Show Aramaic text  Show Transliteration

11

 11 דָּבָר אַחֵר וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים - גְּזֵרַת הַדִּין. [מִשּׁוּם כָּךְ] וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' - דַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁל רַחֲמִים. וְכָאן נִקְשָׁר הַכֹּל כְּאֶחָד, דִּין וְרַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (רַבִּי יוֹסֵי), אִם כָּתוּב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֲנִי ה', הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֶלָּא לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', שֶׁמַּשְׁמָע דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה.

 11 דָּבָר אַחֵר וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, גִּזְרַת דִּינָא, (בגין כך) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְיָ', דַּרְגָּא אָחֳרָא דְּרַחֲמֵי. וְהָכָא אִתְקַשַּׁר כּוֹלָּא כַּחֲדָא, דִּינָא וְרַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְיָ'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן (נ''א רבייוסי) אִי כְּתִיב וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֶל מֹשֶׁה אֲנִי ה', הֲוֵינָא אָמַר הָכִי. אֶלָּא לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֶל מֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', דְּמַשְׁמַע דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא.

davar acher vaydaber elohim - gezerat hadin. [mishum kach] vayo'mer elav ani 'he - dargah acheret shel rachamim. vecha'n nikshar hakol ke'echad, din verachamim. zehu shekatuv vayo'mer elav ani 'he. amar rabi shim'on (rabi yosei), im katuv vaydaber elohim el mosheh ani 'he, hayiti omer kach. ella lo chatuv, ella vaydaber elohim el mosheh bahatchalah, ve'achar kach vayo'mer elav ani 'he, shemmashma dargah achar dargah

davar acher vaydaber elohim, gizrat dina, (vgyn chch) vayo'mer elav ani adonay ', darga achora derachamei. vehacha itkashar kolla kachada, dina verachamei. hada hu dichttiv, vayo'mer elav ani adonay '. amar ribi shim'on (n'' rvyyvsy) i ketiv vaydaber elhim el mosheh ani 'he, haveina amar hachi. ella la ketiv, ella vaydaber elhim el mosheh bekadmita, ulevatar vayo'mer elav ani 'he, demashma darga batar darga

Translations & Notes

וידבר אלקים. הוא גזרת הדין, כי השם אלקים הוא דין, המלכות. ויאמר אליו, אני הויה, היא מדרגה אחרת, ז"א, רחמים. ונקשר כאן הכל, דין ורחמים יחד, שהוא שלמות גדולה. זהו שכתוב, ויאמר אליו אני הויה, שהוא מידת הרחמים.
אם היה כתוב, וידבר אלקים אל משה, אני הויה. היה שנקשרו בשבילו דין ורחמים יחד. אבל לא כך כתוב, אלא, וידבר אלקים אל משה מתחילה, ואחר כך, ויאמר אליו, אני הויה. שמשמע, שהם מדרגה אחר מדרגה. ואינם דין ורחמים מקושרים יחד.

12

 12 וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מֹשֶׁה אִלְמָלֵא שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת, אִישׁ הָאֱלֹהִים, הָיָה נֶעֱנָשׁ עַל מַה שֶּׁאָמַר, אֲבָל מִשּׁוּם זֶה לֹא נֶעֱנַשׁ. לְאָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ קְטָטָה בְּאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ דְּבָרִים. הִיא הִתְחִילָה לְהִתְרַעֵם. כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה דָּבָר, הָיָה שָׁם הַמֶּלֶךְ, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדִּבּוּר, וְהִיא שָׁתְקָה וּפָסְקָה לְדַבֵּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ וּלְפָנַי דִּבַּרְתָּ דְּבָרִים אֵלּוּ? כִּבְיָכוֹל אַף כָּךְ מֹשֶׁה, וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה וְגוֹ'. מִיָּד - וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, הִתְחִיל לְהִתְרַעֵם. מִיָּד נָטַל הַמֶּלֶךְ הַדִּבּוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', וְלֹא יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ וּלְפָנַי דִּבַּרְתָּ דְּבָרִים אֵלֶּה?!

 12 וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מֹשֶׁה, אִלְמָלֵא דְּהֲוָה מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אִתְעַנָּשׁ עַל מַה דְּאָמַר, אֲבָל בְּגִינִי הַאי, לָא אִתְעַנָּשׁ. לְבַר נָשׁ דְּנָפַל לֵיהּ קְטָטָה בִּדְבִיתְהוּ, וְאָמַר לָהּ מִלִּין, שָׁרַאת הִיא לְאִתְרַעֲמָא, כֵּיוָן דְּשָׁארִית מִלָּה, הֲוָה תַּמָּן מַלְכָּא, נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, וְהִיא שַׁתְקַת וּפַסְקַת לְמַלְּלָא. אָמַר לֵיהּ מַלְכָּא, וְכִי לָא יָדַעְתְּ דַּאֲנָא הוּא מַלְכָּא, וּמִקָּמָאי מַלִּילַת מִלִּין אִלֵּין, כִּבְיָכוֹל אוּף הָכִי מֹשֶׁה, וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְיָ' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעוֹתָה וְגוֹ'. מִיָּד, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, שָׁארֵי לְאִתְרָעֲמָא, מִיָּד נָטַל מַלְכָּא מִלָּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְיָ' וְלָא יָדַעְתּ דַּאֲנָא הוּא מַלְכָּא, וּמִקָּמַאי מַלִּילַת מִלִּין אִלֵּין.

