Show Aramaic text  Show Transliteration

 64 בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵרִיחַ עַתִּיק הַיָּמִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְזֶה נוֹחַ לְפָנָיו מִן הַכֹּל. נוֹטֵל אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּמְעַטֵּר אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף עֲטָרוֹת. אוֹתוֹ הַדָּבָר טָס וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְנַעֲשֶׂה רָקִיעַ אֶחָד. וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל חָכְמָה (ס''א נַעֲשִׂים) (ס''א רְקִיעִים) עוֹמְדִים בְּקִיּוּם שָׁלֵם לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים. וְהוּא קוֹרֵא לָהֶם שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, שָׁמַיִם מְחֻדָּשִׁים, נִסְתָּרִים שֶׁל סוֹדוֹת שֶׁל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה. וְכָל אוֹתָם שְׁאָר דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעוֹלִים וְנַעֲשִׂים אַרְצוֹת הַחַיִּים, וְיוֹרְדִים וּמִתְעַטְּרִים לְאֶרֶץ אַחַת, וּמִתְחַדֵּשׁ וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל אֶרֶץ חֲדָשָׁה מֵאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהִתְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה.

 64 בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָרַח עַתִּיק יוֹמִין בְּהַאי מִלָּה וְנִיחָא קַמֵּיהּ מִכֹּלָא. נָטִיל לְהַהִיא מִלָּה וְאַעְטַר לָהּ (שמות י''ד) בִּתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין אֶלֶף עִטְרִין. הַהִיא מִלָּה טָסַת וְסַלְקָא וְנַחְתָא וְאִתְעֲבִידָא רְקִיעָא חָדָא. וְכֵן כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְּחָכְמְתָא (ס''א אתעבדין) (ס''א רקיעין) קַיָּימִין בְּקִיּוּמָא שְׁלִים קַמֵּי עַתִּיק יוֹמִין. וְהוּא קָרֵי לוֹן שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, שָׁמַיִם מְחוּדָשִׁים, סְתִימִין דְּרָזִין דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. וְכָל אִנּוּן שְׁאָר מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּמִתְחַדְּשִׁין קַיָּימִין קַמֵּי (דף ה ע''א) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְסָלְקִין וְאִתְעֲבִידוּ אַרְצוֹת הַחַיִּים. וְנַחְתִין וּמִתְעַטְּרִין לְגַבֵּי אֶרֶץ חַד, וְאִתְחַדַּשׁ וְאִתְעֲבִיד כֹּלָא אֶרֶץ חֲדָשָׁה מֵהַהִיא מִלָּה דְּאִתְחַדַּשׁ בְּאוֹרַיְיתָא.

be'otah hasha'ah meriach attik hayamim et hadavar hazzeh, vezeh noach lefanav min hakol. notel et oto hadavar, ume'atter oto bishlosh me'ot veshiv'im elef atarot. oto hadavar tas ve'oleh veyored, vena'aseh rakia echad. vechen kal davar vedavar shel chachemah (s" na'asim) (s" reki'im) omedim bekium shalem lifnei attik hayamim. vehu kore lahem shamayim chadashim, shamayim mechudashim, nisttarim shel sodot shel chachemah elyonah. vechal otam she'ar divrei hattorah shemmitchadeshim, omedim lifnei hakkadosh-baruch-hu, ve'olim vena'asim artzot hachayim, veyoredim umit'atterim le'eretz achat, umitchadesh vena'aseh hakol eretz chadashah me'oto hadavar shehitchadesh battorah

behahi sha'ata arach attik yomin beha'y millah venicha kammeih mikola. natil lehahi millah ve'a'tar lah (shmvt yod'd) bitlat me'ah veshiv'in elef itrin. hahi millah tasat vesalka venachta ve'it'avida reki'a chada. vechen kal millah umillah dechachemeta (s'' t'vdyn) (s'' rky'yn) kayaymin bekiuma shelim kammei attik yomin. vehu karei lon shamayim chadashim, shamayim mechudashim, setimin derazin dechachemeta illa'ah. vechal innun she'ar millin de'orayeyta demitchadeshin kayaymin kammei (df h '') kudesha berich hu vesalekin ve'it'avidu artzot hachayim. venachtin umit'atterin legabei eretz chad, ve'itchadash ve'it'avid kola eretz chadashah mehahi millah de'itchadash be'orayeyta

