194 וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וְגוֹ'. מַה זֶּה וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא? שֶׁכִּסְּתָה אוֹתוֹ בְּסִימָנֶיהָ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵאוֹתָם הַדָּגִים שֶׁל הַיָּם שֶׁשָּׁטִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר. וְהִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵהֶם בְּכִסּוּי [בְּצַד הַיּוֹבֵל] [טִיסַת הַרוֹכֵל] [טַס הַכְּבָרָה] נִכְבָּד שֶׁל שְׁנֵי גְוָנִים, לָבָן וְשָׁחֹר, וְהִנִּיחָה אֶת מֹשֶׁה בֵּינֵיהֶם שֶׁיִּוָּדַע עִמָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לַעֲלוֹת [בֵּינֵיהֶם] פַּעַם אַחֶרֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה.

 194 (שמות ב') וְלא (שלח ל''ח קע''ד ע''א) יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וְגוֹ'. מַאי וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גּוֹמֶא. דְּחָפַת לֵיהּ בְּסִימָנָהָא, לְמֶהוֵי נָטִיר מֵאִינוּן נוּנֵי יַמָּא, דְּשָׁאטִין בְּיַמָּא רַבָּא, דִּכְתִּיב, (תהלים ק''ד) שָׁם רֶמֶשֹׁ וְאֵין מִסְפָּר. וְהִיא חָפַת לֵיהּ, לְמֶהוֵי נָטִיר מִנַּיְיהוּ, בְּחָפוּ (בסטרא דיובלא) (נ''א דטיסת רוכלא) (נ''א דטיס רובילא) יַקִּירָא, דִּתְרֵין גַּוְונִין חִוָּור וְאוּכָם, וְאָנַח לֵיהּ לְמֹשֶׁה בֵּינַיְיהוּ, דְּיִשְׁתְּמוֹדָע עִמְּהוֹן, בְּגִין דְּזָמִין לְסַלְּקָא (בינייהו) זִמְנָא אַחֲרָא, לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא. (שמות ב')

velo yachelah od hatzefino vego'. mah zeh vattikkach lo tevat gome? shekissetah oto besimaneiha lihyot shamur me'otam hadagim shel hayam sheshatim bayam hagadol, shekatuv (thlym kd) sham remes ve'ein mispar. vehi kissetah oto lihyot shamur mehem bechissuy [betzad hayovel] [tisat harochel] [tas hakevarah] nichbad shel shenei gevanim, lavan veshachor, vehinnichah et mosheh beineihem sheiivada immahem, mishum she'atid la'alot [beineihem] pa'am acheret lekabel torah

(shmvt v') velo (shlch l''ch k''d '') yachelah od hatzefino vego'. ma'y vattikkach lo tevat gome. dechafat leih besimanaha, lemehvei natir me'inun nunei yamma, desha'tin beyamma raba, dichttiv, (thlym k''d) sham remesho ve'ein mispar. vehi chafat leih, lemehvei natir minnayeyhu, bechafu (vstr dyvvlo) (n'' dtyst rvchlo) (n'' dtys rvvylo) yakkira, ditrein gavevnin chivavr ve'ucham, ve'anach leih lemosheh beinayeyhu, deyishttemoda immehon, begin dezamin lesalleka (vynyyhv) zimna achara, lekabela orayeyta. (shmvt v

Translations & Notes

מהו, ותיקח לו תיבת גומא? שציפתה אותו בסימנים, שיהיה נשמר מאלו דגי הים השטים בים הגדול, הקליפות והמזיקים. כמ"ש, שָׁם רֶמֶשׂ ואין מספר. והיא ציפתה אותו, להיות נשמר מהם, ע"י ציפוי יקר של שני צבעים, לבן ושחור. לבן ימין, והזפת שחור שמאל, המעורב במלכות דמידת הדין, שאז נהפך האדום שבו לשחור. והניחה את משה, הקו האמצעי, ביניהם, שיהיה נודע עימהם, בסוד הדעת, קו אמצעי, כי עתיד לעלות ביניהם בזמן אחר, לקבל התורה.

 195 וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר - זוֹהִי שֶׁבָּאָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר. עַל הַיְאֹר דַּוְקָא, וְלֹא עַל הַיָּם.

 195 וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר. דָּא אִיהִי דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר, עַל הַיְאוֹר דַּיְיקָא, וְלֹא עַל הַיָּם.

vattered bat par'oh lirchotz al hay'or - zohi sheba'ah mitzad hasemo'l shel hadin hakkasheh, kemo shenne'emar (shmvt ch) lirchotz al hay'or. al hay'or davka, velo al hayam

vattered bat par'oh lirchotz al hay'or. da ihi de'atya missitra disma'la dedina kashya, kemah de'at amar, lirchotz al hay'or, al hay'or dayeyka, velo al hayam

Translations & Notes

ותרד בת פרעה. בת פרעה באה מצד שמאל של דין הקשה. כמ"ש, לרחוץ על היאור, על היאור הוא בדיוק, ולא על הים. כי הים רומז על המלכות דקדושה, אבל היאור הוא דין הקשה שמצד שמאל, שהמצרים עשו אותו לעבודה זרה שלהם. וכיוון שבת פרעה רחצה שם, נמצאת גם היא מדין הקשה ההוא.

 196 וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי כָּתוּב וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר, וּמֹשֶׁה לֹא הִכָּה אֶלָּא עַל הַיָּם, וְקָרְאוּ לוֹ יְאֹר? אֶלָּא יְאֹר הָיָה שֶׁהִכָּה אַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְהֶחֱשִׁיב אוֹתוֹ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עָשָׂה זֹאת.

 196 וְאִי תֵּימָא, וְהָא כְּתִיב, (שמות י''ז) וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר, וּמֹשֶׁה לָא מָחָא אֶלָּא יַמָּא, וְקַרְיֵיהּ יְאוֹר. אֶלָּא יְאוֹר הֲוָה דְּמָחָא אַהֲרֹן עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, וְשַׁוְיֵיהּ קְרָא דְּאִיהוּ עָבִיד.

ve'im to'mar, vaharei katuv umattecha asher hikita bo et hay'or, umosheh lo hikah ella al hayam, vekare'u lo ye'or? ella ye'or hayah shehikah aharon al yedei mosheh, vehecheshiv oto hakatuv shehu asah zo't

ve'i teima, veha ketiv, (shmvt yod'z) umattecha asher hikita bo et hay'or, umosheh la macha ella yamma, vekaryeih ye'or. ella ye'or havah demacha aharon al yedei demosheh, veshavyeih kera de'ihu avid

Translations & Notes

הרי כתוב, וּמַטְךָ אשר הכית בו את היאור. ומשה לא היכה רק את הים. והכתוב קוראו גם יאור? אלא יאור, הוא שהיכה אהרן על ידי משה, והשווה הכתוב כמו שהוא עצמו עשה זה.