55 בֵּינְתַיִם רָאָה כַּמָּה מִן הַחֲבֵרִים סְבִיבוֹ, כָּל אוֹתָם הָעַמּוּדִים שֶׁקַּיָּמִים, וְרָאָה שֶׁמַּעֲלִים אוֹתָם לִישִׁיבַת הָרָקִיעַ. אֵלּוּ עוֹלִים וְאֵלּוּ יוֹרְדִים. וּמֵעַל כֻּלָּם רָאָה בַּעַל הַכְּנָפַיִם שֶׁהָיָה בָּא.

 55 אַדְּהָכִי חֲמָא כַּמָּה מִן חַבְרַיָיא סַחֲרָנֵיהּ כָּל אִנּוּן עַמּוּדִין דְּקַיָּימִין. וְחֲמָא דִסְלִיקוּ לוֹן לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא. אִלֵּין סַלְקִין וְאִלֵּין נָחֲתִין, וְעֵילָא דְּכוּלְהוּ חֲמָא מָארֵי דְגַדְפֵי דְּהֲוָה אָתֵי.

beintayim ra'ah kammah min hachaverim sevivo, kal otam ha'ammudim shekkayamim, vera'ah shemma'alim otam lishivat harakia. ellu olim ve'ellu yoredim. ume'al kullam ra'ah ba'al hakenafayim shehayah ba

adehachi chama kammah min chavrayay sacharaneih kal innun ammudin dekayaymin. vechama disliku lon limtivtta dirki'a. illein salkin ve'illein nachatin, ve'eila dechulehu chama ma'rei degadfei dehavah atei

Translations & Notes

 בתוך כך ראה הרבה מהחברים מסביב כל העמודים העומדים, וראה שמעלים אותם לישיבה של הרקיע. אלו עולים ואלו יורדים. ולמעלה מכולם ראה את בעל הכנפיים, מט"ט, שהיה בא.
בעוד שהכרוז קרא, הוא ראה כמה מהנשמות הצדיקים, השייכות לאותן ב' כיתות, מסביב כל העמודים העומדים, נשמות הצדיקים, שכבר היו בישיבה של רבי שמעון, וראה אותן עולות לישיבה של הרקיע, מהן עלו ומהן ירדו. כי כיתה ראשונה עלתה וכיתה שנייה ירדה, ע"כ נאמר, אלו עולים ואלו יורדים. כי כן הם מסייעים זה לזה, כפי קריאת הכרוז, שלכיתה ראשונה אמר, הסתכלו וראו, ולכיתה שנייה אמר, הקיצו. וראה כי מהתעוררותן של כל אלו הנשמות, מכוח ב' כיתות יחד, ירד מט"ט מישיבה זו לישיבה של רבי שמעון, ונשבע השבועה. ולמעלה מכולם ראה את בעל הכנפיים, שהיה בא, והוא נשבע השבוע. כי למעלה מכולם, פירושו, כמו מכוח כולם. ובעל הכנפיים, מט"ט.

 56 וְהוּא נִשְׁבַּע שְׁבוּעָה שֶׁשָּׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹקֵד בְּכָל יוֹם וְזוֹכֵר אֶת הָאַיָּלָה שֶׁשּׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וּבוֹעֵט בְּעִיטוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים, וְכֻלָּם מְפַחֲדִים וְרוֹעֲדִים לְפָנָיו. וּמוֹרִיד עַל זֶה דְּמָעוֹת, וְנוֹפְלוֹת אוֹתָן הַדְּמָעוֹת הָרוֹתְחוֹת כָּאֵשׁ לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, וּמֵאוֹתָן הַדְּמָעוֹת עוֹמֵד אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁל הַיָּם, וּמִתְקַיֵּם וּמְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וּמְקַבֵּל עָלָיו לִבְלֹעַ אֶת כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וְכוֹנֵס אוֹתָם לְתוֹכוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הָעַמִּים עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ, וְיִתְיַבְּשׁוּ הַמַּיִם, וְיַעַבְרוּ בְיֹבֶשׁ.

