92

 92 בְּגָלוּת אֱדוֹם רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם וְלָבֹא הוּא לְהָקִים אֶת הַגְּבִירָה וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר. אוֹי לְמִי שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר (ישעיה נב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ. מִי הוּא הַמֶּלֶךְ וְהָעָם שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו?

 92 בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, וּלְמֵיתֵי אִיהוּ לְאַקָּמָא לְמַטְרוֹנִיתָא, וּלְנַעֲרָא לָהּ מֵעַפְרָא. וַוי לְמַאן דִּיעֲרַע תַּמָּן קָמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּיֵימָא (ישעיה נ''ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַיִם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ. מַאן הוּא מַלְכָּא וְעַמָּא דְּיֵיקוּם קָמֵיהּ.

begalut edom rotzeh hakkadosh baruch hu lehitkabed ba'olam velavo hu lehakim et hagevirah ulena'er otah mehe'afar. oy lemi sheiimmatze sham lefanav besha'ah sheio'mar (ysh'yh nv) hitna'ari me'afar kumi shevi yerushalam hitpattechi moserei tzava'rech. mi hu hammelech veha'am sheia'amod lefanav

begaluta de'edom, ba'ei kudesha berich hu le'ityakkera be'alema, ulemeitei ihu le'akkama lematronita, ulena'ara lah me'afra. vavy lema'n di'ara tamman kameih, besha'ata deyeima (ysh'yh n''v) hitna'ari me'afar kumi shevi yerushalayim hitpattechi moserei tzava'rech. ma'n hu malka ve'amma deyeikum kameih

Translations & Notes

בגלות אדום רוצה הקב"ה להתכבד בעולם, ולבוא בעצמו להקים את המטרונית ולנערה מעפָרָה. אוי למי שיהיה שם לפניו, בשעה שיאמר, התנערי מעפר קומי, שְׂבי ירושלים התפַתחי מוֹסְרֵי צווארךְ. מי הוא המלך והעם, שיקום לפניו .

93

 93 וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו. אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לֹא עַל עֵצִים וַאֲבָנִים נֶאֱמַר, אֶלָּא עַל כָּל אוֹתָם דְּרָגוֹת מְמֻנּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְעַל אוֹתָם הָעֲבוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, וּמִתְרַעֵם וְנִפְרָע מֵאוֹתָם עַמִּים.

 93 (ישעיה י''ט) וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לָאו עַל אֲבָנִין וְאָעִין אִתְּמַר, אֶלָּא עַל כָּל אִינּוּן דַּרְגִּין מְמָנָן עִלָּאִין, וְעַל אִינּוּן פּוּלְחָנִין תַּתָּאִין דִּלְהוֹן. וּבְכָל אֲתָר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי עָלַיְיהוּ, וְאִתְקָבִיל מֵאִינוּן עַמִּין.

vena'u elilei mitzrayim mipanav. elilei mitzrayim, lo al etzim va'avanim ne'emar, ella al kal otam deragot memunnot ha'elyonot, ve'al otam ha'avodot hattachttonot shellahem. uvechal makom shegalu yisra'el, hakkadosh baruch hu mevakkesh aleihem, umitra'em venifra me'otam ammim

(ysh'yh yod't) vena'u elilei mitzrayim mipanav, elilei mitzrayim, la'v al avanin ve'a'in ittemar, ella al kal innun dargin memanan illa'in, ve'al innun pulechanin tatta'in dilhon. uvechal atar degalu yisra'el, kudesha berich hu ba'ei alayeyhu, ve'itkavil me'inun ammin

Translations & Notes

ונעו אלילי מצרים מפניו. אלילי מצרים, אינו נאמר על האבנים ועצים, שעשו מהם אלילים, אלא על כל אלו מדרגות הממונים העליונים, ועל עבודות התחתונים אֲליהם. הם נעים ונענשים. ובכל מקום שגָלוּ ישראל, הקב"ה מבקש אותם ומתקבלים מאלו העמים .

94

 94 בֹּא וּרְאֶה מַה כָּתוּב, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ. תַּרְעֹמֶת שֶׁהִתְרַעֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַשּׁוּר, וְאָמַר, רְאוּ מֶה עָשָׂה לִי אַשּׁוּר, שֶׁהֲרֵי בְּמִצְרַיִם שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי בָהֶם כָּל אוֹתָם הַדִּינִים, וְעַמִּי [הֵם] יָרְדוּ לְשָׁם לָדוּר בֵּינֵיהֶם, וְקִבְּלוּם הַמִּצְרִים בֵּינֵיהֶם, וְנָתְנוּ לָהֶם הַיֹּפִי שֶׁל הָאָרֶץ, אֶרֶץ גֹּשֶׁן. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם בַּגָּלוּת, לֹא לָקְחוּ מֵהֶם אֶת הָאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב (שמות ט) רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה, שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס. וְעוֹד, שֶׁלֹּא הֶעֱבִירוּ מִשֶּׁלָּהֶם כְּלוּם, שֶׁכָּתוּב (שמות ט) וּמִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְעִם כָּל זֶה נִדּוֹנוּ בְּכַמָּה דִינִים.

