16

 16 מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן - זֶה הַר סִינַי, שֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְהִתְיַצְּבוּ תַחְתָּיו, שֶׁכָּתוּב (שמות יט) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהִזְמִינָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ. מֵהַרְרֵי נְמֵרִים - אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁכָּתוּב (דברים לג) ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ.

 16 (ויקרא קצ''ב א') מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן: דָּא טוּרָא דְּסִינַי, דְּקָרִיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְאִתְעַתָּדוּ תְּחוֹתֵיהּ. דִּכְתִּיב, (שמות י''ט) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין בְּנֵי שֵׂעִיר דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִין לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים: אִלֵּין בְּנִי יִשְׁמָעֵאל. דִּכְתִּיב, (דברים ל''ג) ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ.

mero'sh senir vechermon - zeh har sinay, shekkarevu elav vehityatzevu tachttav, shekatuv (shmvt yt) vayityatzevu betachttit hahar. mimme'onot arayot - ellu benei se'ir shehizminam hakkadosh baruch hu lekabel torah velo ratzu lekabelah. meharerei nemerim - ellu benei yishma'e'l, shekatuv (dvrym lg) 'he missinay ba vezarach mise'ir lamo hofia mehar pa'ran ve'atah merivavot kodesh

(vykr ktz''v ') mero'sh senir vechermon: da tura desinay, dekarivu legabeih, ve'it'attadu techoteih. dichttiv, (shmvt yod't) vayityatzevu betachttit hahar. mimme'onot arayot: illein benei se'ir dekudesha berich hu zamin lon be'orayeyta, vela ba'u lekabelah, meharerei nemerim: illein beni yishma'e'l. dichttiv, (dvrym l''g) 'he missinay ba vezarach mise'ir lamo hofia mehar pa'ran ve'ata merivevot kodesh

Translations & Notes

מראש שׂניר וחרמון. זהו הר סיני, שקרבו אליו, ונועדו מתחתיו. שכתוב, ויתיצבו בתחתית ההר. ממעונות אריות. אלו הם בני שׂעיר, שהקב"ה הזמין אותם לקבל התורה, ולא רצו לקבלה. מהררי נמרים, אלו הם בני ישמעאל, שכתוב, ה' מסיני בא וזרח, משעיר לָמו הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש. ופארן הם בני ישמעאל .

17

 17 מַה זֶּה וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ? שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בָּאוּ מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, (תהלים ח) ה' אֲדֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם, וְרָצוּ שֶׁתּוֹרָה תִנָּתֵן לָהֶם.

 17 מַאי וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ. דְּתָנֵינָן, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אָתוּ מַשִׁרְיָין דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, (תהלים ח') ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם, בָּעָאן דְּיִתְיְהִיב לוֹן אוֹרַיְיתָא.

mah zeh ve'atah merivavot kodesh? sheshaninu, kesheratzah hakkadosh baruch hu latet torah leyisra'el, ba'u machanot shel mal'achim elyonim. patechu ve'ameru, (thlym ch) 'he adonenu mah adir shimcha bechal ha'aretz asher tenah hodecha al hashamayim, veratzu shettorah tinnaten lahem

ma'y ve'ata merivevot kodesh. detaneinan, kad ba'a kudesha berich hu lemeihav orayeyta leyisra'el, atu mashiryayn demal'achin illa'in, patechu ve'ameru, (thlym ch') 'he adoneinu mah adir shimcha bechal ha'aretz asher tenah hodecha al hashamayim, ba'a'n deyityehiv lon orayeyta

Translations & Notes

מהו, ואתה מרבבות קודש? כאשר רצה הקב"ה לתת התורה לישראל, באו מחנות מלאכים העליונים, פתחו ואמרו, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תְנָה הודְךָ על השמים. וביקשו שינתן להם התורה ולא לישראל .