 56 וְהוּא אוֹמֵי אוֹמָאָה דְּשָׁמַע מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדָא דְּמַלְכָּא מַפְקַד בְּכָל יוֹמָא וּדְכִיר לְאַיַּלְתָּא דִי שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וּבְעַט בְּעִיטִין בְּהַהוּא שַׁעֲתָא בִּתְלַת (שמות מ''ב) מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, וְכֻלְהוּ מְרַתְּתִין וְזָעִין (דף ד ע''ב) קַמֵּיהּ. וְאוֹרִיד דִּמְעִין עַל דָּא, וְנָפְלֵי אִנּוּן דִּמְעִין רְתִיחִין כְּאֶשָׁא לְגוֹ יַמָּא רַבָּא, וּמְאִנּוּן דִּמְעִין קָאִים הַהוּא מְמַנָּא דְיַמָּא וְאִתְקְיַּים וְקָדִישׁ שְׁמֵיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְקָבִּיל עֲלֵיהּ לְמִבְלַע כָּל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית וְיִכְנוֹשׁ לְהוּ לְגַוֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא דְיִתְכַּנְשׁוּן כָּל עַמְמַיָּא עַל עַמָּא קַדִּישָׁא, וִינַגְבוֹן מַיָּא, וְיַעַבְרוּן בִּנְגִיבוּ.

vehu nishba shevu'ah sheshama me'achorei hapargod, shehammelech poked bechal yom vezocher et ha'ayalah sheshochevet le'afar, uvo'et be'itot be'otah sha'ah bishlosh me'ot vetish'im reki'im, vechullam mefachadim vero'adim lefanav. umorid al zeh dema'ot, venofelot otan hadema'ot harotechot ka'esh letoch hayam hagadol, ume'otan hadema'ot omed oto hamemunneh shel hayam, umitkayem umekadesh et shemo shel hammelech hakkadosh, umekabel alav livloa et kal meimei vere'shit vechones otam letocho besha'ah sheiitkabetzu kal ha'ammim al ha'am hakkadosh, veyityabeshu hammayim, veya'avru veyovesh

vehu omei oma'ah deshama me'achorei pargoda demalka mafkad bechal yoma udechir le'ayaltta di shechivat le'afra, uve'at be'itin behahu sha'ata bitlat (shmvt m''v) me'ah vetish'in reki'in, vechulhu merattetin veza'in (df d ''v) kammeih. ve'orid dim'in al da, venafelei innun dim'in retichin ke'esha lego yamma raba, ume'innun dim'in ka'im hahu memanna deyamma ve'itkeyaym vekadish shemeih demalka kadisha vekabil aleih lemivla kal meimoy divre'shit veyichnosh lehu legaveih besha'tta deyitkanshun kal amemaya al amma kadisha, vinagvon maya, veya'avrun bingivu