Translations & Notes

 וכן כל דבר של חכמה, נעשים רקיעים, עומדים בקיום שלם לפני עתיק יומין. והוא קורא להם, שמים חדשים. כלומר, שמים מחודשים, שהם סתומים של סודות החכמה העליונה. וכל שאר דברי תורה המתחדשים, שאינם מחכמה עליונה, עומדים לפני הקב"ה, ועולים ונעשים ארצות החיים, ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת. ומתחדש ונעשה הכל ארץ חדשה, מכוח דבר ההוא שמתחדש בתורה.
כי כן הולכים הצדיקים ומעלים מ"ן תמיד, וממשיכים המדרגות הנשגבות ההן, מעתיק יומין, ע"י אותם הרקיעים, שנעשו ע"י הזיווג העליון. ומאלו הרקיעים נעשו השמים חדשים, המתחדשים במדרגת עתיק יומין. וע"כ נקרא אלו ההשגות הגבוהות בשם סתומים של סודות החכמה העליונה, שבאות מלובשות בלבוש הנמשך מהרקיעים.
וכל שאר דברי תורה המתחדשים, עומדים לפני הקב"ה, ועולים ונעשים ארצות החיים, ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת. ומתחדש ונעשה הכל ארץ חדשה. כי בכל קומה יש חו"ב תו"מ. ועד כאן היה מדובר רק מסודות החכמה לבדה, ולא מבינה וז"א ומלכות שבכל קומה. ונאמר, שנעשים ארצות החיים, כי נעשים כולם לבחינת בינה, הנקרא ארץ החיים. ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת, למלכות, הנקראת ארץ סתם. ומתחדש ונעשה הכל ארץ חדשה. כי המלכות התעטרה וקיבלה כל המדרגות של ארצות החיים, בינה.
וע"י זה עלתה המלכות להיות בינה. ונקרא עתה ארץ חדשה. כי מה שהייתה מקודם לכן מלכות, היא עתה בחינת בינה. וזהו שעתיד הב"ן להיות ס"ג, והמ"ה להיות ע"ב. כי שמים הם ז"א. ועתה במדרגת עתיק יומין הם בסודות של חכמה עילאה. הרי שהמ"ה, ז"א, נעשה לע"ב, חכמה. וארץ, נוקבא דז"א, נעשה לס"ג, בינה. ונמצא, שמים חדשים וארץ חדשה, הם מ"ה וב"ן, שהתבטלו ונעשו לע"ב ס"ג.

 65 וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיה סו) כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי וְגוֹ'. עָשִׂיתִי לֹא כָתוּב, אֶלָּא עוֹשֶׂה. שֶׁעוֹשֶׂה תָמִיד מֵאוֹתָם הַחִדּוּשִׁים וְהַסּוֹדוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה כָּתוּב (שם נא) וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ. לֹא כָתוּב הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שָׁמַיִם.

 65 וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיה סו) כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה עוֹמְדִים לְפָנַי וְגו'. עָשִׂיתִי לָא כְּתִיב אֶלָּא עוֹשֶׂה, דְּעֲבִיד תָּדִיר מֵאִנּוּן חִדּוּשִׁין וְרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיה נא) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ. הַשָּׁמַיִם לָא כְּתִיב אֶלָּא שָׁמָיִם.

ve'al zeh katuv (ysh'yh sv) ki cha'asher hashamayim hachadashim veha'aretz hachadashah asher ani oseh omedim lefanay vego'. asiti lo chatuv, ella oseh. she'oseh tamid me'otam hachidushim vehassodot shel hattorah. ve'al zeh katuv (shm n) va'asim devaray beficha uvetzel yadi kissiticha lintoa shamayim velisod aretz. lo chatuv hashamayim, ella shamayim

ve'al da ketiv, (ysh'yh sv) ki ka'asher hashamayim hachadashim veha'aretz hachadashah asher ani oseh omedim lefanay vegv'. asiti la ketiv ella oseh, de'avid tadir me'innun chidushin verazin de'orayeyta. ve'al da ketiv, (ysh'yh n) va'asim devaray beficha uvetzel yadi kissiticha lintoa shamayim velisod aretz. hashamayim la ketiv ella shamayim

