156 רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (קהלת א) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וְאָמְרוּ אוֹתוֹ הַחֲבֵרִים, אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָם נְחָלִים נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַיָּם, וְהַיָּם לוֹקֵחַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵב אוֹתָם לְתוֹכוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁקּוֹפְאִים הַמַּיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְאוֹתוֹ הַקֶּרַח שׁוֹאֵב אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּכְנָס בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים הַמַּיִם בְּתֹקֶף שֶׁל הַדָּרוֹם, וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי.

 156 ר' אַבָּא פָּתַח, (קהלת א') כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאַמְרֵי לֵיהּ חַבְרַיָּיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן נָחֲלִין עָאלִין לְגוֹ יַמָּא, וְיַמָּא נָקִיט לוֹן, וְשָׁאִיב לוֹן בְּגַוֵּיהּ, בְּגִין דְּקָפָאן מַיָּא בְּגוֹ יַמָּא, וְהַהוּא גְלִידִי שָׁאִיב כָּל מַיָּא דְּעָאלִין בֵּיהּ, וּלְבָתַר נָפְקִין מַיָּא בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, וְאַשְׁקֵי יַת כָּל חֵיוַת בָּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים ק''ד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי. (זהו הנזכר הכא).

rabi aba patach, (khlt ) kal hannechalim holechim el hayam vehayam einennu male el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalechet. pasuk zeh ne'emar ve'ameru oto hachaverim, aval bo re'eh, keshe'otam nechalim nichnasim letoch hayam, vehayam lokeach otam vesho'ev otam letocho bishvil shekkofe'im hammayim betoch hayam, ve'oto hakkerach sho'ev et hammayim shennichnas bo, ve'achar kach yotze'im hammayim betokef shel hadarom, umashkeh et kal chayot hasadeh, kemo shenne'emar (thlym kd) yashku kal chayto saday

r' aba patach, (khlt ') kal hannechalim holechim el hayam vehayam einennu male el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalachet. ha'y kera ittemar, ve'amrei leih chavrayay. aval ta chazei, kad innun nachalin a'lin lego yamma, veyamma nakit lon, vesha'iv lon begaveih, begin dekafa'n maya bego yamma, vehahu gelidi sha'iv kal maya de'a'lin beih, ulevatar nafekin maya bettukefa dedarom, ve'ashkei yat kal cheivat bara, kemah de'at amer (thlym k''d) yashku kal chayto saday. (zhv hnzchr hch

Translations & Notes

כל הנחלים הולכים אל הים. כשאלו הנחלים, האורות דז"א, הולכים אל הים, המלכות, והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו. ואח"כ יוצאים המים בתוקפו של הדרום, בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל חיות השדה, כמ"ש, ישקו כל חַיְתוֹ שָׂדָי.
כי תחילה מקבלת המלכות מצד שמאל בלבד, שאז קומתה שווה לז"א, משום שאז יש לה ג"ר דחכמה. אלא בלי חסדים החכמה אינה יכולה להאיר, וע"כ נעשית אז המלכות ים הקפוא, כי האור שבה קפוא ואינו מאיר. ואח"כ בא קו אמצעי, ומגביר הימין על השמאל, ואז משפיע הימין את החסדים אל השמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז נמס הקרח, והים משקה לכל העולמות. אמנם משום זה מתמעטת החכמה מג"ר, ואין בה רק ו"ק דג"ר.
האורות דקו שמאל דבינה, שמשפיע הז"א למלכות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי. והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, שהאורות הגדולים דג"ר דחכמה אינם באים לתוך המלכות, אלא בזמן שהוא קפוא. כי אחר שנמס הקרח, כבר אין בה אלא ו"ק דחכמה. ולפיכך נבחן שהקרח ההוא שואב כל המים הבאים בו, אפילו הג"ר דחכמה, ולא במצב שאח"כ. שיוצאים המים בתוקפו של הדרום, שהימין, הדרום, מתגבר על קו שמאל. ואז משפיע לו חסדים להלביש החכמה, והקרח נמס וחזר למים להשפיע לכל התחתונים, ומשקה כל חיות השדה, כלומר אל המדרגות שבבי"ע, שהם מחוץ מאצילות.

