא) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. הִזְכַּרְתִּי שְׁמִי שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּצַלְאֵל עַל קִיּוּם שְׁלֵמוּתוֹ.

 20 (נ''א כגוונא דא) לְכֻלָּם, בֵּין אִנּוּן שִׁתִּין, בֵּין כָּל חֵילִין דִּילְהוֹן, בְּשֵׁם יִקְרָא. מַאי בְּשֵׁם יִקְרָא. אִי תֵימָא דְּקָרָא לוֹן בִּשְׁמָהַתְהוֹן, לָאו הָכִי הוּא, דְאִם כֵּן בִּשְׁמוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְדַרְגָא דָא לָא סָלִיק בִּשְׁמָא (לעילא) וְאִקְרֵי מִ''י, לָא אוֹלִיד וְלָא אַפִּיק טְמִירִין לְזִינֵיהּ אַף עַל גַּב דְּכֻלְהוּ הֲווּ טְמִירִין בֵּיהּ. כֵּיוָן דְּבָרָא אֵלֶּ''ה וְאִסְתַּלַּק בִּשְׁמֵיהּ וְאִקְרֵי אֱלֹהִים, כְּדֵין בְּחֵילָא דִּשְׁמָא דָא אַפִּיק לוֹן בִּשְׁלִימוּ, וְדָא הוּא בְּשֵׁם יִקְרָא, בְּהַהוּא שֵׁם דִּילֵיהּ קְרָא וְאַפִּיק כָּל זִינָא וְזִינָא לְאִתְקַיְימָא בִּשְׁלִימוּתֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא (שמות לא) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. אַדְכַּרְנָא שְׁמִי לְאִתְקְיָימָא בְּצַלְאֵל עַל קִיּוּם אַשְׁלָמוּתֵיהּ.

[n" kemo zeh]. lechullam - bein otam hashishim, bein kal tziv'otam - beshem yikra. mah zeh beshem yikra? im to'mar shekkara lahem bishmoteihem - zeh eino kach, she'im kach, hayah tzarich lihyot bishmo. ella bizman shehadargah hazzo lo olah bashem [lema'lah] venikre't mi"y, lo molidah velo motzi'ah nisttarim leminah, af al gav shekullam ha'u temunim bah. keivan shebara elleh vehit'allah vishmo venikra elohim, az bechoach hashem hazzeh hotzi otam bishlemut. vezeh hu beshem yikra, be'oto hashem shello kara vehotzi kal min umin sheiitkayemu vishlemuto. kemo zeh (shmvt lo) re'eh kara'ti veshem. hizkartti shemi sheiitkayem betzal'el al kium shelemuto

(n'' chgvvn d) lechullam, bein innun shittin, bein kal cheilin dilhon, beshem yikra. ma'y beshem yikra. i teima dekara lon bishmahathon, la'v hachi hu, de'im ken bishmo miba'ei leih. ella bezimna dedarga da la salik bishma (l'ylo) ve'ikrei mi''y, la olid vela apik temirin lezineih af al gav dechulhu havu temirin beih. keivan devara ele''h ve'isttallak bishmeih ve'ikrei elohim, kedein becheila dishma da apik lon bishlimu, veda hu beshem yikra, behahu shem dileih kera ve'apik kal zina vezina le'itkayeyma bishlimuteih. kegavevna da (shmvt lo) re'eh kara'ti veshem. adkarna shemi le'itkeyayma betzal'el al kium ashlamuteih

