86

 86 מִכָּאן וָהָלְאָה, אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ. אִם תְּבַקְשׁוּ בַּקָּשַׁתְכֶם בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ - בְּעָיוּ, הִתְפַּלְלוּ וּבַקְּשׁוּ בַּקָּשַׁתְכֶם וְשׁוּבוּ לְרִבּוֹנְכֶם. אֵתָיוּ - כְּמִי שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל אֶת בָּנָיו וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה קָרָא וְאָמַר אֵתָיוּ. אַשְׁרֵי הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁרִבּוֹנָם מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם וְקוֹרֵא לָהֶם לְקָרְבָם אֵלָיו.

 86 מִכָּאן וּלְהָלְאָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ. אִם תִּבְעוּן בָּעוּתְכוֹן בִּצְלּוֹ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּעָיוּ, צַלּוּ וּבְעוּ בָּעוּתְכוֹן, וְתוּבוּ לְגַבֵּי מָארֵיכוֹן. אֵתָיוּ, כְּמַאן דְּזַמִּין לְקַבְּלָא לִבְנוֹי, וּלְרַחֲמָא עָלַיְיהוּ. אוּף הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה, קָרָא וְאָמַר אֵתָיוּ. זַכָּאָה עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּמָארֵיהוֹן בָּעֵי עֲלוֹן, וְקָרָא לוֹן לְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ.

mika'n vahale'ah, im tiv'ayun be'a'u. im tevakshu bakkashatchem bitfillah lifnei hammelech hakkadosh - be'a'u, hitpalelu uvakkeshu bakkashatchem veshuvu leribonechem. eta'u - kemi she'atid lekabel et banav ulerachem aleihem. af kach hakkadosh baruch hu, boker vegam laylah kara ve'amar eta'u. ashrei ha'am hakkadosh sheribonam mevakkesh aleihem vekore lahem lekarevam elav

mika'n ulehale'ah im tiv'ayun be'a'u. im tiv'un ba'utechon bitzllo kammei malka kadisha, be'a'u, tzallu uve'u ba'utechon, vetuvu legabei ma'reichon. eta'u, kema'n dezammin lekabela livnoy, ulerachama alayeyhu. uf hachi kudesha berich hu, boker vegam laylah, kara ve'amar eta'u. zaka'ah amma kadisha, dema'reihon ba'ei alon, vekara lon lekareva lon legabeih

Translations & Notes

מכאן ולהלאה, אם תבקשו בקשו, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם. בואו, כמי שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. אף כן, הקב"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשרי הם עם הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא אותם לקרבם אליו.

87

 87 וְאָז הָעָם הַקָּדוֹשׁ רוֹצִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכָל מִי שֶׁמַּקְדִּים בָּרִאשׁוֹנָה, מִתְחַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה בְּחִבּוּר אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (וּמַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת) - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּדַרְגַּת צַדִּיק עִם הַשְּׁכִינָה. וְזֶהוּ סוֹד (משלי ח) וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. זֶה עוֹלֶה בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מוֹצֵא שָׁם עֲשָׂרָה, מִיָּד כּוֹעֵס. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמַּקְדִּים, מִתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה וְעוֹמֵד בְּדַרְגַּת צַדִּיק?!

 87 כְּדֵין עַמָּא קַדִּישָׁא, בָּעָאן לְאִתְחַבְּרָא, וּלְאַעֲלָא בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא. וְכָל מַאן דְּאַקְדִּים בְּקַדְמִיתָא, אִתְחַבָּר בִּשְׁכִינְתָּא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. תָּא חֲזִי, הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, (ואוריך בבי כנישתא) זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּאִיהוּ קַיְּימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. וְדָא אִיהוּ רָזָא (משלי ח) וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. דָּא סָלִיק בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, הָא תָּנֵינָן בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְלָא אַשְׁכַּח תַּמָּן עַשְׂרָה, מִיַּד כּוֹעֵס. וְאַתְּ אָמַרְתְּ הַהוּא חַד דְּאַקְדִּים, אִתְחַבָּר בִּשְׁכִינְתָּא, וְקַיְּימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק.

