47

 47 וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. רַבִּי בּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ', בְּכַמָּה מַעֲלוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר יַעֲקֹב, כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, חוּץ מִמֶּנּוּ, הָיוּ בְּשִׁתּוּף. וְהַאִם אָמַר כָּךְ רַבִּי אָחָא? חַס וְשָׁלוֹם! שֶׁהֲרֵי בַּדָּבָר הַזֶּה תִּרְבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם. שֶׁאִם תֹּאמַר כֵּן, הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְרָאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁתּוּף, הֲרֵי כָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם וְשֶׁלָּנוּ שָׁוִים.

 47 וַיְהִי יִצְּחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. רִבִּי בּוֹ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח ואָמַר, (שיר השירים א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וגו', בְּכַמָּה מַעֲלוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, דְּתָנִינָן אָמַר רִבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב, כָּל מַה שֶּׁבָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ חוּץ מִמֶּנּוּ הָיוּ בְּשִׁתּוּף. וּמִי אָמַר רִבִּי אַחָא הָכִי, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא בְּמִלָּה דָא יִסְגֵּי פְּלוּגְתָּא בְּעַלְמָא, דְּאִי תֵימָא הָכִי, הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְרָאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, יֹאמַר שֶׁיִּשׁ שִׁתּוּף בָּהֶם, הָא כָּל אַפַּיָּיא דִּדְהוֹן ודִידָן שַׁוְיָין.

vayhi yitzchak ben arba'im shanah. rabi bo beshem rabi yosei patach ve'amar, (shyr ) yishakeni minneshikot pihu vego', bechammah ma'alot nivra ha'olam, sheshaninu, amar rabi acha bar ya'akov, kal mah shebara hakkadosh baruch hu ba'olamot shello, chutz mimmennu, ha'u beshittuf. veha'im amar kach rabi acha? chas veshalom! sheharei badavar hazzeh tirbeh hammachaloket ba'olam. she'im to'mar ken, hammal'achim shehem nivra'im ruach hakkodesh mammash, yo'mar sheiesh bahem shittuf, harei kal hapanim shellahem veshellanu shavim

vayhi yitzechak ben arba'im shanah. ribi bo beshem ribi yosei patach v'amar, (shyr hshyrym ) yishakeni minneshikot pihu vgv', bechammah ma'alot nivra ha'olam, detaninan amar ribi acha bar ya'akov, kal mah shebara kudesha berich hu ba'olamot shello chutz mimmennu ha'u beshittuf. umi amar ribi acha hachi, chas veshalom, deha bemillah da yisgei pelugetta be'alma, de'i teima hachi, hammal'achim shehem nivra'im ruach hakkodesh mammash, yo'mar sheiish shittuf bahem, ha kal apayay didhon vdidan shavyayn

Translations & Notes

כל מה שברא הקב"ה בעולמות, היו בשיתוף מלכות, מידת הדין, עם הבינה, מידת הרחמים, שמשיתוף הזה נמצאים הרבה מעלות בעולם. אם שיתוף טוב ורע, הנוהג בניבראים, ע"כ הוא יַרבה מחלוקת בעולם.

48

 48 אָמַר רַבִּי אַבָּא, בַּדָּבָר הַזֶּה תִּתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - עָשָׂה כְּמוֹ הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי אֵין לַמַּלְאָכִים גּוּף - כָּךְ זֶה, אֲבָל אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה עַד שֶׁתִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא, שֶׁהִיא סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבַגְּוָנִים הַלָּלוּ, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, צָרִיךְ אֶת אוֹתוֹ סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ.

 48 אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּמִלָּה דָא יִסְגֵּי פְּלוּגְתָּא בְּעַלְמָא, דְּהָא תְּנַן בְּמַתְנִיתִין דִּידָן, דְּכָל דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲבַד כְּגוֹן גּוּפָא ונִשְׁמָתָא, וְאִי תֵימָא דְּהָא לֵית גּוּפָא לַמַּלְאָכִים, כָּךְ הוּא. אֲבָל לֵית אִינוּן יָכְלִין לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא, עַד שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּהוּ הַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּהִיא סִיּוּעָא דִלְעֵילָא, וּבְהַאי גַוְונֵי כָּל מַאי דְּעֲבִיד אִצְּטְרִיךְ לְהַהִיא סִיּוּעָא דִּלְעֵילָא מִנִּיהּ.

