188 וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. מָה אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה יְרָחִים? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמַז, שֶׁלֹּא נוֹדַע מֹשֶׁה בְּזֹהַר עֶלְיוֹן עַד שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, שֶׁכָּתוּב (שמות יט) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהֲרֵי אָז נִתְּנָה תוֹרָה עַל יָדוֹ, וּשְׁכִינָה הִתְגַּלְּתָה וְשָׁרְתָה עָלָיו לְעֵינֵי כֻלָּם, שֶׁכָּתוּב וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה'. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נוֹדַע דִּבּוּרוֹ בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכָתוּב מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

 188 וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, ג' יְרָחִים מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר ר' יְהוּדָה, רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמַז, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע מֹשֶׁה בְּזִהֲרָא עִלָּאָה, עַד ג' יְרָחִים. דִּכְתִּיב, (שמות י''ט) בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי, דְּהָא כְּדֵין אִתְיְהִיבַת תּוֹרָה עַל יְדוֹי, וּשְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְיָא, וְשַׁרְיָא עֲלוֹי לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (שמות י''ט) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ'. (שמות ב') וְלא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, דְּעַד הַהוּא שַׁעְתָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדַע מִלּוּלֵיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְתִיב מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנוּ בְּקוֹל.

vattitzpenehu sheloshah yerachim. mah omerim sheloshah yerachim? amar rabi yehudah, remez hu sheramaz, shello noda mosheh bezohar elyon ad sheloshah yerachim, shekatuv (shmvt yt) bachodesh hashelishi, sheharei az nittenah torah al yado, ushechinah hitgalletah vesharetah alav le'einei chullam, shekatuv umosheh alah el ha'elohim vayikra elav 'he. velo yachelah od hatzefino, she'ad otah sha'ah lo noda diburo bakkadosh-baruch-hu, vechatuv mosheh yedaber veha'elohim ya'anennu vekol

vattitzpenehu sheloshah yerachim, g' yerachim ma'y ka mayeyrei. amar r' yehudah, remez hu deka ramaz, dela ishttemoda mosheh bezihara illa'ah, ad g' yerachim. dichttiv, (shmvt yod't) bachodesh hashlishi, deha kedein ityehivat torah al yedoy, ushechintta itgalya, vesharya aloy le'eineihon decholla, dichttiv, (shmvt yod't) umosheh alah el ha'elhim vayikra elav adonay '. (shmvt v') velo yachelah od hatzefino, de'ad hahu sha'ta, la ishttemoda milluleih bekudesha berich hu, uchetiv mosheh yedaber veha'elohim ya'anenu bekol

Translations & Notes

ותצפנהו שלושה ירחים. רומז, שלא הוכר מעלת משה בזוהר העליון עד ג' ירחים. כי אז ניתנה התורה על ידו, והשכינה נתגלתה ושרתה עליו לעיני כל. שכתוב, ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה'. וכמ"ש, ולא יכלה עוד הצפינו, כי עד אותה שעה לא נודע דיבורו עם הקב"ה. ואז כתוב, משה ידבר והאלקים יעננו בקול.

 189 וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת עֲצֵי גֹמֶא, רֶמֶז עַל הָאָרוֹן שֶׁלּוּחוֹת הַבְּרִית נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ. תֵּבַת גֹּמֶא הִיא אֲרוֹן הַבְּרִית. וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, [שֶׁאוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁהוּא] שֶׁהֲרֵי הָאָרוֹן הָיָה מְצֻפֶּה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, זוֹהִי הַתּוֹרָה שֶׁהֶחְמִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה.

