110

 110 וּבֹא וּרְאֵה, אוֹתוֹ מוֹצָא מַיִם וְאוֹתָהּ בְּאֵר הֵם אֶחָד, וְהַכֹּל נִקְרָא בְּאֵר, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַמָּקוֹר שֶׁמַּכְנִיס וְלֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהַבְּאֵר מִתְמַלֵּאת. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּבְּאֵר הַזּוֹ, מִסְתַּכֵּל בַּסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ סִימַן הָאָבוֹת - שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לַחְפֹּר בְּאֵר מַיִם בְּתוֹךְ סוֹד עֶלְיוֹן, וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַמָּקוֹר וְהַבְּאֵר, וְהַכֹּל אֶחָד.

 110 וְתָּא חֲזֵי, הַהוּא מוֹצָא מַיִם וְהַהוּא בֵּירָא אִינוּן חַד, וְאִקְרֵי כֹּלָּא בְּאֵר. דְּהָא הַהוּא מְקוֹרָא דְּעֲיִּיל, וְלָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וּבֵירָא אִתְמְלֵי. וּמַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּבֵירָא דָא, אִסְתַּכַּל בְּרָזָא עִלָּאָה דִמְהֵימְנוּתָא, וְדָא הוּא סִימָנָא דְּאֲבָהָן, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי לַחְפּוֹר בֵּירָא דְמַיָא גּוֹ רָזָא עִלָּאָה, וְלֵית לְאַפְרָשָׁא בֵּין מְקוֹרָא וּבֵירָא וְכֹלָּא חַד.

uvo ure'eh, oto motza mayim ve'otah be'er hem echad, vehakol nikra be'er, sheharei oto hammakor shemmachnis velo fosek le'olamim, vehabe'er mitmalle't. umi shemmisttakel babe'er hazzo, misttakel bassod ha'elyon shel ha'emunah. vezehu siman ha'avot - shemmishttadelim lachpor be'er mayim betoch sod elyon, ve'ein lehafrid bein hammakor vehabe'er, vehakol echad

vetta chazei, hahu motza mayim vehahu beira inun chad, ve'ikrei kolla be'er. deha hahu mekora de'ayil, vela pasik le'alemin, uveira itmelei. uma'n de'isttakal beveira da, isttakal beraza illa'ah dimheimnuta, veda hu simana de'avahan, demishttadelei lachpor beira demaya go raza illa'ah, veleit le'afrasha bein mekora uveira vecholla chad

Translations & Notes

מוצא מים ובור הם אחד. ונקראים ביחד באר, כי המוצא מים מרומז בא', והמלכות בבור, וביחד באר. כי אותו המקור נכנס בהמלכות, ואינו נפסק ממנה לעולם. וכל המסתכל בבור הזה, בהמלכות, מסתכל בסוד העליון של האמונה, בבינה. מטעם, שהמלכות נתקנה בהמפתח.
וזה הוא הסימן של עבודת האבות, שהשתדלו לחפור באר המים בתוך סוד העליון, שהוא בינה, בסוד המפתח. ואין להפריש בין המקור, שהוא מוצא מים, ובין הבור עצמו, כי הכל אחד.
ואז, ויקרא שמה רחובות. ומשום זה יתפשטו מעייניו לכל הצדדים, לצד ימין ולצד שמאל, שהם החכמה וחסדים. כמ"ש, ויפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים.
חפירת הבארות. למה קרא יצחק את שם הבאר בשם רחובות, שהוא שם הבינה, בעת שהבאר הוא קו אמצעי, היוצא עלהמסך דחיריק, שהוא מסך דזו"ן, שכבר נפרד מבינה. ג' הבארות שחפר יצחק, הן המשכת ג' קוים, מג' הנקודות חולם, שורוק, חיריק ליסוד דנוקבא, הנקרא באר, שהוא ג' זריעות, המכונות כאן ג' חפירות.
בחולם נעלמות הג"ר ואותיות אל"ה נופלות לזו"ן, ומזו"ן לבי"ע. וזהו חפירת באר הראשונה. וע"כ קרא שמה עֵשֶׂק, מחמת שהתעשקו עימו, כי הס"א נאחזת במקום חיסרון.
ומכאן נמשך קו הימין, חסדים, חפירת באר השניה, זריעה הב', נקודת השורוק. שאע"פ שאור החכמה חזר ונשלם, מכל מקום אינו מאיר, להיותו מחוסר חסדים. וכמ"ש, ויריבו גם עליה. כי גם בה נאחז הס"א. וע"כ קרא שמה שׂיטנה. ומכאן נמשך קו השמאל, שהוא חכמה בלי חסדים.
וחפירת באר השלישית, זריעה הג', חיריק, המסך דזו"ן ולא מבינה. אלא כוחו יפה להכריע את ב' הקוים ימין ושמאל דבינה, ומתלבשים החכמה והחסדים זה בזה, והארתם נשלמת מכל הצדדים.
וכמ"ש, ויעתק משם, שנעתק מבינה ובא למדרגת זו"ן, ששם הוא המסך דנקודת החיריק. ואז, ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה. כי על המסך הזה נמשך קו האמצעי, המיחד ב' הקוים זה בזה, ומשלים את שניהם. וע"כ נפרד הס"א ולא יכלו לקטרג עליו עוד. וע"כ, ויקרא שמה רחובות.
ומאחר ויעתק משם, שנעתק מב' קוים, שהם מבינה, ובא למדרגת זו"ן, א"כ למה קרא אותה בשם הבינה, כלומר רחובות?
מוצא מים, המסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי. וכל עוד שהמסך הזה הוא כמנעול, אינו נחשב למוצא מים, משום שצ"א רוכב עליו ואינו יכול לקבל חכמה. אלא רק אחר שנתקן מאותיות אל"ה דבינה, הנקראות נהר יוצא מעדן, ונקרא מפתח, אז הוא מתתקן בסוד קו אמצעי, ונמשך אל הנוקבא, ליחד בה ב' הקוים ימין ושמאל שבה, ומשלים בה האורות מכל הצדדים.
כי אם המקור, מוצא מים שבה, יהיה ממנעול, נעשה אז פירוד בינו לבין הבור. כי הנוקבא נקראת בור רק בעת שיונקת חכמה בלי חסדים מקו שמאל. ואז היא מתוקנת בהכרח בכלים דבינה, שהם מפתח, שזולתם לא יכלה לקבל אור השמאל דבינה. ולפיכך אם המוצא מים שבה יהיה ממנעול, שאינו ראוי לחכמה, הוא יפגום הבור שבה, ולא יהיה ראוי עוד לקבלת ג"ר. והמוצא מים מוכרח להתתקן מקודם כמפתח, כמו הבור. ואז והמוצא מים משלימה, שיאירו בה חכמה וחסדים ביחד.
ולהיות באר הג' בבחינת מסך דחיריק, קו אמצעי, מוצא מים שבנוקבא, ע"כ קרא שמה רחובות, שהמתיק אותה והמשיך לה המפתח, הנמשך מיסוד דבינה, הנקרא רחובות. ויקרא שמה רחובות, כדי להמשיך בה מוצא מים הממותק מנהר יוצא מעדן, הנקרא רחובות. כי אז נעשה המוצא מים ראוי ליחד ימין ושמאל זה בזה.
והס"א, לא יקטרג עוד, ולא רבו עוד עליה. אבל אם לא קרא אותה רחובות, שלא היה ממשיך לה המפתח, אלא שהיה עוד המנעול, אז לא היה ראוי ליחד ב' הקוים שבה. ואדרבה שהיה נעשה פירוד בין המקור לבור. ואז היה הס"א מקטרג עליו, עוד יותר מבשתי בארות הראשונות.

