155 פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה אֵלָיו, רָמַז לְאָמָּנִים וְצִיְּרוּ בְּחַדְרוֹ אֶת דְּמוּתָהּ עַל מִטָּתוֹ בַּכֹּתֶל. לֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה עַל לוּחַ עֵץ, וּכְשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמִטָּתוֹ, הֶעֱלָה אוֹתָהּ עִמּוֹ. כָּל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אַחֲרָיו הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ דְיוֹקָן מְצֻיָּר בְּצִיּוּר, וְהָיוּ נִכְנָסִים לְפָנָיו בַּדְּחָנִים, וּכְשֶׁעוֹלֶה לְמִטָּתוֹ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאוֹתוֹ צִיּוּר, לָכֵן הַמֶּלֶךְ לָקָה כָּאן יוֹתֵר מֵהַכֹּל. (בֹּא וּרְאֵה) הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ, וְאַחַר כָּךְ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ. וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא רַק לוֹ לְבַדּוֹ.

 155 פַּרְעֹה קַדְמָאָה, בְּשַׁעֲתָה דְּאִתְנְסִיבַת שָׂרָה לְגַבֵּיהּ, רָמַז לְאוּמָנִין, וְצִיְּירוּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא בְּאִדָּרֵיהּ, עַל עַרְסֵיהּ בְּכוֹתָלָא, לָא נָח דַּעְתֵּיהּ, עַד דְּעָבְדוּ דִּיּוּקְנָא דְּשָׂרָה בִּנְסִירוּ, וְכַד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ, סָלִיק לָהּ עִמֵּיהּ. כָּל מַלְכָּא דְּאָתָא אֲבַתְרֵיהּ, הֲוָה חָמֵי הַהוּא דִּיּוּקְנָא מְצַיְּירָא צִיּוּרָא, וַהֲווּ עָאלִין קָמֵיהּ בְּדִיחִין, כַּד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ הֲוָה אִתְהֲנֵי בְּהַהוּא צִיּוּר. בְּגִין כַּךְ, מַלְכָּא אַלְקֵי הָכָא יַתִּיר מִכֹּלָּא. (תא חזי) הַיְינוּ דִּכְתִּיב, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ. וּלְבָתַר, וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ. וּבְכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא לֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהּ.

par'oh hari'shon, besha'ah shennilkechah sarah elav, ramaz le'ammanim vetzieru bechadro et demutah al mittato bakotel. lo nachah da'tto ad she'asu et demutah shel sarah al luach etz, ucheshehayah oleh lemittato, he'elah otah immo. kal melech sheba acharav hayah ro'eh oto deyokan metzuyar betziur, veha'u nichnasim lefanav badechanim, ucheshe'oleh lemittato hayah neheneh me'oto tziur, lachen hammelech lakah ka'n yoter mehakol. (bo ure'eh) haynu mah shekatuv uvachadar mishkavecha ve'al mittatecha, ve'achar kach uveveit avadeicha uve'ammecha. uvechullam lo chatuv al mittatam, ella rak lo levado

par'oh kadma'ah, besha'atah de'itnesivat sarah legabeih, ramaz le'umanin, vetzieyru hahu diukena be'idareih, al arseih bechotala, la nach da'tteih, ad de'avedu diukena desarah binsiru, vechad salik le'arseih, salik lah immeih. kal malka de'ata avatreih, havah chamei hahu diukena metzayeyra tziura, vahavu a'lin kameih bedichin, kad salik le'arseih havah ithanei behahu tziur. begin kach, malka alkei hacha yattir mikolla. (t chzy) hayeynu dichttiv, uvachadar mishkavecha ve'al mittatecha. ulevatar, uveveit avadeicha uve'ammecha. uvechullehu la ketiv al mittatam, ella leih bilchodeih

Translations & Notes

פרעה הראשון, בשעה שנלקחה שרה אליו, רמז לאומנים וציירו צורתה בחדרו בכותל שעל מיטתו. עוד לא נח דעתו, עד שעשו צורת שרה על לוח, וכשעלה למיטתו העלה את הלוח עימו. כל מלך שבא אחריו היה רואה את הדמות ההיא, המצוירת בציור. והיו באים לפניו בדחנים, וכשעלה למיטתו היה נהנה מאותו ציור. משום זה הוכה המלך כאן יותר מכולם. שכתוב, ובחדר משכבך ועל מיטתך. ואח"כ, ובבית עבדיך ובעמך. ובכולם לא כתוב על מיטתם, אלא בו בלבדו.

 156 רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (קהלת א) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וְאָמְרוּ אוֹתוֹ הַחֲבֵרִים, אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָם נְחָלִים נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַיָּם, וְהַיָּם לוֹקֵחַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵב אוֹתָם לְתוֹכוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁקּוֹפְאִים הַמַּיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְאוֹתוֹ הַקֶּרַח שׁוֹאֵב אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּכְנָס בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים הַמַּיִם בְּתֹקֶף שֶׁל הַדָּרוֹם, וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי.

