515 פָּתַח וְאָמַר, וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן וְגוֹ'. שֻׁלְחָן זֶה הוּא לְמַטָּה לָשִׂים עָלָיו לֶחֶם הָאֲפִיָּה, מִי עָדִיף זֶה מִזֶּה, לֶחֶם אוֹ שֻׁלְחָן? אִם תֹּאמַר שֶׁהַכֹּל הוּא אֶחָד - הֲרֵי (אִם תֹּאמַר לֶחֶם עָדִיף, שֶׁהֲרֵי) שֻׁלְחָן מְסֻדָּר לְאוֹתוֹ לֶחֶם. וְעוֹד, שֻׁלְחָן לְמַטָּה וְלֶחֶם עָלָיו - לֹא כָּךְ! אֶלָּא הַשֻּׁלְחָן הוּא הָעִקָּר בַּסִּדּוּר שֶׁלּוֹ לְקַבֵּל בְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּמָזוֹן לָעוֹלָם, וּמֵהַסּוֹד שֶׁל הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה יוֹצֵא מָזוֹן לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁנִּתָּן בּוֹ מִלְמַעְלָה.

 515 פָּתַח וְאָמַר, וְעָשִׂיתָ (שמות כה) שֻׁלְחָן וְגוֹ'. שֻׁלְחָן דָּא אִיהוּ לְתַתָּא, לְשַׁוָּאָה עָלֵיהּ לֶחֶם דְּאֲפָּיָא מַאן עָדִיף דָּא מִן דָּא, לֶחֶם אוֹ שֻׁלְחָן. אִי תֵּימָא דְּכֹלָּא (דף קנ''ד ע''ב) אִיהוּ חַד. הָא (ס''א אי תימא לחם עדיף דהא) שֻׁלְחָן מִתְסַדְרָא לְגַבֵּי הַהוּא לֶחֶם. וְתוּ, שֻׁלְחָן לְתַתָּא וְלֶחֶם עָלֵיהּ. לָאו הָכִי, אֶלָּא שֻׁלְחָן אִיהוּ עִקָּרָא, בְּסִדּוּרָא דִּילֵיהּ, לְקַבְּלָא בִּרְכָּאן דִּלְעֵילָּא וּמְזוֹנָא לְעָלְמָא. וּמֵרָזָא דְּהַאי שֻׁלְחָן, נָפִיק מְזוֹנָא לְעָלְמָא כְּמָה דְּאִתְיְהִיב בֵּיהּ מִלְּעֵילָּא.

patach ve'amar, ve'asita shulchan vego'. shulchan zeh hu lemattah lasim alav lechem ha'afiah, mi adif zeh mizzeh, lechem o shulchan? im to'mar shehakol hu echad - harei (im to'mar lechem adif, sheharei) shulchan mesudar le'oto lechem. ve'od, shulchan lemattah velechem alav - lo kach! ella hashulchan hu ha'ikkar bassidur shello lekabel berachot shellema'lah umazon la'olam, umehassod shel hashulchan hazzeh yotze mazon la'olam kemo shennittan bo milma'lah

patach ve'amar, ve'asita (shmvt chh) shulchan vego'. shulchan da ihu letatta, leshava'ah aleih lechem de'apaya ma'n adif da min da, lechem o shulchan. i teima decholla (df kn''d ''v) ihu chad. ha (s'' y tym lchm dyf dh) shulchan mitsadra legabei hahu lechem. vetu, shulchan letatta velechem aleih. la'v hachi, ella shulchan ihu ikkara, besidura dileih, lekabela birka'n dil'eilla umezona le'alema. umeraza deha'y shulchan, nafik mezona le'alema kemah de'ityehiv beih mille'eilla

Translations & Notes

ועשית שולחן. שולחן זה למטה, לשים עליו לחם האפייה. מי חשוב יותר, לחם או שולחן? שהרי הכול אינו אחד, הרי השולחן מסודר אל הלחם. והשולחן למטה והלחם עליו. אלא השולחן הוא עיקר בעריכתו לקבל ברכות מלמעלה ומזון לעולם, מהשולחן הזה, המלכות, יוצא מזון לעולם, כמו שניתן בו מלמעלה.

 516 וְאוֹתוֹ לֶחֶם הוּא פְּרִי וּמָזוֹן שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשֻּׁלְחָן הַזֶּה, לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי מֵהַשֻּׁלְחָן הַזֶּה יוֹצְאִים פֵּרוֹת וּמְזוֹנוֹת לָעוֹלָם. אִם לֹא נִמְצָא כֶרֶם - הָעֲנָבִים, שֶׁהֵם הַפְּרִי הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, לֹא יִהְיוּ נִמְצָאִים. אִם הָאִילָן לֹא יִהְיֶה, לֹא יִמָּצֵא פְּרִי בָעוֹלָם, לָכֵן הַשֻּׁלְחָן הוּא הָעִקָּר. הַמָּזוֹן שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הוּא אוֹתוֹ לֶחֶם הַפָּנִים.

