137

 137 רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יַעֲקֹב אָמַר הַשִּׁירָה הַזּוֹ [שֶׁהֲרֵי] בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא. אָז [מִשּׁוּם] שֶׁהָיָה [הָיָה] יַעֲקֹב בְּצָרָה גְדוֹלָה, שֶׁפָּחַד שֶׁאָבִיו יַכִּיר אוֹתוֹ וְיִוָּדַע לְפָנָיו. מַה כָּתוּב? וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיו יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרֲכֵהוּ. אָז אָמַר, אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי.

 137 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יַעֲקֹב אָמַר שִׁירָתָא דָא (דהא), בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֲבוֹי, (בראשית כז) גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא, כְּדֵין (ד''א בגין) דְּהֲוָה (הוה) (דף קמג ע''א) יַעֲקֹב בְּעָאקוּ סַגִּי, דְּדָחִיל דְּאֲבוֹי יְדַע לֵיהּ וְאִשְׁתְּמוֹדַע קַמֵּיהּ. מַה כְּתִיב, (בראשית כז) וְלא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירוֹת וַיְבָרֲכֵהוּ. כְּדֵין אָמַר, (תהלים קכ) אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי.

rabi el'azar amar, ya'akov amar hashirah hazzo [sheharei] besha'ah she'amar lo aviv geshah na va'amushcha beni ha'attah zeh beni esav im lo. az [mishum] shehayah [hayah] ya'akov betzarah gedolah, shepachad she'aviv yakir oto veyivada lefanav. mah katuv? velo hikiro ki hav yadav kidei esav achiv se'irot vayvarachehu. az amar, el 'he batzaratah li kara'ti vaya'aneni

ribi el'azar amar, ya'akov amar shirata da (dh), besha'tta de'amar leih avoy, (vr'shyt chz) geshah na va'amushcha beni ha'attah zeh beni esav im lo, kedein (d'' vgyn) dehavah (hvh) (df kmg '') ya'akov be'a'ku sagi, dedachil de'avoy yeda leih ve'ishttemoda kammeih. mah ketiv, (vr'shyt chz) velo hikiro ki ha'u yadav kidei esav achiv se'irot vayvarachehu. kedein amar, (thlym kch) el adonay batzaratah li kara'ti vaya'aneni

Translations & Notes

יעקב אמר שירה זו, בשעה שאמר לו אביו, גשה-נא ואמושךָ בני. היה אז יעקב בצרה גדולה, שהיה מתירא, שאביו ידע אותו, ויהיה ניכר לפניו. ולא הכירו. אז אמר אל ה', בַּצָּרָתָה לי קראתי ויענני.

138

 138 ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. זוֹהִי הַדַּרְגָּה שֶׁעֵשָׂו שָׁרוּי בָּהּ, שֶׁהִיא שְׂפַת הַשֶּׁקֶר [מַה הוּא]. שְׂפַת שֶׁקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם, וּבְהִתְחַכְּמוּת וּבְעַקְמִימוּת הֵבִיא קְלָלוֹת, שֶׁהִתְקַלֵּל הָעוֹלָם.

 138 (שם) יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָה, דָּא הוּא דַּרְגָּא דְעֵשָׂו שַׁרְיָא בֵּיהּ, דְּאִיהוּ שְׂפַת שֶׁקֶר (ס''א מה הוא). שְׂפַת שֶׁקֶר, בְּשַׁעְתָּא דְאַיְיתֵי הַהוּא חִוְיָא לְוָוטִין עַל עַלְמָא, וּבְחַכִּימוּ וּבַעֲקִימוּ אַיְיתֵי לְוָוטִין, דְּאִתְלַטְיָא עָלְמָא.

'he hatzilah nafshi misefat sheker millashon remiah. zohi hadargah she'esav sharuy bah, shehi sefat hasheker [mah hu]. sefat sheker, besha'ah shehevi oto hannachash kelalot al ha'olam, uvehitchakemut uve'akmimut hevi kelalot, shehitkallel ha'olam

(shm) adonay hatzilah nafshi misefat sheker millashon remiah, da hu darga de'esav sharya beih, de'ihu sefat sheker (s'' mh hv). sefat sheker, besha'tta de'ayeytei hahu chivya levavtin al alma, uvechakimu uva'akimu ayeytei levavtin, de'itlatya alema

Translations & Notes

ה' הצילה נפשי משפת שקר. זאת היא מדרגה שעשו נמצא בה, הנחש, שהוא שפת שקר. כי בשעה שהנחש הביא הקללות, שנתקלל בהם העולם, בהסתה לחטא עצה"ד, במרמה ובעיקשות הביא הקללות שנתקלל העולם.
הברכות

139

 139 בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו, וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִדה, בְּהֵ''א, וּבֵאֲרוּהָ, וְיָצָא עֵשָׂו כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מִיִּצְחָק, שֶׁאָמַר לוֹ וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה'. שֶׁאִלּוּ אָמַר וַאֲבָרֶכְכָה וְלֹא יוֹתֵר - יָפֶה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לִפְנֵי ה', בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִזְדַּעֲזַע כִּסֵּא כְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמְרָה, וּמַה שֶּׁיֵּצֵא נָחָשׁ מֵאוֹתָן הַקְּלָלוֹת וְיִשָּׁאֵר יַעֲקֹב.