ve'az ha'am hakkadosh rotzim lehitchaber ulehikanes leveit hakeneset, vechal mi shemmakdim bari'shonah, mitchaber im hashechinah bechibur echad. bo ure'eh, oto ri'shon shennimtza beveit hakeneset (uma'arich beveit hakeneset) - ashrei chelko, shehu omed bedargat tzadik im hashechinah. vezehu sod (mshly ch) umeshacharay yimtza'uneni. zeh oleh bema'alah elyonah. ve'im to'mar, harei shaninu, besha'ah shehakkadosh baruch hu ba leveit hakeneset velo motze sham asarah, miad ko'es. ve'attah amarta, she'oto echad shemmakdim, mitchaber bashechinah ve'omed bedargat tzadik

kedein amma kadisha, ba'a'n le'itchabera, ule'a'ala bevei kenishtta. vechal ma'n de'akdim bekadmita, itchabar bishchintta bechibura chada. ta chazi, hahu kadma'ah de'ishttechach bevei kenishtta, (v'vrych vvy chnysht) zaka'ah chulakeih, de'ihu kayeyma bedarga detzadik bahadei shechintta. veda ihu raza (mshly ch) umeshacharay yimtza'uneni. da salik bisliku illa'ah. ve'i teima, ha taneinan besha'ata dekudesha berich hu atei levei kenishtta, vela ashkach tamman asrah, miad ko'es. ve'at amart hahu chad de'akdim, itchabar bishchintta, vekayeyma bedarga detzadik

Translations & Notes

אז עם הקדוש צריכים להתחבר ולבוא לבית הכנסת, וכל מי שמקדים תחילה מתחבר עם השכינה בחיבור אחד. הראשון הנמצא בבית הכנסת אשרי חלקו, שהוא עומד במדרגת צדיק אל השכינה. כמ"ש, ומשחריי ימצאונני. זהו עולֶה במעלה עליונה. והרי לומדים, שבשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה, מיד כועס. א"כ איך יתכן, שהאחד ההוא שהקדים, התחבר בשכינה ונמצא במדרגת צדיק?

88

 88 אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח לְכָל בְּנֵי הָעִיר שֶׁיִּמָּצְאוּ עִמּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. עַד שֶׁהָיוּ מְזַמְּנִים אֶת עַצְמָם אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר, הִקְדִּים אֶחָד וּבָא אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם. בֵּינְתַיִם בָּא הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אֶת אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהִקְדִּים לָבֹא לְשָׁם. אָמַר לוֹ, אַיֵּה הֵם פְּלוֹנִים בְּנֵי הָעִיר? אָמַר לוֹ, מוֹרִי, אֲנִי הִקְדַּמְתִּי מֵהֶם, וַהֲרֵי הֵם בָּאִים אַחֲרַי לִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. וְאָז הוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְיוֹשֵׁב שָׁם עִמּוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, וְנַעֲשֶׂה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ. בֵּינְתַיִם בָּאוּ כָּל הָעָם, וְהִתְפַּיֵּס עִמָּם הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָם לְשָׁלוֹם. אֲבָל אִם אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר לֹא בָאִים, וְאֶחָד לֹא מַקְדִּים לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְהֵרָאוֹת בִּשְׁבִילָם שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם יָבֹאוּ, מִיָּד כּוֹעֵס וְרוֹגֵז הַמֶּלֶךְ.

