256 אָמַר לוֹ, עֲקִיבָא, בֹּא וְאַגִּיד לְךָ דָּבָר, שֶׁנִּרְאָה לִי בַּחֲלוֹם פָּסוּק זֶה, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ז) וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי. בֹּא רְאֵה, שְׁנֵים עָשָׂר הָרֵי אֲפַרְסְמוֹן [טָהוֹר] נִכְנַס אוֹתוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד, וּבִקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָחוּס עַל הָעוֹלָם, וְעַד עַכְשָׁו הוּא תָּלוּי. אִם כָּךְ, לָמָּה חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? מִשּׁוּם בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בָּזֶה.

Translations & Notes

אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בוא ואמור לך דבר, שנראה לי בחלום פסוק הזה, שכתוב, ואתה אל תתפלל בעד העם הזה. הרי, שמסיבת עוונם של הדור, אין התפילה מתקבלת בעדם. ומ"מ נאמר, ואתה אל תתפלל עליהם, שמשמע שאחרים יכולים להתפלל. וע"כ אני לא נעניתי, ואתה נענית. ויותר מזה, יש בחינות שאין צדיק בעולם, שיוכל להתפלל עליהן.
בוא וראה, י"ב הרי אפרסמון, שהם חגת"ם דבינה, הנקראת אפרסמון, הכלולים זה מזה, שכל אחד מהם כלול מן חג"ת, והם י"ב. אבל המלכות, אינה מאירה אפילו במלכות. מטרם גמר התיקון, נכנס והעלה מ"ן אותו הלובש חושן ואפוד, ז"א, שת"ת שלו נקרא חושן והמלכות נקראת אפוד. שי"ב אבנים שבחושן מקבלים מי"ב אורות דבינה. וי"ב של האפוד מקבלים מי"ב של החושן. וגם בהם אין עצם המלכות מאירה כמו בבינה.
והתפלל אל הקב"ה, העלה מ"ן לבינה, לרחם על העולם, לגמור התיקון גם במלכות עצמה, שתהא מאירה כמו חג"ת. ועד עתה עדיין תפילתו לא נתקבלה, הרי שיש בחינות, שאין התפילה נשמעת עליהן. אם כן, למה חלשה דעתו של רבי אליעזר? כיוון שראה בחלומו, ואתה אל תתפלל, שמתוכו נשמע, שאחר יכול להתפלל? משום האנשים שאינם יודעים מזה. וחשבו שמעלתו קטנה ממעלת רבי עקיבא.
י"ח הרי אפרסמון [י"ח טורי אפרסמונא]

 257 אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שְׁמוֹנָה עָשָׂר הָרֵי אֲפַרְסְמוֹן [טָהוֹר] עֶלְיוֹנִים, נִכְנָסִים נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה רֵיחוֹת עוֹלִים בְּכָל יוֹם עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עֵדֶן, שֶׁכְּנֶגֶד זֶה נִתְּנָה תוֹרָה בְּמ''ט פָּנִים טָמֵא, וּבְמ''ט פָּנִים טָהוֹר. וְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה. מ''ט יָמִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים עוֹמְדִים לִטֹּל רְשׁוּת בְּכָל יוֹם מֵאֲבָנִים זוֹהֲרוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בְּאוֹתוֹ הַחֹשֶׁן.

Translations & Notes

שמונה עשר הרי אפרסמון עליון, יסוד דבינה, שיש בו ט"ס של אור ישר וט"ס של אור חוזר, י"ח הרים. נכנסים, מעלים מ"ן, נשמות הצדיקים, המרכבה ליסוד. וארבעים ותשעה ריחות, נ' שערי בינה חסר אחד, עולים בכל יום מבינה עד מקום שנקרא עדן, חכמה. שכנגד זה ניתנה התורה במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור. שמחמת חיסרון שער הנ', יצאו מ"ט פנים טמא, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים. וכן מ"ט אותיות שבשמות השבטים. וכן מ"ט ימים של הספירה כדי לקבל התורה, שבהם מ"ט הימים העליונים של זו"ן, עומדים לקבל רשות, להתתקן בכל יום ממ"ט ימים אלו, מאבנים המזהירים הממולאים בחקיקות של אותו החושן. שי"ב הללו מקבלים מי"ב הרים של אפרסמון, שבזה מתוקנות ז"ת של זו"ן, הכלולים מז', ע"י ספירות העומר.

 258 וְאוֹתוֹ שֶׁלָּבוּשׁ בַּחֹשֶׁן יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא קָדוֹשׁ נִכְבָּד, שֶׁאַרְבָּעָה תוֹמְכִים עוֹמְדִים מִסְתַּכְּלִים בַּחֹשֶׁן. עַל מַאֲמָרוֹ נִכְנָסִים וְעַל מַאֲמָרוֹ יוֹצְאִים, מְרִימִים עֵינַיִם וּמִסְתַּכְּלִים לְמַעְלָה, רוֹאִים צִיץ שֶׁלּוֹהֵט בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עֲבָרִים, וְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן חָקוּק עָלָיו. מִזְדַּעְזְעִים וּמִתְחַלְחֲלִים. קְשׁוּרִים בְּצִדָּיו שֶׁל הַיָּמִין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁשְּׂמֹאל נוֹטֵל בְּיָדָיו תּוֹמְכֵי הַשָּׁמַיִם, מַכְנִיס אוֹתָם וּמְגַלֶּה אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לד) וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם.

Translations & Notes

ואותו הלובש את החושן, ז"א, במוחין דגדלות, יושב בכיסא הקדוש היקר, שמאיר במלכות, הנקראת כיסא. ד' עמודים של כיסא, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, עומדים ומסתכלים בחושן, שמקבלים מי"ב אבנים מאירים בו. על פיו של לובש החושן, יבואו ועל פיו יצאו. שכל האורות והתיקונים נמשכים מי"ב האורות שבחושן, הנמשכים מי"ב אורות שבבינה. נושאים עיניהם ומסתכלים למעלה, רואים את הציץ שלוהט בשש מאות ועשרים צדדים. רומז לכתר, בגי' תר"כ, כי הוא קשור על המצח ועל הגלגלת. ושם הקדוש העליון חקוק עליו. והם מזדעזעים ומתחלחלים, קשורים העמודים בצד ימין, ז"א. והשמאל, המלכות, לוקחת בידיה עמודי השמים, ג' קווים שבז"א, מברר אותם ומגלה אותם. כמ"ש, ונגולו כספר השמים.
ז"א יושב על הכיסא של ד' עמודים, על המלכות, שיש לה ד' עמודים חו"ג תו"מ. ואלו ד' עמודים קשורים בז"א, שהוא נוטה לימין, שמאיר להם בחסדים מכוסים, שאינם מגולים בהארת החכמה. אמנם המלכות, השמאל, מבררת אותם ע"י המשכת החכמה, ומגלית אותם ע"י התלבשות החכמה בחסדים. ואז נעשים ד' העמודים חו"ג תו"מ, לד' עמודים שבכל אחת חג"ת, המאירים בחסדים מגולים. כמ"ש, ונגולו כספר השמים. ועל שם זה נקראת המלכות, עולם הנגלה.
אל גינת אגוז ירדתי