49

 49 שָׁאַל רַבִּי יְהוּדָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, [אָמַר לוֹ] כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ אֶת פָּרָשַׁת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּסוֹד עֶלְיוֹן, מַה זֶּה שֶׁאָמַר אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ? אָמַר לוֹ, אוֹתָהּ מִלָּה שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַבָּא, אֵלּוּ הֵם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם מֵעַל הַתַּחְתּוֹנִים מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. וְכָךְ אָמַר אַבָּא, כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁבְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, נִקְרָאִים גְּבָרִים זְכָרִים, וְאוֹתָם שֶׁבְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה מֵהֶם, נִקְרָאִים (נְקֵבוֹת) בַּיִת, שֶׁאִשָּׁה נְקֵבָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַזָּכָר.

 49 שָׁאַל רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, (אמר ליה) כֵּיוָן דְּשַׁמְעַת מֵאָבוּךְ, פָּרָשַׁת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּרָזָא עִלָּאָה, מַאי קָאָמַר אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. אָמַר לֵיהּ, הַהוּא מִלָּה דְּהֲוָה אָמַר אַבָּא, אִינּוּן הָווּ מַלְאָכִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן לְעֵילָּא עַל תַּתָּאֵי מִנְהוֹן, הַיְינוּ דִּכְתִּיב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, וְהָכִי אָמַר אַבָּא, כָּל אִינּוּן מַלְאָכִין דִּבְדַרְגָּא עִלָּאָה, אִקְרוּן גּוּבְרִין דּוּכְרִין, וְאִינּוּן דִּבְדַרְגָּא תַּתָּאָה מִנְהוֹן, אִתְקְרוּן (נוקבתא) בַּיִת, דְּאִתְּתָא נוּקְבָּא דִּמְקַבְּלָא מִן דְּכוּרָא.

sha'al rabi yehudah et rabi el'azar ben rabi shim'on, [amar lo] keivan sheshama'ta me'avicha et parashat ve'elleh shemot besod elyon, mah zeh she'amar ish uveito ba'u? amar lo, otah millah shehayah omer aba, ellu hem mal'achim elyonim, shehem me'al hattachttonim mehem. zehu shekatuv ish uveito ba'u. vechach amar aba, kal otam mal'achim shebedargah elyonah, nikra'im gevarim zecharim, ve'otam shebedargah tachttonah mehem, nikra'im (nekevot) bayit, she'ishah nekevah shemmekabelet min hazzachar

sha'al ribi yehudah leribi el'azar berabi shim'on, (mr lyh) keivan desham'at me'avuch, parashat ve'elleh shemot beraza illa'ah, ma'y ka'amar ish uveito ba'u. amar leih, hahu millah dehavah amar aba, innun havu mal'achin illa'in, de'innun le'eilla al tatta'ei minhon, hayeynu dichttiv ish uveito ba'u, vehachi amar aba, kal innun mal'achin divdarga illa'ah, ikrun guverin ducherin, ve'innun divdarga tatta'ah minhon, itkerun (nvkvt) bayit, de'itteta nukeba dimkabela min dechura

Translations & Notes

בני ישראל הם מ"ב מלאכים קדושים. וא"כ מהו שאומר, איש וביתו באו, הרי במלאכים אינו נוהג בני בית? אלא, מלאכים עליונים, שהם גבוהים מן התחתונים שבהם, כמ"ש, איש וביתו באו, אשר מלאך העליון נקרא איש, והתחתון לו נקרא ביתו. וכל אלו המלאכים שבמדרגה העליונה נקראים גברים זכרים, ואלו שבמדרגה תחתונה מהם, נקראים נקבות, ונקראים בית, שאישה נקבה מקבלת מן הזכר והיא כמו בית אליו.
את יעקב איש וביתו באו

50

 50 רַבִּי יִצְחָק הָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, שְׁכִינָה יָרְדָה עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם? אָמַר לוֹ, וָלֹא? וַהֲרֵי כָּתוּב (בראשית מו) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ. אָמַר לוֹ, בֹּא תִרְאֶה, שְׁכִינָה יָרְדָה לְמִצְרַיִם אֵת יַעֲקֹב, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת [אֲחֵרוֹת] עִמָּהּ, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי. שָׁנִינוּ, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת יָרְדוּ עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וְכֻלָּם עָלוּ מִשָּׁם כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות יב) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וְגוֹ'. שֵׁשׁ מֵאוֹת לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת. כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ אֵלֶּה, כָּךְ יָצְאוּ אֵלֶּה.