111

 111 וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת - רֶמֶז שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לַעֲבֹד וּלְתַקֵּן אֶת הַבְּאֵר הַזּוֹ כָּרָאוּי בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת. כְּמוֹ כֵן, (בראשית ב) וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה יִתְפַּשְּׁטוּ מַעְיְנוֹתָיו לְכָל הַצְּדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה) וְיָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחוֹבֹת פַּלְגֵי מָיִם, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת.

 111 (בראשית כו) וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת. רָמִיז דְּזַמִּינִין בְּנוֹי לְמִפְלַח וּלְאַתְקָנָא הַאי בֵּירָא כְּדְקָא חָזֵי, בְּרָזָא דְּקָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון. כְּגַוְונָא דָא, (בראשית ב) וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אִלֵּין קָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון וּבְגִין דָּא, יִתְפַּשְּׁטוּן מַבּוּעוֹי לְכָל סִטְרִין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ה) וְיָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבֹת פַּלְגֵי מַיִם, וּבְגִין כָּךְ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת.

vayikra shemah rechovot - remez she'atidim banav la'avod uletakken et habe'er hazzo kara'uy besod hakkarebanot veha'olot. kemo chen, (vr'shyt v) vayannichehu vegan eden le'avedah uleshamerah. ellu hakkarebanot veha'olot. umishum zeh yitpashetu ma'yenotav lechal hatzedadim, kemo shenne'emar (mshly h) veyafutzu ma'yenoteicha chutzah barechovot palgei mayim, umishum kach vayikra shemah rechovot

(vr'shyt chv) vayikra shemah rechovot. ramiz dezamminin benoy lemiflach ule'atkana ha'y beira kedeka chazei, beraza dekarebanin ve'illavavn. kegavevna da, (vr'shyt v) vayannichehu began eden le'avedah uleshamerah, illein karebanin ve'illavavn uvegin da, yitpashetun mabu'oy lechal sitrin kemah de'at amer, (mshly h) veyafutzu ma'yenoteicha chutzah barechovot palgei mayim, uvegin kach vayikra shemah rechovot

112

 112 רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (שם א) חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן. מַה זֶּה חָכְמוֹת? אֵלּוּ הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַחָכְמָה הַקְּטַנָּה שֶׁנִּכְלֶלֶת בָּעֶלְיוֹנָה וְשׁוֹרָה בָּהּ.

 112 רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי א) חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרוֹנָה בָּרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. הַאי קְרָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. מַאי חָכְמוֹת, אִלֵּין חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמְתָא זְעֵירָא דְּאִתְכְּלִילַת בָּהּ בְּעִלָּאָה וְשַׁרְיָא בָהּ.

rabi shim'on patach ve'amar, (shm ) chachemot bachutz taronnah barechovot titten kolah. hapasuk hazzeh hu sod elyon. mah zeh chachemot? ellu hachachemah ha'elyonah vehachachemah hakketannah shennichlelet ba'elyonah veshorah bah

ribi shim'on patach ve'amar, (mshly ) chachemot bachutz taronah barechovot titten kolah. ha'y kera ihu raza illa'ah. ma'y chachemot, illein chachemah illa'ah vechachemeta ze'eira de'itkelilat bah be'illa'ah vesharya vah

Translations & Notes

חוכמות בחוץ תָרונה בָרחובות תיתן קולה. מהו בלשון רבים חוכמות ולא חוכמה. הן חוכמה העליונה, חוכמה דא"א. וחוכמה הקטנה, חוכמה תחתונה, נוקבא, הנכללת בעליונה ושורה בה. ועל אלו ב' חוכמות אומר הכתוב חוכמות.