ve'amar rabi yosei, mosheh ilmale shehayah ba'al habayit, ish ha'elohim, hayah ne'enash al mah she'amar, aval mishum zeh lo ne'enash. le'adam shennafelah lo ketatah be'ishtto, ve'amar lah devarim. hi hitchilah lehitra'em. keivan shehitchilah davar, hayah sham hammelech, natal hammelech et hadibur, vehi shatekah ufasekah ledaber. amar lo hammelech: vechi lo yada'ta she'ani hammelech ulefanay dibarta devarim ellu? kivyachol af kach mosheh, vayashav mosheh el 'he vayo'mar adonay lamah hare'otah vego'. miad - vaydaber elohim el mosheh, hitchil lehitra'em. miad natal hammelech hadibur vayo'mer elav ani 'he, velo yada'ta she'ani hu hammelech ulefanay dibarta devarim elleh

ve'amar ribi yosei, mosheh, ilmale dehavah ma'reih deveita, ish ha'elohim, it'annash al mah de'amar, aval begini ha'y, la it'annash. levar nash denafal leih ketatah bidvithu, ve'amar lah millin, shara't hi le'itra'ama, keivan desha'rit millah, havah tamman malka, natal malka millah, vehi shatkat ufaskat lemallela. amar leih malka, vechi la yada't da'ana hu malka, umikkama'y mallilat millin illein, kivyachol uf hachi mosheh, vayashav mosheh el adonay ' vayo'mar adonay lamah hare'otah vego'. miad, vaydaber elohim el mosheh, sha'rei le'itra'ama, miad natal malka millah vayo'mer elav ani adonay ' vela yada't da'ana hu malka, umikkama'y mallilat millin illein

Translations & Notes

משה, אם לא היה בעליו של הבית, כמ"ש עליו, תפילה למשה איש האלקים, היה נענש על מה שאמר לאדנ"י, למה הֲרֵעותָה לעם הזה. אבל בשביל זה שהיה בעליו של הבית לא נענש. בדומה לאדם שנפל לו מריבה עם אשתו, שהייתה בת מלך, ואמר לה דברים שאינם הגונים, התחילה היא להתרעם. כיוון שהתחילה לומר דבר, היה שם המלך, לקח לו המלך את הדבר, והיא שתקה ופסקה מלדבר. אמר לו המלך לבעלה, וכי לא ידעת שאני מלך, ולפניי דיברת דברים אלו. כביכול אף משה כן, שכתוב, וישוב משה אל ה', ויאמר, אדנ"י, למה הֲרֵעותָה. מיד, וידבר אלקים אל משה, שהיא מידת הדין, כי הבת מלך התחילה להיתרעם. מיד לקח המלך את הדבר, ויאמר אליו, אני הויה. האם לא ידעת שאני מלך, ומלפני דיברת דברים אלו?

13

 13 וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי. לָמָּה שׁוֹנֶה הַשֵּׁם כָּאן מֵאֵלֶּה שֶׁלְּמַעְלָה? אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה, וְהָיָה לוֹ אָהוּב. כְּשֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ אָהוּב, שׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עַל יַד בִּתּוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ. בָּא זְמַן בִּתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּשְּׂאָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: קִרְאוּ אֶת הַבַּת מַלְכָּה גְּבִירָה. וְאָמַר לָהּ: עַד כָּאן דִּבַּרְתִּי עַל יָדֵךְ עִם מִי שֶׁדִּבַּרְתִּי, מִכָּאן וָהָלְאָה אֲנִי אוֹמַר לְבַעְלֵךְ, וְהוּא יֹאמַר לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. לְיָמִים אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ דְּבָרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַד שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר וְאָמַר לוֹ: וְכִי אֵינִי הַמֶּלֶךְ?! שֶׁעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא דִבֵּר אִישׁ עִמִּי אֶלָּא עַל יְדֵי בִּתִּי, [עַד שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה] וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת בִּתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ בְּגָלוּי מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתִי לְאַחֵר.