amar rabi aba, badavar hazzeh titrabeh hammachaloket ba'olam, sheharei shaninu bemishnatenu, shekal mah she'asah hakkadosh baruch hu - asah kemo haguf vehanneshamah. ve'im to'mar sheharei ein lammal'achim guf - kach zeh, aval einam yecholim la'asot ma'aseh ad shettishttattef immahem hanneshamah hakkedoshah hahi, shehi siua shellema'lah. uvagevanim hallalu, kal mah she'oseh, tzarich et oto siua shellema'lah mimmennu

amar ribi aba, bemillah da yisgei pelugetta be'alma, deha tenan bematnitin didan, dechal de'avad kudesha berich hu, avad kegon gufa vnishmata, ve'i teima deha leit gufa lammal'achim, kach hu. aval leit inun yachelin leme'bad avidtta, ad sheiishttattef behu hahi nishmata kadisha, dehi siu'a dil'eila, uveha'y gavevnei kal ma'y de'avid itzeterich lehahi siu'a dil'eila minnih

Translations & Notes

אמת שזה ירבה מחלוקת בעולם. כי לפי האמיתיות ששיתוף יורה על שיתוף מלכות בבינה, הרי כל המדרגות שבעולמות ניתחלקו על ידיה לכו"ח ולבינה ותו"מ. וכן לפנים ואחוריים ולפנימיות וחיצוניות. ונמצא, שנעשה מחמתו מחלוקת בעולם.
למדנו, שכל מה שעשה הקב"ה, עשה כעין גוף ונשמה. הגוף הוא ממלכות, והנשמה מבינה. וכל מה שעשה הקב"ה, שיתף זה בזה, שיתף מדה"ר בדין. ואם תאמר, הרי אין גוף אל המלאכים, כך הוא. אבל אינם יכולים לפעול פעולה, עד שישתתף אור הבינה, שהיא סיוע מלמעלה ממנו. המלאכים הם חצוניות המלכות. ואין בהם שום כח, מטרם שמקבלים סיוע ושיתוף מן הבינה. כי מטרם זה אינם ראוים למוחין. כי המלכות, מטרם שנמתקה בבינה, אינה ראויה לקבל מוחין.

49

 49 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וְהִנֵּה סוֹף כָּל [הַצָּרוֹת] עֳמָקִים [עַתִּיקִים] יִהְיֶה בָּאַרְבָּעִים, וּגְזַר הַדִּין - (דברים כה) אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף. סוֹף הֲלִיכָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים. אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם תְּחִיַּת הַגּוּף מַמְתֶּנֶת לוֹ הַנְּשָׁמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים יָקוּמוּ הַגּוּפוֹת מִן הֶעָפָר. בָּאַרְבָּעִים נִכְלָא הַגֶּשֶׁם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ז) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, וְכָתוּב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ. זְמַן גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הוּא, וּבַחֲמִשִּׁים בָּא יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁהִיא הַיּוֹבֵל. הַחְזָרַת הַנְּשָׁמָה לַגּוּף בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁהִמְתִּינָה לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהִמְתִּין לַגּוּף. בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה - בְּהַכְנָסָתָהּ בַּגּוּף הַמְזֻמָּן לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַכְנָסָתָהּ בּוֹ, אֵין תַּאֲוָתָם וְכִסּוּפָם אֶלָּא לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְלִזּוֹן מִזִּיוָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, יִשָּׁקֵנִי - יְפַרְנְסֵנִי. שֶׁאֵין פַּרְנָסָתָם אֶלָּא לֵהָנוֹת וְלִזּוֹן מִזִּיוָהּ שֶׁל מַעְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, סוֹף הַפָּסוּק מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.

 49 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲחָיָא מֵתַיָא, וְהָא סוֹפָא כָּל (ס''א עקתין), עַמִיקִין (ס''א עתיקין) בְּאַרְבָּעִים לֶהֱוִי. וּגְזַר קְיָים, (דברים כה) אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יוֹסִיף. סוֹף הֲלִיכָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים. אַרְבָּעִים שָׁנָה קוֹדֶם תְּחִיַּית הַגּוּף, מַמְתֶּנֶת לוֹ הַנְּשָׁמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים יְקוּמוּן הַגּוּפוֹת מֵעַפְרָא. בְּאַרְבָּעִים נִכְלָא הַגֶּשֶׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ז) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, וּכְתִיב (בראשית ז) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ. זְמַן גְּאוּלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הוּא. וּבַחֲמִשִּׁים אֲתָא יִשּׁוּב עַלְמָא, דְּהִיא הַיּוֹבֵל. הַחְזָרַת הַנְּשָׁמָה לַגּוּף, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהִמְתִּינָה לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי יִצְּחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהִמְתִּין לַגּוּף. בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה, בְּהַכְנָסָתָהּ בַּגּוּף הַמְּזוּמָן לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַכְנָסָתָהּ בּוֹ, אֵין תַּאֲוָתָם וְכִסּוּפָם אֶלָּא לֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְלִיזוֹן מִזִּיוָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יִשָּׁקֵנִי יְפַרְנְסֵנִי, שֶׁאֵין פַּרְנָסָתָן אֶלָּא לֵיהָנוֹת וְלִיזוֹן מִזִּיוָהּ שֶׁל מַעְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי סוֹפֵיהּ דִּקְרָא מוֹכַח דִּכְתִיב, (שיר השירים א) כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן.