 156 ר' אַבָּא פָּתַח, (קהלת א') כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאַמְרֵי לֵיהּ חַבְרַיָּיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן נָחֲלִין עָאלִין לְגוֹ יַמָּא, וְיַמָּא נָקִיט לוֹן, וְשָׁאִיב לוֹן בְּגַוֵּיהּ, בְּגִין דְּקָפָאן מַיָּא בְּגוֹ יַמָּא, וְהַהוּא גְלִידִי שָׁאִיב כָּל מַיָּא דְּעָאלִין בֵּיהּ, וּלְבָתַר נָפְקִין מַיָּא בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, וְאַשְׁקֵי יַת כָּל חֵיוַת בָּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים ק''ד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי. (זהו הנזכר הכא).

rabi aba patach, (khlt ) kal hannechalim holechim el hayam vehayam einennu male el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalechet. pasuk zeh ne'emar ve'ameru oto hachaverim, aval bo re'eh, keshe'otam nechalim nichnasim letoch hayam, vehayam lokeach otam vesho'ev otam letocho bishvil shekkofe'im hammayim betoch hayam, ve'oto hakkerach sho'ev et hammayim shennichnas bo, ve'achar kach yotze'im hammayim betokef shel hadarom, umashkeh et kal chayot hasadeh, kemo shenne'emar (thlym kd) yashku kal chayto saday

r' aba patach, (khlt ') kal hannechalim holechim el hayam vehayam einennu male el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalachet. ha'y kera ittemar, ve'amrei leih chavrayay. aval ta chazei, kad innun nachalin a'lin lego yamma, veyamma nakit lon, vesha'iv lon begaveih, begin dekafa'n maya bego yamma, vehahu gelidi sha'iv kal maya de'a'lin beih, ulevatar nafekin maya bettukefa dedarom, ve'ashkei yat kal cheivat bara, kemah de'at amer (thlym k''d) yashku kal chayto saday. (zhv hnzchr hch

Translations & Notes

כל הנחלים הולכים אל הים. כשאלו הנחלים, האורות דז"א, הולכים אל הים, המלכות, והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו. ואח"כ יוצאים המים בתוקפו של הדרום, בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל חיות השדה, כמ"ש, ישקו כל חַיְתוֹ שָׂדָי.
כי תחילה מקבלת המלכות מצד שמאל בלבד, שאז קומתה שווה לז"א, משום שאז יש לה ג"ר דחכמה. אלא בלי חסדים החכמה אינה יכולה להאיר, וע"כ נעשית אז המלכות ים הקפוא, כי האור שבה קפוא ואינו מאיר. ואח"כ בא קו אמצעי, ומגביר הימין על השמאל, ואז משפיע הימין את החסדים אל השמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז נמס הקרח, והים משקה לכל העולמות. אמנם משום זה מתמעטת החכמה מג"ר, ואין בה רק ו"ק דג"ר.
האורות דקו שמאל דבינה, שמשפיע הז"א למלכות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי. והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, שהאורות הגדולים דג"ר דחכמה אינם באים לתוך המלכות, אלא בזמן שהוא קפוא. כי אחר שנמס הקרח, כבר אין בה אלא ו"ק דחכמה. ולפיכך נבחן שהקרח ההוא שואב כל המים הבאים בו, אפילו הג"ר דחכמה, ולא במצב שאח"כ. שיוצאים המים בתוקפו של הדרום, שהימין, הדרום, מתגבר על קו שמאל. ואז משפיע לו חסדים להלביש החכמה, והקרח נמס וחזר למים להשפיע לכל התחתונים, ומשקה כל חיות השדה, כלומר אל המדרגות שבבי"ע, שהם מחוץ מאצילות.

 157 וּבֹא רְאֵה, יָם שֶׁקּוֹפֵא שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַמַּיִם וּמַפְשִׁיר בְּכֹחַ הַדָּרוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְנֶאֱמַר.

 157 וְתָא חֲזֵי, יַמָּא דְּקָפָא שָׁאִיב כָּל מַיָּא, וְאִשְׁתְּרֵי בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּבְגִין כַּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְאִתְּמַר.

uvo re'eh, yam shekkofe sho'ev et kal hammayim umafshir bechoach hadarom kemo shennitba'er, umishum kach einennu male, vene'emar

veta chazei, yamma dekafa sha'iv kal maya, ve'ishtterei bettukefa dedarom, kemah de'ittemar, uvegin kach einennu male, ve'ittemar

Translations & Notes

הים הקפוא, בעת שהים מקבל מקו שמאל, שאז נקפא, שואב כל המים, ואפילו ג"ר דחכמה. והוא נמס בתוקפו של דרום, שמתגבר על השמאל, צפון, בכוח קו אמצעי. ואז משפיע לו חסדים להתלבשות החכמה שבו, שבזה הוא יכול להאיר למטה, שנבחן זה שהקרח נמס וחזר למים. ומשום זה, הים איננו מלא. כי מתוך שאינו חוזר למים, זולת ע"י קו אמצעי, שמגביר הדרום על הצפון, הרי הוא מפסיד עי"ז את הג"ר דחכמה, שקיבל בעת היותו קפוא. ונמצא, שאינו מלא, כי חסר לו הג"ר.