Translations & Notes

 מ"י קצה השמים. מ"י, קצה השמים למעלה, ישסו"ת. מ"ה, קצה השמים למטה, המלכות. וזה ירש יעקב, ז"א, המבריח מן הקצה אל הקצה. מן הקצה הראשון, מ"י, עד הקצה האחרון, מ"ה. משום שעומד באמצע בין ישסו"ת למלכות. וע"כ כתוב, מי ברא אלה. ישסו"ת, מ"י, בראו את ז"א ומלכות, אל"ה.
ביאור הדברים. היה לו לכתוב, מראש השמים ועד קצה השמים. ולמה אומר, מקצה ועד קצה, מסוף עד סוף? אלא נאמר, מ"י קצה השמים למעלה, ישסו"ת, שעומד לשאלה, הוא המלביש מהחזה עד הטבור דא"א. מ"ה, הנוקבא שמטרם העלאת מ"ן, היא סוף כל מדרגות מחזה דז"א ולמטה. וביניהם עומד יעקב, ז"א, המתחיל להלביש ממקום הטבור דא"א עד הנוקבא.
ואז הוא מבריח מקצה דמ"י עד הקצה דמ"ה. כי המ"י מסתיים בטבור דא"א, ושם מתחיל יעקב. והנוקבא, מ"ה, עומדת בסיומו. אמנם הכתוב מדבר כבר אחַר המשכת המוחין אל הזו"ן, כמ"ש, שאַל נא לימים הראשונים, שהוא בעת שהזו"ן עולים ומקבלים המוחין דישסו"ת, הנקרא ימים ראשונים. שאז נמצא, שקצה השמים שלמטה, מ"ה, הנוקבא, עלתה והלבישה על קצה השמים למעלה, על מ"י, ישסו"ת. ונמצאים שניהם במקום אחד ממש.
וע"כ כתוב, מקצה עד הקצה, שהרי עתה נעשו שניהם בחינת קצה השמים אחד. כי הימים הראשונים מקבל הז"א, שהם ו"ק מישראל סבא, חג"ת נה"י, והנוקבא נוטלת התבונה, המלכות דבינה, הנמצאת עתה בקצה דז"א, הנקרא שמים. אלא בערך הקודם למוחין, נבחנת לראש השמים.
ויש עוד פירוש, אשר השמים שלמעלה הוא ישראל סבא, הכולל ו' הימים הראשונים, חג"ת נה"י דבינה. וקצה השמים שלמעלה הוא התבונה, המלכות דבינה. ויהיה פירוש הכתוב מהקצה של ישראל סבא, עד הקצה דז"א, הנקרא שמים שלמטה.
ועל אלו המוחין כתוב, מ"י ברא אלה, כי מ"י הוא ישסו"ת, העומד במקום בריאה דא"א, מחזה עד הטבור, למטה מפרסא שבתוך מעֵי א"א, ששם אינה מגיעה עוד הארת ראש דא"א. שע"כ נבחן לבריאה, לבַר מראש דא"א. וע"כ הוא עומד לשאלה. ונמצא אחַר שהזו"ן משיגים אלו המוחין, שהם עולים ומלבישים את המ"י הזה, ונוטלים מקומו מהחזה עד הטבור דא"א, הרי גם המוחין שלהם עתה רק בבחינת בריאה דא"א. וכמ"ש, מ"י ברא אלה, הזו"ן, נטלו מוחין דבריאה מהמ"י.
מי ברא אלה של אליהו
 לכולם בין לשישים ריבוא אלו, ובין לכל צבאותיהם, שאין להם מספר, בשם יקרָא. מהו, בשם יקרא? אינו קורא להם בשמותיהם, כי אם היה כן, היה צריך לומר, בשמו יקרא. אלא בזמן שמדרגה זו אינה עולה בשם אלוקים, אלא נקראת מ"י, אינה מולידה, ואינה מוציאה את הגנוזים בה, למיניהם, אע"פ שכולם היו נסתרים בה, כלומר, אע"פ שכבר עלו אותיות אל"ה. אלא, שעוד הן חסרות לבוש הכבוד של חסדים, שאז הן נסתרות, ואינן עולות בשם אלוקים. כיוון שברא אותיות אל"ה, ועלו בשמו, שהתלבשו בלבוש הכבוד דחסדים, שאז מתחברים אל"ה עם מ"י, ונקרא אלוקים. אז בכוח השם הזה, הוציא אותם בשלמות. וכמ"ש, בשם יקרא, באותו שם שלו קרא והוציא כל מין ומין, שיתקיים בשלמותו. ואז כתוב, המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא. בשם השלם אלוקים. כמ"ש, רְאֵה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, שפירושו, אני מזכיר את שמי, כדי שבצלאל יתקיים במלוא קיומו.
ביאור הדברים. השלמות הגדולה של המוחין, שם אלוקים, שורה על הנשמות והתולדות שלה בב' מדרגותיה יחד, על מדרגת ריבוא שבה, ועל מדרגת כל צבאם, שאין להם מספר, על שתיהן שורה השם. כמ"ש, לכולם בשם יקרא. ושנאמר, מ"י אינה מולידה, כיוון שברא אותיות אל"ה, שאז מתחברים אל"ה עם מ"י, ונקרא אלוקים, אז בכוח השם הזה, הוציא אותם בשלמות. כי ברכת הזרע תלויה לגמרי בשם מ"ה, שאין להם מספר.
כי המוחין דמספר הם הארת החכמה, השם השלם, וכל בחינותיה הן בתכלית השלמות. והמוחין שבלי מספר הבאים דווקא משם מ"ה, הם המוחין דחסדים. והארת החכמה אינה מקובלת בלי לבוש כבוד דחסדים, שמטרם זה, אע"פ שאותיות אל"ה עלו למ"י, מ"מ לא עלה בשם אלוקים, שזה עניין מ"י ברא אל"ה, שאחר שברא אור חסדים ללבוש כבוד אל אור החכמה שבשם מ"י, שאז התלבשו זה בזה, והמלכות עלתה בשם העליון אלוקים.
ונאמר, מ"י אינה מולידה, ואינה מוציאה את הגנוזים בה, למיניהם, אע"פ שכולם היו נסתרים בה. שאע"פ שכבר יצאה הנקודה מתוך מחשבה למקומה למלכות, והייתה חקיקה של ציור סתום אחד, קודש קודשים, כי חזרו בה בינה וזו"ן דכלים וג"ר דאורות, ועכ"ז כולם נסתרים בה, ועוד נשארים אל"ה עמוק וסתום בשם אלוקים, מטעם שהם אינם יכולים לקבל הארת חכמה בלי חסדים.
אלא כיוון שברא אל"ה, אחר שהוסיף והזדווג על מסך דמ"ה, עולם התחתון, והוציא עליו קומת מוחין של חסדים, הנקראים בלי מספר, והשפיע אותה לאל"ה, שהוא ברא אל"ה, שנתן בהם הלבוש של חסדים, הנקרא ברא, הנה אז עולה בשם ונקראת אלוקים. כי עתה, אחר שהשיגו קומת חסדים, יכולים לקבל הארת חכמה, שהם המוחין של מספר שישים ריבוא. ואז, והתחברו אותיות אלו באלו, והמלכות עלתה בשם העליון אלוקים. ואז בכוח השם הזה, הוציא אותם בשלמות. לכן גם על הנשמות והתולדות, שיצאו משם אלוקים, נמצאת בהן אותה השלמות של השם, שהיא התלבשות החכמה בחסדים. וכמ"ש, לכולם בשם יקרא. שהשם נקרא על התולדות באותו שם שלו, קרא והוציא כל מין ומין שיתקיים בשלמותו. שבשם הזה הוציא התולדות, הן במין של שישים ריבוא, והן במין שאין בו חשבון, כדי שיתקיימו בשלמותו של השם, שיתלבשו זה בזה, כמו שהם מלובשים בהשם. וכמ"ש, ראה קראתי בשם. ראיה, שהמילים, קריאה בשם, מורות על קיום ושלמות.