 516 וְהַהוּא לֶחֶם, אִיהוּ אִיבָּא וּמְזוֹנָא דְּקָא נָפִיק מֵהַאי שֻׁלְחָן לְאַחֲזָאָה דְּהָא מִשֻׁלְחָן דָּא, נַפְקֵי פֵּרִין וְאִבִין וּמְזוֹנָא לְעָלְמָא. אִי לָא אִשְׁתְּכַח כֶּרֶם, עֲנָבִין דְּאִינּוּן אִיבָּא דְּנַפְקֵי מִנֵּיהּ, לָא יְהוֹן מִשְׁתַּכְּחִין. אִי אִילָנָא לָא יְהֵא, אִיבָּא לָא יִשְׁתְּכַּח בְּעָלְמָא, בְּגִין כַּךְ, שֻׁלְחָן אִיהוּ עִקָּרָא, מְזוֹנָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, אִיהוּ הַהוּא לֶחֶם הַפָּנִים.

ve'oto lechem hu peri umazon sheiotze mehashulchan hazzeh, lehar'ot sheharei mehashulchan hazzeh yotze'im perot umezonot la'olam. im lo nimtza cherem - ha'anavim, shehem haperi hayotze mimmennu, lo yihu nimtza'im. im ha'ilan lo yihyeh, lo yimmatze peri va'olam, lachen hashulchan hu ha'ikkar. hammazon sheiotze mimmennu hu oto lechem hapanim

vehahu lechem, ihu iba umezona deka nafik meha'y shulchan le'achaza'ah deha mishulchan da, nafkei perin ve'ivin umezona le'alema. i la ishttechach kerem, anavin de'innun iba denafkei minneih, la yehon mishttakechin. i ilana la yehe, iba la yishttekach be'alema, begin kach, shulchan ihu ikkara, mezona denafik minneih, ihu hahu lechem hapanim

Translations & Notes

לחם הוא פרי ומזון, היוצא משולחן, להראות שמשולחן זה יוצאים פירות ותולדות ומזון לעולם. אם לא היה נמצא כרם, לא היו נמצאים ענבים, שהם הפירות היוצאים ממנו. אם לא היה אילן, לא היה נמצא בעולם פירות. משום זה שולחן הוא עיקר, והמזון היוצא ממנו הוא לחם הפנים.

 517 וְהַכֹּהֲנִים הָיוּ לוֹקְטִים פְּרִי הַשֻּׁלְחָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת (מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת), לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי מָזוֹן עֶלְיוֹן יוֹצֵא מִתּוֹךְ אוֹתוֹ שֻׁלְחָן. מִשּׁוּם אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁהָיוּ לוֹקְטִים הַכֹּהֲנִים, הִתְבָּרֵךְ כָּל מָזוֹן וּמָזוֹן שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁהֲרֵי יֵצֶר הָרָע לֹא נִמְצָא אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְגוֹ'. שֶׁמִּתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, יֵצֶר הָרָע מִתְגַּדֵּל בִּמְעִי הָאָדָם.

 517 וְכַהֲנֵי הֲווֹ לַקְטֵי אִיבָּא דְּשֻׁלְחָן מְעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, (ד''א משבת לשבת) לְאַחֲזָאָה דְּהָא מְזוֹנָא עִלָּאָה נָפִיק מִגּוֹ הַהוּא דְּשֻׁלְחָן. בְּגִין הַהוּא לֶחֶם דַּהֲווֹ לַקְטֵי כַּהֲנִי, אִתְבָּרְכָא כָּל מְזוֹנָא וּמְזוֹנָא דְּאַכְלֵי וְשָׁתָאן, דְּלָא לְקַטְרְגָא בְּהוּ יֵצֶר הָרָע, דְּהָא יֵצֶר הָרָע לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא מִגּוֹ מֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל) פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְגוֹ', דְּמִגּוֹ מֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּא יֵצֶר הָרָע מִתְרַבֵּי בִּמְעוֹי דְּבַר נָשׁ.

vehakohanim ha'u loketim peri hashulchan me'erev shabat le'erev shabat (mishabat leshabat), lehar'ot sheharei mazon elyon yotze mittoch oto shulchan. mishum oto lechem sheha'u loketim hakohanim, hitbarech kal mazon umazon she'ochelim veshotim shello yekatreg bahem yetzer hara, sheharei yetzer hara lo nimtza ella mittoch ma'achal umishtteh. zehu shekatuv (mshly l) pen esba vechichashtti vego'. shemmittoch ma'achal umishtteh, yetzer hara mitgadel bim'i ha'adam

vechahanei havo laktei iba deshulchan me'erev shabat le'erev shabat, (d'' mshvt lshvt) le'achaza'ah deha mezona illa'ah nafik migo hahu deshulchan. begin hahu lechem dahavo laktei kahani, itbarecha kal mezona umezona de'achlei veshata'n, dela lekatrega behu yetzer hara, deha yetzer hara la ishttechach, ella migo meichla umishtteya. hada hu dichtiv, (mshly l) pen esba vechichashtti vego', demigo meichla umishtteya yetzer hara mitrabei bim'oy devar nash

Translations & Notes

והכוהנים היו מלקטים פירות השולחן מערב שבת לערב שבת, להראות שמזון העליון יוצא משולחן ההוא. ומשום לחם ההוא, שהיו מלקטים הכוהנים, התברך כל מזון, שהיו אוכלים ושותים, שלא יקטרג בהם יצה"ר, כי יצה"ר אינו נמצא אלא מתוך אכילה ושתייה. כמ"ש, פן אשׂבע וכיחשתיואמרתי מי ה'. שמתוך אכילה ושתייה, מתרבה היצה"ר במעיו של אדם.