Show Aramaic text  Show Transliteration

 28 נִכְנְסָה הָאוֹת ס'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ בִּי סְמִיכָה לַנּוֹפְלִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים. אָמַר לָהּ: עַל כֵּן אַתְּ צְרִיכָה אֶת מְקוֹמֵךְ וְאַל תָּזוּזִי מִמֶּנּוּ. אִם אַתְּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמֵךְ, מַה יִּהְיֶה עַל אוֹתָם הַנּוֹפְלִים, הוֹאִיל וְהֵם סוֹמְכִים עָלַיִךְ? מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

 28 עָאלַת אָת ס אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן (דף ג ע''א) עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאִית בִּי סְמִיכָא לַנֹפְלִין דִּכְתִיב, (תהלים קמה) סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים. אָמַר לָהּ, עַל דָּא אַנְתְּ צָרִיךְ לְאַתְרָךְ וְלָא תָזוּז מִנֵּיהּ, אִי אַתְּ נָפִיק מֵאַתְרָךְ מַה תְּהֵא עֲלַיְיהוּ (ו' ע''א) דְּאִנּוּן נְפִילִין הוֹאִיל וְאִנּוּן סְמִיכִין עֲלָךְ. מִיָּד נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

nichnesah ha'ot s'. amerah lefanav: ribon ha'olamim, noach lecha livro bi et ha'olam, sheiesh bi semichah lannofelim, shekatuv (thlym kmh) somech 'he lechal hannofelim. amar lah: al ken at tzerichah et mekomech ve'al tazuzi mimmennu. im at yotze't mimmekomech, mah yihyeh al otam hannofelim, ho'il vehem somechim alayich? miad yatze'ah millefanav

a'lat at s amerah kammeih, ribon (df g '') alemin, nicha kammach lemivrei bi alema, de'it bi semicha lanofelin dichtiv, (thlym kmh) somech adonay lechal hannofelim. amar lah, al da ant tzarich le'atrach vela tazuz minneih, i at nafik me'atrach mah tehe alayeyhu (v' '') de'innun nefilin ho'il ve'innun semichin alach. miad nafekat mikkammeih

