587

 587 אָמַר הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם ד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ'. בָּהּ הִזְהַרְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מִיתָתְךָ, בָּהּ בֵּרַכְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם לג) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר יט) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאָמְרוּ עָלֶיהָ, מַה זֶּה כִּי יָמוּת? אֶלָּא אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.

 587 אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, עָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ'. בָּהּ אַזְהַרְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בִּשְׁעַת מִיתָּתְךָ. בָּהּ בֵּרַכְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים לג) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וְגוֹ', וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא מָארֵי מַתְנִיתִין, דִּכְתִּיב, (במדבר יט) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאָמְרוּ עָלָהּ מַאי כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, אֶלָּא אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עוֹנִי, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.

amar hammenorah hakkedoshah, aleiha ne'emar (shm d) vezo't hattorah asher sam mosheh vego'. bah hizharta et yisra'el bish'at mitatecha, bah berachta et yisra'el bechal shevet veshevet. zehu shekatuv (shm lg) vezo't haberachah asher berach mosheh vego'. umishum kach pereshuha hachaverim ba'alei hammishnah, shekatuv (vmdvr yt) zo't hattorah adam ki yamut be'ohel, ve'ameru aleiha, mah zeh ki yamut? ella ein hattorah mitkayemet ella bemi shemmemit atzmo aleiha, ve'ein mitah ella oni, she'ani chashuv kammet

amar butzina kadisha, alah ittemar, (dvrym d) vezo't hattorah asher sam mosheh vego'. bah azhart leyisra'el, bish'at mittatecha. bah beracht leyisra'el, bechal shevet veshevet. hada hu dichtiv, (dvrym lg) vezo't haberachah asher berach mosheh vego', uvegin da ukemuha chavrayay ma'rei matnitin, dichttiv, (vmdvr yt) zo't hattorah adam ki yamut be'ohel, ve'ameru alah ma'y ki yamut be'ohel, ella ein hattorah mitkayeimet, ella bemi shememit atzmo aleiha, veleit mitah ella oni, de'ani chashuv kammet

Translations & Notes

אמר רבי שמעון למשה, עליה כתוב, וזאת התורה אשר שם משה. בה הזהרת לישראל בשעת מיתתך, בה ברכת לישראל בכל שבט ושבט. כמ"ש, וזאת הברכה אשר ברך משה. ומשום זה ביארו החברים בעלי המשנה, שכתוב, זאת התורה אדם כי ימות באוהל, ואמרו עליה, מהו, כי ימות באוהל? אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ואין מיתה אלא עוני, כי עני חשוב כמת.

588

 588 שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. מִצַּד שֶׁל עָשִׁיר עוֹלֶה וַדַּאי, שֶׁמִּתְעַלֶּה עָלָיו. שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים, כָּל טוֹב שֶׁהֵם עוֹשִׂים, כֻּלָּם (רֻבָּם) לְזַכּוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁם הִיא כֶּתֶר עַל רֹאשָׁם. הַבֵּינוֹנִי שֶׁעוֹבֵד כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הוּא מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל עִמּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ הַמַּצָּב שֶׁנֶּחֱלֶקֶת, חֶצְיָהּ תַּחַת הַמַּפָּה לָאֲפִיקוֹמָן אַחַר הַסְּעוּדָה, וְחֶצְיָהּ לַמִּצְוָה קֹדֶם סְעוּדָה. וּמִצַּד זֶה נֶאֱמַר בְּאֶסְתֵּר, (אסתר ה) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

 588 דְּאִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיּוֹרֵד. מִסִּטְרָא דְּעָשִׁיר עוֹלֶה וַדַּאי, דְּאִסְתַּלָּק עָלֵיהּ. דְּכָל עֲתִירִין, כָּל טִיבוּ דְּעַבְדִין, כֻּלְּהוֹן (ס''א רובא דלהון) לְזַכָּאָה לְהוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְתַמָּן אִיהִי תָּגָא עַל רֵישַׁיְיהוּ. בֵּינוֹנִי, דְּפָלַח לְמִזְכֵּי בִּתְרֵין עָלְמִין, אִיהוּ מַחֲצִּית הַשֶׁקֶל עִמֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּגוֹן מַצָּה דְּאִתְפְּלִיג, חֶצְיָהּ תַּחַת הַמַפָּה לַאֲפִיקוֹמָן בָּתַר סְעוּדָה. וְחֶצְיָה לְמִצְוָה קֹדֶם סְעוּדָה. וּמִסִּטְרָא דָּא נְאֱמַר בְּאֶסְתֵּר, (אסתר ה) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִּנָתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

