31

 31 שָׁלֹשׁ רָעוֹת עוֹשֶׂה שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל, וְעַל זֶה הָעוֹלָם מִתְמוֹגֵג לְאַט לְאַט, וְלֹא יָדוּעַ לָמָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, וְחֶרֶב וְרָעָב וּמָוֶת בָּאִים עַל הָעוֹלָם, וְאֵלֶּה הֵם: הוֹרֵג בְּנוֹ, סוֹתֵר בִּנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְדוֹחֶה אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם וְלֹא מוֹצֵאת מְנוּחָה, וְעַל (זֶה) אֵלּוּ רוּחַ (רוּחוֹת) הַקֹּדֶשׁ (עוֹשָׂה) בּוֹכָה, וְהָעוֹלָם נִדּוֹן בְּכָל הַדִּינִים הַלָּלוּ. אוֹי לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אוֹי לוֹ! טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם!

 31 תְּלָתָא בִּישִׁין עָבִיד דְּכָל עָלְמָא לָא יָכִיל לְמִסְבַּל, וְעַל דָּא עָלְמָא מִתְמוֹגְגָא זְעֵיר זְעֵיר, וְלֹא יְדִיעַ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּלִק מֵעָלְמָא, וְחַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא אַתְיָין עַל עָלְמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן: קָטִיל בְּנוֹי, סָתִיר בִּנְיָינָא דְּמַלְכָּא. דָּחֵיא שְׁכִינְתָּא, דְּאַזְלָא וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְלָא אַשְׁכָּחַת נַיְיחָא. וְעַל (דא) אִלֵּין, רוּחָא (ס''א רוחין) דְּקוּדְשָׁא (עביד) בָּכְיָה. וְעָלְמָא אִתְדָן בְּכָל הָנֵי דִּינִין. וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וַוי לֵיהּ, טָב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי בְּעָלְמָא.

shalosh ra'ot oseh shekal ha'olam lo yachol lisbol, ve'al zeh ha'olam mitmogeg le'at le'at, velo yadua lammah, vehakkadosh baruch hu misttallek meha'olam, vecherev vera'av umavet ba'im al ha'olam, ve'elleh hem: horeg beno, soter binyan hammelech. vedocheh et hashechinah, sheholechet umeshotetet ba'olam velo motze't menuchah, ve'al (zeh) ellu ruach (ruchot) hakkodesh (osah) bochah, veha'olam nidon bechal hadinim hallalu. oy le'oto ha'ish, oy lo! tov lo shello nivra ba'olam

telata bishin avid dechal alema la yachil lemisbal, ve'al da alema mitmogega ze'eir ze'eir, velo yedia, vekudesha berich hu isttalik me'alema, vecharba vechafna umotana atyayn al alema. ve'illein innun: katil benoy, satir binyayna demalka. dachei shechintta, de'azla umeshatteta be'alema, vela ashkachat nayeycha. ve'al (d) illein, rucha (s'' rvchyn) dekudesha (vyd) bacheyah. ve'alema itdan bechal hanei dinin. vavy lehahu bar nash, vavy leih, tav leih dela yitberei be'alema

Translations & Notes

ג' רָעות עשה, שהעולם כולו אינו יכול לסבול, וע"כ העולם מתמוטט מעט מעט, ולא ידוע למה הוא. והקב"ה מסתלק מן העולם. וחרב ורעב ומוות באים על העולם. ואלו ג' רעות שעשה, הורג בניו, סותר בניין המלך, שמבטל העיבור, בניין הקב"ה, ודוחה את השכינה, שהולכת ומשוטטת בעולם ואינה מוצאת מנוחה. ועל אלו, רוח הקודש בוכה. והעולם נידון בכל אלו הדינים. אוי לאותו האדם, מוטב לו שלא היה נברא בעולם .

32

 32 אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, נִשְׁמְרוּ מִכָּל שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה - מִנִּדָּה, מִבַּת אֵל נֵכָר, וּמֵהֶרֶג שֶׁל זַרְעָם, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁנִּגְזְרָה הַגְּזֵרָה כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, לֹא נִמְצָא בֵינֵיהֶם מִי שֶׁהוֹרֵג עֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, כָּל שֶׁכֵּן אַחַר כָּךְ. וּבִזְכוּת זוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת.