Translations & Notes

 המלאך מט"ט נשבע שבועה, ששמע מאחורי המסך, שהמלך פוקד בכל יום, וזוכר את האיילה השוכבת לעפר. ובאותה שעה בועט בעיטות ב-390 רקיעים, וכולם נחרדים ונבהלים מלפניו. והמלך מוריד דמעות, ע"ז שהשכינה בעפר. והדמעות, הרותחות כאש, נופלות לתוך הים הגדול. ומכוח הדמעות האלו, עומד ומתקיים אותו הממונה שעל הים, שנקרא רהב, ומקדש את שם המלך הקדוש, ומקבל עליו, לבלוע כל מימי בראשית ויאספם לתוכו, בשעה שכל העמים יתאספו על העם הקדוש, והמים יתייבשו, ויעברו ביבשה.
הוא נשבע שבועה, שהמלך פוקד, וזוכר בכל יום לאיילה, השוכבת לעפר, שהיא השכינה הקדושה. אמנם אין הכוונה על כללות השכינה, כי ע"ז לא היה צריך להישבע השבועה, כי דבר גלוי לכל הוא. אלא הכוונה היא על מלכות דמלכות, שסבר רבי חייא, שהיא שבויה בין הקליפות, ונעזבה לגמרי. שבכה ואמר עפר, כמה אתה קשה עורף, כמה אתה בעזות, אשר כל מחמדי העין יהיו בלים בך, כל עמודי האור שבעולם תאכל ותטחן. ולפיכך היא מכונה, איילה השוכבת לעפר. וכאן נגלה לרבי חייא הסוד הגדול הזה, ע"י מט"ט, שבא לישיבה של רבי שמעון. כי הוא נשבע שבועה, שהמלך פוקד וזוכר בכל יום לאיילה השוכבת לעפר. אלא באותו הדרך שמט"ט הולך ומבאר לפנינו.
ובאותה שעה בועט בעיטות ב-390 רקיעים, וכולם נחרדים ונבהלים מלפניו. הזיווג דהכאה של האור העליון על המסך נבחן, שהאור העליון בועט בעיטות במסך, שהאור העליון בועט ורוצה להיכנס למטה מהגבול שבמסך, והמסך מעכב אותו ומחזיר את האור העליון לאחוריו, שהחזרה זו הוא או"ח, העולה מהמסך ממטה למעלה, ומלביש את האור העליון.
ועניין 390 רקיעים, הוא, כי המסך נקרא רקיע המבדיל. והוא כולל בתוכו ד' בחינות, חו"ב תו"מ, ד' אותיות הויה. ומתוך שהמלכות נמתקה בבינה, נמצא המסך בבינה, וספירת הבינה מרומזת במאות. נמצא שאלו ד' הבחינות שבמסך חו"ב תו"מ עולות ל-400. אמנם, על המלכות דה"ת אין זיווג, כי היא השער הסתום, ולפיכך נבחנת המאה של ספירת המלכות, ה"ת, שחסרה שם 10 של המלכות דמלכות, ואין בה אלא ט"ר, שעולות ל-90. וזהו הרמז, שבמסך, הנקרא רקיע, שהאור העליון מזדווג עליו בזיווג דהכאה, שהיא בעיטה, אין שם 400, אלא 390, וחסרה 10, מלכות דמלכות. וע"כ מכונה הרקיע בשם 390 רקיעים. ונאמר, שבועט בעיטות ב-390 רקיעים, בכל יום, בעת הזיווג עם שכינה, להוציא מהאיילה השוכבת לעפר, שמבחינת הזיווג הזה היא חסרה שם, כי היא 10, החסרות מ-400.
וכולם נחרדים ונבהלים מלפניו. כי הכאת המסך באור העליון ברתת וזיע, מתוך יראה, שלא יקבל יותר מגבולו. והמלך מוריד דמעות ע"ז. המוחין דקומת חכמה מכונים עיניים. כי ה"ס דראש נקראות גו"ע ואח"פ. וכמו שאלו הטיפות, שהעיניים פולטות אותן לחוץ, נקראות דמעות, כן אלו הטיפות, שקומת חכמה פולטת לחוץ, מכונות דמעות. פליטת טיפות נעשה בזיווג דהכאה. כי האור העליון, הנמשך לתחתון, ופוגע במסך, בועט ומכה בו, שרוצה להמשך למטה מהגבול שבמסך. אלא שתכף ומיד המסך מתחזק עליו, ודוחה אותו לאחוריו, כי אינו נותן לו לעבור גבולו.
אמנם בינתיים, מטרם שהמסך דחה אותו לאחוריו, נמשכות בהכרח טיפות קטנות מאוד מהאור העליון, למטה מגבולו של המסך, שהמסך עם כל זריזותו לא הספיק לדחותן ממנו ולמעלה. ותדע, שאלו הטיפות לא תוכלנה להיכלל בקומת החכמה, שיצאה בתחתון, להיותן בלי לבוש של או"ח. והן נפלטות ויוצאות לחוץ מפרצוף החכמה. והן המכונות דמעות.
וזה, שבעת שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו, הוא מוריד דמעות מעיניו, כי זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות האמורות. כי כל דבר רוחני, הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול.
ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, כמ"ש, נתאווה הקב"ה לדור בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו"ח. אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ. הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון. ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות.
הדמעות הרותחות כאש, נופלות לתוך הים הגדול. כמ"ש, כי עזה כמות אהבה קשה כשאוֹל קנאה רשָפיה רִשפי אש שלהבת יה. כי אלו הדמעות באות מתוך רחמים ואהבה מהאור העליון אל התחתון. וכמו שתמצא בענף הגשמי, בעת שהאדם נכמרו מעיו באהבה ורחמים על חברו, נמצאות הדמעות רותחות כפי מידת כְּמִירַת מעיו עליו. כן הוא בדמעות האמורות, שרותחות כאש, שרשפיה רשפי אש שלהבת י"ה. וע"כ נאמר, הדמעות הרותחות כאש, נופלות לתוך הים הגדול. ומידת המלכות מצד החכמה נקרא הים הגדול, כי ממנה נמשכים מים רבים אדירים משבּרֵי ים.
ומכוח הדמעות האלו, עומד ומתקיים אותו הממונה שעל הים, שנקרא רהב. אותו השר של הים, שנהרג בעת בריאת העולם. כמ"ש, ובתבונתו מחץ רהב, שבעת שנאמר לו, יקוו המים אל מקום אחד, לא רצה לבלוע מימי בראשית. ומאלו הדמעות, הנופלות לים הגדול, הוא עומד ומתקיים, שהולך על ידיהן ושב לתחייה.
ונאמר, שמקדש את שם המלך הקדוש, ומקבל עליו, לבלוע כל מימי בראשית. כי בעת בריאת העולם, לא הגיע שום תיקון אל המלכות דמלכות. כי המאציל תיקן את העולמות אבי"ע במ"ן דבינה ולא במ"ן דמלכות, שזה הספיק רק לט"ר דמלכות ולא למלכות דמלכות.
וכמ"ש, עַמי אתה. עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות ואתם גומרים אותם. כי המלכות דמלכות כל תיקונה מוטל רק על התחתונים. ולפיכך, כשנאמר לשר הים, יקוו המים אל מקום אחד, סירב ולא רצה לבלוע כל מימי בראשית, כי הקליפות היו גוברות עליו, מחמת החיסרון של תיקון המלכות דמלכות. וע"כ נהרג. אמנם אלו הדמעות הן המבררות והמתקנות את המלכות דמלכות.
וע"כ נותנות חיוּת לשרו של ים, שיוכל לעמוד לקדש את שם המלך הקדוש, לקיים מצוות אדונו ולבלוע כל מימי בראשית. כי אז תתבטלנה כל הקליפות שבעולם וכל כוחות הרשע, ויקוו כולם אל מקום אחד, לעולם האצילות. כי עולם האצילות יתפשט בשווה עם רגלי א"ק, עד לעוה"ז, ויהיה גמה"ת, כי ישוב בי"ע להיות אצילות.
ובשעה שכל העמים יתאספו על העם הקדוש, והמים יתייבשו, ויעברו ביבשה. כי זה יהיה לעתיד בגמה"ת, שאז כל אוה"ע תתקבצנה בבת אחת, להשמיד את ישראל. ואז יתגלה, ששרו של ים יבלע כל מימי בראשית. שיתייבשו המים ובני ישראל יעברו ביבשה. כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות. אבל אז הייתה רק התחלה, כי לא היה אלא בים סוף, ורק לשעתו. אבל בגמה"ת יבולע המוות לנצח.
ובזה, ביאר מט"ט את השבועה שלו, שנשבע, שהמלך פוקד בכל יום, וזוכר את האיילה השוכבת לעפר. כי הגם שהזיווג שעושה בכל יום עם שכינתו, הוא רק ב-390 רקיעים, רק בט"ר דמלכות, והמלכות דמלכות נשארה שוכבת בעפר, שנדמה לנו, שאין המלך זוכר אותה כלל. הנה אינו כן, אלא שפוקד אותה עם כל זיווג וזיווג. כי בכל זיווג נפלטות דמעות לחוץ מכוח הבעיטות שבועט ב-390 רקיעים, ואינן נאבדות אלא נופלות לים הגדול, המלכות דמלכות, המקבלת תיקונה ע"י הדמעות הללו לאט לאט.
ובשיעור הזה הולך וקם לתחייה שרו של ים. עד שמתקבצות הדמעות לשיעורן המספיק לברר המלכות כולה. שזה יהיה בעת שתתקבצנה כל האומות שבעולם בבת אחת על ישראל, ואז יקום שרו של ים לתחייה, ויבלע כל מימי הבראשית. כי המלכות דמלכות תקבל תיקונה מהשלם. הרי שהמלך פוקד לאיילה בכל יום ויום, עד שתקבל תיקונה מהשלם.
וכאן נגלו לרבי חייא כל משאלותיו, כי ראה ששום דבר אינו מתבלה בעפר, אלא להיפך, שיש עליו זיווג בכל יום ויום, כמו שנשבע לו מט"ט.

