40

 40 מִשְׁנָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָנוּ פּוֹקְחִים עֵינֵינוּ רוֹאִים, גַּלְגַּלֵּי מֶרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה נוֹסְעִים בְּמַסְעוֹתֵיהֶם, וְקוֹל שִׁירָה מְבֻשֶּׂמֶת לָאָזְנַיִם, יָפֶה לַלֵּב, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, הוֹלֶכֶת וְלֹא נוֹסַעַת, מִזְדַּעְזְעִים אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, וּפוֹתְחִים בְּשִׁירָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה.

 40 תוספתא מַתְנִיתִין: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנַן פַּתְחִין עֵינָנָא חֲמָאן, גַּלְגַּלֵּי רְתִיכָתָא קַדִּישָׁתָא נַטְלִין בְּמַטְלָנוֹי, וְקַל שִׁירָתָא בְּסִימָא לְאוּדְנִין, יָאֶה לְלִבָּא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, אַזְלָא וְלָא נַטְלָא, מִזְדַעְזְעִין אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן וּפַתְחִין שִׁירָתָא מִלְרַע לְעֵילָּא.

mishnah. amar rabi shim'on, anu pokechim eineinu ro'im, galgallei merkavah hakkedoshah nose'im bemas'oteihem, vekol shirah mevusemet la'azenayim, yafeh lallev, olah veyoredet, holechet velo nosa'at, mizda'ze'im elef alafim veribo revavot, ufotechim beshirah millemattah lema'lah

tvsft matnitin: amar ribi shim'on, anan patchin einana chama'n, galgallei retichata kadishata natlin bematlanoy, vekal shirata besima le'udenin, ya'eh leliba, salleka venachtta, azla vela natla, mizda'ze'in elef alfin, veribo rivevan ufatchin shirata milra le'eilla

Translations & Notes

אנו פותחים עינינו, רואים, גלגלי מרכבה הקדושה נוסעים במסעיהם. וקול שירה מתוק לאוזניים, לבינה, היפה ללב, מלכות, העולה ויורד והולך ואינו נוסע. מזדעזעים אלף אלפים, זהו סדר המשכת חכמה. ומשום שנמשכת ע"י קו שמאל, ששם דינים, נבחן כמזדעזעים. והחכמה ספירותיה באלפים, וכשנכללים זה מזה, הם אלף אלפים. וריבוא רבבות, הם חסדים, שמקורם מעתיק, שספירותיו בריבוא. ופותחים בשירת החכמה ממטה למעלה.
הבינה היא המרכבה. הגלגלים שלה הם ג' קווים, חג"ת. וגלגל רביעי, המלכות שמחזה ולמעלה המקבלת מהם. וכשנכללים הגלגלים זה בזה, יש בכל אחד מהם ג' קווים, שהם י"ב. שעל ידי קווים הללו רוכב מלך העליון, חכמה, במרכבתו, הבינה. ונסיעה פירושו הארת הקווים בזה אחר זה, כסדר יציאתם חולם שורוק חיריק.
ובעת שמשיגים הארת חכמה, המכונה פתיחת עיניים, ע"י ד' הגלגלים של הבינה, חג"ת ומלכות, והחכמה מושגת רק בדרך נסיעה מקו לקו, בג' הנקודות חולם שורוק חיריק. ואז נשמע קול שירה, הארת חכמה לאוזניים, שהן בינה, בעיקר ע"י קו אמצעי, ת"ת, הנקרא קול. וממנו מושפעת אל הלב, המלכות.
והלב, המלכות, כשמקבלת הארת החכמה, המושפעת רק ממטה למעלה, היא עולה, וכשמקבלת אור החסדים המושפע ממעלה למטה, היא יורדת. שהנסיעה היא הארת ג' הקווים בזה אחר זה, וכן חוזר חלילה. אבל במלכות אין נסיעה, כי היא רק מקבלת מן נסיעת ג' קווים, כי היא אינה משתתפת עם ג' הקווים בפעולת ההארה, אלא מקבלת מהם בלבד. ושירה, חכמה, אינה נוסעת עימהם, ופותחים בשירת החכמה ממטה למעלה, כי השירה, חכמה, אינה מאירה ממעלה למטה .

