419 פָּתַח וְאָמַר, (שם-א ה) וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם. פָּסוּק זֶה הֲרֵי נֶאֱמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. אֲבָל וַה' - הַסְכָּמָה שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד. וַה' - הוּא וּבֵית דִּינוֹ. נָתַן חָכְמָה - נָתַן, כְּמוֹ שֶׁנּוֹתֵן דּוֹרוֹן וּמַתָּנוֹת לַאֲהוּבוֹ. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ - שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה, בְּעֹשֶׁר, וּבְשָׁלוֹם וּבְשִׁלְטוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

 419 פָּתַח וְאָמַר, (מלכים א ה) וַיְיָ', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם. הַאי קְרָא הָא אִתְּמַר בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. אֲבָל וַיְיָ', אִסְתַּכְּמוּתָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא. וַיְיָ' אִיהוּ וּבֵי דִּינֵיהּ. נָתַן חָכְמָה, נָתַן: כְּמַאן דְּיָהִיב נְבִזְבְּזָא וּמַתָּנָה לִרְחִימֵיהּ. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ, שְׁלִימוּ דְּחָכְמְתָא, בְּעוּתְרָא, וּבִשְׁלָם, וּבְשֻׁלְטָנוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

patach ve'amar, (shm- h) va'he natan chachemah lishlomoh ka'asher diber lo vayhi shalom bein chiram uvein shelomoh vayichretu verit sheneihem. pasuk zeh harei ne'emar bechammah mekomot. aval va'he - haskamah shellema'lah umattah ke'echad. va'he - hu uveit dino. natan chachemah - natan, kemo shennoten doron umattanot la'ahuvo. ka'asher diber lo - shelemut hachachemah, be'osher, uveshalom uveshilton. zehu shekatuv ka'asher diber lo

patach ve'amar, (mlchym h) va'adonay ', natan chachemah lishlomoh ka'asher diber lo vayhi shalom bein chiram uvein shelomoh vayichretu verit sheneihem. ha'y kera ha ittemar bechammah duchettei. aval va'adonay ', isttakemuta dil'eilla vetatta kachada. va'adonay ' ihu uvei dineih. natan chachemah, natan: kema'n deyahiv nevizbeza umattanah lirchimeih. ka'asher diber lo, shelimu dechachemeta, be'utera, uvishlam, uveshultanu, hada hu dichtiv ka'asher diber lo

Translations & Notes

כתוב, והויה נתן חכמה לשלמה, כאשר דיבר לו, ויהי שלום בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית שניהם. והויה, מורה הסכמה שלמעלה, ז"א, ושלמטה, המלכות, יחד. כי והויה מורה הוא ז"א, ובית דינו מלכות. נתן חכמה, כמי שנותן מנחה ומתנה לאוהבו. כאשר דיבר לו, שלמות החכמה בעושר ובשלום ובממשלה.

 420 וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, מָה הַטַּעַם? כִּי הָיוּ מַכִּירִים זֶה עִם זֶה אֶת סֵתֶר הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, וּבְנֵי אָדָם אֲחֵרִים לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת בָּהֶם כְּלָל, וּבִשְׁבִילָם חָזַר חִירָם לְהוֹדוֹת לִשְׁלֹמֹה בְּכָל דְּבָרָיו.

 420 וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, מַאי טַעְמָא. בְּגִין דַּהֲווֹ יַדְעֵי דָּא לְדָא, סְתִימוּ דְּמִלִּין דַּהֲווֹ אַמְרֵי, וּבְנֵי נָשָׁא אַחֲרָנִין לָא הֲווֹ יַדְעֵי לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע בְּהוּ כְּלַל, וּבְגִינַיְיהוּ, אִתְהַדָּר חִירָם לְאוֹדָאָה לִשְׁלֹמֹה בְּכָל מִלּוֹי.

vayhi shalom bein chiram uvein shelomoh, mah hatta'am? ki ha'u makirim zeh im zeh et seter hadevarim sheha'u omerim, uvenei adam acherim lo ha'u yode'im lehitbonen velada'at bahem kelal, uvishvilam chazar chiram lehodot lishlomoh bechal devarav

vayhi shalom bein chiram uvein shelomoh, ma'y ta'ma. begin dahavo yad'ei da leda, setimu demillin dahavo amrei, uvenei nasha acharanin la havo yad'ei le'isttakela uleminda behu kelal, uveginayeyhu, ithadar chiram le'oda'ah lishlomoh bechal milloy

Translations & Notes

ויהי שלום בין חירם ובין שלמה, משום שהיו מבינים זה את זה בסתימת הדברים שהיו מדברים, ואנשים אחרים לא היו יודעים להסתכל בהם ולדעת בהם משהו. ובשבילם חזר חירם להודות ולהסכים לשלמה בכל דבריו.