Translations & Notes

 וע"ז כתוב, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה, אשר אני עושה. עשיתי, לא כתוב, אלא, עושה, לשון הווה, משום שעושה תמיד שמים וארץ חדשים, מאלו החידושים והסודות של התורה. וע"ז כתוב, ואשים דבריי בפיך, ובצל ידי כיסיתיך, לנטוע שמים וליסוד ארץ. השמים, לא כתוב, אלא שמים, בלי ה' הידיעה, מפני שאינו סובב על השמים ממש, אלא על שמים המחודשים, שנעשו מדברי תורה.
עשיתי, לא כתוב, אלא עושה. מורה בזה, שלא לטעות בפירוש הכתוב של שמים חדשים וארץ חדשה, שהוא כמו עניין של תיקון דבר, הנעשה ומתחדש פעם אחת ודי. כי אינו כן, אלא הם עניין עבודת תמיד. כי הצדיקים, שכבר נשלמו בזוהר עליון, הם הולכים ועושים תדיר שמים וארץ חדשים. כמ"ש, צדיקים הולכים מחיל אל חיל.
ומביא ראָיה ע"ז, כי כתוב, השמים החדשים והארץ החדשה, אשר אני עושה. ולא כתוב, אשר אני עשיתי. הרי שאלו שמים וארץ, הולכים ומתחדשים תדיר, מחידושי תורה של הצדיקים הגמורים. וכן מביא ראיה מהכתוב, לנטוע שמים. שאם היה זה לפעם אחת, היה צריך להיכתב, לנטוע השמים, בה' הידיעה. וכיוון שכתוב שמים, משמע שנוהג תדיר.

 66 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה זֶּה וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ? אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה לְמֹשֶׁה, בָּאוּ כַּמָּה רִבּוֹאוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לִשְׂרֹף אוֹתוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת פִּיהֶם, עַד שֶׁכִּסָּה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא. וְכָעֵת שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא, הוּא מְכַסֶּה עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּמְכַסֶּה עַל אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁלֹּא יֻכַּר אֲלֵיהֶם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יְקַנְּאוּ לוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַדָּבָר (תּוֹרָה) הַהוּא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ. מִכָּאן שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּסְתָּר מִן הָעַיִן, עוֹלֶה לְתוֹעֶלֶת עֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. וְלָמָּה נֶעְלָם וּמִתְכַּסֶּה מִן הָעַיִן? בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

 66 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. אָמַר לֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְאִתְמָסַר אוֹרַיְיתָא לְמשֶׁה, אָתוּ כַּמָּה רִבּוֹא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאִין לְאוֹקְדָא לֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבָא דְפוּמְהוֹן, עַד דְּחֲפָא עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַשְׁתָּא דְהַאי מִלָּה סָלְקָא וְאִתְעַטְּרַת וְקָיְימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהוּ חָפֵי עַל הַהִיא מִלָּה וְכַסֵּי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבַּיְיהוּ אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְלָא יְקַנְּאוּן לְגַבֵּיהּ עַד דְּאִתְעֲבִיד מֵהַהִיא מִלָּה שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ. מִכָּאן דְּכָל מִלָּה דְסָתִים מֵעֵינָא סָלְקָא לְתוֹעַלְתָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה נא) וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. וְאַמַּאי אִתְחֲפֵי וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא, בְּגִין לְתוֹעַלְתָּא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ כְּמָה דְּאִתְּמָר.

