10

 10 מִ''י - קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה, מָ''ה - וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְמַטָּה [קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְמַטָּה]. וְזֶה יָרַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. מֵהַקָּצֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מִ''י, אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא מָ''ה, מִשּׁוּם שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע. וְעַל זֶה מִי בָרָא אֵלֶּה.

 10 מִ''י קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְעֵילָא, מַ''ה וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְתַתָּא (קצה השמים לתתא). וְדָא יָרִית יַעֲקֹב דְּאִיהוּ מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, מִן הַקָּצֶה קַדְמָאָה דְּאִיהוּ מִ''י, אֶל הַקָּצֶה בַּתְרָאָה דְּאִיהוּ מַ''ה, בְּגִין דְּקָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא. וְעַל דָּא מִי בָּרָא אֵלֶּה.

mi"y - ketzeh hashamayim lema'lah, ma"h - ve'ad ketzeh hashamayim lemattah [ketzeh hashamayim lemattah]. vezeh yarash ya'akov, shehu mavriach min hakkatzeh el hakkatzeh. mehakkatzeh hari'shon shehu mi"y, el hakkatzeh ha'acharon shehu ma"h, mishum she'omed ba'emtza. ve'al zeh mi vara elleh

mi''y ketzeh hashamayim le'eila, ma''h ve'ad ketzeh hashamayim letatta (ktzh hshmym ltt). veda yarit ya'akov de'ihu mavriach min hakkatzeh el hakkatzeh, min hakkatzeh kadma'ah de'ihu mi''y, el hakkatzeh batra'ah de'ihu ma''h, begin deka'im be'emtza'ita. ve'al da mi bara elleh

 11 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר [בְּנִי], פְּסֹק דְּבָרֶיךָ וְיִתְגַּלֶּה הַסֵּתֶר שֶׁל הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים. שָׁתַק רַבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְעָמַד רֶגַע [נ''א שָׁעָה] אֶחָד.

 11 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי פְּסוֹק מִילָךְ וְיִתְגְּלֵי סְתִימָא דְרָזָא עִלָּאָה דִּבְנֵי עָלְמָא לָא יָדְעִין. שָׁתִיק ר' אלעזר. בכה ר''ש, וקאים רגעא חדא. א''ר שמעון, אלעזר, מאי אלה. אי תימא ככביא ומזלי, הא אתחזן תמן תדיר. ובמ''ה איתבריאו, כד''א בדבר ה' שמים נעשו. אי על מלין סתימין, לא לכתוב אלה, דהא איתגליא איהו.

amar rabi shim'on, el'azar [beni], pesok devareicha veyitgalleh hasseter shel hassod ha'elyon she'ein benei adam yode'im. shatak rabi el'azar. bachah rabi shim'on ve'amad rega [n" sha'ah] echad

amar ribi shim'on, el'azar beni pesok milach veyitgelei setima deraza illa'ah divnei alema la yade'in. shatik r' l'zr. vchh r"sh, vk'ym rg' chd. "r shm'vn, l'zr, m'y lh. y tym chchvy vmzly, h tchzn tmn tdyr. vvm"h ytvry'v, chd" vdvr 'he shmym n'shv. y l mlyn stymyn, lo lchtvv lh, dh ytgly yhv