 57 בֵּין כָּךְ שָׁמַע קוֹל שֶׁאוֹמֵר: פַּנּוּ מָקוֹם, פַּנּוּ מָקוֹם, שֶׁהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא לִישִׁיבַת רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֱיוֹת שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם וְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, וְאוֹתָן יְשִׁיבוֹת שֶׁשָּׁם הֵן רְשׁוּמוֹת, וְכָל אוֹתָם חֲבֵרִים שֶׁבְּכָל יְשִׁיבָה עוֹלִים מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל כָּאן לִישִׁיבַת הָרָקִיעַ, וְהַמָּשִׁיחַ בָּא בְּכָל אוֹתָן הַיְשִׁיבוֹת וְחוֹתֵם תּוֹרָה מִפִּי הַחֲכָמִים. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בָּא הַמָּשִׁיחַ מִתְעַטֵּר [נ''א מֵרֹאשׁ] מֵרֵיחוֹת הַיְשִׁיבוֹת בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת.

 57 אַדְהָכִי שָׁמַע קָלָא דְּאָמַר פַּנּוּן אֲתַר, פַּנּוּן אֲתַר דְּהָא מַלְכָּא מְשִׁיחָא אָתֵי לִמְתִיבְתָּא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּגִין דְּכָל צַדִּיקַיָּיא דְּתַמָּן רֵישֵׁי מְתִיבְתָּא וְאִנּוּן מְתִיבְתֵּי דְתַמָּן רְשִׁימִין אִנּוּן. וְכָל אִנּוּן חַבְרִין דִּי בְּכָל מְתִיבְתָּא סַלְקֵי (סלקין) מִמְּתִיבְתָּא דְּהָכָא לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא. וּמָשִׁיחַ אָתֵי בְּכָל אִנּוּן מְתִיבְתֵּי וְחָתִים אוֹרַיְיתָא מִפּוּמַיְיהוּ דְרַבָּנָן. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אָתֵי מָשִׁיחַ מִתְעַטֵּר מִן (נ''א רישי) רֵיחֵי מְתִיבְתֵּי בְּעִטְרִין עִלָּאִין.

