Show Aramaic text  Show Transliteration

 388 שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְהַר סִינַי, מָה הַטַּעַם הִתְגַּלָּה לוֹ בְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁהוּא דִּין? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, (כְּעֵין) כָּעֵת הַשָּׁעָה הָיְתָה (הַשָּׁעָה) גּוֹרֶמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הַכֹּל לְגֶזַע אֶחָד מִשְׁתָּרֵשׁ. כָּתוּב וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה, וְכָתוּב (דברים ט) וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה'. וְכָתוּב וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. מִתּוֹךְ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת כַּסְּנֶה, כְּמוֹ זֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג) קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

 388 תָּנוּ רַבָּנָן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּעָאל מֹשֶׁה לְטוּרָא דְּסִינַי, מַאי טַעְמָא אִתְגְּלֵי לֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבֵי אֶשָּׁתָא, דְּהוּא דִּינָא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב (נ''א כעין) כְּעָן שַׁעֲתָא הֲוָה (שעתא) גָּרִים. ר' יוֹסֵי אָמַר, כֹּלָּא לְחָד גִּזְעָא אִשְׁתָּרְשָׁא. כְּתִיב, וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלהִים חֹרֵבָה. וּכְתִיב, (דברים ט') וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְיָ'. וּכְתִיב, וַיַּרְא מַלְאַךְ יְיָ' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. מִתּוֹךְ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת כַּסְּנֶה, כְּהַאי דִּכְתִּיב, (ישעיה ל''ג) קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

shanu raboteinu, be'otah sha'ah she'alah mosheh lehar sinay, mah hatta'am hitgallah lo beshalhavot esh shehu din? amar rabi ya'akov, (ke'ein) ka'et hasha'ah hayetah (hasha'ah) goremet. rabi yosei amar, hakol legeza echad mishttaresh. katuv vayavo el har ha'elohim chorevah, vechatuv (dvrym t) uvechorev hiktzafttem et 'he. vechatuv vayera mal'ach 'he elav belabat esh mittoch hasseneh. mittoch shehem atidim lihyot kasseneh, kemo zeh shekatuv (ysh'yh lg) kotzim kesuchim ba'esh yitzattu

tanu rabanan, behahi sha'ata de'a'l mosheh letura desinay, ma'y ta'ma itgelei leih beshalhovei eshata, dehu dina. amar ribi ya'akov (n'' ch'yn) ke'an sha'ata havah (sh't) garim. r' yosei amar, kolla lechad giz'a ishttaresha. ketiv, vayavo el har ha'elhim chorevah. uchetiv, (dvrym t') uvechorev hiktzafttem et adonay '. uchetiv, vayar mal'ach adonay ' elav belabat esh mittoch hasseneh. mittoch shehem atidim lihyot kasseneh, keha'y dichttiv, (ysh'yh l''g) kotzim kesuchim ba'esh yitzattu

Translations & Notes

בשעה שנכנס משה להר סיני, מה הטעם שנגלה לו בשלהבת אש, שהוא דין? אז, השעה הייתה גורמת. הייתה אז שעת הדין, שעת המנחה. הכל, בלַבַךת אש, והשם חורב, והסנה, לגזע אחד נשרש. כתוב, ויבוא אל הר האלקים חוֹרֵבָה. וכתוב, ובחורב הקצפתם את ה'. וכתוב, וירא מלאך ה' אליו בלַבַּת אש מתוך הסנה, שפירושו, מתוך שהם עתידים להיות כסנה, קוצים כסוחים באש יִצַתוּ. שהמקום גרם, שהיו ישראל עתידים לחטוא שם, ולהיות כסנה. וע"כ נגלה בְּלַבַּת אש, שהיא דין, השורף את הרשעים. כמ"ש, קוצים כסוחים באש יצתו.
בְלַבַּת אש מתוך הסנה

 389 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִכָּאן לָמַדְנוּ רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁכָּתוּב וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ - לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין בָּרְשָׁעִים. וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל - [לַעֲשׂוֹת] אֵין בָּהֶם כְּלָיָה. בֹּעֵר בָּאֵשׁ - עַל כָּל פָּנִים, רֶמֶז לָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אֲבָל הַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל - לִהְיוֹת בָּהֶם כְּלָיָה.