41

 41 לְקוֹל הַנְּעִימוּת הַזּוֹ עוֹמְדִים מִי שֶׁעוֹמְדִים, וּמִתְכַּנְּסִים בְּהִתְכַּנְּסוּת לְצַד הַיָּמִין, אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף בַּעֲלֵי עֵינַיִם. רוֹאִים וְלֹא רוֹאִים. עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. שְׁנֵי צְדָדִים אֲחֵרִים מִתְלַבְּנִים (מִתְהַפְּכִים) בִּשְׁבִילָם, וּלְצַד שְׂמֹאל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף.

 41 לְקָל נְעִימוּתָא הַהוּא, קַיְימִין מַאן דְּקַיְימִין, וּמִתְכַּנְּפִין בִּכְנוּפְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא, אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין אַלְפִין מָארֵי דְּעַיְינִין. חַמָּאן וְלָא חַמָּאן, קַיְימִין בְּקִיּוּמֵיהוֹן. תְּרֵין סִטְרִין אָחֳרָנִין אִתְחַוְּורוּ (ס''א אתחזרו) בְּגִינֵיהוֹן. וּלְסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא מָאתָן וְחַמְשִׁין אַלְפִין.

lekol hanne'imut hazzo omedim mi she'omedim, umitkannesim behitkannesut letzad hayamin, arba me'ot vachamishim elef ba'alei einayim. ro'im velo ro'im. omedim bekiumam. shenei tzedadim acherim mitlabenim (mithapechim) bishvilam, uletzad semo'l ma'tayim vachamishim elef

lekal ne'imuta hahu, kayeymin ma'n dekayeymin, umitkannefin bichnufeya lesitra dimina, arba me'ah vechamshin alfin ma'rei de'ayeynin. chamma'n vela chamma'n, kayeymin bekiumeihon. terein sitrin achoranin itchavevru (s'' tchzrv) begineihon. ulesitra disma'la ma'tan vechamshin alfin