 21 (ישעיה מ) מֵרֹב אוֹנִים. מַה זֶּה מֵרֹב אוֹנִים? זֶה רֹאשׁ הַדְּרָגוֹת, שֶׁעוֹלִים בּוֹ כָּל הָרְצוֹנוֹת וַעֲלִיָּתָם בוֹ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. וְאַמִּיץ כֹּחַ - זֶה סוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהִתְעַלָּה בַשֵּׁם אֱלֹהִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אִישׁ לֹא נֶעְדָּר - מֵאוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהוֹצִיא בְּכֹחַ הַשֵּׁם. וּמִשּׁוּם שֶׁאִישׁ לֹא נֶעְדָּר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמֵּתוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶעֶנְשׁוּ בַּחֲטָאֵיהֶם, נִמְנוּ וְלֹא נֶעְדַּר מֵאוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אֲפִלּוּ אֶחָד כְּדֵי לִהְיוֹת הַכֹּל צוּרָה אַחַת. כְּמוֹ שֶׁאִישׁ לֹא נֶעְדַּר לְמַעְלָה, אַף כָּךְ לֹא נֶעְדַּר לְמַטָּה.

 21 (ישעיה מ) מֵרוֹב אוֹנִים, מַאי מֵרוֹב אוֹנִים, דָּא (פקודי רל''א ב) רִישׁ דַּרְגִּין, דִּסְלִיקוּ בֵּיהּ כָּל רְעוּתִין וְאִסְתַּלָּקוּ בֵּיהּ (דף ב ע''ב) בְאֹרַח סָתִים. וְאַמִּיץ כֹּחַ דָּא רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה דְּאִסְתַּלַּק בְּשֵׁם אֱלהִים כִּדְקָאַמְרָן. אִישׁ לא נְעְדָּר מֵאִנּוּן שִׁתִּין רִבּוֹא דְּאֲפִיק בְּחֵילָא דִשְׁמָא. וּבְגִין דְּאִישׁ לא נֶעְדָּר, בְּכָל אֲתַר דְּמִיתוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּחוֹבַיְיהוֹ אִתְמְנוּן וְלָא אַעֲדַר מֵאִנּוּן (קנ''ז א', שמות כ''ב א) שִׁתִּין רִבּוֹא אֲפִילוּ חָד. בְּגִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָא דִיוּקְנָא חֲדָא. כְּמָה דְּאִישׁ לָא נֶעְדַּר לְעֵילָא, אוּף הָכִי לָא נֶעְדַּר לְתַתָּא.