 139 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו, (בראשית כז) וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִי צָיִדה, בְּה''א, וְאוּקְמוּהָ. וְנָפַק עֵשָׂו בְּגִין דְּיִתְבָּרֵךְ מִיִּצְחָק, דְּקָאֲמַר לֵיהּ, (בראשית כז) וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְיָ, דְּאִלּוּ אָמַר וַאֲבָרֶכְכָה וְלָא יַתִּיר, יָאוֹת. כֵּיוָן דְּאָמַר לִפְנֵי יְיָ, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִזְדַּעְזַע כָּרְסֵי יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמְרָה, וּמַה דְּיִפּוּק חִוְיָא מֵאִינוּן לְוָוטִין, וְיִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב בְּהוּ.

bo re'eh, besha'ah she'amar yitzchak le'esav, vetze hasadeh vetzudah li tzayidh, behe", uve'aruha, veyatza esav kedei sheiitbarech miitzchak, she'amar lo va'avarechechah lifnei 'he. she'illu amar va'avarechechah velo yoter - yafeh. keivan she'amar lifnei 'he, be'otah hasha'ah hizda'aza kisse chevodo shel hakkadosh baruch hu. amerah, umah sheietze nachash me'otan hakkelalot veyisha'er ya'akov

ta chazei, besha'tta de'amar yitzchak le'esav, (vr'shyt chz) vetze hasadeh vetzudah li tzayidh, b'he', ve'ukemuha. venafak esav begin deyitbarech miitzchak, deka'amar leih, (vr'shyt chz) va'avarechechah lifnei adonay , de'illu amar va'avarechechah vela yattir, ya'ot. keivan de'amar lifnei adonay , behahi sha'tta izda'za karesei yekara dekudesha berich hu, amerah, umah deyipuk chivya me'inun levavtin, veyishtta'ar ya'akov behu

