530 בִּשְׁבִיל כָּךְ בְּרָאתִיו, כְּמוֹ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ. בְּרִיאָה לְצַד שְׂמֹאל, יְצִירָה בְּיָמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֲשִׂיָּה בָּאֶמְצַע, כְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל, וְכָתוּב עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, וְכָתוּב עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וְעַל זֶה בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, כְּתִקּוּן עֶלְיוֹן. וְלָכֵן, הוֹאִיל וְאָדָם הוּא בָּאָרֶץ וְיֵשׁ לוֹ לְתַקֵּן אוֹתוֹ כָבוֹד, עָשִׂיתִי בוֹ תִּקּוּנִים שֶׁל כָּבוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַף בְּרִיאָה, וְלָכֵן בְּרָאתִיו.

 530 בְּגִין כַּךְ בְּרָאתִיו. כְּגַוְונָא דְּכָבוֹד עִלָּאָה, דְּתִקוּנִין אִלֵּין בֵּיהּ. (צ''ע ועיין ר''ח ע''א, קצ''ח ע''ב) בְּרִיאָה לִסְטַר שְׂמָאלָא יְצִירָה בִּימִינָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר יוֹצֵר אוֹר וּבּוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֲשִׂיָּה בְּאֶמְצָעִיתָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אֲנִי יְיָ עֹשֶׂה כָּל וּכְתִיב וּכְתִיב עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבּוֹרֵא רַע וּכְתִיב עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו וְעַל דָא בְּרָאתִיו יְּצָרְתִיו אַף עֲשִׂיתִּיו כְּתִקּוּנָא עִילָאָה. וְעַל דָּא, הוֹאִיל וְאָדָם אִיהוּ בְּאַרְעָא, וְאִית לֵיהּ לְתַקְּנָא הַהוּא כְבוֹדִי עֲבָדִית בֵּיהּ תִּקּוּנִין דְּכָבוֹד עִלָּאָה, דְּאִית בֵּיהּ אוּף הָכִי בְּרִיאָה, וְעַל דָּא בְּרָאתִיו.

bishvil kach bera'tiv, kemo hakavod ha'elyon shebo hattikkunim hallalu. beri'ah letzad semo'l, yetzirah beyamin, kemo shenne'emar yotzer or uvore choshech. asiah ba'emtza, chemo shenne'emar ani 'he oseh chal, vechatuv oseh shalom uvore ra, vechatuv oseh shalom bimromav, ve'al zeh bera'tiv yetzarttiv af asitiv, ketikkun elyon. velachen, ho'il ve'adam hu ba'aretz veyesh lo letakken oto chavod, asiti vo tikkunim shel kavod elyon, sheiesh bo af beri'ah, velachen bera'tiv

begin kach bera'tiv. kegavevna dechavod illa'ah, detikunin illein beih. (tz'' v'yyn r''ch '', ktz''ch ''v) beri'ah listar sema'la yetzirah bimina kemah de'at amer yotzer or ubore choshech asiah be'emtza'ita kemah de'at amer ani adonay oseh kal uchetiv uchetiv oseh shalom ubore ra uchetiv oseh shalom bimromav ve'al da bera'tiv yetzaretiv af asittiv ketikkuna ila'ah. ve'al da, ho'il ve'adam ihu be'ar'a, ve'it leih letakkena hahu chevodi avadit beih tikkunin dechavod illa'ah, de'it beih uf hachi beri'ah, ve'al da bera'tiv

Translations & Notes

משום זה בראתיו, כעין כבוד העליון, בינה, שחזרה להיות חכמה. שחכמה זו ל"ב (32) נתיבות החכמה. וכבוד בגי' ל"ב. שתיקונים האלו בו, שיש בו בריאה לצד שמאל, הקו שמאל שבבינה, שממנו נמשך החכמה. וע"כ, כיוון שהאדם הוא בארץ, ויש לו לתקן כבודי, המלכות, עשיתי בו תיקונים של כבוד העליון, בינה, שיש באדם גם בריאה. וע"ז, בראתיו, והוא נשמה.

 531 בְּאוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ בּוֹ יְצִירָה, וְלָכֵן יְצַרְתִּיו. תִּקּוּן זֶה נָתַתִּי בּוֹ בָּאָדָם לִהְיוֹת הוּא בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן. בְּאוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ בּוֹ עֲשִׂיָּה, וְלָכֵן אַף כָּךְ בָּאָדָם כָּתוּב עֲשִׂיתִיו, שֶׁהוּא יִהְיֶה כְּמוֹ אוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן שֶׁמְּתַקֵּן וּמְבָרֵךְ אֶת הַכָּבוֹד הַתַּחְתּוֹן.

 531 בְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, אִית בֵּיהּ יְצִירָה, וְעַל דָּא יְצַרְתִּיו, תִּקּוּנָא דָּא יָהַבִית בֵּיהּ בָּאָדָם, לְמֶהֱוֵי אִיהוּ בְּאַרְעָא, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה. בְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, אִית בֵּיהּ עֲשִׂיָּיה, וְעַל דָּא אוּף הָכִי בְּבַר נָשׁ, כְּתִיב עֲשִׂיתִיו, לְמֶהֱוֵי אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, דִּמְתַקֵן וּבָרִיךְ לִכְבוֹד תַּתָּאָה.