 88 אֶלָּא, (נש''א קנ''ו ע''א) לְמַלְכָּא דְּשָׁדַר לְכָל בְּנֵי מָתָא, דְּיִשְׁתַּכְּחוּן עִמֵּיהּ בְּיוֹם פְּלָן, בְּדוֹךְ פְּלָן. עַד דַּהֲווֹ מְזַמְּנֵי גַּרְמַיְיהוּ אִינּוּן בְּנֵי מָתָא, אַקְדִּים חַד וְאָתָא לְהַהוּא אֲתָר. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אָתָא מַלְכָּא, אַשְׁכַּח לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאַקְדִּים תַּמָּן, אָמַר לֵיהּ, פְּלָן בְּנִי מָתָא אָן אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ, מָארִי, אֲנָא אַקְדִּימְנָא מִנַּיְיהוּ, וְהָא אִינּוּן אָתָאן אֲבַתְרָאי לְפִקּוּדָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין, טָב בְּעֵינֵי מַלְכָּא, וְיָתִיב תַּמָּן בַהֲדֵיהּ, וְאִשְׁתָּעֵי עִמֵּיהּ, וְאִתְעָבִיד רְחִימָא דְּמַלְכָּא. בֵּין כַּךְ (דף קל''א ע''ב) וּבֵין כַּךְ, אָתוּ כָּל עַמָּא, וְאִתְפָּיַיס מַלְכָּא עִמְּהוֹן, וְשָׁדַר לוֹן לִשְׁלָם. אֲבָל אִי אִינּוּן בְּנֵי מָתָא לָא אַתְיָין, וְחַד לָא אַקְדִּים לְאִשְׁתָּעֵי קָמֵי מַלְכָּא, לְאִתְחֲזָאָה בְּגִינַיְיהוּ דְּהָא כֻּלְּהוּ אַתְיָין. מִיָּד כָּעִיס וְרָגִיז מַלְכָּא.

ella, lemelech sheshalach lechal benei ha'ir sheiimmatze'u immo beyom peloni bemakom peloni. ad sheha'u mezammenim et atzmam otam benei ha'ir, hikdim echad uva el oto makom. beintayim ba hammelech umatza et oto ish shehikdim lavo lesham. amar lo, ayeh hem pelonim benei ha'ir? amar lo, mori, ani hikdamtti mehem, vaharei hem ba'im acharay lifkudat hammelech. ve'az hutav be'einei hammelech, veyoshev sham immo umedaber immo, vena'aseh ahuv hammelech. beintayim ba'u kal ha'am, vehitpayes immam hammelech veshalach otam leshalom. aval im otam benei ha'ir lo va'im, ve'echad lo makdim ledaber lifnei hammelech lehera'ot bishvilam sheharei kullam yavo'u, miad ko'es verogez hammelech

ella, (nsh'' kn''v '') lemalka deshadar lechal benei mata, deyishttakechun immeih beyom pelan, bedoch pelan. ad dahavo mezammenei garmayeyhu innun benei mata, akdim chad ve'ata lehahu atar. bein kach uvein kach ata malka, ashkach lehahu bar nash de'akdim tamman, amar leih, pelan beni mata an innun. amar leih, ma'ri, ana akdimna minnayeyhu, veha innun ata'n avatra'y lefikkuda demalka. kedein, tav be'einei malka, veyativ tamman vahadeih, ve'ishtta'ei immeih, ve'it'avid rechima demalka. bein kach (df kl'' ''v) uvein kach, atu kal amma, ve'itpayays malka immehon, veshadar lon lishlam. aval i innun benei mata la atyayn, vechad la akdim le'ishtta'ei kamei malka, le'itchaza'ah beginayeyhu deha kullehu atyayn. miad ka'is veragiz malka

Translations & Notes

אלא, בדומה למלך, ששלח לכל בני העיר, שיימצאו עימו ביום פלוני ובמקום פלוני. עד שבני העיר הכינו את עצמם, הקדים אחד ובא למקום ההוא. בין כך ובין כך בא המלך, ומצא שם אדם ההוא שהקדים. אמר לו המלך, פלוני, בני העיר איפה הם? אמר לו, אדוני, אני הקדמתי את עצמי מהם, והרי הם באים אחריי לפקודת המלך. אז, היה טוב בעיני המלך, וישב שם עימו, וודיבר עימו, ונעשה אהובו של המלך. בין כך ובין כך, באו כל העם והתרצה המלך עימהם, ושלח אותם לשלום. אבל אם אלו בני העיר לא היו באים, ואחד לא הקדים לדבר לפני המלך, ולהיראות בשבילם, ולומר שכולם באים, מיד היה כועס ונרגז המלך.