56

 56 וְיֵשׁ הַשְׁבָּתַת מְלָאכָה, כְּמוֹ שׁוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹל, וַחֲמוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשָּׂא. בֵּין עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּמוֹ תְּפִלִּין, בֵּין עֹל מַלְכוּת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם בַּיָּמִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם הַשְׁבָּתַת מְלָאכָה וּמְנוּחָה. מִי שֶׁלֹּא מִתְעַסֵּק בְּתוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, יֵשׁ לוֹ עֹל מַלְכוּת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, יֵשׁ לוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁהִיא ה' אַחֲרוֹנָה, שֶׁנִּקְרֵאת מַלְכוּת שָׁמַיִם.

 56 וְאִית הַשְׁבָּתַת מְלָאכָה, כְּגוֹן שׁוֹר, דְּאִית לֵיהּ עוֹל. וַחֲמוֹר, דְּאִית לֵיהּ מַשְׂאוֹי. בֵּין עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּגוֹן תְּפִילִין. בֵּין עוֹל מַלְכוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּפוּם עוֹבָדַיְיהוּ, בְּאִלֵּין יוֹמִין אִית לוֹן הַשְׁבָּתַת מְלָאכָה וְנַיְיחָא. מַאן דְּלָא אִתְעֲסַּק בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין, אִית לֵיהּ עוֹל מַלְכוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמַאן דְּאִתְעֲסָּק בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין, אִית לוֹן עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, דְּאִיהִי ה' בַּתְרָאָה, מַלְכוּת שָׁמַיִם אִתְקְרִיאַת.

veyesh hashbatat mela'chah, kemo shor sheiesh lo ol, vachamor sheiesh lo masa. bein ol malchut shamayim, kemo tefillin, bein ol malchut ovedei chochavim umazzalot, kefi ma'aseihem bayamim hallalu yesh lahem hashbatat mela'chah umenuchah. mi shello mit'assek betorah uvammitzvot, yesh lo ol malchut ovedei chochavim umazzalot. umi shemmit'assek betorah umitzvot, yesh lo ol malchut shamayim, shehi 'he acharonah, shennikre't malchut shamayim

ve'it hashbatat mela'chah, kegon shor, de'it leih ol. vachamor, de'it leih mas'oy. bein ol malchut shamayim, kegon tefilin. bein ol malchut avodat kochavim umazzalot, kefum ovadayeyhu, be'illein yomin it lon hashbatat mela'chah venayeycha. ma'n dela it'assak be'orayeyta uvefikkudin, it leih ol malchut avodat kochavim umazzalot. uma'n de'it'assak be'orayeyta uvefikkudin, it lon ol malchut shamayim, de'ihi 'he batra'ah, malchut shamayim itkeri'at

Translations & Notes

ויש השבתת מלאכה בשבת ויו"ט, לכל אחד לפי בחינתו. כמו שור, שנוהג בו עוֹל, וחמור, שנוהג בו משא. בין אותם שיש להם עוֹל מלכות שמים, כמו תפילין, שבשבת ויו"ט הם פטורים. ובין עול מלכות עכו"ם. כולם לפי מעשיהם, יש להם באלו ימים השבתת מלאכה ומנוחה. כי מי שאינו עוסק בתורה ומצוות, יש לו עול מלכות עכו"ם. ומי שעוסק בתורה ומצוות, יש לו עול מלכות שמים, שהיא ה"ת דהויה, הנקראת מלכות שמים.

57

 57 עֹל מִצְווֹת הִיא וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ נִבְרְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁל שָׁמַיִם וָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. בְּה' בְּרָאָם. וּכְשֶׁיָּבֹא שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, יוֹרֶדֶת בִּינָה, שֶׁהִיא יה''ו, עַל ה', שֶׁהִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְהוּא (שמות לב) חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. אָנֹכִי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וּפוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ עַל הַבַּת וְעַל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלָּהּ, וְיֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה. וְנֶאֱמַר בְּמַרְכְּבוֹתָיו שֶׁל סָמָאֵ''ל וְנָחָשׁ, (דברים כח) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת שַׁבָּת וְאוֹת יָמִים טוֹבִים וְאוֹת בְּרִית - כֻּלָּם שְׁקוּלִים.

