650 וְאִם תֹּאמַר, אֵיפֹה הֵן מִצְווֹת הַתּוֹרָה כָּאן בַּכְּלָל הַזֶּה? אֶלָּא זֶהוּ זָכוֹר וְזֶהוּ שָׁמוֹר, וְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּלוּלִים בְּאֵלֶּה, בְּסוֹד שֶׁל זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְהַכֹּל הוּא אֶחָד.

 650 וְאִי תֵּימָא, פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא אָן אִינּוּן הָכָא בִּכְלָלָא דָּא. אֶלָּא דָּא אִיהוּ זָכוֹר, וְדָא אִיהוּ שָׁמוֹר, וְכָל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּהָנֵי כְּלִילָן, בְּרָזָא דְּזָכוֹר וּבְרָזָא דְּשָׁמוֹר, וְכֹלָּא אִיהוּ חַד.

ve'im to'mar, eifoh hen mitzvot hattorah ka'n bakelal hazzeh? ella zehu zachor vezehu shamor, vechal mitzvot hattorah kelulim be'elleh, besod shel zachor veshamor, vehakol hu echad

ve'i teima, pikkudei orayeyta an innun hacha bichlala da. ella da ihu zachor, veda ihu shamor, vechal pikkudei orayeyta behanei kelilan, beraza dezachor uveraza deshamor, vecholla ihu chad

Translations & Notes

מצוות התורה, איפה הם בכלל הזה של הוי"ה הוא האלקים? אלא הוי"ה הוא זָכור, ואלקים הוא שָמור, וכל מצוות התורה כלולים באלו, זכור כולל רמ"ח (248) מצוות עשה, ושמור כולל שס"ה (365) מצוות לא תעשה, שביחד הן תרי"ג (613) מצוות שבתורה, והכול הוא אחד.
התפילין

 651 פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה - חוֹבָה הִיא וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית חוֹבָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיַחֵד בַּלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁמִּתְיַחֵד בַּיּוֹם, וּמִדַּת לַיְלָה נִכְלֶלֶת בַּיּוֹם, וּמִדַּת יוֹם נִכְלֶלֶת בַּלַּיְלָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד אֶחָד. וּמִי שֶׁאָמַר רְשׁוּת - מִשּׁוּם אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁמִּתְאַכְּלִים בַּלַּיְלָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

 651 פָּתַח רַבִּי יוֹסִי וְאָמַר, הָא דְּתָנֵינָן דִּצְלוֹתָא דְּעַרְבִית חוֹבָה, חוֹבָה אִיהִי וַדַּאי, בְּגִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית חוֹבָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְיָחַד בְּלֵילְיָא, כְּמָה דְּאִתְיָחַד בִּימָמָא, וּמִדַּת לֵילְיָא אִתְכְּלִיל בִּימָמָא, וּמִדַּת יְמָמָא אִתְכְּלִיל בְּלֵילְיָא, וְאִתְעָבִיד יִחוּדָא חֲדָא. וּמַאן דְּאָמַר רְשׁוּת, בְּגִין אֵמוּרִין וּפְדָרִין דְּמִתְאֲכְּלֵי בְּלֵילְיָא (ק''ל ע''א) וְהָא אוֹקִימְנָא.

patach rabi yosei ve'amar, zeh sheshaninu shettefillat arvit chovah - chovah hi vada'y, mishum shekkeri'at shema shel arvit chovah, vehakkadosh baruch hu mityached ballaylah kemo shemmityached bayom, umidat laylah nichlelet bayom, umidat yom nichlelet ballaylah, vena'aseh yichud echad. umi she'amar reshut - mishum emurim ufedarim shemmit'akelim ballaylah, vaharei be'arnu

patach rabi yosi ve'amar, ha detaneinan ditzlota de'arvit chovah, chovah ihi vada'y, begin dikri'at shema de'arvit chovah, vekudesha berich hu ityachad beleilya, kemah de'ityachad bimama, umidat leilya itkelil bimama, umidat yemama itkelil beleilya, ve'it'avid yichuda chada. uma'n de'amar reshut, begin emurin ufedarin demit'akelei beleilya (k''l '') veha okimna

Translations & Notes

תפילת ערבית חובה, משום שק"ש של ערבית הוא חוב, שהקב"ה מתייחד עם המלכות בלילה, כמו שמתייחד ביום. ומידת הלילה, המלכות, נכללת ביום, ז"א. ומידת היום נכללת בלילה, ונעשה ייחוד אחד. ומי שאומר שתפילת ערבית רשות, הוא משום שהיא כנגד אמורים ופדרים הנאכלים על המזבח בלילה, שאין בהם חוב שיישארו נשרפים בלילה.

 652 כָּתוּב, (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה בֵּאַרְנוּהוּ וּפֵרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל יֵשׁ לִשְׁאֹל, אִם בַּיִּחוּד הַזֶּה שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל נִכְלָל הַכֹּל - יָמִין וּשְׂמֹאל, לָמָּה (כָּתוּב) אַחַר כָּךְ וְאָהַבְתָּ, (שם יא) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, שֶׁהֲרֵי בַּיִּחוּד נִכְלְלוּ? אֲבָל שָׁם בִּכְלָל, וְכָאן בִּפְרָט, וְכָךְ צָרִיךְ.

 652 כְּתִיב (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְגוֹ', הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל אִית לְשָׁאֲלָא, אִי בְּהַאי יִחוּדָא דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אִתְכְּלִיל כֹּלָּא, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲמַאי (כתיב) לְבָתַר וְאָהַבְתָּ (דברים יא) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, דְּהָא בְּיִחוּדָא אִתְכְּלִילוּ. אֲבָל הָתָם בִּכְלָל, וְהָכָא בִּפְרַט, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.

katuv, (dvrym v) ve'ahavta et 'he eloheicha bechal levavecha uvechal nafshecha vego'. pasuk zeh be'arnuhu ufereshuhu hachaverim, aval yesh lish'ol, im bayichud hazzeh shel shema yisra'el nichlal hakol - yamin usemo'l, lammah (katuv) achar kach ve'ahavta, (shm y) vehayah im shamoa, sheharei bayichud nichlelu? aval sham bichlal, vecha'n bifrat, vechach tzarich

ketiv (dvrym v) ve'ahavta et adonay ' eloheicha bechal levavecha uvechal nafshecha vego', ha'y kera okimna leih, ve'ukemuha chavrayay. aval it lesha'ala, i beha'y yichuda dishma yisra'el, itkelil kolla, yemina usema'la, ama'y (chtyv) levatar ve'ahavta (dvrym y) vehayah im shamoa, deha beyichuda itkelilu. aval hatam bichlal, vehacha bifrat, vehachi itzterich

Translations & Notes

ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. אם בייחוד של שמע ישראל נכלל ימין ושמאל, כי הוי"ה הוא ימין ואלקינו הוא שמאל, למה צריכים לומר אח"כ, ואהבת, שהוא ימין, והיה אם שמוע, שהוא שמאל? האם לא נכללו כבר בייחוד של שמע ישראל? בשמע ישראל הם מרומזים בכללות, ובפסוקים ואהבת, והיה אם שמוע, הן בפרטות.