Translations & Notes

בשעה שאמר יצחק לעשו, וצא השדה וצודה לי צידה בה', כי היה צריך לומר, ציד בלא ה', ויצא עשו לצוד ציד, כדי שיתברך מיצחק, שאמר לו, ואברככה לפני ה'. ואילו אמר, ואברככה ולא יותר, היה טוב. כיון שאמר לו, לפני ה', באותה שעה נזדעזע כיסא הכבוד של הקב"ה, שיצא נחש מאלו הקללות וישאר יעקב בהם.
סוד הלבושים. בצ"ב, אחר שעלתה ה"ת לבינה, וקיבלה הבינה את הצמצום לתוכה, אז נפרדו זו"ן מכל פרצוף, ונעשה מהם ב' כלים מקיפים, המכונים לבוש והיכל, שהם מקיף חיה ומקיף יחידה. ז"א, הנפרד מכל מדרגה אחר צ"ב נעשה ללבושים הממשיכים הארת אור החיה. לבושי מלכות, הנמשכים מעצם המלכות, מטרם שנמתקה בבינה, מע"ס דצ"א, שהוא ז"א, שהיה בהמדרגה מקודם צ"ב.
סוד הצידה. דצח"מ הגשמיים נמשכים מדצח"מ הרוחניים שבעולמות העליונים. והם ד' מדרגות שבמוחין זה למעלה מזה. מוחין דו"ק נקראים דומם וצומח, נפש רוח. מוחין דג"ר נקראים חי, הכוללים בהמה חיה ועוף, שהם ג' בחינות של מוחין דג"ר, שהאדם ממשיך, המשונות זו מזו. והמשכת אלו המוחין של בעלי החיים הרוחניים, שהם ג"ר, מכונה צידה. ויש צידה דקדושה, שעליה נאמר, צֵידָהּ, ברך אברך. ויש צידה דס"א, שעליה נאמר, גיבור ציד לפני ה'.
וכדי להמשיך ג"ר צריכים להוריד ה"ת מנקבי עינים לפה, שאז חוזרים אח"פ דכלים להמדרגה, ונמשכים הג"ר דאורות. והורדה זו נעשה על ידי שמתלבש עצמו בלבושים, שהם מקיף חיה מצ"א. אשר שם נמצאת ה"ת במקומה בפה. וע"כ בכוח הארת הלבושים הללו מוריד את ה"ת מנקבי עינים לפה וממשיך הג"ר, שהוא צידה. הרי שהצידה נעשה על ידי הלבושים. וכמ"ש בנמרוד, ובהם היה צד ציד. ..ובהם היה יוצא וצד ציד. כי ע"י הארת חיה דצ"א שבלבושים ממשיך הג"ר.
ובעת שממשיך הג"ר, מחזיר תכף את הג"ר דג"ר לשורשם, שהוא שחיטת הבעל חי, שאור החיים נסתלק ממנו. והוא נהנה רק בבשר הנשאר אחר השחיטה, שהוא ו"ק דג"ר, המקובל ונשאר בהתחתון. וזהו צידה דקדושה, שעליה נאמר, צידה ברך אברך. מה שאין כן בס"א, שהם אוכלים איבר מן החי, שרוצים להמשיך ולקבל גם את אור החיים של הבעל חי, שהוא ג"ר דג"ר, עליו נאמר, גיבור ציד לפני ה'. לפני, אור הפנים, ג"ר דג"ר, שרוצים לצוד ולהמשיך אֲליהם. שזה היה מעשה נמרוד ועֵשו.
סוד הברכות הוא נתינת כוח ושליטה לגמר התיקון, שהוא תיקון המלכות דצ"א. אם בדרכו של יעקב, צידה דקדושה, או בדרכו של עשו, צידה דס"א. ולהנציח אותו הדרך לנצחיות. הזיווג הגדול, המביא את גמר התיקון, הוא כולל בתוכו לכל הזיווגים והקומות שיצאו בזו אחר זו בכל משך ששת אלפים שנה. שערכם על ערך הזיווג הזה, הוא ממש כערך הפרטים על כל הסכום שלהם.
גם בחינות המ"ן, העולים לזיווג הכללי הזה, הנה כלל של כל המעשים והיסורים, שהיו בהעולם בזה אחר זה בכל היחידים ובכל הדורות במשך ששת אלפים שנה.
וכמ"ש ויתן לך אלקים מטל השמים, שהוא ז"א, ומשמני הארץ, הנוקבא.
שברכו. שיזכה לכל הקומות של זווגי זו"ן בששת אלפים שנה. שיכללו לך בזיווג הכללי, שתזכה אליו בגמר התיקון.
ורוב דגן ותירוש. שכל המוחין, המכונים לחם ויין, יתקבצו אליך. יעבדוך עמים. שכל מיני העבודות שיעשו כל העמים, יהיו כל אלה בשבילך, שתקבל אותם, וישלימו אותך בסוד הזיווג הכללי, שתזכה על ידיהם בגמר התקון.
וישתחוו לך לאומים. כל היסורים שבעולם, יקבלו אז צורות השתחויות אליך, ויכללו לך בהמ"ן של הזיווג הכללי הזה.
הווה גביר לאחיך. שהדרך שלך תישאר לנצחיות, והדרך של אחיך יהיה לך למסייע, כמו עבד המסייע לאדונו. וכל מה שקנה עבד קנה רבו.
וישתחוו לך בני אמך. היסורים שיכללו בהמ"ן של אחיך, יקבלו צורות השתחויות אליך.
אורריך ארור. כל מי שיחלוק על דרך שלך, יקולל.
ומברכיך ברוך. כל מי שיודה ויקבל את הדרך שלך, יהיה מבורך. והיה דעתו של יצחק לברך את עשו בהם. כי כל המעשים טובים של יעקב וכל היסורים שסבל, לא היו אז, אלא לתועלתו של עשו, בכדי שעשו יזכה לזיווג הגדול של גמר התיקון, ובכדי שדרכו ישאר לנצחיות ח"ו דרך הצידה של ס"א.
וצא השדה וצודה לי צידה בה'. ה' הוא עצמות המלכות, המלכות דצ"א, שיצוד אותה, שימשיך לה הג"ר, המכונה צידה, שזה נעשה רק בגמר התקון בסוד זיווג הכללי. צידה עם ה', שימשיך הג"ר דצ"א. א"כ מה הועילו לו הלבושים הללו, שהם מועילים רק לג"ר דצ"ב. כי לפני ה' יורה על ג"ר דג"ר, אור הפנים, שהיא צידה של הס"א, וצידה של נמרוד, שכתוב עליו, גיבור ציד לפני ה'. ולפיכך נזדעזע כיסא הכבוד, כי צידה זו היא סוד הסתת הנחש את חוה לעץ הדעת, שהביא הקללות לעולם. ולא עוד, אלא שישאר גם יעקב בהם. כי הברכות קובעים דרכו של עשו לנצחיות. ויעקב יהיה כפוף לו כעבד לפני רבו. וקללותיו של עשו תרבצנה עליו, ולא תהיה לו שום עצה. ובזה תבין תשובת יצחק לעשו, הן גביר שמתיו לך, כי אחר שקבע את יעקב לאדון, אין לו עוד שום ברכה בעד עשו.
ואיך רצה יצחק לברך את עשו ולקבוע דרך צידה של הס"א לנצחיות? השכינה רצתה, שיצחק ימשיך הברכות השייכות לעשו, הג"ר דג"ר, שיכללו בתוך דרכו של יעקב. כמ"ש, הקול קול יעקב והידים ידי עשו.