amar rabi yosei, basha'ah hahi she'atid hakkadosh baruch hu lehachayot metim, vehinneh sof kal [hatzarot] omakim [attikim] yihyeh ba'arba'im, ugezar hadin - (dvrym chh) arba'im yakennu lo yosif. sof halichatam shel yisra'el bammidbar bishnat ha'arba'im. arba'im shanah kodem techiat haguf mamttenet lo hanneshamah be'eretz yisra'el. bishnat ha'arba'im yakumu hagufot min he'afar. ba'arba'im nichla hageshem, zehu shekatuv (vr'shyt z) vayhi hageshem al ha'aretz arba'im yom, vechatuv vayhi mikketz arba'im yom vayifttach noach. zeman ge'ullatam shel yisra'el bishnat ha'arba'im hu, uvachamishim ba yishuv ha'olam, shehi hayovel. hachzarat hanneshamah laguf bishnat ha'arba'im shehimttinah lo be'eretz yisra'el. zehu shekatuv vayhi yitzchak ben arba'im shanah, shehimttin laguf. bekachtto et rivkah - behachnasatah baguf hamzumman lo. be'otah sha'ah behachnasatah bo, ein ta'avatam vechissufam ella lehanot mizziv hashechinah velizzon mizzivah. zehu shekatuv (shyr ) yishakeni minneshikot pihu. amar rabi aba, yishakeni - yefarneseni. she'ein parnasatam ella lehanot velizzon mizzivah shel ma'lah. amar rabi yosei, sof hapasuk mochiach, shekatuv ki tovim dodeicha miayin

amar ribi yosei, behahi sha'tta dezammin kudesha berich hu la'achaya metaya, veha sofa kal (s'' ktyn), amikin (s'' tykyn) be'arba'im lehevi. ugezar keyaym, (dvrym chh) arba'im yakennu lo yosif. sof halichatam shel yisra'el bammidbar bishnat ha'arba'im. arba'im shanah kodem techiayt haguf, mamttenet lo hanneshamah be'eretz yisra'el. bishnat ha'arba'im yekumun hagufot me'afra. be'arba'im nichla hageshem, hada hu dichtiv, (vr'shyt z) vayhi hageshem al ha'aretz arba'im yom, uchetiv (vr'shyt z) vayhi mikketz arba'im yom vayifttach noach. zeman ge'ulatam shel yisra'el, bishnat ha'arba'im hu. uvachamishim ata yishuv alma, dehi hayovel. hachzarat hanneshamah laguf, bishnat ha'arba'im, shehimttinah lo be'eretz yisra'el. hada hu dichtiv vayhi yitzechak ben arba'im shanah, shehimttin laguf. bekachtto et rivkah, behachnasatah baguf hammezuman lo. be'otah sha'ah behachnasatah bo, ein ta'avatam vechissufam ella leihanot mizziv hashechinah velizon mizzivah, hada hu dichtiv, (shyr hshyrym ) yishakeni minneshikot pihu. amar ribi aba, yishakeni yefarneseni, she'ein parnasatan ella leihanot velizon mizzivah shel ma'lah. amar ribi yosei sofeih dikra mochach dichtiv, (shyr hshyrym ) ki tovim dodeicha miayin