 57 עוֹל מִצְּוֹת אִיהִי וַדַּאי, בְּגִין דְּבָהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. בְּה' בְּרָאָם. וְכַד יֵיתֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, נַחְתַּת בִּינָה דְּאִיהוּ יד''ו, עַל ה', דְּאִיהִי מַלְכוּת שָׁמַיִם נְשָׁמָה יְתֵירָה, וְאִיהוּ (שמות לב) חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת. אָנֹכִי בִּיצִּיאַת מִצְּרַיִם, וּפְרִישַׁת גַּדְפָהָא עַל בְּרַתָּא, וְעַל מַשִּׁרְיָין דִּילָהּ, וְאִית לוֹן נַיְיחָא. וְאִתְּמַר בְּמַשִּׁרְיָין דְּסָמָאֵ''ל וְנָחָשׁ, (דברים כח) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ, אוֹת תְּפִלִין וְאוֹת שַׁבָּת, וְאוֹת דְּיוֹמִין טָבִין, וְאוֹת בְּרִית כֻּלְּהוּ שְׁקִילִין.

ol mitzvot hi vada'y, mishum shebah nivre'u kal haberiot shel shamayim va'aretz, zehu shekatuv (vr'shyt v) elleh toledot hashamayim veha'aretz behibare'am. b'he bera'am. uchesheiavo shabat veyom tov, yoredet binah, shehi yh"v, al 'he, shehi malchut shamayim neshamah yeterah, vehu (shmvt lv) charut al halluchot. anochi bitzi'at mitzrayim, uforeset kenafeiha al habat ve'al hammachanot shellah, veyesh lahem menuchah. vene'emar bemarkevotav shel S’M' venachash, (dvrym chch) vera'u kal ammei ha'aretz ki shem 'he nikra aleicha veyare'u mimmeka. ot tefillin ve'ot shabat ve'ot yamim tovim ve'ot berit - kullam shekulim

ol mitzeot ihi vada'y, begin devah itberi'u kal biryayn dishmaya ve'ar'a, hada hu dichtiv, (vr'shyt v) elleh toledot hashamayim veha'aretz behibare'am. b'he bera'am. vechad yeitei shabat veyom tov, nachttat binah de'ihu yd''v, al 'he, de'ihi malchut shamayim neshamah yeteirah, ve'ihu (shmvt lv) charut al halluchot. anochi bitzi'at mitzerayim, uferishat gadfaha al beratta, ve'al mashiryayn dilah, ve'it lon nayeycha. ve'ittemar bemashiryayn desama'e''l venachash, (dvrym chch) vera'u kal ammei ha'aretz ki shem adonay ' nikra aleicha veyare'u mimmecha, ot tefilin ve'ot shabat, ve'ot deyomin tavin, ve'ot berit kullehu shekilin

Translations & Notes

היא ודאי עול מצוות, משום שבה נבראו כל הבריות שבשמים וארץ. כי כל המציאות שבג' עולמות בי"ע יצאו מהמלכות. כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהִבָּראם, שהוא אותיות בה' בראם. וכשבאים שבת ויו"ט, יורדת בינה, יה"ו, חב"ד דבינה, על ה', מלכות שמים, ואז היא נשמה יתרה, בינה, חָרות על הלוחות, הלוחות הם המלכות, והשראת הבינה עליה, עושה אותה חרות מכל הקליפות.
והיא אנוכי שביציאת מצרים, כמ"ש, אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. שהבינה פרשה כנפיה על הבת, מלכות, ועל המחנות שלה, ויש להם מנוחה. ואז נאמר במחנות ס"מ והנחש, וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויָראו ממך. שם ה' אות תפילין. אות תפילין, ואות שבת, ואות של יו"ט, ואות ברית - כולם שווים. ועל כולם נאמר, וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך.