Translations & Notes

לקול נעימות, מנסיעת הגלגלים, עומדים, מי שעומדים, ומתקבצים בקבוצה אחת לצד ימין ארבע מאות וחמישים אלף בעלי עיניים. רואים ואינם רואים. ונמצאים בכל הקווים שלהם. שני הצדדים האחרים, שמאל ואמצע, מתלבנים בשבילם. כלומר, שדיניהם, שהם אדום, נעברים, מחמת שמקבלים חסדים מקו ימין. ולצד שמאל מאתיים וחמישים אלף.
בכל קו יש חמש ספירות, חג"ת נ"ה. ולהיותם מבינה, שספירותיה בסוד מאות, הם חמש מאות. ומתחלקים במקום החזה: ב' ספירות ומחצה, הם ר"נ, חסד וגבורה וחצי ת"ת, מחזה ולמעלה. וב' ספירות ומחצה, חצי ת"ת התחתון ונצח והוד, הם ר"נ מחזה ולמטה. והארת קו ימין, להיותה חסדים בעיקרה, מאירה גם מחזה ולמטה, עד חצי הספירה התחתונה, הוד.
כי להיותה בחינת מלכות, שחג"ת נ"ה הם כח"ב תו"מ, ע"כ אינה מאירה רק ממטה למעלה, מחזה ולמעלה, וע"כ נמצא הארת קו הימין תופסת ארבע ספירות וחצי, חג"ת נצח וחצי הוד, שהם ארבע מאות וחמישים. אמנם הארת קו השמאל אינה מאירה כלל ממעלה למטה, אלא ממטה למעלה, מחזה ולמעלה, מאירה רק ב' ספירות וחצי, חסד וגבורה וחצי ת"ת, שהם מאתיים וחמישים בלבד.
לצד ימין מאירים ארבע מאות וחמישים, כי להיותם בעיקר אור החסדים, הם מאירים גם מלמעלה למטה, עד חצי ספירת ההוד, שהם ארבע ספירות חג"ת ונצח וחצי ספירת ההוד עד החזה, ולהיותם מבינה, שספירותיה בסוד מאות, הן ארבע מאות וחמישים. ולהיותם ממשיכים החכמה אל קו השמאל, שספירת החכמה היא בסוד אלפים, הם ארבע מאות וחמישים אלפים. וגם משום זה מכונים, אור עיניים, כי החכמה נקראת עיניים.
אמנם, אע"פ שהם משפיעים חכמה אל קו השמאל, הימין לעצמו אינו מקבל חכמה. וע"כ רואים ואינם רואים, כי שתי הבחינות נבחנות בהם. כי מצד שמשפיעים חכמה לשמאל, מכונים רואים, שראייה, היא חכמה. ומצד שאינם מקבלים לעצמם חכמה, כי הם בבחינת, כי חפץ חסד הוא, ע"כ נבחנים, שאין בהם חכמה, אלא חסדים. ונודע שב' קווים שמאל ואמצע, מתלבשת החכמה שבהם בחסדים של הימין, ושני הצדדים האחרים מתלבנים בשבילם, מחמת שמקבלים החסדים מן הימין הזה, והוסר האודם שבהם, הדינים, ונעשו לבן.
ולצד שמאל מאתיים וחמישים אלף, שקו השמאל, ששם מאיר החכמה בעיקר, אינו מאיר אלא ממטה למעלה, ב' ספירות וחצי שמחזה ולמעלה, שהם חסד וגבורה וחצי ת"ת העליון, שלהיותם נמשכים משמאל דבינה, שספירותיה בסוד מאות, ולהיותם באור החכמה, שספירותיה אלפים, הם מאתיים וחמישים אלפים .

42

 42 אוֹתָם בַּעֲלֵי יְבָבָה מְיַבְּבִים וּמְיַלְּלִים מִמְּקוֹם בֵּית מוֹשָׁבָם, פּוֹתְחִים בְּדִין וּמְסַיְּמִים בְּדִין. מְיַבְּבִים שֵׁנִית, וְדִין יוֹשֵׁב, וּסְפָרִים נִפְתָּחִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלֶה בַּעַל הַדִּין שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, וְשִׁירָה שׁוֹכֶכֶת עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּיֵּם הַדִּין.

 42 אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא, מְיַבְּבִין וּמְיַלְּלִין מֵאֲתַר בֵּית מוֹתְבֵיהוֹן, פַּתְחִין בְּדִינָא וּמְסַיְּימִין בְּדִינָא. מְיַבְּבִין תִּנְיָינוּת, וְדִינָא יָתִיב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, סָלִיק מָארֵיהּ דְּדִינָא, דְּקָאִים עֲלֵיהוֹן, וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּדִינָא, וְשִׁירָתָא אִשְׁתְּכַךְ, עַד לָא תִּסְתַּיָּים דִּינָא.

otam ba'alei yevavah meyabevim umeyallelim mimmekom beit moshavam, potechim bedin umesayemim bedin. meyabevim shenit, vedin yoshev, usefarim nifttachim. be'otah sha'ah oleh ba'al hadin she'omed aleihem, veyoshev al kisse din, veshirah shochechet ad shello yisttayem hadin

innun ma'reihon divava, meyabevin umeyallelin me'atar beit moteveihon, patchin bedina umesayeymin bedina. meyabevin tinyaynut, vedina yativ, vesifrin petichu. beih sha'ata, salik ma'reih dedina, deka'im aleihon, veyativ bechuresayay dedina, veshirata ishttechach, ad la tisttayaym dina