 50 רִבִּי יִצְחָק הֲוָה קָאִים קָמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ שְׁכִינְתָּא נַחְתַּת לְמִצְרַיִם עִם יַעֲקֹב. אֲמַר לֵיהּ וְלָא, וְהָא כְּתִּיב (בראשית מ''ו) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ. אָמַר לֵיהּ תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא נַחְתַּת לְמִצְרַיִם אֵת יַעֲקֹב וְשִׁית מְאָה אַלְפִין רְתִיכִין קַדִּישִׁין (אחרנין) עִמָּהּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, תָּנֵינָן שִׁית מֵאָה אַלְפִין רְתִיכִין קַדִּישִׁין נַחְתּוּ עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וְכֻלְּהוּ סְלִיקוּ מִתַּמָּן, כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (שמות י''ב) וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכּוֹתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וְגוֹ'. שֵׁשׁ מֵאוֹת לא נֶאֱמַר, אֶלָּא כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, כְּגַוְונָא דְּנָפְקוּ אִלֵּין, כַּךְ נָפְקוּ אִלֵּין.

rabi yitzchak hayah omed lifnei rabi el'azar ben rabi shim'on. amar lo, shechinah yaredah im ya'akov lemitzrayim? amar lo, valo? vaharei katuv (vr'shyt mv) anochi ered immecha. amar lo, bo tir'eh, shechinah yaredah lemitzrayim et ya'akov, veshesh me'ot elef merkavot kedoshot [acherot] immah, vehaynu mah shekatuv keshesh me'ot elef ragli. shaninu, shesh me'ot elef merkavot kedoshot yaredu im ya'akov lemitzrayim, vechullam alu misham kesheiatze'u yisra'el mimmitzrayim. zehu shekatuv (shmvt yv) vayis'u venei yisra'el mera'meses sukotah keshesh me'ot elef ragli vego'. shesh me'ot lo ne'emar, ella keshesh me'ot. kemo sheiatze'u elleh, kach yatze'u elleh

ribi yitzchak havah ka'im kameih deribi el'azar bar ribi shim'on, amar leih shechintta nachttat lemitzrayim im ya'akov. amar leih vela, veha kettiv (vr'shyt m''v) anochi ered immecha. amar leih ta chazei, shechintta nachttat lemitzrayim et ya'akov veshit me'ah alfin retichin kadishin (chrnyn) immah, vehayeynu dichttiv keshesh me'ot elef ragli, taneinan shit me'ah alfin retichin kadishin nachttu im ya'akov lemitzrayim, vechullehu seliku mittamman, kad nafeku yisra'el mimmitzrayim. hada hu dichttiv, (shmvt yod'v) vayis'u benei yisra'el mera'meses sukotah keshesh me'ot elef ragli vego'. shesh me'ot lo ne'emar, ella keshesh me'ot, kegavevna denafeku illein, kach nafeku illein

Translations & Notes

השכינה ירדה למצרים עם יעקב? כמ"ש, אנוכי ארד עימך. השכינה ירדה למצרים את יעקב, ושש מאות אלף מרכבות קדושות עימה. שכתוב, כשש מאות אלף רגלי. שש מאות אלף מרכבות קדושות ירדו עם יעקב למצרים, וכולם עלו משם, כשישראל יצאו ממצרים. כמ"ש, ויסעו בני ישראל מרעמסס סוּכּוֹתה כשש מאות אלף רגלי. שש מאות לא נאמר, אלא כשש מאות. רומז, כעין שיצאו אלו שש מאות אלף שלמטה, כך יצאו אלו שש מאות אלף מרכבות קדושות שלמעלה, שהיו עימהם .