Translations & Notes

 אמר רבי שמעון, אלעזר בני, עמוד מלדבר, ותתגלה סתימת הסוד העליון, שבני העולם אינם יודעים אותו. שתק רבי אלעזר. בכה רבי שמעון ואמר, אלעזר, מהו אל"ה? אם תאמר, שהוא הכוכבים והמזלות, הלוא תמיד הם נראים? ובמ"ה, שהיא מלכות, נבראו? כמ"ש, בדְבר ה' שמים נעשו. במלכות, הנקראת דְבר ה', נעשו השמים. ואם אל"ה נאמר על הדברים הסתומים, לא היה צריך שיכתוב אל"ה, שהרי כוכבים ומזלות גלויים הם?
ביאור הדברים. רבי אלעזר גילה כאן המוחין דגדלות א'. ורבי שמעון היה רוצה לגלות המוחין דגדלות ב', מוחין עילאין דחיה. ע"כ ציווה לו להפסיק דבריו, ויגלה לו סתימת הסוד העליון, שבני העולם אינם יודעים אותו, כי עוד לא היו נגלים מוחין אלו בעולם. ורבי שמעון גילה אותם כאן.
ושנאמר, מהו אל"ה? איזה חידוש משמיענו הכתוב, במ"י ברא אלה, שהם הזו"ן? אם תאמר, שהוא הכוכבים והמזלות, המוחין דו"ק דגדלות שהשיגו, שע"ז סובב הכתוב, מ"י ברא אלה, כי מוחין דו"ק נקראים כוכבים והמזלות? ע"ז שואל, איזה חידוש הוא, הלוא תמיד הם נראים, שהם המוחין הרגילים של הזו"ן, שאפשר להמשיכם תמיד, אפילו בימות החול, ואינם חידוש כל כך, שעליהם יראה הכתוב, מ"י ברא אלה? ואין לפרש שהמוחין האלו נוהגים בלי הפסק, כי בקביעות אין לז"א אלא ו"ק בלי ראש, ורק ע"י העלאת מ"ן, תפילה, ממשיכים אלו המוחין. אלא הפירוש הוא, שאפשר להמשיכם תדיר, אפילו בימות החול. כי כן הם נמשכים בכל יום בעת תפילת שחרית.
ועוד מקשה לו, ובמ"ה נבראו? כי אלו המוחין אינם מיוחסים לבינה, אלא לזו"ן דאצילות, הנקראים מ"ה, שמהם יצאו, כמ"ש, בדְבר ה', שהוא זו"ן, הז"א הויה, והנוקבא דָבר.

 12 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, מַה זֶּה ''אֵלֶּה''? אִם תֹּאמַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת - הֲרֵי הֵם תָּמִיד נִרְאִים שָׁם, וּבְמָּ''ה נִבְרְאוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. אִם עַל דְּבָרִים נִסְתָּרִים, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי הוּא גָּלוּי! אֶלָּא זֶה הַסּוֹד לֹא הִתְגַּלָּה רַק יוֹם אֶחָד שֶׁהָיִיתִי עַל חוֹף הַיָּם, וּבָא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לִי, רַבִּי, יָדַעְתָּ מַה זֶּה ''מִי בָרָא אֵלֶּה''? אָמַרְתִּי לוֹ, אֵלּוּ הַשָּׁמַיִם וְצִבְאוֹתָם, הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב (שם ח) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ וְגוֹ', ה' אֲדֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.

 12 אלא רזא דא לא אתגליא, בר יומא חד דהוינא על כיף ימא, ואתא אליהו ואמר לי, ר' ידעת מה הוא מי ברא אלה. אמינא ליה, אלין שמיא וחילהון, עובדא דקב''ה דאית ליה לבר נש לאסתכלא בהו, ולברכא ליה, דכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וגו' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.

amar rabi shim'on, el'azar, mah zeh "elleh"? im to'mar kochavim umazzalot - harei hem tamid nir'im sham, uvema"h nivre'u kemo shenne'emar (thlym lg) bidvar 'he shamayim na'asu. im al devarim nisttarim, shello yichttov elleh, sheharei hu galuy! ella zeh hassod lo hitgallah rak yom echad shehayiti al chof hayam, uva eliahu ve'amar li, rabi, yada'ta mah zeh "mi vara elleh"? amartti lo, ellu hashamayim vetziv'otam, hamma'aseh shel hakkadosh-baruch-hu sheiesh la'adam lehisttakel bahem ulevarech oto, shekatuv (shm ch) ki er'eh shameicha ma'aseh etzbe'oteicha vego', 'he adonenu mah adir shimcha bechal ha'aretz

lo rz d lo tgly, vr yvm chd dhvyn l chyf ym, v't lyhv v'mr ly, r' yd't mh hv my vr lh. myn lyh, lyn shmy vchylhvn, vvd dkv"h d'yt lyh lvr nsh lo'stchlo vhv, vlvrch lyh, dchtyv chy r'h shmych m'shh tzv'vtych vgv' 'he dvnynv mh dyr shmch vchl h'rtz

Translations & Notes

 אלא סוד זה התגלה ביום אחד, שהייתי על חוף הים, ובא אליהו ואמר לי, רבי, הידעת מהו, מי ברא אלה? אמרתי לו, אלו הם השמים וצבָאָם, מעשה הקב"ה, שיש לבני אדם להסתכל בהם ולברך אותו. כמ"ש, כי אראה שמֶיך מעשה אצבעותיך, ה' אדוננו, מה אדיר שמךָ בכל הארץ.