230 אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁיִּתְרוּ הָיָה כֹּמֶר לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, נִפְרַד מֵעֲבוֹדָתָהּ. קָם הָעָם וְנִדָּה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת בְּנוֹתָיו, הָיוּ מְגָרְשִׁים אוֹתָם, שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הֵן הָיוּ רוֹעוֹת צֹאנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל דָּבָר שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ, מִיָּד - וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁק אֶת צֹאנָם, וְנַעֲשָׂה קַנַּאי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּכֹּל.

 230 אָמַר הַהוּא בַּר נָשׁ, הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּיִתְרוֹ כּוֹמֶר לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֲוָה. כֵּיוָן דְּחָמָא דְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לֵית בָּהּ מַמָּשׁוּ. אִתְפְּרָשׁ מִפּוּלְחָנָא דִּילֵהּ. קָמוּ עַמָּא וְנִדּוּהוּ. כֵּיוָן דְּחָמוּ בְּנָתֵיהּ, הֲווֹ מְתָרְכָן לוֹן, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִינּוּן הֲווֹ רַעָאן עָאנֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא מֹשֶׁה בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, דְּעַל מִלָּה דְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֲווֹ עַבְדֵי, מִיָּד וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִיעָן וַיַּשְׁק אֶת צֹאנָם. וְאִתְעָבִיד קִנְאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכֹלָּא.

amar oto ha'ish, kach lamadnu, sheiitru hayah komer lechochavim umazzalot. keivan shera'ah shekochavim umazzalot ein bahem mammash, nifrad me'avodatah. kam ha'am venidah oto. keivan shera'u et benotav, ha'u megareshim otam, sheharei bahatchalah hen ha'u ro'ot tzo'no. keivan shera'ah mosheh beruach hakkodesh she'al davar shel kochavim umazzalot ha'u osim kach, miad - vayakam mosheh vayoshi'an vayashk et tzo'nam, vena'asah kanna'y lakkadosh-baruch-hu bakol

amar hahu bar nash, hachi olifna, deyitro komer lekochavim umazzalot havah. keivan dechama dekochavim umazzalot leit bah mammashu. itperash mipulechana dileh. kamu amma veniduhu. keivan dechamu benateih, havo metarechan lon, deha bekadmita innun havo ra'a'n a'neih. keivan dechama mosheh beruach kudesha, de'al millah dekochavim umazzalot havo avdei, miad vayakam mosheh vayoshi'an vayashk et tzo'nam. ve'it'avid kin'ah lekudesha berich hu becholla

Translations & Notes

יתרו כומר לעבודה זרה היה. כיוון שראה שאין ממש בעבודה זרה, נפרד מעבודתה. קם העם והחרים אותו. כיוון שראו שבנותיו באו להשקות את צאנו, היו מגרשים אותן. כי מתחילה היו הם עצמם רועים את צאנו, להיותו כומר שלהם. כיוון שראה משה ברוח הקודש, שעל דבר עבודה זרה היו עושים לו את זה, מיד, וַיָקָם משה ויושיען, וַיַשְׁקְ את צאנם. ונעשה הכל מחמת קנאה אל הקב"ה.
שחורה אני ונאוה

 231 אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַתָּה אֶצְלֵנוּ, וְלֹא יוֹדְעִים אֶת שִׁמְךָ. אָמַר, אֲנִי יוֹעֵזֶר בֶּן יַעֲקֹב. בָּאוּ הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ. אָמְרוּ, וּמָה אַתָּה אֶצְלֵנוּ, וְאָנוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים אוֹתְךָ? הָלְכוּ כְּאֶחָד כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּלְיוֹם אַחֵר לִוּוּ אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

 231 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, אַנְתְּ לְגַבָּן, וְלָא יְדַעְנָא (דף י''ד ע''א) שְׁמֶךָ. אָמַר, אֲנָא יוֹעֶזְרִ בֶּן יַעֲקֹב. אָתוּ חַבְרַיָּיא וּנְשָׁקוּהוּ, אָמְרוּ, וּמָה אַנְתְּ לְגַבָּן, וְלָא הֲוִינָן יַדְעִין בָּךְ. אָזְלוּ כַּחֲדָא כָּל הַהוּא יוֹמָא לְיוֹמָא אַחֲרָא אֹזְפוּהוּ תְּלַת מִילִין, וְאָזִיל לְאוֹרְחֵיהּ.