 421 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הִתְבּוֹנֵן וְהָיָה רוֹאֶה, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ דוֹר, שֶׁהָיָה שָׁלֵם מִכָּל הַדּוֹרוֹת הָאֲחֵרִים, לֹא הָיָה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁתִּתְגַּלֶּה חָכְמָה כָּל כָּךְ עַל יָדוֹ, (וְלֹא הִתְגַּלְּתָה) שֶׁתִּתְגַּלֶּה תוֹרָה שֶׁהָיְתָה נִסְתֶּרֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וּפָתַח לָהּ פְּתָחִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁפָּתַח, הֵם נִסְתָּרִים, פְּרָט לְאוֹתָם חֲכָמִים שֶׁזָּכוּ וּמְגַמְגְּמִים בָּהֶם, וְלֹא יוֹדְעִים לִפְתֹּחַ בָּהֶם פֶּה. וְהַדּוֹר הַזֶּה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ, רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בִּשְׁבִיל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁיִּתְגַּלּוּ דְבָרִים נִסְתָּרִים עַל יָדוֹ.

 421 שְׁלמֹה מַלְכָּא, אִסְתָּכַּל וַהֲוָה חָמֵי, דְּהָא אֲפִילּוּ בְּהַהוּא דָּרָא, דְּהֲוָה שְׁלִים מִכָּל דָּרִין אַחֲרָנִין, לָא הֲוָה רְעוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּיִתְגְּלֵי חָכְמָה כָּל כַּךְ עַל יְדֵיהּ, (נ''א ולא אתגליא) דְּאִתְגְּלֵי אוֹרַיְיתָא דְּהֲוָה סְתִימָא בְּקַדְמִיתָא, וּפָתַח לָהּ פִּתְחִין. וְאַף עַל גַּב דְּפָתַח, סְתִימִין אִינּוּן, בַּר לְאִינּוּן חַכִּימִין דְּזָכוּ, וּמִתְגַמְגְמֵי בְּהוּ, וְלָא יַדְעֵי לְמִפְתַּח בְּהוּ פּוּמָא. וְדָרָא דָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁרְיָא בְּגַוֵּיהּ, רְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּיִתְגַּלְיָין מִלִּין סְתִימִין עַל יְדוֹי.

shelomoh hammelech hitbonen vehayah ro'eh, sheharei afillu be'oto dor, shehayah shalem mikal hadorot ha'acherim, lo hayah retzon hammelech ha'elyon shettitgalleh chachemah kal kach al yado, (velo hitgalletah) shettitgalleh torah shehayetah nistteret bari'shonah, ufatach lah petachim. ve'af al gav shepatach, hem nisttarim, perat le'otam chachamim shezzachu umegamgemim bahem, velo yode'im lifttoach bahem peh. vehador hazzeh sherabi shim'on sharuy betocho, retzono shel hakkadosh baruch hu hu bishvil rabi shim'on, sheiitgallu devarim nisttarim al yado

shelmoh malka, isttakal vahavah chamei, deha afillu behahu dara, dehavah shelim mikal darin acharanin, la havah re'uta demalka illa'ah, deyitgelei chachemah kal kach al yedeih, (n'' vlo tgly) de'itgelei orayeyta dehavah setima bekadmita, ufatach lah pitchin. ve'af al gav defatach, setimin innun, bar le'innun chakimin dezachu, umitgamgemei behu, vela yad'ei lemifttach behu puma. vedara da derabi shim'on sharya begaveih, re'uta dekudesha berich hu begineih derabi shim'on, deyitgalyayn millin setimin al yedoy

Translations & Notes

שלמה המלך הסתכל והיה רואה, שאפילו בדור ההוא, שהיה יותר שלם מכל דורות אחרים, לא היה רצונו של מלך העליון, שיתגלה חכמה כל כך על ידו, ושיתגלה התורה שהייתה סתומה מתחילה. ובא ופתח לה פתחים. ואע"פ שפתח, הם סתומים. חוץ מאלו החכמים שזכו ומגמגמים בהם, ואינם יודעים לפתוח בהם פה. ודור זה שרבי שמעון שורה בתוכו, רצונו של הקב"ה בשביל רבי שמעון, שיתגלו דברים סתומים על ידו.