18

 18 אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי יֵשׁ בָּכֶם מָוֶת? שֶׁכָּתוּב (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. (דברים כא) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֵטְא? וְכִי אַתֶּם צְרִיכִים דִּינִים? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גָּזֵל אוֹ גְנֵבָה? שֶׁכָּתוּב (שמות כ) לֹא תִגְנֹב. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם נָשִׁים? שֶׁכָּתוּב לֹא תִנְאָף. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שֶׁקֶר? שֶׁכָּתוּב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֶמְדָּה? שֶׁכָּתוּב לֹא תַחְמֹד. אָז לְשֵׁם מָה אַתֶּם רוֹצִים תּוֹרָה? מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, (תהלים ח) ה' אֲדֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְאִלּוּ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם לֹא כָתוּב. וְעַל כָּךְ וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ, אָז מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

 18 אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי אִית בְּכוֹן מוֹתָא, דִּכְתִּיב, (במדבר י''ט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. (דברים כ''א) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת. חֵטְא אִית בֵּינַיְיכוּ, וְכִי אַתּוּן בָּעָאן לְדִינִין. אִית בֵּנַיְיכוּ גֶּזֶל. אוֹ גְּנֵבָה, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לא תִּגְנוֹב. אִית בֵּינַיְיכוּ נָשִׁין דִּכְתִּיב, (שמות כ') לֹא תִּנְאָף. אִית בֵּינַיְיכוּ שִׁקְרָא, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אִית בֵּינַיְיכוּ חֶמְדָּה, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לֹא תַחְמוֹד. מַה אָתּוּן בָּעָאן אוֹרַיְיתָא. מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְאִלּוּ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם לָא כְּתִּיב. וְעַל דָּא וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ, כְּדֵין מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

amar lahem hakkadosh baruch hu, vechi yesh bachem mavet? shekatuv (vmdvr yt) adam ki yamut be'ohel. (dvrym ch) vechi yihyeh ve'ish chete mishpat mavet vehumat. yesh beineichem chete? vechi attem tzerichim dinim? yesh beineihem gazel o genevah? shekatuv (shmvt ch) lo tignov. yesh beineichem nashim? shekatuv lo tin'af. yesh beineichem sheker? shekatuv lo ta'aneh vere'acha ed shaker. yesh beineichem chemdah? shekatuv lo tachmod. az leshem mah attem rotzim torah? miad patechu ve'ameru, (thlym ch) 'he adonenu mah adir shimcha bechal ha'aretz. ve'illu asher tenah hodecha al hashamayim lo chatuv. ve'al kach ve'atah merivavot kodesh, az mimino esh dat lamo

amar lon kudesha berich hu, vechi it bechon mota, dichttiv, (vmdvr yod't) adam ki yamut be'ohel. (dvrym ch'') vechi yihyeh ve'ish chete mishpat mavet vehumat. chete it beinayeychu, vechi attun ba'a'n ledinin. it benayeychu gezel. o genevah, dichttiv, (shmvt ch') lo tignov. it beinayeychu nashin dichttiv, (shmvt ch') lo tin'af. it beinayeychu shikra, dichttiv, (shmvt ch') lo ta'aneh vere'acha ed shaker. it beinayeychu chemdah, dichttiv, (shmvt ch') lo tachmod. mah attun ba'a'n orayeyta. miad patechu ve'ameru, 'he adoneinu mah adir shimcha bechal ha'aretz. ve'illu asher tenah hodecha al hashamayim la kettiv. ve'al da ve'ata merivevot kodesh, kedein mimino esh dat lamo

Translations & Notes

אמר להם הקב"ה, וכי יש בכם מוות, שכתוב בתורה, אדם כי ימות באוהל? וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת. יש בכם חטא, שאתם צריכים לדינים? יש בכם גזל או גניבה, שכתוב לא תגנוב? יש בכם נשים, שכתוב, לא תנאף? יש בכם שקר, שכתוב, לא תענה ברעך עד שָקר? יש בכם חמדה, שכתוב, לא תחמוד? למה אתם מבקשים התורה?
מיד פתחו ואמרו, ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ. ואילו, אשר תְנָה הודְךָ על השמים, לא כתוב. וע"כ נאמר, ואתה מרבבות קודש. שבא ממשא ומתן עם המלאכים. אז נאמר, מימינו אֵש דת לָמו, זהו התורה. ונמשלה לאש, מפני הדין שבה. שמשום זה, שעיר וישמעאל לא רצו לקבלה עליהם. והמלאכים לא יכלו לקבלה, מפני שאין בהם דין .