bein kach shama kol she'omer: pannu makom, pannu makom, shehinneh hammelech hammashiach ba lishivat rabi shim'on, heiot shekal hatzadikim shesham vera'shei hayshivah, ve'otan yeshivot shesham hen reshumot, vechal otam chaverim shebechal yeshivah olim mehayshivah shel ka'n lishivat harakia, vehammashiach ba bechal otan hayshivot vechotem torah mipi hachachamim. uve'otah hasha'ah ba hammashiach mit'atter [n" mero'sh] mereichot hayshivot ba'atarot elyonot

adhachi shama kala de'amar pannun atar, pannun atar deha malka meshicha atei limtivtta deribi shim'on begin dechal tzadikayay detamman reishei metivtta ve'innun metivttei detamman reshimin innun. vechal innun chavrin di bechal metivtta salkei (slkyn) mimmetivtta dehacha limtivtta dirki'a. umashiach atei bechal innun metivttei vechatim orayeyta mipumayeyhu derabanan. uvehahi sha'ata atei mashiach mit'atter min (n'' ryshy) reichei metivttei be'itrin illa'in

Translations & Notes

 בתוך כך שמע קול, שאמר, פנו מקום פנו מקום, כי מלך המשיח בא לישיבתו של רבי שמעון. משום שכל הצדיקים שם, הם ראשי ישיבות, שאותן הישיבות ידועות הן שם. וכל אלו החברים שבכל ישיבה, עולים מישיבה שכאן לישיבה שברקיע. ומשיח בא בכל אלו הישיבות, וחותם תורה מפיהם של החכמים. ובשעה ההיא בא המשיח, לישיבתו של רבי שמעון, מעוטר מראשי הישיבות בעטרות עליונות.
כי מכוח הגילוי הגדול הזה, שבשבועת מט"ט, שהוא גילוי הקץ, התעלו מאוד כל אלו הצדיקים, שהיו בישיבה של רבי שמעון, ומכ"ש אלו ב' כיתות הצדיקים, שהיו הגורמים לביאת מט"ט ושבועתו. שע"י זה השיגו מעלות נפלאות ביותר, והתעטרו כולם והגיעו למדרגות ראשי ישיבה.
כי בכל הישיבות, יש חברי הישיבה, ויש עליהם ראשי ישיבה. וההפרש ביניהם כמו ו"ק לג"ר של המדרגה. שבעת שגילה מט"ט סוד הקץ, יצא קול ואמר, פנו מקום, כי המלך המשיח בא. כי הקץ קשור במלך המשיח. ונותן טעם על מה שזכו לזה כל הצדיקים שבישיבה של רבי שמעון, משום שכל הצדיקים שם הם ראשי ישיבות. כי לזכות לקבל פניו של המשיח, צריכים להשוואת הצורה עימו. ומלך המשיח הוא אור יחידה. ולפיכך, לולא שזכו כל החברים להשיג בחינת ראשי ישיבות, לא היו זוכים לקבל פניו של המשיח.
וכל אלו החברים שבכל ישיבה, עולים מישיבה שכאן לישיבה שברקיע. ומשמיענו, שלא לחשוב שבחינת ראשי ישיבות הוא ג"ר של מדרגות נמוכות. לזה אומר, ישיבות שכאן היו במדרגות גבוהות מאוד נעלות, עד שהחברים כולם של אלו הישיבות זכו לעלות משם לישיבה שברקיע. ועתה זכו כל אלו החברים לבחינת ראשי הישיבות.
ולא עוד, אלא גם משיח בא בכל אלו הישיבות, וחותם תורה מפיהם של החכמים. כלומר, כל כך גבהה מעלת חברי הישיבות האלו, עד שהמשיח בא בכל אלו הישיבות, להתעטר מחידושי תורתם של חברי הישיבה. ועתה זכו כל אלו חברי הישיבות, להיות בדרגת ראשי ישיבות לאותם הישיבות.
וזהו שמסיק, ובשעה ההיא בא המשיח, לישיבתו של רבי שמעון, מעוטר מראשי הישיבות בעטרות עליונות. אמנם עתה, אחר שכל אלו חברי הישיבות זכו למדרגת ראשי ישיבות, נמצא שמשיח התעטר מתורה של ראשי ישיבות. ונמצא מתעטר מראשי ישיבות בעטרות עליונות ביותר.