53

 53 כָּךְ יִתְעוֹרֵר עָשָׁן מִבִּינָה, שֶׁהִיא בַּלֵּב, שֶׁבֵּאֲרוּהָ אֶצְלוֹ, הַלֵּב מֵבִין, וְעוֹלֶה לַחָכְמָה שֶׁהִיא (בַּמֹּחַ) כְּמוֹ מֹחַ. (וּמָה) וּמִי הֶעָשָׁן? (דַּעַת) זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, דַּעַת, לֵב מֵבִין דַּעַת.

 53 הָכִי יִתְעַר עָשָׁן, מִבִּינָה, דְּאִיהוּ בְּלִבָּא, דְּאוּקְמוּהָ לְגַבֵּיהּ, הַלֵּב מֵבִין. וְסָלִיק לְגַבֵי חָכְמָה, דְּאִיהִי (דף כ''ט ע''א) (נ''א במוחא) כְּמוֹחָא. (ומאן) וּמַאי עָשָׁן. (דעת) דָּא, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא, דַּעַת, לֵב מֵבִין דַּעַת.

kach yit'orer ashan mibinah, shehi ballev, shebe'aruha etzlo, hallev mevin, ve'oleh lachachemah shehi (bammoach) kemo moach. (umah) umi he'ashan? (da'at) zeh ha'ammud ha'emtza'i, da'at, lev mevin da'at

hachi yit'ar ashan, mibinah, de'ihu beliba, de'ukemuha legabeih, hallev mevin. vesalik legavei chachemah, de'ihi (df ch''t '') (n'' vmvch) kemocha. (vm'n) uma'y ashan. (d't) da, ammuda de'emtza'ita, da'at, lev mevin da'at

Translations & Notes

כך יתעורר עשן מבינה, שהוא בלב, כמ"ש, הלב מבין. ועולה אל החכמה, מוח. עשן קו האמצעי, ז"א, העולה ומיחד חכמה ובינה, ונעשה אֲליהם דעת, לב מבין דעת, שמלב, בינה, עולה דעת, קו האמצעי, המיחד חו"ב.

54

 54 אַחַר שֶׁיּוֹרֵד עָשָׁן, חָכְמָה לְבִינָה, שֶׁהֵם זֶה לִשְׂמֹאל וְזֶה לְיָמִין. הוּא יוֹרֵד מָלֵא מֵאַבָּא וְאִמָּא, מָלֵא י''ה, לִשְׂרֹף עֵצִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהֵם אֵיבָרִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁשָּׁם ה' הָעֵצִים וַדַּאי, לִשְׂרֹף אוֹתָם בְּשַׁלְהֲבוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'. בְּשַׁלְהֲבוֹת נֵר שֶׁל מִצְוָה בְּאַהֲבָה.

 54 לְבָתַר דְּנָחִית עָשָׁן, חָכְמָה לְגַבֵי בִּינָה, דְּאִינּוּן דָּא לִשְׂמָאלָא, וְדָא לִימִינָא. אִיהוּ נָחִית מָלֵּא מֵאַבָּא וְאִימָּא, מָלֵּא י''ה, לְאוֹקְדָא עֵצִּים דְּאִינּוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִסִּטְרָא דְּעֵץ חַיִּים, דְּאִינּוּן אֵבָרִים דְּגוּפָא, דְּתַמָּן ה' הָעֵצִּים ודַּאי, לְאוֹקְדָא לוֹן בְּשַׁלְהוֹבִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ירמיה כג) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְיָ'. בְּשַׁלְהוֹבִין דְּנֵר מִצְּוָה בִּרְחִימוּ. ע''כ (קנ''ז ע''ב תנאים ואמוראים וכו')

achar sheiored ashan, chachemah levinah, shehem zeh lismo'l vezeh leyamin. hu yored male me'aba ve'imma, male y"h, lisrof etzim shehem talmidei chachamim, mitzad shel etz hachayim, shehem eivarim shel haguf, shesham 'he ha'etzim vada'y, lisrof otam beshalhavot hattorah, shenne'emar bah halo choh devari ka'esh ne'um 'he. beshalhavot ner shel mitzvah be'ahavah

levatar denachit ashan, chachemah legavei binah, de'innun da lisma'la, veda limina. ihu nachit malle me'aba ve'imma, malle yod'h, le'okeda etzim de'innun talmidei chachamim, missitra de'etz chayim, de'innun evarim degufa, detamman 'he ha'etzim vda'y, le'okeda lon beshalhovin de'orayeyta, de'ittemar beih (yrmyh chg) halo choh devari ka'esh ne'um adonay '. beshalhovin dener mitzevah birchimu. ''ch (kn''z ''v tn'ym v'mvr'ym vchv

Translations & Notes

אחר שיורד העשן, הוא ז"א ודעת, מחכמה לבינה, זה לשמאל וזה לימין, שבינה משמאל לז"א, והחכמה מימינו, הוא יורד מלא משפע או"א, חכמה ובינה, מלא משפע י"ה, לשרוף העצים, תלמידי חכמים, שהם מצד עה"ח, ז"א. וע"כ מכונים עצים, שהם איברי הגוף, ששם ה' של העצים, איברי מלכות, הנקראת גוף. ונקראת ה', שנשמות תלמידי חכמים הם תולָדות מז"א ומלכות. ודאי שהכוונה היא לשרוף אותם בשלהבת התורה, שנאמר בה, כה דבָרִי כאש נאום ה'. ובשלהבת של נר מצווה באהבה, ברישפי אש האהבה של המצווה.