 13 וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי. אֲמַאי שָׁנֵּי שְׁמָא הָכָא מֵאִלֵּין דִּלְעֵילָּא. אֶלָּא לְמַלְכָּא, דְּהֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא, דְּלָא אִתְנְסִיבַת, וַהֲוָה לֵיהּ רְחִימָא. כַּד בָּעֵי מַלְכָּא לְמַלְּלָא בְּהַהוּא רְחִימָא, מְשַׁדֵּר לִבְרַתֵּיהּ לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ, וַהֲוָה מַלְכָּא עַל יְדָא דִּבְרַתֵּיהּ, מְמַלֵּיל עִמֵּיהּ. אָתָא זִמְנָא דִּבְרַתֵּיהּ לְאִתְנַסְּבָא, הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנְסִיבַת, אָמַר מַלְכָּא, קָרוּן לָהּ לִבְרַתָּא, קְרוּסְפוּנְיָא מַטְרוֹנִיתָא. וְאֲמַר לָהּ, עַד הָכָא, מַלִּילְנָא עַל יְדָךְ, לְמַאן דְּמַלִּילְנָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֲנָא אֵימָא לְבַעְלִיךְ, וְהוּא יֵימָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. לְיוֹמִין, אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ מִלִּין קָמֵי מַלְכָּא, עַד דְּהִיא שָׁרָאת לְמַלְּלָא, נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, אָמַר לֵיהּ, וְלָאו אֲנָא מַלְכָּא, דְּעַד יוֹמָא דָּא לָא מַלִּיל אֵינָשׁ עִמִּי, אֶלָּא עַל יְדָא דִּבְרַתִּי, (עד לא נסיבת) וַאֲנָא יָהִיבְנָא לָךְ בְּרַתִּי, וּמַלִּילְנָא עִמָּךְ בְּאִתְגַּלְיָא, מַה דְּלָא עֲבִידְנָא לְאָחֳרָא.

va'era el avraham el yitzchak ve'el ya'akov be'el shaday. lammah shoneh hashem ka'n me'elleh shellema'lah? ella, lemelech shehayetah lo vat shello nise'ah, vehayah lo ahuv. kesheratzah hammelech ledaber im oto ahuv, sholeach et bitto ledaber immo, vehayah hammelech al yad bitto medaber immo. ba zeman bitto lehinnase. oto yom shennise'ah amar hammelech: kir'u et habat malkah gevirah. ve'amar lah: ad ka'n dibartti al yadech im mi shedibartti, mika'n vahale'ah ani omar leva'lech, vehu yo'mar lemi shetzarich. leyamim amar lah ba'lah devarim lifnei hammelech, ve'ad shehi hitchilah ledaber, natal hammelech et hadavar ve'amar lo: vechi eini hammelech?! she'ad hayom hazzeh lo diber ish immi ella al yedei bitti, [ad shello nise'ah] va'ani natatti lecha et bitti vedibartti immecha begaluy mah shello asiti le'acher

va'era el avraham el yitzchak ve'el ya'akov be'el shaday. ama'y shannei shema hacha me'illein dil'eilla. ella lemalka, dehavah leih beratta, dela itnesivat, vahavah leih rechima. kad ba'ei malka lemallela behahu rechima, meshader livratteih lemallela immeih, vahavah malka al yeda divratteih, memalleil immeih. ata zimna divratteih le'itnasseva, hahu yoma de'itnesivat, amar malka, karun lah livratta, kerusefuneya matronita. ve'amar lah, ad hacha, mallilna al yedach, lema'n demallilna mika'n ulehale'ah ana eima leva'lich, vehu yeima lema'n de'itzterich. leyomin, amar lah ba'lah millin kamei malka, ad dehi shara't lemallela, natal malka millah, amar leih, vela'v ana malka, de'ad yoma da la mallil einash immi, ella al yeda divratti, (d lo nsyvt) va'ana yahivna lach beratti, umallilna immach be'itgalya, mah dela avidna le'achora

Translations & Notes

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. למה שינה את השמות של מעלה אדנ"י הויה אלקים, וכאן אמר אל שדי? אלא בדומה למלך שהיה לו בת בלתי נשואה, והיה לו אוהב. כשרצה המלך לדבר עם האוהב, שלח את בתו לדבר עימו, והיה המלך מדבר עימו ע"י בתו. הגיע זמנה של בתו להינשא. באותו יום שנישאה, אמר המלך, קיראו לה מטרוניתא יקרה. ואמר לה, עד עתה דברתי על ידֵך למי שדברתי, מכאן ולהלאה אני אומר לבעלך, והוא יאמר למי שצריך. לימים אמר לה בעלה, דָברי ריב לפני המלך, עד שהיא התחילה לדבר, לקח לו המלך את הדבר. אמר לו, וכי איני המלך, אשר עד יום הזה לא דיבר איש עימי אלא ע"י בתי, ואני נתתי לך את בתי, ודברתי עימך בגלוי, מה שלא עשיתי לאדם אחר.
Prev Zohar
Next Zohar