Translations & Notes

ר"נ אלפים בעלי הבכי, מייבבים ומייללים ממקום בית מושביהם, ממקום יציאתם, פותחים בדין ומסיימים בדין. מייבבים שנית, והדין נתגלה, והספרים פתוחים, להסתכל בדינים שבהם, בו בשעה, עולה בעל הדין, שהיה קם עליהם ויושב על כיסא הדין, והשירה שָכְכה מטרם שנסתיים הדין.
הזוהר רוצה לבאר כאן עניין ב' מצבים שונים, הנוהגים בכל קו מג' הקווים:
מצב א' הוא במקום יציאתו במקורו, פועל כל קו לפי מדרגתו להמשיך החכמה.
מצב ב' שלא במקום יציאתו, פועל כל קו להרבות את החסדים, ועוזב את פעולת המשכת החכמה. ומתחיל בקו שמאל, משום שהוא עיקר הפועל להמשכת החכמה, כלומר, פועל בנקודת השורוק.
המשכת החכמה נקראת שירה. וזהו רק בחיבור כל ג' הקווים. אבל המשכת החכמה שבקו שמאל בלבד, נקראת לפעמים, יבבה, משום שבו נמצאת החכמה בלי חסדים, ואי אפשר לסבול את החכמה כשאינה מלובשת בחסדים. ומחמת דין זה מייבבים ומייללים, כל המקבלים ממנו, כלומר ר"נ אלפים. ויש עוד דין אחר, דין של המסך דחיריק.
ובעלי היבבה, ר"נ אלפים, הנמשכים מקו שמאל, שהארת החכמה שלהם מכונה יבבה. ממקום בית מושביהם, ממקום יציאתם, פותחים בדין ומסיימים בדין, כי בפעולה הראשונה במקום יציאתם, הם פותחים להמשיך החכמה בדין, מפאת חיסרון לבוש החסדים. ועד שמסיימים ברצונם המשכת החכמה, נמצאים באותו הדין. כמ"ש, מייבבים שנית, בפעולה השנייה להמשיך חכמה, והדין נתגלה והספרים פתוחים, שהדין האחר של מסך דחיריק מתגלה, שהוא הנושא למידת הדין במלכות, שהחכמה מסתלקת בגללה. בו בשעה, שבעל הדין העומד עליהם, ז"א הנושא למסך דחיריק, עולה ויושב על כיסא הדין, המלכות דמידת הדין המרחקת אור החכמה, וע"כ השירה שָכְכה, שאור החכמה, שנקרא שירה, נפסק מלהאיר, עוד מטרם שנסתיים הדין, שלא יכלו לסיים פעולת המשכת החכמה, שנמשכת בדין הא', שנקרא יבבה, מפני שהחכמה כבר נסתלקה מסיבת הדין הב', שנתגלה במסך דחיריק.
ומסיבת המסך דחיריק, שז"א, קו האמצעי, מגלה, הוא נקרא בג' כינויים:
א. מטרם שאור העליון נזדווג על המסך דחיריק, נקרא בעל הדין, כי אז מרבה דינים בלבד.
ב. אחר שנזדווג אור העליון על המסך דחיריק ביסוד שלו, שנקרא חי העולמים, שאז, ממשיך אור החסדים מקו ימין, ומלביש עימהם את החכמה שבקו שמאל, אשר אז נמשכה שוב הארת החכמה, ומחמת שנתלבשה בחסדים, היא מאירה בשלמות בלי דינים, ואז נקרא ז"א בשם פַּטרון, שמגן על החכמה, שתוכל להאיר בלי דינים.
ג. אחר שמתגבר להמשיך י"ג מידות הרחמים מדיקנא דא"א, אז נקרא ז"א, סבא, פטרונה של הכלה. סבא נקרא על שם א"א. פטרונה של הכלה נקרא, על שם שכולו רחמים בלי דין כלל. כי אז מרבה להמשיך חסדים מרובים מאוד מעתיק קדישא, שכולו רחמים, ומתוך שהחסדים הללו עדיפים מחכמה, כי עתיק הוא למעלה מא"א, שממנו החכמה, נמצא שגם החכמה נמשכת עימהם מאליה. ונמצא שהוא פטרונה של הכלה, כי מגן, הן על ריבוי החכמה והן על ריבוי החסדים .