55

 55 מִצְוָה לְהַקְרִיב בְּכָל יוֹם תְּמִידִים וְאַחֲרָיו לְהַדְלִיק אֵשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. וְאַחֲרָיו תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וְאַחֲרָיו קָרְבַּן נֶדֶר אוֹ נְדָבָה. תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, כָּל אֵלּוּ תְּמִידִים, הֵם מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת לָהֶם נַחַת. וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן אַחַת, מִכָּל מָקוֹם כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה מְמֻנָּה עַל שַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים וְיָמִים טוֹבִים, וְאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בְּאוֹתוֹ זְמַן, כָּל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ, וְכֻלָּן נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם אוֹתָהּ מִדָּה; בְּחֶסֶד חֲסָדִים, בִּגְבוּרָה גְּבוּרוֹת, וְכָךְ בְּכָל מִדָּה.

 55 פִּקוּדָא (שייך לדף ק''י ע''ב) לְהַקְרִיב בְּכָל יוֹמָא תְּמִידִין. וַאֲבַתְרֵיהּ לְהַדְלִיק אֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. וַאֲבַּתְרֵיהּ, תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. וַאֲבַתְרֵיהּ, קָרְבָן נֶדֶר אוֹ נְדָבָה. תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, כָּל אִלֵּין תְּמִידִין, אִינּוּן מִדוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּצְּרִיכֵי לְמֶהֱוִי לוֹן נַיְיחָא. וְאַף עַל גַּב דְּכָל סְפִירָן כֻּלְּהוּ חַד, מִכָּל מָקוֹם, כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה מְמָנָא עַל שַׁבָּתוֹת וּזְמָנִין וְיוֹמִין טָבִין, וְהַהִיא מִדָּה דְּשׁוּלְטָנוּתָא דְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בָּה, וְאִתְקְרִיאוּ כֻּלְּהוּ עַל שֵׁם הַהִיא מִדָּה, בְּחֶסֶד חֲסָדִים, בִּגְבוּרָה גְּבוּרוֹת וְהָכִי בְּכָל מִדָה.

mitzvah lehakriv bechal yom temidim ve'acharav lehadlik esh. zehu shekatuv esh tamid tukad al hammizbeach lo tichbeh. ve'acharav terumat hadeshen, ve'acharav kareban neder o nedavah. tanna'im ve'amora'im, kal ellu temidim, hem midotav shel hakkadosh baruch hu shetzerichim lihyot lahem nachat. ve'af al gav shekal hassefirot kullan achat, mikal makom kal sefirah usefirah memunnah al shabatot uzemannim veyamim tovim, ve'otah midah shesholetet be'oto zeman, kal hassefirot nichlalot bah, vechullan nikra'ot al shem otah midah; bechesed chasadim, bigvurah gevurot, vechach bechal midah

pikuda (shyych ldf k''y ''v) lehakriv bechal yoma temidin. va'avatreih lehadlik esh, hada hu dichtiv esh tamid tukad al hammizbeach lo tichbeh. va'abatreih, terumat hadeshen. va'avatreih, karevan neder o nedavah. tanna'im ve'amora'im, kal illein temidin, innun midot dekudesha berich hu, ditzerichei lemehevi lon nayeycha. ve'af al gav dechal sefiran kullehu chad, mikal makom, kal sefirah usefirah memana al shabatot uzemanin veyomin tavin, vehahi midah deshuletanuta dehahu zimna, kal sefiran itkelilu bah, ve'itkeri'u kullehu al shem hahi midah, bechesed chasadim, bigvurah gevurot vehachi bechal midah

Translations & Notes

מצווה להקריב בכל יום תמידים ואח"כ להדליק אש, כמ"ש, אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תכבה. ואח"כ, תרומת הדשן. ואח"כ, קרבן נדר או נדבה. תנאים ואמוראים, כל אלו התמידים, הם מידותיו של הקב"ה, הספירות, שצריך שיהיה להם מנוחה. ואע"פ שכל הספירות כולם אחד, מ"מ כל ספירה וספירה ממונה על שבתות וזמנים וימים טובים. שבכל שבת ובכל יו"ט שולטת ספירה אחרת. ומידה ההיא השולטת באותו זמן, כל הספירות נכללות בה. כי בכל ספירה, כלולות כל ע"ס. ונקראות כולן ע"ש אותה ספירה השולטת. בחסד חסדים ובגבורה גבורות. אם ספירה השולטת היא חסד, נקראות כל ע"ס הנכללות בה, חסדים. ואם הספירה השולטת היא גבורה, נקראות כל ע"ס שבה, גבורות. וכך בכל מידה השולטת.
השבתת מלאכה