340 וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִסִּכְנִין אָמַר, וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם - סוֹף גָּלוּתָם הָיָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּכָל עֲבוֹדָה. בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם - שֶׁהָיוּ רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם קֵץ גָּלוּתָם מַה כָּתוּב? וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם. מָה הַטַּעַם? שֶׁהוּרַד שַׂר מִצְרַיִם מִמַּעֲלָתוֹ וְנָפַל מִגַּאֲוָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁלָּהֶם, זָכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם.

 340 (שמותב') וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין אָמַר, וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, סוֹף גָּלוּתָם הָיָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּעֲבָּדִים בְּכָל עֲבוֹדָה. בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, שֶׁהָיוּ רָבִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלַּם קֵץ גָּלוּתָם, מַה כְּתִיב, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם. מַאי טַעְמָא. שֶׁהוּרַד שַׂר מִצְרַיִם מִמַּעֲלָתוֹ, וְנָפַל מִגַּאֲוָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁלָּהֶן, זָכַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם.

vayhi vayamim harabim hahem. rabi yehoshua missichnin amar, vayhi vayamim harabim hahem - sof galutam hayah, sheha'u yisra'el meshu'badim bechal avodah. bayamim harabim hahem - sheha'u rabim leyisra'el bemitzrayim. vecheivan shennishttallem ketz galutam mah katuv? vayamat melech mitzrayim. mah hatta'am? shehurad sar mitzrayim mimma'alato venafal miga'avato. vecheivan shennafal melech mitzrayim, shehu sar shellahem, zachar hakkadosh baruch hu et yisra'el veshama tefillatam

(shmvtv') vayhi vayamim harabim hahem. ribi yehoshua desachnin amar, vayhi vayamim harabim hahem, sof galutam hayah, sheha'u yisra'el meshu'abadim bechal avodah. bayamim harabim hahem, sheha'u rabim leyisra'el bemitzrayim, vecheivan shennishttallam ketz galutam, mah ketiv, vayamat melech mitzrayim. ma'y ta'ma. shehurad sar mitzrayim mimma'alato, venafal miga'avato. vecheivan shennafal melech mitzrayim, shehu sar shellahen, zachar hakadosh baruch hu leyisra'el, veshama tefillatam

Translations & Notes

ויהי בימים הרבים ההם. סוף גלותם היה, שהיו ישראל משועבדים בכל עבודה. בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, שהגיע הקץ. וכיוון שנשלם קץ גלותם, כתוב, וימת מלך מצרים. שהורד שר מצרים ממעלתו ונפל מגאוותו. וע"כ כתוב עליו, וימת מלך מצרים. כי הירידה נחשב לו כמיתה. וכיוון שנפל מלך מצרים, השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפילתם.

 341 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשַּׂר שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה לוֹ שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא נִשְׁמַע צַעֲקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁנָּפַל הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם, כָּתוּב וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּמִיָּד - וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נַעֲנוּ בְצַעֲקָתָם.

 341 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכַּךְ הוּא, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁהַשַׂר שֶׁלָּהֶם נִתְנָה לוֹ שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, לא נִשְׁמַע צַעֲקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁנָּפַל הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם, כְּתִיב וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּמִיָּד וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לא נַעֲנוּ בְּצַעֲקָתָם.

amar rabi yehudah, bo ure'eh shekach hu, shekal zeman shehasar shellahem nittenah lo serarah al yisra'el, lo nishma tza'akatam shel yisra'el. keivan shennafal hasar shellahem, katuv vayamat melech mitzrayim, umiad - vaye'anechu venei yisra'el min ha'avodah vayiz'aku vatta'al shav'atam el ha'elohim. she'ad otah sha'ah lo na'anu vetza'akatam

amar ribi yehudah, bo ure'eh shekach hu, shekal zeman shehasar shellahem nitnah lo serarah al yisra'el, lo nishma tza'akatam shel yisra'el, keivan shennafal hasar shellahem, ketiv vayamat melech mitzrayim, umiad vaye'anechu benei yisra'el min ha'avodah vayiz'aku vatta'al shav'atam el ha'elohim. she'ad otah sha'ah lo na'anu betza'akatam