Translations & Notes

 נכנסה אות ס'. אמרה לפניו, ריבון העולמים, טוב לפניך לברוא בי את העולם. כי יש בי סמיכה לנופלים, כמ"ש, סומך ה' לכל הנופלים.אמר לה, משום זה את צריכה למקומך, ואל תזוזי ממנו. כי אם את יוצאת ממקומך, שבמילה סומך, אלו הנופלים מה יהיה עליהם, מאחר שהם סמוכים עליך? מיד יצאה מלפניו.
ביאור הדברים. אות ס' ת"ת דז"א, בינה דגוף. כי הכח"ב, שנעשו בז"א לחסדים, השתנו שמותיהם לחג"ת. ובינה נחלקה לב' בחינות ג"ר וז"ת, שהג"ר שבה נעשו לאו"א עילאין, ומלבישים מחזה ולמעלה דא"א, ונחשבים עוד לבחינת ראש דא"א, אע"פ שעומדים בגוף שלו, להיותם אור חסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. ולפי שאינם מקבלים אור חכמה גם בהיותם בראש א"א, ע"כ אין היציאה מהראש ממעטת אותם כלל, ונחשבים עוד לבחינת ראש א"א. והם נקראים ס', מפני שאלו ג"ר דבינה נתקנו לאו"א, ומתפשטות בהן ו"ס חב"ד חג"ת עד החזה.
אבל ז"ת דבינה, שהן מהתכללות הזו"ן בבינה, ואינן עצם הבינה, הנה נחלקו מהבינה, ונעשו לפרצוף ישסו"ת, המלבישים לד' ספירות תנה"י דאו"א, שמחזה דאו"א ולמטה. והם צריכים להארת חכמה, כדי להשפיע לזו"ן. וכיוון שיצאו מהראש דא"א לבחינת גוף, והם מחוסרי חכמה, לכן נפגמו מחמת יציאתן, ונעשו ו"ק חסר ראש. והן נקראים ם' סתומה, מטעם שתופסים רק ד' ספירות תנה"י דאו"א, שמלבישים שם.
והתחלקות הבינה לס' ום' נעשה בבינה דא"א, שיצאה לחוץ מהראש דא"א, והתפשטה בחג"ת שלו עד שליש תחתון דת"ת שבו. והם המשפיעים כל המוחין לזו"ן.
אמנם לא כל העיתים שוות. כי בעת שהתחתונים מטיבים מעשיהם, ומעלים מ"ן לזו"ן, והזו"ן לאו"א, אז נעשים או"א וישסו"ת פרצוף אחד, ועולים לא"א. ומשפיעים מוחין שלמים בהארת חכמה מא"א אל הז"א, והז"א אל הנוקבא, שהם מאה ברכות. כי הס' (60), שהיא או"א עילאין, נעשתה אחת עם הם' (40), שהם ישסו"ת, שעולים יחד למספר מאה.
אכן בעת שהתחתונים חוזרים ומקלקלים מעשיהם, נמצאים המוחין מסתלקים מהזו"ן, וחוזרים לבחינת ו"ק ונקודה. וגם או"א וישסו"ת מתחלקים זה מזה. ואו"א עילאין נעשים שוב לס', ו"ס חב"ד חג"ת, שכל אחת כלולה מעשר, וישסו"ת שוב נעשים לם' סתומה, תנה"י דאו"א.
ובעת שהזו"ן בקטנות דו"ק ונקודה, יש פחד מאחיזת הקליפות, שאז היו נופלים מאצילות לבי"ע דפרודא. לכן משפיעים להם או"א עילאין מס' שלהם, אשר אלו האורות, אע"פ שהם רק אור חסדים, מ"מ הם נחשבים לאוירא דכיא ולבחינת ראש. וע"כ אין לשום קליפה אחיזה בזו"ן גם בעת הקטנות, כי אלו האורות דס' מגִנים עליהם. ולכן נקראים אורות אלו בשם סמך, להיותם סומכים לזו"ן, שלא ייפלו מאצילות בהיותם בקטנות בו"ק בלי ראש.
ונאמר, שאות ס' אמרה לפניו, כי יש בי סמיכה לנופלים, כמ"ש, סומך ה' לכל הנופלים. כי חשבה את עצמה יותר מוכשרת מכל האותיות שקדמו לה, משום שהאורות של הס' יכולים להאיר אל הזו"ן גם בעת קטנותם, בהיותם רק אור חסדים, ואין באורות החסדים האלו שום אחיזה של משהו לקליפות, כי החיצוניים בורחים מהאורות של ג"ר דבינה.
ולפיכך היא חשבה את מידתה ראויה ביותר לברוא בה את העולם, כי יכולה להגן על בני העולם, גם כשמעשיהם מקולקלים. וגם אז לא תהיה אחיזה לקליפות.
ואמר לה הקב"ה, משום זה את צריכה למקומך, ואל תזוזי ממנו. כלומר, כיוון שהמקום שלך הוא לסמוך את הנופלים, להגן עליהם בעת קלקולם של בני העולם. הנה משום זה את צריכה להיות רק במקום הזה ולא לזוז ממנו. כי אם ייברא בך העולם, ותהיה מידתך לשליטה מספקת תמידית, נמצא שאלו הנופלים, זו"ן, יישארו תמיד בקטנות, ולא יתעוררו התחתונים להעלות מ"ן ולא יתגלו כל המוחין הגדולים, שצריכים להביא לגמה"ת. אלא את צריכה להימצא במקומך בלבד, לבחינת מקום תיקון, בעת שהתחתונים אינם כדאיים. אבל כשיהיו זכאים, יוכלו להמשיך מכל הקומה המוחין הגדולים, מאה ברכות.
ואמר לה הקב"ה, כי אם את יוצאת ממקומך שבמילה סומך, אלו הנופלים, מה יהיה עליהם? כי אז יישארו תמיד נופלים, הצריכים תמיד לסמיכה שלך. ומאחר שהם רק סמוכים עליך, ואין להם שלמות לזו"ן, לעמידה בפני עצמם. ע"כ אינך ראויה לברוא העולם במידתך.
אות נ'

 29 נִכְנְסָה הָאוֹת נ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי כָּתוּב נוֹרָא תְהִלֹּת וּתְהִלָּה לַצַּדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ: נוּ''ן שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִילֵךְ שָׁבָה סָמֶ''ךְ לִמְקוֹמָהּ וְתִהְיִי סְמוּכָה עָלֶיהָ. מִיָּד שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ וְיָצְאָה מִלְּפָנָיו.

