497 וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (שמואל-ב ט) עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מְזוֹנוֹ לֹא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אַחֵר, אֶלָּא עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּא מְזוֹנוֹ וּמַאֲכָלוֹ. וְזֶהוּ עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל. בָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ, תִּינוֹק אַתָּה, וְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה בְלִבְּךָ. בֵּינְתַיִם רָאוּ אֶת רַבִּי חִזְקִיָּה שֶׁהָיָה בָּא. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי בַּחֲבֵרוּת זוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְחַבֵּר עָלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים חִדּוּשֵׁי תוֹרָה יִתְחַדְּשׁוּ כָאן.

 497 וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, (שמואל ב ט) עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל. בְּגִין דְּכָל מְזוֹנָא דִּילֵיהּ, לָא עָבִיד חוּשְׁבָּנָא אָחֳרָא, אֶלָּא עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ, דְּמִתַּמָּן הֲוָה אָתֵי מְזוֹנָא וּמֵיכְלָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל. אָתָא רַבִּי חִיָּיא, וּנְשָׁקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבְיָא אַנְתְּ, וְחָכְמְתָא עִלָּאָה שַׁרְיָא בְּלִבָּךְ. אַדְּהָכִי, חָמוּ לֵיהּ לְרַבִּי חִזְקִיָּה דְּהֲוָה אָתֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי בְּחַבְרוּתָא דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְחַבָּר עָלָנָא, דְּהָא מִלִּין חַדְתִּין דְּאוֹרַיְיתָא יִתְחַדְתּוּן הָכָא.

ve'im to'mar, harei katuv (shmv'l-v t) al shulchan hammelech tamid hu ochel - mishum shekal mezono lo oseh cheshbon acher, ella al shulchan hammelech, shemmisham hayah ba mezono uma'achalo. vezehu al shulchan hammelech tamid hu ochel. ba rabi chiay uneshako al ro'sho. amar lo, tinok attah, vechachemah elyonah shorah velibecha. beintayim ra'u et rabi chizkiah shehayah ba. amar lo rabi chiay, vada'y bachaverut zo hakkadosh baruch hu yitchaber aleinu, sheharei devarim chidushei torah yitchadeshu cha'n

ve'i teima, ha ketiv, (shmv'l v t) al shulchan hammelech tamid hu ochel. begin dechal mezona dileih, la avid chushebana achora, ella al shulchan hammelech, demittamman havah atei mezona umeichla dileih. veda ihu al shulchan hammelech tamid hu ochel. ata rabi chiay, uneshakeih al reisheih, amar leih ravya ant, vechachemeta illa'ah sharya belibach. adehachi, chamu leih lerabi chizkiah dehavah atei. amar leih rabi chiay, vada'y bechavruta da, kudesha berich hu yitchabar alana, deha millin chadttin de'orayeyta yitchadttun hacha

Translations & Notes

והרי כתוב, על שולחן המלך תמיד הוא אוכל, הלוא משמע על שולחנו ממש? אלא, משום שכל המזון שלו, הוא בחשבון אוכלי שולחן המלך, ולא עשה חשבון אחר, אלא על שולחן המלך, שמשם היה בא המזון והמאכל שלו. וזהו, על שולחן המלך תמיד הוא אוכל.

 498 יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. אָמְרוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה בַּסְּעוּדָה הַזּוֹ. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, סְעוּדַת עֲרַאי הִיא, וְלָכֵן נִקְרֵאת סְעוּדָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת סְעוּדָה שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל זֶה כָּתוּב, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', שֶׁהֲרֵי דִּבְרֵי תוֹרָה יַקִּיפוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה.

 498 יָתְבוּ לְמֵיכַל. אָמְרוּ, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי סְעוּדָתָא, אָמַר רַבִּי יֵיסָא, סְעוּדַת עֲרַאי אִיהִי, וְעִם כָּל דָּא סְעוּדָה אִקְרֵי. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּהַאי אִקְרֵי סְעוּדָתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְהֲנֵי מִינָּהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ', דְּהָא מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא יִסְחֲרוּן לְהַאי אֲתָר.

yashevu le'echol. ameru, kal echad ve'echad yo'mar divrei torah basse'udah hazzo. amar rabi yeisa, se'udat ara'y hi, velachen nikre't se'udah. velo od, ella shezzo nikre't se'udah shenneheneh mimmennah hakkadosh baruch hu. ve'al zeh katuv, zeh hashulchan asher lifnei 'he, sheharei divrei torah yakkifu et hammakom hazzeh

yatevu lemeichal. ameru, kal chad vechad leima millei de'orayeyta beha'y se'udata, amar rabi yeisa, se'udat ara'y ihi, ve'im kal da se'udah ikrei. vela od, ella deha'y ikrei se'udata dekudesha berich hu ithanei minnah. ve'al da ketiv, (ychzk'l m) zeh hashulchan asher lifnei adonay ', deha millin de'orayeyta yischarun leha'y atar

Translations & Notes

ישבו חברים לאכול. אמרו, כל אחד ואחד יאמר דבר תורה בסעודה זו. אמר רבי ייסא, סעודה מועטת היא, ועכ"ז סעודה נקראת. ולא עוד, אלא שזו נקראת סעודה, שהקב"ה נהנה ממנה. וע"כ כתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. כי דברי תורה יסבבו מקום הזה.
ואכלת ושבעת וברכת

