Unity Zohar
274 וּבֹא רְאֵה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הִתְכַּנְּסוּ כָּל נִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, צָוְחוּ וְאָמְרוּ: זָקֵן זָקֵן, כְּאֵב שֶׁל בָּנִים אֵין בֶּעָמָל [שֶׁל הַגָּלוּת] שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. בָּנֶיךָ כֻּלָּם מְשֻׁעְבָּדִים בְּפֶרֶךְ, וְעַם אַחֵר עוֹשִׂים בָּהֶם נִקְמוֹת הָעוֹלָם.
275 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה רוּחַ שֶׁל אוֹתוֹ הַזָּקֵן, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת וְיָרַד. קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל מַרְכְּבוֹתָיו וּמַחֲנוֹתָיו וּמַלְכֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְיָרְדוּ כֻלָּם עִם יַעֲקֹב וְעִם שְׁבָטָיו. שְׁבָטִים יָרְדוּ חַיִּים עִם אֲבִיהֶם, וּשְׁבָטִים יָרְדוּ מֵתִים עִם אֲבִיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ', וְכָתוּב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'. וּבֹא רְאֵה, מֵתִים הָיוּ, וְיָרְדוּ, וְכָתוּב וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּזֶה נִקְרָא (תהלים קג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.
276 רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרַבִּי אַבָּא הָיָה עִמּוֹ. נִכְנְסוּ לְמָקוֹם אֶחָד וְלָנוּ שָׁם. אָכְלוּ. כְּשֶׁרָצוּ לִשְׁכַּב, שָׂמוּ רֹאשָׁם בְּאוֹתוֹ תֵל שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁהָיָה שָׁם קֶבֶר אֶחָד. עַד שֶׁלֹּא נִרְדְּמוּ, קָרָא קוֹל אֶחָד מֵהַקֶּבֶר וְאָמַר, הַזֶּרַע שֶׁלִּי הוֹלֵךְ לָאֲדָמָה. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה שֶׁלֹּא הִתְעוֹרַרְתִּי פְּרָט לְעַכְשָׁו, שֶׁפַּרְצוּף בְּנִי אֲנִי רוֹאֶה כָּאן.