amar rabi el'azar, mah zeh uvetzel yadi kissiticha? amar lo, besha'ah shennimserah hattorah lemosheh, ba'u kammah ribo'ot shel mal'achim elyonim lisrof oto beshalhevet pihem, ad shekissah alav hakkadosh- baruch- hu. vecha'et shehadavar hazzeh oleh umit'atter ve'omed lifnei hakkadosh- baruch- hu, hu mechasseh al oto hadavar, umechasseh al oto ha'adam shello yukar aleihem ella hakkadosh-baruch-hu, velo yekanne'u lo, ad shenna'aseh mehadavar (torah) hahu shamayim chadashim ve'eretz chadashah. zehu shekatuv uvetzel yadi kissiticha lintoa shamayim velisod aretz. mika'n shekal davar shennisttar min ha'ayin, oleh leto'elet elyonah. zehu shekatuv uvetzel yadi kissiticha. velammah ne'lam umitkasseh min ha'ayin? bishvil to'elet elyonah. zehu shekatuv lintoa shamayim velisod aretz, kemo she'amarnu

amar ribi el'azar mahu uvetzel yadi kissiticha. amar leih besha'ata de'itmasar orayeyta lemsheh, atu kammah ribo demal'achei illa'in le'okeda leih beshalhova defumehon, ad dechafa aleih kudesha berich hu. vehashtta deha'y millah saleka ve'it'atterat vekayeyma kammei kudesha berich hu, ihu chafei al hahi millah vechassei al hahu bar nash dela yishttemoda legabayeyhu ella kudesha berich hu. vela yekanne'un legabeih ad de'it'avid mehahi millah shamayim chadashim ve'eretz chadashah hada hu dichtiv uvetzel yadi kissiticha lintoa shamayim velisod aretz. mika'n dechal millah desatim me'eina saleka leto'altta illa'ah hada hu dichtiv, (ysh'yh n) uvetzel yadi kissiticha. ve'amma'y itchafei ve'itkassei me'eina, begin leto'altta illa'ah. hada hu dichtiv lintoa shamayim velisod aretz kemah de'ittemar

Translations & Notes

 ובצל ידי כיסיתיך. בשעה שנמסרה התורה למשה, באו הרבה רבבות מלאכים עליונים, לשרוף אותו בשלהבת פיהם, עד שחיפה עליו הקב"ה. ועתה, שדבר החידוש שבתורה, עולה ומתעטר, ועומד לפני הקב"ה, הוא מחפה על הדבר ההוא, ומכסה על אדם ההוא, שלא ייוודע להם, אלא להקב"ה, ולא יקנאו אותו, עד שנעשה מדבר ההוא שמים חדשים וארץ חדשה.
כל דבר המכוסה מן העין, עולה לתועלת עליונה. כמ"ש, ובצל ידי כיסיתיך. ונחפה והתכסה מן העין בשביל התועלת העליונה. וכתוב, לנטוע שמים וליסוד ארץ. כמו שלמדנו, כדי שיצמח מזה שמים וארץ חדשים.
ובצל ידי כיסיתיך, הכוונה על הלבוש, הנמשך מהרקיע, ומלביש ומכסה על קומת המוחין. אשר הלבוש הזה הוא צל, המכסה על המוחין ומעלימם מעין זר, ואינם ידועים אלא להקב"ה בלבדו. כדי להעלים המדרגות הגדולות האלו ממלאכי השרת, כדי שלא יקנאו בו.
ועניין הקנאה של המלאכים, בהיותם זכי החומר, נמצא כשמסתכלים בצדיק, מגלים בו כעין פחיתות, בקנאתם עליו על המדרגה הגבוהה שזכה, ואח"כ נאחזים המקטרגים, באותה הפחיתות שגילו בו המלאכים. ולפיכך, כשמתלבשת המדרגה בלבוש של הרקיע, שהלבוש הזה מודד לו את המדרגה, שלא יקבל ממנו יותר, אלא רק לתועלת העליון, הרי נשמר מקנאת המלאכים. כי אז יכול הצדיק להיות נשמר מלפגום במדרגה, בשווה ממש עם המלאכים.
ונאמר, שכל דבר המכוסה מן העין, עולה לתועלת עליונה. כי העין רואה והלב חומד, ואינו יכול להישמר, שתהיה מחשבתו נקייה רק לעשות נחת רוח ליוצרו, אלא שמקבל גם לתועלת עצמו. אמנם מכוסה מן העין, כלומר המלובש בלבוש הרקיע, בטוח הוא שלא יקבל יותר ממה שעולה לתועלת העליון. ולכן נאמר, ונחפה והתכסה מן העין.
Prev Zohar
Next Zohar