 189 וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גּוֹמֶא, רֶמֶז עַל הָאָרוֹן, דְּלוּחוֹת קַיָּימָא עָאלִין בְּגַוֵּיהּ, תֵּיבַת גּוֹמֶא, אֲרוֹן הַבְּרִית אִיהוּ. וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת (דההיא תיבה דאיהו) דְּהָא הָאָרוֹן הֲוָה מְחוּפֶּה מִלְּגָו וּמִלְּבַר. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, דָּא הִיא אוֹרַיְיתָא, דְּהֶחמִירָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לא תַּעֲשֶׂה.

vattikkach lo tevat atzei gome, remez al ha'aron shelluchot haberit nichnasim letocho. tevat gome hi aron haberit. vattachmerah vachemar uvazzafet, [she'otah tevah shehu] sheharei ha'aron hayah metzupeh mibifnim umibachutz. rabi yehudah amar, zohi hattorah shehechmirah hakkadosh baruch hu bemitzvot aseh uvemitzvot lo ta'aseh

vattikkach lo tevat gome, remez al ha'aron, deluchot kayayma a'lin begaveih, teivat gome, aron haberit ihu. vattachmerah vachemar uvazzafet (dhhy tyvh d'yhv) deha ha'aron havah mechupeh millegav umillevar. ribi yehudah amar, da hi orayeyta, dehechmirah kudesha berich hu bemitzot aseh uvemitzot lo ta'aseh

Translations & Notes

ותיקח לו תיבת גומא. רמז על הארון, שלוחות הברית באו בתוכו. תיבת גומא, הוא ארון הברית. וַתַחְמְרָה בחומר ובזפת, כי הארון היה מחופה מבפנים ומבחוץ. זו התורה, שהחמירה הקב"ה במצוות עשה ובמצוות לא תעשה .

 190 וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא) כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ. וַתָּשֶׂם בַּסּוּף - שֶׁלֹּא הָיוּ מִצְווֹת הַתּוֹרָה חֹמֶר לַעֲשׂוֹת עַד סוֹף, שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה. עַל שְׂפַת הַיְאֹר - עַל מַאֲמָר שֶׁל אוֹתָם שֶׁמּוֹרִים תּוֹרָה וְחֻקָּה לְיִשְׂרָאֵל. (רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, כָּךְ לָמַדְנוּ).

 190 וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע י''א) כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ. וַתָּשֶׂם בַּסּוּף דְּלָא הֲווֹ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא חוּמְרָא לְמֶעְבַּד, (ויקרא רפ''ו ע''א) עַד סוֹף, דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, לְסוֹף אַרְבְּעִין שְׁנִין. עַל שְׂפַת הַיְאוֹר: עַל מֵימְרָא דְּאִינּוּן דְּמוֹרִים אוֹרַיְיתָא וְחוּקָּה לְיִשְׂרָאֵל. (נ''א רבי חזקיה אמרז הכי אוליפנא)

vattasem bah et hayeled - ellu yisra'el, kemo shenne'emar (hvsh y) ki na'ar yisra'el va'ohavehu. vattasem bassuf - shello ha'u mitzvot hattorah chomer la'asot ad sof, shennichnesu yisra'el la'aretz lesof arba'im shanah. al sefat hay'or - al ma'amar shel otam shemmorim torah vechukkah leyisra'el. (rabi chizkiah amar, kach lamadnu

vattasem bah et hayeled, ellu yisra'el, kemah de'at amer (hvsh yod') ki na'ar yisra'el va'ohavehu. vattasem bassuf dela havo pikkudei orayeyta chumera leme'bad, (vykr rf''v '') ad sof, de'a'lu yisra'el le'ar'a, lesof arbe'in shenin. al sefat hay'or: al meimra de'innun demorim orayeyta vechukkah leyisra'el. (n'' rvy chzkyh mrz hchy vlyfn

Translations & Notes

ותשם בה את הילד. הוא ישראל, כמ"ש, כי נער ישראל ואהבהו. ותשם בסוף, שלא היה חיוב לעשות את מצוות התורה עד סוף, שבאו ישראל לארץ, לסוף ארבעים שנה. על שפת היאור, על פי הדיבור של המורים תורה וחוקה לישראל. ששפת הוא כמו שפה ודיבור, והיאור, הוא לשון מורה.