 29 עָאלַת אָת אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב נוֹרָא תְהִלּוֹת וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ, נוּ''ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ''ךְ לְאַתְרָהּ וְהֲוֵי סָמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

nichnesah ha'ot n'. amerah lefanav: ribon ha'olam, noach lefaneicha livro bi et ha'olam, shebi katuv nora tehillot utehillah latzadikim na'vah tehillah. amar lah: nu"n shuvi limkomech, sheharei bishvilech shavah same"ch limkomah vetihyi semuchah aleiha. miad shavah limkomah veyatze'ah millefanav

a'lat at amerah kammeih, ribon alema, nicha kammach lemivrei bi alema, devi ketiv nora tehillot utehillah detzadikim na'vah tehillah. amar lah, nu''n tuv le'atrach, deha veginach tavat same''ch le'atrah vehavei samich alah. miad tavat le'atrah venafekat mikkammeih

Translations & Notes

 נכנסה אות נ'. אמרה לפניו,ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי כתוב, נורא תהילות. וכן בתהילה של צדיקים כתוב, נאווה תהילה. אמר לה, נון, שובי למקומך, כי בשבילך חזרה האות ס' למקומה, והיי סמוכה עליה. הנ' רשומה במילה נפילה, שהסמך, סומך ה' לכל הנופלים, חזרה בשבילם למקומה, לסמוך אותם. מיד חזרה למקומה, ויצאה מלפניו.
פירוש. אחר שהנ' ראתה את האות ס' נדחית, שמשמשת רק בקטנות, רק לסמיכה, חשבה הנ' בעצמה, שהיא ודאי ראויה לבריאת העולם, להיות בה כל מעלת הס', וגם נוסף עליה, שהיא משמשת גם במוחין דגדלות, וע"כ אין לה אותו החיסרון, שמפניו נדחתה הס'.
ואות נ' אמרה, כי בי כתוב, נורא תהילות. כי הגבורה דז"א נקראת נ', מטעם היותה כולה נמתקת במדה"ר של הבינה, הנקראת נ' (50) שערי בינה. ומכוח זו הגבורה, נקרא הז"א, נורא תהילות. כי אמא עילאה נקראת תהילה. וכיוון שהגבורה שלו נמשכת מבינה, ע"כ נקרא נורא תהילות. ונ' זו דז"א משמשת ביסוד דגדלות דז"א, בעת הזיווג עם הנוקבא שלו, שאז נקרא מכוחו גם הנוקבא בשם תהילה, כמו אמא עילאה. ונמצא הז"א אוחז בתהילה עליונה ובתהילה תחתונה כאחד.
ואות נ' נכנסה ואמרה לפניו, כי בי כתוב, נורא תהילות. כי בזה שאני נמצא לבחינת גבורה וקו שמאל בז"א, הריני ממשיכה החסדים, היוצאים מאות ס', שהיא תהילה עליונה. ונמצא הז"א, הנקרא בסיבתי נורא תהילות. וע"כ יש בי כל מעלות הס'. כי החסדים הנמשכים על ידה, הם ג"ר ומרחיקים החיצוניים לגמרי מכל אחיזה שהיא, הכל כמעלת הס'. ועוד בי מעלה נוספת ותהילה של צדיקים כמ"ש, נאווה תהילה, שהרי אני משמשת גם ביסוד דגדלות דז"א.
ונאמר לעיל, מפני שאות נ' הייתה, ובאה האות י' של השם, ורכבה על הנ', והתאחדה עימה, ונעשתה צ'. שנ' זו נבחנת לתהילה של צדיקים, שאפילו בעת הגדלות, שהזו"ן עולים לאו"א, משמשת גם אז נ' זו ביסוד דז"א אב"א, אלא שממשיכה אוירא דכיא מאו"א עילאין, שהם ס'. ואז נקרא הנ' בשם תהילה של צדיקים. כי הי', שהיא צדיק יסוד עולם, רוכב עליה. ואז נקראת נאווה תהילה, להיותה ממשיכה מוחין דגדלות למלכות. ונמצא, שכל היופי של המלכות, מתקבל מנ' שביסוד דז"א. ולכן טענה הנ', שבה ראוי העולם להיברא, כי בהארתה נוספו גם המוחין דגדלות, הנותנים עמידה וקיום לזו"ן מעצמם, ולא רק סמיכה לבד, כמו הס'.
אמר לה הקב"ה, נון, שובי למקומך, כי בשבילך חזרה האות ס' למקומה. לא כמו שאת חושבת את מידתך לתיקון השלם, שאין בו עוד אחיזה לקליפות, אלא גם מידתך צריכה סמיכה מס', כי ע"כ את נמצאת עוד אב"א ואורות הס' מגולים כלפי חוץ לשומרך מפני החיצוניים. ונמצא, כי גם בשבילך חזרה האות ס' למקומה, לסמוך אותך. ועוד אין זה תיקון השלם. ולכן לא נברא בך העולם.
אות מ' ל'

 30 נִכְנְסָה הָאוֹת מ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי נִקְרֵאתָ מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ: כָּךְ הוּא וַדַּאי, אֲבָל לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ מֶלֶךְ. שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ אַתְּ וְל' וְך', שֶׁהֲרֵי לֹא רָאוּי לָעוֹלָם לַעֲמֹד בְּלִי מֶלֶךְ.