Translations & Notes

באותה שעה, שעתיד הקב"ה להחיות המתים, הנה סוף כל הצרות יהיה בשנת הארבעים אחר קיבוץ גלויות. וחרץ חוק, ארבעים יַכנו לא יוסיף. והליכתם של ישראל במדבר נגמר בשנת הארבעים. וארבעים שנה קודם תחיית הגוף ממתנת לו הנשמה בארץ ישראל, נמצא, שבשנת הארבעים להמתנת הנשמה בא"י, יקומו הגופות מעפר. בארבעים נפסק הגשם בזמן המבול. כמ''ש, ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח. וכן זמן גאולתם של ישראל בשנת הארבעים.
ובחמישים יבוא ישוב העולם, שהוא היובל. החזרת הנשמה לגוף הוא בשנת הארבעים, שהמתינה לו בארץ ישראל. ויהי יצחק בן ארבעים שנה, שהמתין לגוף. בקחתו את רבקה, בהכנסתה בגוף המזומן לו.
מכח השיתוף של מלכות בבינה, נתתקנה המלכות בסוד שנת הארבעים. כי חמישה ספירות כח"ב תו"מ, שכל אחד מהם כלול מעשר, והם חמישים ספירות. ומבחינה זו צריכה המלכות להיות שנת החמישים, להיותה בחינה אחרונה שבהם. אבל מחמת שיתוף המלכות בבינה, נגנזה בחינת עצמה, ונתקן בעדה הכלי דת"ת במקום כלי מלכות. כי מאחר שנגנזה המלכות ואין שם אלא ד' כלים, כח"ב ות"ת, עלה אור החכמה וניתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור הת"ת בכלי דבינה, ואור המלכות בכלי דת"ת. ואז ניבחנת המלכות בסוד שנת הארבעים. והיא מקבלת במצב הזה את האורות דבינה, כמו ז"א, להיותה מלובשת בהכלי שלו. ובעת ההוא גם הגוף, הנמשך מן המלכות, עולה ג"כ ומקבל אור הבינה, כמו המלכות, שזה התלבשות הנשמה בגוף. כי אור הבינה נקרא נשמה.
וזהו שכל הגאולות וישועות מקובלות בשנת הארבעים, בעת שהמלכות משתתפת ומקבלת אור הבינה. ואפילו גמר התיקון יהיה בשנת הארבעים. שזה, עתיד הב"ן, שהוא מלכות, להיות ס"ג, שהוא בינה. אלא שיש הפרש גדול, כי מקודם גמר התיקון, אין המלכות ראויה להיות שנת הארבעים מבחינתה עצמה, אלא על ידי שיתוף מידת הרחמים בדין, וגניזת בחינתה עצמה. אבל בגמר התיקון יתוקן המלכות דצמצום א' עצמה, באופן שלא תהיה צריכה עוד לשיתוף של מידת הרחמים, אלא מבחינתה עצמה תקבל את אור הבינה.
ויש דינים וצרות, הנמשכים ממלכות מבחינת שנת הארבעים. כל עוד שהחכמה שבה לא נתלבשה בחסדים. ויש דינים וצרות הנמשכים ממלכות הבלתי נמתקת שנגנזה, אם לא זכה הוא רע. אם הוא ממשיך ממעלה למטה, כמו החטא דעצה"ד, נתגלתה עליו נקודת המלכות שנגנזה, וכל האורות שבה מסתלקים משום שצמצום א' רוכב עליה, ואינה ראויה לקבל אור.
מטרם גמר התקון ותחיית המתים, הדינים והצרות הנמשכים משנת הארבעים, אינם סוף כל הצרות. כי יש גם צרות מהמלכות של בחינתה עצמה הבלתי ממותקת, שזה, לא זכה הוא רע. אבל בגמר התקון, שיתוקן המלכות של בחינתה עצמה, ולא תהיה צריכה עוד לשיתוף בבינה, הרי לא יהיה עוד שום צרות ממלכות הזו, אלא הדינים והצרות הנמשכות משנת הארבעים, כבר יהיו סוף כל הצרות.
וכמ"ש, וגָזַר קיים, ארבעים יַכנו לא יוסיף. שלא יוסיף מכה מבחינתה עצמה שלאחר הארבעים, כי בחינתה עצמה כבר תהיה אז מתוקנת לגמרי. ואחר כך מביא הזוהר התיקונים הגדולים שניתגלו ועתידים להיתגלות בשנת הארבעים, הליכת ישראל במדבר, והמתנת הנשמה לגוף בא"י ותחיית המתים, והפסק מי המבול, ופתיחת נח את התיבה, וגאולתם של ישראל, והיתלבשות הנשמה בגוף.
ומְפָרש בזה את הכתוב ויהי יצחק בן ארבעים שנה. יצחק הוא הנשמה. והמתין ארבעים שנה בארץ ישראל בקחתו את רבקה, כלומר להיתלבש בגוף, הנקרא רבקה. והכתוב מלמדינו, שבעת גילוי המלכות בסוד שנת הארבעים, שמקבלת אז אור הבינה, גם הגוף, הנמשך מהמלכות, שנקרא רבקה, נעשה מוכשר וראוי לקבל אור הבינה, שהוא הנשמה, הנקראת יצחק, המתלבש בו. ולפיכך המתין יצחק עד שנת הארבעים.