 389 אָמַר ר' יְהוּדָה, מִכָּאן לָמַדְנוּ, רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל הָרְשָׁעִים, דִּכְתִּיב, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין בָּרְשָׁעִים, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אוּכָּל, (לעשות) אֵין בָּהֶם כְּלָיָה. בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, עַל כָּל פָּנִים רֶמֶז, לָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם. אֲבָל הַסְּנֶה אֵינְנּוּ אוּכָּל, לִהְיוֹת בָּהֶם כְּלָיָה.

amar rabi yehudah, mika'n lamadnu rachamanuto shel makom al haresha'im, shekatuv vehinneh hasseneh bo'er ba'esh - la'asot bahem din baresha'im. vehasseneh einennu ukal - [la'asot] ein bahem kelayah. bo'er ba'esh - al kal panim, remez la'esh shel geihinnom. aval hasseneh einennu ukal - lihyot bahem kelayah

amar r' yehudah, mika'n lamadnu, rachamanuto shel makom al haresha'im, dichttiv, vehinneh hasseneh bo'er ba'esh, la'asot bahem din baresha'im, vehasseneh einennu ukal, (l'shvt) ein bahem kelayah. bo'er ba'esh, al kal panim remez, la'esh shel geihinnam. aval hasseneh einennu ukal, lihyot bahem kelayah

Translations & Notes

מכאן לימדנו הקב"ה על הרשעים. והנה הסנה בוער באש, לעשות בה דין לרשעים. והסנה אינו אוּכָל, שאין בהם כליה. בוער באש, רמז לאש של גיהינום, אע"פ שהאש נראה למשה שהוא צדיק, מ"מ רמז לאש של גיהינום, לרשעים. אבל, הסנה אינו אוּכָל, שאינו עושה בהם כליה .

 390 דָּבָר אַחֵר וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, מָה הַטַּעַם לְמֹשֶׁה בְּלַבַּת אֵשׁ וְלִשְׁאָר הַנְּבִיאִים לֹא? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין מֹשֶׁה כִּשְׁאָר הַנְּבִיאִים. שֶׁשָּׁנִינוּ, מִי שֶׁקָּרֵב לָאֵשׁ, בָּהּ נִשְׂרָף, וּמשֶׁה קָרַב לָאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, שֶׁכָּתוּב (שמות כ) וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים, וְכָתוּב וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.

 390 דָּבָר אַחֵר וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְיָ' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ. מַאי טַעְמָא לְמֹשֶׁה בְּלַבַּת אֵשׁ, וְלִשְׁאַר נְבִיאִים לָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָאו מֹשֶׁה כִּשְׁאַר נְבִיאִים. דִּתְנָן, מַאן דְּקָרִיב לְאֶשָּׁא בֵּיהּ אִתּוֹקַד, וּמֹשֶׁה קָרִיב לְאֶשָּׁא וְלָא אִתּוֹקַד. דִּכְתִּיב, (שמות כ') וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלהִים. וּכְתִיב, וַיַּרְא מַלְאַךְ יְיָ' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.

davar acher vayera mal'ach 'he elav belabat esh, mah hatta'am lemosheh belabat esh velish'ar hannevi'im lo? amar rabi yehudah, ein mosheh kish'ar hannevi'im. sheshaninu, mi shekkarev la'esh, bah nisraf, umsheh karav la'esh velo nisraf, shekatuv (shmvt ch) umosheh nigash el ha'arafel asher sham ha'elohim, vechatuv vayera mal'ach 'he elav belabat esh mittoch hasseneh

davar acher vayera mal'ach adonay ' elav belabat esh. ma'y ta'ma lemosheh belabat esh, velish'ar nevi'im la. amar ribi yehudah, la'v mosheh kish'ar nevi'im. ditnan, ma'n dekariv le'esha beih ittokad, umosheh kariv le'esha vela ittokad. dichttiv, (shmvt ch') umosheh nigash el ha'arafel asher sham ha'elhim. uchetiv, vayar mal'ach adonay ' elav belabat esh mittoch hasseneh

Translations & Notes

מה הטעם שנגלה אש למשה בלַבַּת ולא לשאר הנביאים? אין משה כשאר הנביאים. כל מי הקרב לאש נשרף בה, ומשה קרב לאש ולא נשרף, שכתוב, ומשה ניגש אל הערפל, אשר שם האלוֹהים. וכתוב, וירא מלאך ה' אליו בלַבַּת אש מתוך הסנה.
Prev Zohar
Next Zohar