 32 זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְאַף עַל גַּב דַּהֲווּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, אִסְתָּמָרוּ מִכָּל הָנֵי תְּלָתָא, מִנִּדָּה, וּמִבַּת אֵל נִכָר, וּמִקְּטּוֹל זַרְעָא, וְאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה. דְּאַף עַל גַּב דִּגְזֵרָה אִתְגַזְרָת (שמות א') כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ, לָא אִשְׁתְּכַח בֵּינֵיהוֹן מַאן דְּקָטִיל עוּבָּרָא בִּמְעָהָא דְּאִתְּתָא, כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. וּבִזְכוּתָא דָּא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

ashreihem yisra'el, she'af al gav sheha'u begalut mitzrayim, nishmeru mikal sheloshet elleh - minnidah, mibat el nechar, umehereg shel zar'am, vehishttadelu befarhesya bifriah ureviah. she'af al gav shennigzerah hagezerah kal haben hayillod hay'orah tashlichuhu, lo nimtza veineihem mi shehoreg ubar bim'ei ishah, kal sheken achar kach. uvizchut zo yatze'u yisra'el mehagalut

zaka'in innun yisra'el, de'af al gav dahavu begaluta demitzrayim, isttamaru mikal hanei telata, minnidah, umibat el nichar, umikkettol zar'a, ve'ishttadalu befarhesya befiryah ureviah. de'af al gav digzerah itgazrat (shmvt ') kal haben hayillod haye'orah tashlichuhu, la ishttechach beineihon ma'n dekatil ubara bim'aha de'itteta, kal sheken levatar. uvizchuta da nafeku yisra'el min galuta

Translations & Notes

אשרי הם ישראל, שאע"פ שהיו בגלות מצרים, נשמרו מכל ג' אלו, מנידה, ומבת אל נכר, ומלהרוג את הבנים. והשתדלו במעשים בפרהסיה לעורר הפרייה ורבייה. ואע"פ שנגזרה גזרה, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, לא נמצא ביניהם איש, שיהרוג עובּר במְעֵי אישה, ומכל שכן לאחר שנולד. ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות .

33

 33 מִנִּדָּה - שֶׁשָּׁנָה רַבִּי חִיָּיא, מַה שֶּׁכָּתוּב (שמות לח) וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת. מִפְּנֵי מָה זָכוּ נָשִׁים לָזֶה? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּטְהֲרוּ הָיוּ בָאוֹת מְקֻשָּׁטוֹת, וּמִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּרְאָה בְּבַעְלֵיהֶן, וּמְעוֹרְרוֹת אוֹתָם לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה.

 33 מִנִּדָּה: דְּתָנֵי רִבִּי חִיָּיא מַאי (דף ד' ע''א) דִּכְתִּיב, (שמות ל''ח) וַיַּעַש אֶת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֶת כַּנּוֹ נְחֹשׁת בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת. מִפְּנֵי מַה זָּכוּ נָשִׁין לְהַאי, בְּגִין דְּאִסְתָּמָרוּ גַרְמַיְיהוּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דִּלְבָתַר דְּאִתְדַּכְיָין הֲווֹ אַתְיָין מִתְקַשְּׁטָן וּמִסְתַּכְּלָן בַּמַּרְאָה בִּבְעָלֵיהוֹן, וּמְעוֹרְרָן לוֹן בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה.

minnidah - sheshanah rabi chiay, mah shekatuv (shmvt lch) vaya'as et hakior nechoshet ve'et kanno nechoshet bemar'ot hatzove'ot. mipenei mah zachu nashim lazeh? mishum sheshameru atzman begalut mitzrayim, shelle'achar shennitharu ha'u va'ot mekushatot, umisttakelot bammar'ah beva'leihen, ume'orerot otam lifriah ureviah

minnidah: detanei ribi chiay ma'y (df d' '') dichttiv, (shmvt l''ch) vaya'ash et hakior nechoshet ve'et kanno nechosht bemar'ot hatzove'ot. mipenei mah zachu nashin leha'y, begin de'isttamaru garmayeyhu begaluta demitzrayim, dilvatar de'itdachyayn havo atyayn mitkashetan umisttakelan bammar'ah biv'aleihon, ume'oreran lon befiryah ureviah

Translations & Notes

נשמרו במצרים מנידה. כתוב, ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראוֹת הצוֹבאוֹת. מפני מה זכו הנשים לכך, להביא את מראות הצוֹבאוֹת, למשכן? משום ששמרו את עצמן בגלות מצרים, שלאחר שנטהרו מנידתן, היו באות ומתקשטות ומסתכלות במראה בבעליהן, ומעוררות אותם בפרייה ורבייה. הרי שנשמרו מנידה בגלות מצרים .