Translations & Notes

כי כל זמן שניתנה להשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמע צעקתם של ישראל. כיוון שנפל השר שלהם, כתוב, וימת מלך מצרים. ומיד, ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלקים. אבל עד אותה
שתי דמעות לים הגדול

 342 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כּוֹפֶה לְמִדַּת הַדִּין וּמוֹרִידָהּ וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְהַיְנוּ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל. מָהֵם אוֹתָם שְׁתֵּי דְמָעוֹת? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא דָּבָר בָּרוּר מַה הֵם, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לְאוֹב עֲצָמוֹת, שֶׁהָיָה מְשַׁקֵּר וּדְבָרָיו שִׁקְרִיִּים.

 342 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כּוֹפֶה לְמִדַּת הַדִּין, וּמוֹרִידָהּ, וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְהַיְינוּ דִּתְנָן, שֶׁהַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד שְׁתֵּי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל. מַאן אִינּוּן שְׁתֵּי דְּמָעוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָאו (דף י''ט ע''ב) מִלָּא בְּרִירָא הִיא, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ לְאוֹבָא טַמְיָא, דְּהוּא כָּדִיב, וּמִלֵיה כְּדִיבָן.

amar rabi el'azar, bo ure'eh rachamanuto shel hakkadosh baruch hu. keshehu merachem al yisra'el, kofeh lemidat hadin umoridah umerachem aleihem, vehaynu sheshaninu shehakkadosh baruch hu morid shettei dema'ot layam hagadol. mahem otam shettei dema'ot? amar rabi yosei, lo davar barur mah hem, sheharei amar lo le'ov atzamot, shehayah meshakker udevarav shikriim

amar ribi el'azar, bo ure'eh rachamanuto shel hakkadosh baruch hu, keshehu merachem al yisra'el, kofeh lemidat hadin, umoridah, umerachem aleihem. vehayeynu ditnan, shehakkadosh baruch hu morid shettei dema'ot layam hagadol. ma'n innun shettei dema'ot. amar ribi yosei, la'v (df yod't ''v) milla berira hi, deha amar leih le'ova tamya, dehu kadiv, umileih kedivan

Translations & Notes

רחמנותו של הקב"ה, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למידת הדין ומורידה ומרחם עליהם. הקב"ה מוריד שתי דמעות לים הגדול.
בצ"ב עלתה המלכות לבינה, בסוד י' שנכנסה באור ונעשה אוויר. שאור הבינה נהפך לאוויר, מחמת הדינים שבמלכות שנכנסו בה, ואוויר פירושו ו"ק בלי ראש. ומעליית המלכות נעשו בבינה ב' מיני דינים:
המלכות המעורבת בבינה. שלעת גדלות, ע"י הארה מע"ב ס"ג, חוזר ומוריד המלכות מן הבינה למקומה, ונמצא שהי' יצאה מן אוויר הבינה, וחזרה הבינה להיות אור, שפירושו ג"ר. וע"כ שנעשה הקטנות והגדלות בבינה, נעשה ג"כ במלכות, ויוצאים מוחין דג"ר גם במלכות.
וכמ"ש, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למידת הדין, המלכות שעלתה לבינה. ומורידה למקומה עצמה, ומרחם עליהם. שאז יוצאים הג"ר בבינה ובמלכות ובנשמות ישראל למטה. כלומר, הקב"ה מוריד שתי דמעות, שהם ב' מיני דינים, המכונים בינה המעורבת במלכות ומלכות המעורבת בבינה, לים הגדול, למלכות. ולא ברור למה הן מכונות דמעות, שהדין שבהם אינו ברור שהוא דין, מטעם התערובת של בינה במלכות ומלכות בבינה.
דמעות יורה על תערובת, מלשון מעלים את המדומע. שהדין שבהם אינו ברור, כי אפילו בעת הקטנות, שאור הבינה נעשה לאוויר, וכן אור הזו"ן נעשה מחמתם לאוויר, וקליפת אוב רוצה להיאחז בדינים, שמכחישים אותו ואומרים על ב' דינים אלו, שאינם בחינת דין, ובזה מרחיקים אותו מלהיאחז בהם. הרי שאין הדין שבהם ברור כל כך, וע"כ נקרא דמעות, מלשון תערובת דין, שאינו ברור שהוא דין.