be'oto chavod elyon yesh bo yetzirah, velachen yetzarttiv. tikkun zeh natatti bo ba'adam lihyot hu ba'aretz, kemo she'oto chavod elyon. be'oto chavod elyon yesh bo asiah, velachen af kach ba'adam katuv asitiv, shehu yihyeh kemo oto chavod elyon shemmetakken umevarech et hakavod hattachtton

behahu kavod illa'ah, it beih yetzirah, ve'al da yetzarttiv, tikkuna da yahavit beih ba'adam, lemehevei ihu be'ar'a, kegavevna dehahu kavod illa'ah. behahu kavod illa'ah, it beih asiayh, ve'al da uf hachi bevar nash, ketiv asitiv, lemehevei ihu kegavevna dehahu kavod illa'ah, dimtaken uvarich lichvod tatta'ah

Translations & Notes

בכבוד העליון, בינה, יש יצירה, אור החסדים, ורוח, הנמשך מקו ימין שבבינה. ע"כ, יצרתיו, שנתתי תיקון באדם, שיהיה בארץ כעין כבוד העליון, בינה. בכבוד העליון יש עשיה, המלכות, הנפש. וע"כ גם באדם כתוב, עשיתיו, שיהיה כעין כבוד העליון, המתקן והמברך את כבוד התחתון, המלכות.
ויש להבין, היתכן שאדם התחתון ישפיע נר"ן אל המלכות דאצילות? והלוא הוא להיפך, שאין משהו לאדם התחתון, אם לא יקבל זה מהמלכות? והעניין תבין, שאי אפשר שאדם התחתון יקבל משהו מהמלכות, מטרם שיתגדלו על ידו כל המדרגות העליונות. ולא עוד אלא שעיקר ההמשכה שהמשיך האדם נשארת בעליונים, ולאדם אין מגיע אלא ענף ממנה.
ולפי זה נמצא, בעת שהאדם ממשיך נר"ן מבינה, שהם נר"ן דנשמה, נר"ן האלו מושפעים תחילה מבינה אל המלכות, ושם הם נשארים מבחינת עיקר האור, ורק ג' ענפי נר"ן משפיעה המלכות אל האדם. הרי שאדם התחתון השפיע את שורשי נר"ן דנשמה שלו אל המלכות.
ונאמר, שהאדם הוא כמו כבוד העליון, הבינה, המתקן ומברך את כבוד התחתון, שהשפיעה הנר"ן אל כבוד התחתון. כי לולא האדם, שהמשיך אותם הנר"ן, לא הייתה לבינה מה להשפיע אל המלכות. ולא עוד, אלא שאותם הנר"ן, שהבינה השפיעה אל המלכות, הם ממש של האדם, שהוא המשיכם והם השורשים של נר"ן שלו ממש, שנשארו במלכות. וע"כ נבחן, שהאדם השפיע אותם אל המלכות. וע"כ אמר הקב"ה, כיוון שהאדם הוא בארץ, ויש לו לתקן כבודי, המלכות, עשיתי בו תיקונים של כבוד העליון, שעשה בו תיקונים, שיוכל להמשיך את הנר"ן דנשמה מכבוד עליון, שבזה מושפעים ונשארים בשורשם בכבוד התחתון, שע"י זה מיתקנת כבוד התחתון.

 532 מִנַּיִן לָנוּ שֶׁבְּאוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה? שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה מה) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם. יוֹצֵר אוֹר - הֲרֵי יְצִירָה. וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ - הֲרֵי בְּרִיאָה. עֹשֶׂה שָׁלוֹם - הֲרֵי עֲשִׂיָּה. וְזֶהוּ כָּבוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי מְתַקֵּן וּמְבָרֵךְ וּמְסַפֵּק בְּכָל צְרָכָיו אֶת הַכָּבוֹד הַתַּחְתּוֹן.

 532 מְנָלָן, דְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה אִית בֵּיהּ תְּלַת אִלֵּין. דִּכְתִּיב בֵּיהּ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם. יוֹצֵר אוֹר, הָא יְצִירָה. וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, הָא בְּרִיאָה. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם הָא עֲשִׂיָּה. וְדָא אִיהוּ כָּבוֹד עִלָּאָה, דְּקָא מְתַקֵּן וּבָרִיךְ וְסָפִּיק בְּכָל צְרָכָיו לִכְבוֹד תַּתָּאָה.

minnayin lanu shebe'oto chavod elyon yesh sheloshet elleh? shekatuv bo (ysh'yh mh) yotzer or uvore choshech oseh shalom. yotzer or - harei yetzirah. uvore choshech - harei beri'ah. oseh shalom - harei asiah. vezehu kavod elyon, sheharei metakken umevarech umesapek bechal tzerachav et hakavod hattachtton

menalan, dehahu kavod illa'ah it beih telat illein. dichttiv beih, yotzer or uvore choshech oseh shalom. yotzer or, ha yetzirah. uvore choshech, ha beri'ah. oseh shalom ha asiah. veda ihu kavod illa'ah, deka metakken uvarich vesapik bechal tzerachav lichvod tatta'ah

Translations & Notes

מאין לנו שבכבוד העליון, בינה, יש בי"ע? כי כתוב בו, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום. יוצר אור, הרי יצירה. ובורא חושך, הרי בריאה, שלהיותו צד שמאל דבינה, יש שם חושך מטרם שמתדבק בקו הימין. עושה שלום, הרי עשיה. כי יצירה היא ז"א שבבינה, קו האמצעי, שע"י העשיה שבו, ששם המסך דחיריק, הוא עושה שלום בין ב' הקווים ימין ושמאל. וזהו כבוד העליון, שמתקן ומברך ומספק כל צרכיו לכבוד התחתון, מלכות.