51

 51 וּבֹא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר, בִּזְמַן שֶׁיָּצְאוּ הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ וְהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, רָאוּ יִשְׂרָאֵל וְיָדְעוּ שֶׁהֵם מִתְעַכְּבִים בִּשְׁבִילָם, וְכָל הַחִפָּזוֹן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה בִּגְלָלָם, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, הָיָה לוֹ לוֹמַר וְלֹא רָצוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, אֲבָל לֹא כָתוּב אֶלָּא וְלֹא יָכְלוּ. וְנוֹדְעוּ (אָז נוֹדַע) מַמָּשׁ, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁל הָרָקִיעַ, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב, וְעַל זֶה לֹא נֶאֱמַר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אִתּוֹ, אֶלָּא וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב. הַבָּאִים מִצְרָיְמָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְעִם מִי? אֵת יַעֲקֹב.

 51 וְתָא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, בְּעִדָנָא דְּנָפְקוּ אִלֵּין רְתִיכִין קַדִּישִׁין, מַשִּׁירְיָיתָא קַדִּישָׁתָא, חָמוּ יִשְׂרָאֵל וְיָדְעוּ, דַּהֲווּ מִתְעַכְּבִין בְּגִינֵיהוֹן, וְכֻלְּהוּ בְּהִילוּ דְּעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל, בְּגִינֵיהוֹן הֲוָה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שמות י''ב) וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְלָא רָצוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ אֲבָל לָא כְּתִּיב אֶלָּא וְלֹא יָכְלוּ. וְאִתְיְידַעוּ (ס''י ואיתנדע) מַמָּשׁ, דְּכֻלְּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲווּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל דִּרְקִיעָא, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב, וְעַל דָּא לָא נֶאֱמַר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אִתּוֹ, אֶלָּא וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב, הַבָּאִים מִצְרָיְמָה בְּקַדְמִיתָא וְעִם מִי, אֵת יַעֲקֹב.

uvo re'eh sod hadavar, bizman sheiatze'u hammerkavot hakkedoshot hallalu vehammachanot hakkedoshim, ra'u yisra'el veyade'u shehem mit'akevim bishvilam, vechal hachipazon she'asu yisra'el hayah biglalam, vehaynu shekatuv velo yachelu lehitmahmeha, hayah lo lomar velo ratzu lehitmahmeha, aval lo chatuv ella velo yachelu. venode'u (az noda) mammash, shekal benei yisra'el ha'u benei yisra'el shel harakia, vehaynu mah shekatuv benei yisra'el haba'im mitzrayemah et ya'akov, ve'al zeh lo ne'emar ve'elleh shemot benei yisra'el haba'im mitzrayemah itto, ella ve'elleh shemot benei yisra'el haba'im mitzrayemah et ya'akov. haba'im mitzrayemah bari'shonah, ve'im mi? et ya'akov

veta chazei raza demillah, be'idana denafeku illein retichin kadishin, mashiryayta kadishata, chamu yisra'el veyade'u, dahavu mit'akevin begineihon, vechullehu behilu de'avedu yisra'el, begineihon havah, vehayeynu dichttiv, (shmvt yod'v) velo yachelu lehitmahmeha, havah leih lemeimar vela ratzu lehitmahmeha aval la kettiv ella velo yachelu. ve'ityeyda'u (s''y v'ytnd) mammash, dechullehu benei yisra'el, havu beni yisra'el dirki'a, vehayeynu dichttiv, benei yisra'el haba'im mitzrayemah et ya'akov, ve'al da la ne'emar ve'elleh shemot benei yisra'el haba'im mitzrayemah itto, ella ve'elleh shemot benei yisra'el haba'im mitzrayemah et ya'akov, haba'im mitzrayemah bekadmita ve'im mi, et ya'akov

Translations & Notes

בעת שיצאו אלו המרכבות הקדושות והמחנות הקדושים, ראו ישראל וידעו, שהם מתעכבים מלצאת בשבילם, מחמת שהם אינם יוצאים. וכל החיפזון שעשו ישראל היה בשבילם. כמ"ש, ולא יכלו להתמהמה. שהיה לו לומר, ולא רצו להתמהמה. אבל כתוב, ולא יכלו, משום מחנות המלאכים, שהיו מתעכבים בשבילם.
ונודע, שבני ישראל, שכתוב, כולם בני ישראל, של הרקיע, המלאכים. וכתוב, בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. ולא נאמר, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה איתו. אלא נאמר, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. שפירושו, הבאים מצריימה מתחילה, כלומר המלאכים. ובאו, את יעקב .