shehu kareban oleh veyored. mitzad shel ashir oleh vada'y, shemmit'alleh alav. shekal ha'ashirim, kal tov shehem osim, kullam (rubam) lezakotam la'olam haba, vesham hi keter al ro'sham. habeinoni she'oved kedei lizkot bishnei olamot, hu machatzit hashekel immo ba'olam haba, kemo hammatzav shennecheleket, chetzyah tachat hammapah la'afikoman achar hasse'udah, vechetzyah lammitzvah kodem se'udah. umitzad zeh ne'emar be'estter, (str h) mah she'elatech veyinnaten lach umah bakkashatech ad chatzi hammalchut vete'as

de'ihu kareban oleh veyored. missitra de'ashir oleh vada'y, de'isttallak aleih. dechal atirin, kal tivu de'avdin, kullehon (s'' rvv dlhvn) lezaka'ah lehon le'alema de'atei, vetamman ihi taga al reishayeyhu. beinoni, defalach lemizkei bitrein alemin, ihu machatzit hashekel immeih be'alema de'atei, kegon matzah de'itpelig, chetzyah tachat hamapah la'afikoman batar se'udah. vechetzyah lemitzvah kodem se'udah. umissitra da ne'emar be'estter, (str h) mah she'elatech veyinaten lach umah bakkashatech ad chatzi hammalchut vete'as

Translations & Notes

המלכות קורבן עולה ויורד. מצד העשיר היא עולה, מתעלה עליו, כי כל העשירים, כל הטוב שהם עושים, הכול לזכותם לעוה"ב, ושם היא עטרה על ראשם, וזהו מבחינת מה שהיא כתר על ז"א. בינוני, העובד כדי לזכות בשני עולמות, גם בעוה"ז. היא עימו מחצית השקל בעוה"ב, כגון מצה, שנחלקה, חציה תחת המפה לאפיקומן אחר הסעודה, וחציה לאכילת מצה לפני הסעודה. ומצד זה כתוב באסתר, מה שאלתך ויינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות, ותיעש. וזהו מבחינת מה שהיא באמצעו של ז"א בנקודת השורוק.
תחילת המלכות בב' מאורות הגדולים, בשווה עם ז"א, ששניהם הם ב' חצאי הגוף, כי ז"א מקבל חסדים מקו ימין דבינה, והמלכות מקבלת חכמה בלי חסדים מקו שמאל דבינה. ואז מאירה גם לחיצוניות, שהיא עוה"ז. ואז היא נבחנת למחצית השקל של חכמה בלי חסדים, ולרביעית לחג"ת, שעומדת באמצעו של ז"א מחזה ולמעלה. ואח"כ התמעטה המלכות עד לנקודה תחת יסוד דז"א, ואז יש לה רק חסדים בלי חכמה, ונבחנת למחצית השקל של חסדים בלי חכמה, ומאירה רק לפנימיות, שהיא עוה"ב. ולא לחיצוניות, שהיא עוה"ז.
מתחילה ממשיך המלכות בב' מאורות הגדולים, שאז מאירה לחיצוניות, שהוא עוה"ז. ואח"כ ממשיך אותה מבחינתה לאחר המיעוט שירדה לסוף ז"א, לנקודה תחת יסוד ז"א, שאז מאירה רק לפנימיות, שהוא עוה"ב. אז היא מחצית השקל מבחינת חסדים בלי חכמה המאירה רק לפנימיות. וזהו שמדמה אותה למצה, שחציה לפני הסעודה לאכילת מצווה, מחצית השקל מחכמה בלי חסדים, וחציה לאחר הסעודה לאפיקומן, מחצית השקל מחסדים בלי חכמה. וכמ"ש, עד חצי המלכות ותיעש. כי אי אפשר להמשיך ב' חצאי המלכות ביחד, אלא בזה אחר זה. וכן אין אפשרות לחצי המלכות העליונה להתקיים, להיותה בחיסרון של חכמה. וע"כ אפשר להתקיים רק חצי המלכות התחתונה, שהיא תחת יסוד ז"א. וכל המדובר כאן שהיא מג"ר דחכמה, שאינה מאירה בתחתונה. אבל ו"ק דחכמה מאירה גם בתחתונה. אמנם ו"ק דחכמה אינה מאירה לחיצוניות, שהוא עוה"ז.

 589 אֲבָל מִי שֶׁהוּא עָנִי, שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִילָהּ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד תַּחְתֶּיךָ, וְלָמָּה? כִּי מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל שְׁכִינָתוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרֵד עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד, (תהלים קלח) כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה. וְהַנָּבִיא אָמַר, (ישעיה נג) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְגוֹ', וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֲנִי מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן, בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ בַּעֲבוּר שְׁכִינָתִי לְהַעֲלוֹתָהּ מִשִּׁפְלוּתָהּ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, אֲנִי אֵרֵד לָדוּר עִמּוֹ. וְאַחַר שֶׁבַּעַל הַשְּׁכִינָה יוֹרֵד עַל הָאָדָם, הִיא יוֹרֶדֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְנוֹתֶנֶת הַמָּקוֹם שֶׁל הָרֹאשׁ לְבַעְלָהּ וְיוֹרֶדֶת לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. וְסוֹד הַדָּבָר - (ישעיה סו) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי.