amar lo rabi el'azar, attah etzlenu, velo yode'im et shimcha. amar, ani yo'ezer ben ya'akov. ba'u hachaverim uneshakuhu. ameru, umah attah etzlenu, ve'anu lo hayinu yode'im otecha? halechu ke'echad kal oto hayom, uleyom acher liuu oto sheloshah milin, vehalach ledarko

amar leih ribi el'azar, ant legaban, vela yeda'na (df yod'd '') shemecha. amar, ana yo'ezri ben ya'akov. atu chavrayay uneshakuhu, ameru, umah ant legaban, vela havinan yad'in bach. azelu kachada kal hahu yoma leyoma achara ozefuhu telat milin, ve'azil le'orecheih

 232 וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הֲרֵי בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁנִּצְנְצָה בָהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמְרוּ וְלֹא יָדְעוּ מָה אָמְרוּ. לְאִישׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר, וְהָיוּ יָמִים שֶׁלֹּא אָכַל בָּשָׂר. יוֹם אֶחָד בָּא דֹּב לִטֹּל כֶּבֶשׂ אֶחָד. בָּרַח הַכֶּבֶשׂ, וְהַדֹּב אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ אִישׁ לַמִּדְבָּר. רָאָה כֶּבֶשׂ וְהֶחֱזִיק בּוֹ וּשְׁחָטוֹ, וְאָכַל בָּשָׂר.

 232 (שמות ב') וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דְּנִצְנְצָא בְּהוּ רוּחַ קוּדְשָׁא, וְאָמְרוּ, וְלֹא יָדְעוּ מָה אָמְרוּ. לְבַר נָשׁ, דְּהֲוָה יָתִיב בְּמַדְבְּרָא, וַהֲווּ יוֹמִין דְּלָא אָכַל בִּשְׂרָא. יוֹמָא חַד אָתָא דּוֹבָא לְנַטְלָא חַד אִימְרָא, עָרַק אִימְרָא, וְדוֹבָא אֲבַתְרֵיהּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּי הַהוּא בַּר נָשׁ לְמַדְבְּרָא, חָמָא אִימְרָא, וְאַתְקִיף בֵּיהּ וּשְׁחָטֵיהּ וְאָכַל בִּשְׂרָא.

vatto'marna ish mitzri hitzilanu. rabi chiay amar, harei be'aru hachaverim, shennitznetzah vahen ruach hakkodesh, ve'ameru velo yade'u mah ameru. le'ish shehayah yoshev bammidbar, veha'u yamim shello achal basar. yom echad ba dov littol keves echad. barach hakeves, vehadov acharav, ad shehigi'u le'oto ish lammidbar. ra'ah keves vehechezik bo ushechato, ve'achal basar

(shmvt v') vatto'marna ish mitzri hitzilanu. ribi chiay amar, ha ukemuha chavrayay, denitznetza behu ruach kudesha, ve'ameru, velo yade'u mah ameru. levar nash, dehavah yativ bemadbera, vahavu yomin dela achal bisra. yoma chad ata dova lenatla chad imra, arak imra, vedova avatreih, ad dematu legabei hahu bar nash lemadbera, chama imra, ve'atkif beih ushechateih ve'achal bisra

Translations & Notes

ותאמרנה איש מצרי הצילנו. שאמרו, איש מצרי הצילנו, אמרו ולא ידעו מה שאמרו. משל לאדם, שהיה יושב במדבר, ועברו ימים שלא אכל בשר. יום אחד בא דוב לחטוף כבש אחד, וברח הכבש והדוב רדף אחריו, עד שהגיעו לאותו האדם שבמדבר. ראה את הכבש, והחזיק בו ושחטו, ואכל בשר. נמצא, שהדוב גרם שאותו אדם יאכל בשר. אף כאן, המצרי שנהרג ע"י משה, גרם שמשה יברח ויבוא למדיין אל הבאר. וע"כ אמרו, איש מצרי הצילנו ברוח הקודש. המצרי שמשה הרגו.