58

 58 וְיֵשׁ אוֹת שֶׁל שַׁדַּ''י, שֶׁהוּא מטטרו''ן עֶבֶד, וְכַמָּה עֲבָדִים תְּלוּיִים מִמֶּנּוּ, שֶׁמְּמֻנֶּה עַל אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. מטטרו''ן וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם. בִּשְׁבִילָם נֶאֱמַר, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרְךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ. אֲבָל אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הֵם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה, וְהֵם הַכְּתָרִים וְהַתָּגִים עַל הָרֹאשׁ הָעֲבָדִים בִּימוֹת הַחֹל, וּבִשְׁבִילָם נֶאֱמַר וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף, וְהַזָּהר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם יוּמַת. שֶׁנִּקְרָאִים שַׁבָּתוֹת אֶל הָעֲבָדִים.

 58 וְאִית אוֹת דְּשַׁדַּ''י, דְּאִיהוּ מְטַטְרוֹ''ן עֶבֶד, וְכַמָּה עַבָדִין תַּלְיָין מִנֵּיהּ, דִּמְמָנָא עַל אִלֵּין דְּעַבְדִין פִּקּוּדֵי עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. מְטַטְרוֹ''ן וּמַשִּׁרְיָין דִּילֵיהּ מְמָנָן עָלַיְיהוּ. בְּגִינַיְיהוּ אִתְּמַר, (שמות כג) לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ וְעַבְדְךָ וַאֲמָתְךָ. אֲבָל אִינּוּן דְּעַבְדִין פִּקוּדִין שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אִינּוּן בְּנוֹי דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וְאִינּוּן כִּתְרִין וְתָגִין עַל רֵישָׁא, דְּעַבָדִין בְּיוֹמִין דְּחוֹל. וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף, וְהַזָּר הַקָּרֵב לְגַבַּיְיהוּ יוּמַת. דְּשַׁבָּתּוֹת אִתְקְרִיאוּ לְגַבֵּי עַבָדִין.

veyesh ot shel shada"y, shehu mttrv"n eved, vechammah avadim teluyim mimmennu, shemmemunneh al ellu she'osim mitzvot al menat lekabel peras. mttrv"n vehammachanot shello memunnim aleihem. bishvilam ne'emar, lema'an yanuach shorecha vachamorecha ve'avdecha va'amatecha. aval otam she'osim mitzvot shello al menat lekabel peras, hem benei hammelech vehagevirah, vehem haketarim vehattagim al haro'sh ha'avadim bimot hachol, uvishvilam ne'emar ude'ishttammash betaga chalaf, vehazzahr hakkarev aleihem yumat. shennikra'im shabatot el ha'avadim

ve'it ot deshada''y, de'ihu metatro''n eved, vechammah avadin talyayn minneih, dimemana al illein de'avdin pikkudei al menat lekabel peras. metatro''n umashiryayn dileih memanan alayeyhu. beginayeyhu ittemar, (shmvt chg) lema'an yanuach shorecha vachamorecha ve'avdecha va'amatecha. aval innun de'avdin pikudin shello al menat lekabel peras, innun benoy demalka umatronita. ve'innun kitrin vetagin al reisha, de'avadin beyomin dechol. uveginayeyhu ittemar ude'ishttammash betaga chalaf, vehazzar hakkarev legabayeyhu yumat. deshabattot itkeri'u legabei avadin

Translations & Notes

ויש אות של שם שד"י, שהוא המלאך מט"ט, שנקרא עבד. וכמה עבדים נמשכים ממנו, שהם ממונים על אותם, שעושים מצוות על מנת לקבל שכר. אשר מט"ט והמחנות שלו ממונים עליהם. עליהם נאמר, למען ינוח שורך וחמורך ועבדך ואמתך.
אבל אותם שעושים מצוות שלא על מנת לקבל שכר, הם בניהם של המלך והמלכה, ז"א ומלכות. ובימות החול הם כתרים ועטרות על ראשיהם של העבדים. ובשבילם אמרו, והמשתמש בכתר, ימות, שהמשמש עם הבנים, שהם עטרה לעבדים, חולף ועובר מן העולם. והזר הקרב לבנים יומת. כי הם, בימות החול, נקראים שבתות כלפי העבדים.
נר"ן של חול נר"ן של שבת