 30 עָאלַת אָת אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ תּוּב לְאַתְרָךְ, אַנְתְּ וְ וְ דְּהָא לָא יָאוֹת לְעָלְמָא לְמֵיקַם בְּלָא מֶלֶךְ.

nichnesah ha'ot m'. amerah lefanav: ribon ha'olam, noach lefaneicha livro bi et ha'olam, shebi nikre'ta melech. amar lah: kach hu vada'y, aval lo evra bach et ha'olam, mishum sheha'olam tzarich melech. shuvi limkomech at vel' vech', sheharei lo ra'uy la'olam la'amod beli melech

a'lat at amerah kammeih ribon alema, nicha kammach lemivrei bi alema, devi itkeri'at melech. amar lah hachi hu vada'y, aval la ivrei bach alema begin de'alema itzterich lemelech tuv le'atrach, ant v v deha la ya'ot le'alema lemeikam bela melech

Translations & Notes

 נכנסה אות מ'. אמרה לפניו, ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי נקראת מלך. אמר לה, כך הוא ודאי, אבל לא אברא בך את העולם, משום שהעולם צריך למלך. שובי למקומך, את והל', והך', כי לא יפה לעולם לעמוד בלא מלך.
פירוש. מ' חסד דז"א, המקבל מהבחינה שכנגדו, מחסד דבינה, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו, שהוא יום ההולך עם כל הימים. ובעת השגת המוחין אל הז"א, נעשו חג"ת שלו לבחינת חב"ד. ונמצא החסד דז"א עולה ונעשה לחכמה, ואז נגלה אור פני מלך חיים מן הז"א.
וזו טענת המ', לברוא בה את העולם, כי בי נקראת מלך. וכיוון שיתגלה אור פני מלך בעולם, ודאי לא תהיה עוד אחיזה לחיצוניים, וגמה"ת יהיה מובטח בעולם.
אבל לא אברא בך את העולם, משום שהעולם צריך למלך. כלומר, אי אפשר לגלות אור זה בעולם משום שהעולם צריך שיתלבש האור הגדול הזה רק בג' האותיות מל"ך. ונאמר, שובי למקומך, את והל' והך', כי לא יפה לעולם לעמוד בלא מלך, כלומר, שובי למקומך והתחברי עם האותיות ל' וך', ואז תהיה מציאות שיתגלה האור הגדול הזה בעולם. והוא מטעם כי לא יפה לעולם לעמוד בלא מלך, כלומר, שאין העולם יכול לעמוד ולהתקיים בלא התלבשות בסדר ג' האותיות מל"ך.
ביאור הדברים. המ' של מלך היא החסד הגדול, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו, יום ההולך עם כל הימים, מ' פתוחה ברווחה גדולה. והל' של מלך היא מגדל הפורח באוויר, בינה שנעשית חכמה בראש א"א ומתפשטת לז"א. והך' של מלך היא המלכות, הנוקבא דז"א, כי אין מלך בלא מלכות. ולא עוד, אלא שכל הגדלות של אלו המוחין הגבוהים אינם מתגלים זולת ע"י המלכות וברָשות שלה. ובעת הזאת נבחנת המלכות, שמאירה לז"א בג' מקומות:
א.שנעשתה לכיסא לו, בעניין המלך יושב על כיסא רם ונישא. כי מידת זו היא כמ"ש, יָשֶׁת חושך סִתרוֹ, וכיסא מלשון כיסוי והעלם. וע"כ נקראת כ' כפופה.
ב.שנעשתה לו ללבוש, כי אין המוחין הגדולים האלו מתראים אלא על ישראל בלבד. וע"כ המלכות נעשית ללבוש חשיכה. שבעת גילוי מלכותו, הוא מתפשט מלבוש של חשיכה, וזורק אותו על האומות עכו"ם, ואור פניו מתפשט ומתגלה על ישראל. ולעת ההיא אמרו, עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר, הנה אלוקינו זה. ובחינת ההתפשטות הזו מלבוש של חשיכה היא ך' פשוטה וארוכה.
ג. שהמלכות נעשית לו עטרה על ראשו, כמ"ש, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו, ביום חתונתו וביום שמחת ליבו. שהכ' היא כתר.
אות כ'
Prev Zohar
Next Zohar