91

 91 אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ שֶׁבִּשְׁבִיל הַגְּבִירָה זֶה הָיָה, הֲרֵי בְּגָלוּת בָּבֶל הָיְתָה שָׁם הַגְּבִירָה, וְלָמָּה לֹא הָיָה כָּךְ? אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁהַחֵטְא גָּרַם, שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְהִכְנִיסוּ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְלָכֵן נֶאֶבְדוּ מֵהֶם הַנִּסִּים וְהָאוֹתוֹת שֶׁרְאוּיִים הָיוּ לְהֵעָשׂוֹת לָהֶם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ שִׁבְטֵי יָהּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ.

 91 אָמַר רִבִּי יֵיסָא, אִי הָכִי, דִּבְגִין דְּמַטְרוֹנִיתָא הֲוָה, הָא בְּגָלוּתָא דְּבָבֶל, מַטְרוֹנִיתָא תַּמָּן הֲוַת, אֲמַאי לָא הֲוָה כַּךְ. אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן, דְּחַטָּאָה גָּרַם, דְּנָטְלוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְאָעִילוּ בְּרִית קַיָּימָא קַדִּישָׁא בִּרְשׁוּתָא אָחֲרָא. וּבְגִין כַּךְ אִתְאֲבִידוּ מִנְּהוֹן נִסִּין, וְאַתְוָון, דְּאִתְחָזֵי לְמֶעְבַּד לְהוּ, מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ שִׁבְטֵי יָהּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ד' א') עָאלוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָפְקוּ.

amar rabi yeisa, im kach shebishvil hagevirah zeh hayah, harei begalut bavel hayetah sham hagevirah, velammah lo hayah kach? amar lo, harei shaninu shehachete garam, shennase'u nashim nacheriot vehichnisu ot berit kodesh lerashut acheret, velachen ne'evdu mehem hannissim veha'otot sher'uyim ha'u lehe'asot lahem, mah shello hayah kach begalut mitzrayim, shekullam ha'u shivtei yah, benei yisra'el nichnesu, uvenei yisra'el yatze'u

amar ribi yeisa, i hachi, divgin dematronita havah, ha begaluta devavel, matronita tamman havat, ama'y la havah kach. amar leih, ha taneinan, dechatta'ah garam, denatelu nashim nacheriot, ve'a'ilu berit kayayma kadisha birshuta achara. uvegin kach it'avidu minnehon nissin, ve'atvavn, de'itchazei leme'bad lehu, mah dela havah hachi begaluta demitzrayim, dechullehu havo shivtei yah, benei yisra'el (d' ') a'lu, benei yisra'el nafeku

Translations & Notes

אם כן, שבשביל המטרונית היה בא הקב"ה למצרים, הרי בגלות בבל המטרונית הייתה שם, למה לא היה כן? החטא גרם, כי נטלו נשים נכריות, והכניסו ברית הקדוש ברשות אחר, ומשום זה נאבדו מהם הניסים ואותות שהיה ראוי לעשות להם. מה שלא היה כן בגלות מצרים, שכולם היו שבטי יה. בני ישראל באו לגלות, ובני ישראל יצאו מגלות בלי חטא .

92

 92 בְּגָלוּת אֱדוֹם רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם וְלָבֹא הוּא לְהָקִים אֶת הַגְּבִירָה וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר. אוֹי לְמִי שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר (ישעיה נב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ. מִי הוּא הַמֶּלֶךְ וְהָעָם שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו?

 92 בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, וּלְמֵיתֵי אִיהוּ לְאַקָּמָא לְמַטְרוֹנִיתָא, וּלְנַעֲרָא לָהּ מֵעַפְרָא. וַוי לְמַאן דִּיעֲרַע תַּמָּן קָמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּיֵימָא (ישעיה נ''ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַיִם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ. מַאן הוּא מַלְכָּא וְעַמָּא דְּיֵיקוּם קָמֵיהּ.

begalut edom rotzeh hakkadosh baruch hu lehitkabed ba'olam velavo hu lehakim et hagevirah ulena'er otah mehe'afar. oy lemi sheiimmatze sham lefanav besha'ah sheio'mar (ysh'yh nv) hitna'ari me'afar kumi shevi yerushalam hitpattechi moserei tzava'rech. mi hu hammelech veha'am sheia'amod lefanav

begaluta de'edom, ba'ei kudesha berich hu le'ityakkera be'alema, ulemeitei ihu le'akkama lematronita, ulena'ara lah me'afra. vavy lema'n di'ara tamman kameih, besha'ata deyeima (ysh'yh n''v) hitna'ari me'afar kumi shevi yerushalayim hitpattechi moserei tzava'rech. ma'n hu malka ve'amma deyeikum kameih

Translations & Notes

בגלות אדום רוצה הקב"ה להתכבד בעולם, ולבוא בעצמו להקים את המטרונית ולנערה מעפָרָה. אוי למי שיהיה שם לפניו, בשעה שיאמר, התנערי מעפר קומי, שְׂבי ירושלים התפַתחי מוֹסְרֵי צווארךְ. מי הוא המלך והעם, שיקום לפניו .

93

 93 וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו. אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לֹא עַל עֵצִים וַאֲבָנִים נֶאֱמַר, אֶלָּא עַל כָּל אוֹתָם דְּרָגוֹת מְמֻנּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְעַל אוֹתָם הָעֲבוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, וּמִתְרַעֵם וְנִפְרָע מֵאוֹתָם עַמִּים.

 93 (ישעיה י''ט) וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לָאו עַל אֲבָנִין וְאָעִין אִתְּמַר, אֶלָּא עַל כָּל אִינּוּן דַּרְגִּין מְמָנָן עִלָּאִין, וְעַל אִינּוּן פּוּלְחָנִין תַּתָּאִין דִּלְהוֹן. וּבְכָל אֲתָר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי עָלַיְיהוּ, וְאִתְקָבִיל מֵאִינוּן עַמִּין.

vena'u elilei mitzrayim mipanav. elilei mitzrayim, lo al etzim va'avanim ne'emar, ella al kal otam deragot memunnot ha'elyonot, ve'al otam ha'avodot hattachttonot shellahem. uvechal makom shegalu yisra'el, hakkadosh baruch hu mevakkesh aleihem, umitra'em venifra me'otam ammim

(ysh'yh yod't) vena'u elilei mitzrayim mipanav, elilei mitzrayim, la'v al avanin ve'a'in ittemar, ella al kal innun dargin memanan illa'in, ve'al innun pulechanin tatta'in dilhon. uvechal atar degalu yisra'el, kudesha berich hu ba'ei alayeyhu, ve'itkavil me'inun ammin

Translations & Notes

ונעו אלילי מצרים מפניו. אלילי מצרים, אינו נאמר על האבנים ועצים, שעשו מהם אלילים, אלא על כל אלו מדרגות הממונים העליונים, ועל עבודות התחתונים אֲליהם. הם נעים ונענשים. ובכל מקום שגָלוּ ישראל, הקב"ה מבקש אותם ומתקבלים מאלו העמים .