 589 אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ עָנִי, דְּמֵמִית גַּרְמֵיהּ בְּגִינָהּ, כְּגַוְונָא דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִיהוּ קָרְבָּן יוֹרֵד תְּחוֹתָךְ, וַאֲמַאי. בְּגִין דְּמַאן דְּאַשְׁפִּיל גַּרְמֵיהּ בְּגִין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ נָחִית עָלֵיהּ, וְהַאי הוּא דְּאָמַר דָּוִד, (תהלים קלח) כִּי רָם יְיָ' וְשָׁפָל יִרְאֶה. וְהַנָּבִיא אָמַר, (ישעיה נז) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְגוֹ' וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. דְּאַף עַל גַּב דַּאֲנָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן, בְּגִין הַהוּא דְּאִתְעָבִיד דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ בְּגִין שְׁכִינָתִי, לְסַלְּקָא לָהּ מִשִּׁפְלּוּת דִּילָהּ עֲטָּרָא לְרֵישֵׁיהּ, אָנָא נָחִית לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּבַעְלָהּ דִּשְׁכִינְתָּא נָחִית עַל בַּר נָשׁ, אִיהִי נְחִיתַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ, וְיָהִיבַת אַתְרָא דְּרִישָׁא לְבַעְלָהּ, וּנְחִיתַת לְרַגְלוֹי דְּמַלְכָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, (ישעיה סו) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי.

aval mi shehu ani, shemmemit et atzmo bishvilah, kemo she'attah haro'eh hanne'eman, hi kareban oleh veyored tachtteicha, velammah? ki mi shemmashpil et atzmo bishvil shechinato, hakkadosh baruch hu yored alav. vezehu she'amar david, (thlym klch) ki ram 'he veshafal yir'eh. vehannavi amar, (ysh'yh ng) ki choh amar ram venisa shochen ad vekadosh shemo vego', ve'et daka ushefal ruach. she'af al gav she'ani marom vekadosh eshkon, bishvil oto shenna'aseh daka ushefal ruach ba'avur shechinati leha'alotah mishiflutah atarah lero'sho, ani ered ladur immo. ve'achar sheba'al hashechinah yored al ha'adam, hi yoredet me'al ro'sho, venotenet hammakom shel haro'sh leva'lah veyoredet leraglei hammelech. vesod hadavar - (ysh'yh sv) hashamayim kis'i veha'aretz hadom raglay

aval ma'n de'ihu ani, dememit garmeih beginah, kegavevna dilach ra'ya meheimana, ihu kareban yored techotach, va'ama'y. begin dema'n de'ashpil garmeih begin shechintteih, dekudesha berich hu ihu nachit aleih, veha'y hu de'amar david, (thlym klch) ki ram adonay ' veshafal yir'eh. vehannavi amar, (ysh'yh nz) ki choh amar ram venisa shochen ad vekadosh shemo vego' ve'et daka ushefal ruach. de'af al gav da'ana marom vekadosh eshkon, begin hahu de'it'avid daka ushefal ruach begin shechinati, lesalleka lah mishifllut dilah attara lereisheih, ana nachit ledayeyra immeih. uvatar deva'lah dishchintta nachit al bar nash, ihi nechitat me'al reisheih, veyahivat atra derisha leva'lah, unechitat leragloy demalka. veraza demillah, (ysh'yh sv) hashamayim kis'i veha'aretz hadom raglay

Translations & Notes

אבל מי שהוא עני, שממית עצמו בשבילה, כמו בחינתך משה, המלכות, קורבן יורד תחתיך, שנעשתה לנקודה תחת יסוד ז"א, שהוא בחינת משה. משום שמי שמשפיל עצמו בשביל השכינה, הקב"ה יורד עליו. וזה שאמר דוד, כי רם ה' ושפָל יראה. והנביא אמר, כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון, ואת דַכּא ושפל רוח. שאע"פ שאני מרום וקדוש אשכון, הנה בשביל אותו שנעשה דכא ושפל רוח בשביל השכינה, כדי להעלותה משפלותה לעשותה עטרה לראשו, אני יורד לשכון עימו. ואחר שבעלה של השכינה, ז"א, יורד על האדם, היא יורדת מעל ראשו, ונותנת מקום הראש לבעלה, לז"א, והיא יורדת לרגליו של המלך, תחת נה"י שלו, המכונים רגליים. כמ"ש, השמיים כיסאי והארץ הדום רגליי, המלכות, הנקראת ארץ.