 499 פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וְכִי עַד שֶׁלֹּא אוֹכֵל אָדָם לְשָׂבְעָה וְתִתְמַלֵּא כְרֵסוֹ לֹא יְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?! (אִם כָּךְ) בַּמֶּה נְבָאֵר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וְאַחַר כָּךְ וּבֵרַכְתָּ? אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כַּזַּיִת, וּרְצוֹנוֹ עָלָיו, וְיָשִׂים אֶת אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל עִקַּר מַאֲכָלוֹ - נִקְרָא שָׂבְעָה, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. לֹא כָתוּב לְכָל חַי אֲכִילָה, אֶלָּא רָצוֹן. אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁשָּׂם עַל אוֹתוֹ מַאֲכָל נִקְרָא שָׂבְעָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין לִפְנֵי הָאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ מְעַט בְּכַזַּיִת וְלֹא יוֹתֵר, הֲרֵי רְצוֹן הַשּׂבַע שָׂם עָלָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. כָּתוּב רָצוֹן, וְלֹא אֲכִילָה. וְעַל זֶה וּבֵרַכְתָּ וַדַּאי, וּמִתְחַיֵּב הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָתֵת שִׂמְחָה לְמַעְלָה.

 499 פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וְכִי עַד לָא אָכִיל בַּר נָשׁ לְשַׂבְעָא, וְיִתְמְלֵי כְּרִיסֵיהּ, לָא יְבָרֵךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ד''א ל''ג אי הכי) (דף קנ''ג ע''ב) בְּמַאי נוֹקִים וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ, וּבָתַר וּבֵרַכְתָּ. אֶלָּא אֲפִילּוּ לָא יֵיכוּל בַּר נָשׁ אֶלָּא כְּזַיִת, וּרְעוּתֵיהּ אִיהוּ עָלֵיהּ, וְיִשָׁוֵי לֵיהּ לְהַהוּא מֵיכְלָא עִקָרָא דְּמֵיכְלֵיהּ, שָׂבְעָא אִקְרֵי. דִּכְתִּיב, (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. לְכָל חַי אֲכִילָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא רָצוֹן. הַהוּא רְעוּתָא דְּשַׁוֵּי עַל הַהוּא מֵיכְלָא, שָׂבְעָא אִקְרֵי, וַאֲפִילּוּ דְּלֵית קָמֵיהּ דְּבַר נָשׁ אֶלָּא הַהוּא זְעֵיר בִּכְזַיִת, וְלָא יַתִּיר הָא רְעוּתָא דְּשָׂבְעָא שַׁוֵּי עָלֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, רָצוֹן כְּתִיב, וְלָא אֲכִילָה. וְעַל דָּא וּבֵרַכְתָּ וַדַּאי, וְאִתְחַיָיב בַּר נָשׁ לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין לְמֵיהַב חֶדְוָה לְעֵילָּא.

patach rabi chiay ve'amar, (dvrym ch) ve'achalta vesava'ta uverachta et 'he eloheicha vego'. vechi ad shello ochel adam lesave'ah vetitmalle chereso lo yevarech et hakkadosh baruch hu?! (im kach) bammeh neva'er ve'achalta vesava'ta, ve'achar kach uverachta? ella afillu lo yo'chal adam ella kazzayit, uretzono alav, veyasim et oto hamma'achal ikkar ma'achalo - nikra save'ah, shekatuv (thlym kmh) poteach et yadecha umasbia lechal chay ratzon. lo chatuv lechal chay achilah, ella ratzon. oto ratzon shesam al oto ma'achal nikra save'ah, va'afillu she'ein lifnei ha'adam ella oto me'at bechazzayit velo yoter, harei retzon hasva sam alav. umishum kach umasbia lechal chay ratzon. katuv ratzon, velo achilah. ve'al zeh uverachta vada'y, umitchayev ha'adam levarech et hakkadosh baruch hu kedei latet simchah lema'lah

patach rabi chiay ve'amar, (dvrym ch) ve'achalta veshava'ta uverachta et adonay ' eloheicha vego'. vechi ad la achil bar nash lesav'a, veyitmelei keriseih, la yevarech leih lekudesha berich hu, (d'' l''g y hchy) (df kn''g ''v) bema'y nokim ve'achalta veshava'ta, uvatar uverachta. ella afillu la yeichul bar nash ella kezayit, ure'uteih ihu aleih, veyishavei leih lehahu meichla ikara demeichleih, save'a ikrei. dichttiv, (thlym kmh) poteach et yadeicha umasbia lechal chay ratzon. lechal chay achilah la ketiv, ella ratzon. hahu re'uta deshavei al hahu meichla, save'a ikrei, va'afillu deleit kameih devar nash ella hahu ze'eir bichzayit, vela yattir ha re'uta desave'a shavei aleih. uvegin kach, umasbia lechal chay ratzon, ratzon ketiv, vela achilah. ve'al da uverachta vada'y, ve'itchayayv bar nash levarecha leih lekudesha berich hu, begin lemeihav chedvah le'eilla

Translations & Notes

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך. האם טרם שאדם אוכל לשובע וימלא בטנו, לא יברך להקב"ה? ואיך כתוב, ואכלת ושבעת, ואח"כ, וברכת? אלא אפילו לא יאכל אדם רק כזית, ורצונו עליו, ושם האוכל ההוא לעיקר מאכלו הוא נקרא שובע, שכתוב, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. לא כתוב, לכל חי אכילה, אלא לכל חי רצון. ללמד, שרצון שנותן על אוכל נקרא שובע, ואפילו שאין לפני האדם אלא דבר מועט כזית ולא יותר, הרי הרצון של שובע נתן עליו. ומשום זה כתוב, ומשביע לכל חי רצון. רצון כתוב ולא אכילה. וע"כ, וברכת, שמחויב האדם לברך את הקב"ה, כדי לתת שמחה למעלה.