 94 תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִּיב, (ישעיה נ''ב) כֹה אָמַר ה' מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשׁוֹנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ תּוּרְעֲמָא דְּאִתְרְעַם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל אַשּׁוּר, וְאָמַר, חָמוּ מַה עָבֵד לִי אַשּׁוּר, דְּהָא מִצְרַיִם דַּאֲנָא עֲבָדִית בְּהוּ כָּל אִינּוּן דִּינִין, וְעַמִּי (אינון) נַחְתּוּ תַּמָּן, לְדַיָּירָא בֵּינֵיהוֹן, וְקִבְּלוּם מִצְרָאֵי בֵּינַיְיהוּ, וְיָהֲבוּן לוֹן שְׁפַר אַרְעָא אֶרֶץ גּוֹשֶן, וְאַף עַל גַּב דְּאָעִיקוּ לוֹן בְּגָלוּתָא, לָא אַעְדוּ אַרְעָא מִנְּהוֹן, דִּכְתִּיב, (שמות ט') רַק בְּאֶרֶץ גּוֹשֶן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּמֵיטַב אַרְעָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה, דִּכְתִּיב, (בראשית מ''ו) בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס. וְתוּ, דְּלָא אַעְדּוּ מִדִּלְהוֹן כְּלוּם, דִּכְתִּיב, (שמות ט') וּמִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְעִם כָּל דָּא אִתְדָּנוּ בְּכַמָּה דִּינִין.

bo ure'eh mah katuv, koh amar 'he elohim mitzrayim yarad ammi vari'shonah lagur sham ve'ashur be'efes ashako. tar'omet shehitra'em hakkadosh baruch hu al ashur, ve'amar, re'u meh asah li ashur, sheharei bemitzrayim she'ani asiti vahem kal otam hadinim, ve'ammi [hem] yaredu lesham ladur beineihem, vekibelum hammitzrim beineihem, venatenu lahem hayofi shel ha'aretz, eretz goshen. ve'af al gav shehetziku lahem bagalut, lo lakechu mehem et ha'aretz, shekatuv (shmvt t) rak be'eretz goshen asher sham benei yisra'el vego'. umeitav eretz mitzrayim hayetah, shekatuv (vr'shyt mz) bemeitav ha'aretz be'eretz ra'meses. ve'od, shello he'eviru mishellahem kelum, shekatuv (shmvt t) umimmikneh benei yisra'el vego', ve'im kal zeh nidonu bechammah dinim

ta chazei, mah kettiv, (ysh'yh n''v) choh amar 'he mitzrayim yarad ammi vari'shonah lagur sham ve'ashur be'efes ashako ture'ama de'itre'am kudesha berich hu al ashur, ve'amar, chamu mah aved li ashur, deha mitzrayim da'ana avadit behu kal innun dinin, ve'ammi (ynvn) nachttu tamman, ledayayra beineihon, vekibelum mitzra'ei beinayeyhu, veyahavun lon shefar ar'a eretz goshen, ve'af al gav de'a'iku lon begaluta, la a'du ar'a minnehon, dichttiv, (shmvt t') rak be'eretz goshen asher sham benei yisra'el vego'. umeitav ar'a demitzrayim havah, dichttiv, (vr'shyt m''v) bemeitav ha'aretz be'eretz ra'meses. vetu, dela a'du midilhon kelum, dichttiv, (shmvt t') umimmikneh benei yisra'el vego'. ve'im kal da itdanu bechammah dinin

Translations & Notes

כתוב, כה אמר ה', מצרים ירד עַמִי בראשונה לגור שם ואשׁוּר באֶפֶס עֲשָקוֹ. זהו תרעומת, שהתרעם הקב"ה על אשור, ואמר, ראו מה עשה לי אשור. שהרי מצרים, שעשיתי בהם כל אלו הדינים, ועמי ירד שם לגור ביניהם, והמצרים קיבלו אותם ביניהם, ונתנו להם מיטב הארץ, ארץ גושן, ואע"פ שעינו אותם בגלות, לא הסירו הארץ מהם, שכתוב, רק בארץ גושן. ומיטב ארץ מצרים הייתה, כמ"ש, במיטב הארץ, בארץ רעמסס, שהייתה בגושן. ועוד שלא החסירו מהם כלום, כמ"ש, וממקנה בני ישראל. הרי שלא גזלו את המקנה שלהם. ועם כל זה נידונו בכמה דינים .