(ysh'yh m) merov onim. mah zeh merov onim? zeh ro'sh haderagot, she'olim bo kal haretzonot va'aliatam vo bederech nisttar. ve'ammitz koach - zeh sod ha'olam ha'elyon shehit'allah vashem elohim kemo she'amarnu. ish lo ne'dar - me'otam shishim ribo shehotzi bechoach hashem. umishum she'ish lo ne'dar, bechal makom shemmetu yisra'el vene'enshu bachata'eihem, nimnu velo ne'dar me'otam shishim ribo afillu echad kedei lihyot hakol tzurah achat. kemo she'ish lo ne'dar lema'lah, af kach lo ne'dar lemattah

(ysh'yh m) merov onim, ma'y merov onim, da (fkvdy rl'' v) rish dargin, disliku beih kal re'utin ve'isttallaku beih (df v ''v) ve'orach satim. ve'ammitz koach da raza de'alema illa'ah de'isttallak beshem elhim kidka'amran. ish lo ne'dar me'innun shittin ribo de'afik becheila dishma. uvegin de'ish lo ne'dar, bechal atar demitu yisra'el ve'it'anashu bechovayeyho itmenun vela a'adar me'innun (kn''z ', shmvt ch''v ) shittin ribo afilu chad. begin lemehevei kola diukena chada. kemah de'ish la ne'dar le'eila, uf hachi la ne'dar letatta

Translations & Notes

 כתוב, מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר. מהו, מרוב אונים? זהו ראש המדרגות, שכל הרצונות עולים בו, ומתעלים בו בדרך סתום. אמיץ כוח, העולם העליון, מ"י, שנתעלה בשם אלוקים. איש לא נעדר, מאותם שישים ריבוא, שהוציא בכוח השם הזה. ומשום שאיש לא נעדר ממספר שישים ריבוא, ע"כ בכל מקום שמתו ישראל ונענשו בחטאותיהם, נמנו אח"כ, ולא נעדר מאלו שישים ריבוא אף אחד, כדי שיהיה הכל בצורה אחת, הן למעלה והן למטה. וכמו שאיש לא נעדר ממספר שישים ריבוא למעלה, כך לא נעדר איש ממספר זה למטה.
ביאור הדברים. מרוב אונים, רומז לכתר דאו"א עילאין, ראש המדרגותשל המוחין הללו, בינה דא"א שנעשה כתר לאו"א, ששם כל הרצונות עולים, שכל המדרגות מקבלות ממנה. ועכ"ז ומתעלים בו בדרך סתום, כי הוא אווירא שלא נודע, שהי' לא יוצאת מאויר שלו, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, וע"כ הוא בתכלית השלמות. וע"כ נקרא אוירא דכיא.
ואע"פ שקומת החסדים המכונה אוויר, היא יוצאת על בחינת עולם התחתון, מ"ה, מ"מ היא בתכלית השלמות, משום שהאור הזה נמשך מג"ר דבינה דא"א, ראש כל מדרגות האצילות, או"א וישסו"ת וזו"ן. ולפיכך נבחנת גם קומת החסדים שבה לבחינת אוירא דכיא, כמו בג"ר דבינה דא"א.
וכמ"ש, ואמיץ כוח, זהו העולם העליון: מ"י שבנוקבא, שמשם נמשך המספר של שישים ריבוא. כי היא מלבישה לעולם העליון, שהיא או"א עילאין. וע"כ נאמר, איש לא נעדר, מאותם שישים ריבוא, שהוציא בכוח השם הזה, כי משם משיגה המוחין של מספר שישים ריבוא. ונאמר, וכמו שאיש לא נעדר ממספר שישים ריבוא למעלה, כך לא נעדר איש ממספר זה למטה. כיוון שהנוקבא הלבישה לאו"א עילאין, אמא השאילה בגדיה לבִתה וקישטה אותה בקישוטיה, ע"כ נעשית לגמרי כמו או"א עילאין. וכמו שמוחין דאו"א עילאין הם שלמים במספר שישים ריבוא, ואיש מהם לא נעדר, כן הנוקבא שלמה במספר הזה, ואיש לא נעדר.
אותיות דרב המנונא סבא
Prev Zohar
Next Zohar