 157 וּבֹא רְאֵה, יָם שֶׁקּוֹפֵא שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַמַּיִם וּמַפְשִׁיר בְּכֹחַ הַדָּרוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְנֶאֱמַר.

 157 וְתָא חֲזֵי, יַמָּא דְּקָפָא שָׁאִיב כָּל מַיָּא, וְאִשְׁתְּרֵי בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּבְגִין כַּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְאִתְּמַר.

uvo re'eh, yam shekkofe sho'ev et kal hammayim umafshir bechoach hadarom kemo shennitba'er, umishum kach einennu male, vene'emar

veta chazei, yamma dekafa sha'iv kal maya, ve'ishtterei bettukefa dedarom, kemah de'ittemar, uvegin kach einennu male, ve'ittemar

Translations & Notes

הים הקפוא, בעת שהים מקבל מקו שמאל, שאז נקפא, שואב כל המים, ואפילו ג"ר דחכמה. והוא נמס בתוקפו של דרום, שמתגבר על השמאל, צפון, בכוח קו אמצעי. ואז משפיע לו חסדים להתלבשות החכמה שבו, שבזה הוא יכול להאיר למטה, שנבחן זה שהקרח נמס וחזר למים. ומשום זה, הים איננו מלא. כי מתוך שאינו חוזר למים, זולת ע"י קו אמצעי, שמגביר הדרום על הצפון, הרי הוא מפסיד עי"ז את הג"ר דחכמה, שקיבל בעת היותו קפוא. ונמצא, שאינו מלא, כי חסר לו הג"ר.

 158 וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. מָה הַטַּעַם הֵם שָׁבִים? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן לֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהוּא מוֹצִיא תָּמִיד מַיִם לַיָּם, וְעַל זֶה הַמַּיִם שָׁבִים לָלֶכֶת, וְשָׁבִים, וְהוֹלְכִים וְשָׁבִים, וְלֹא פוֹסְקִים לְעוֹלָמִים. וּכְשֶׁהוּא שָׁב לָלֶכֶת, כְּדֵי לָלֶכֶת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַכֹּל, וּבָאָה רוּחַ צָפוֹן וְהַמַּיִם קוֹפְאִים, וְרוּחַ הַדָּרוֹם שֶׁהִיא חֲמִימָה, (מַפְשִׁירָה) מַטִּילָה אוֹתָם לָלֶכֶת לְכָל צַד. וְעַל זֶה הַיָּם הַזֶּה יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִילָם הוּא עוֹמֵד, וָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת וְנוֹסְעוֹת לְכָל צַד.

 158 וְהָא אִתְּעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא. אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. מַאי טַעֲמָא הֵם שָׁבִים. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן לָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וְהוּא אַפִּיק תָּדִיר מַיָּא לְיַמָּא, וְעַל דָּא, מַיִין שָׁבִין לָלֶכֶת, וְתָבִין, וְאַזְלִין וְתָבִין, וְלָא פָּסְקִין לְעָלְמִין. וְכַד אִיהוּ תָּב לָלֶכֶת, בְּגִין לְמֵהַךְ לְאַשְׁקָאָה לְכֹלָּא, וְאָתֵי רוּחַ (וארא כ''ד ע''א) צָפוֹן וְקָפֵי מַיָּא, וְרוּחָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ חֲמִימָא, (ס''א שרי) שָׁדֵּי לוֹן לְמֵהַךְ לְכָל סְטָר. וְעַל דָּא, הַאי יַמָּא יָתִיב בֵּין תְּרֵי סִטְרֵי אִלֵּין, וּבְגִינַיְיהוּ קַיְּימָא, וְאַרְבִין אַזְלִין וְנַטְלִין לְכָל סְטָר.

vaharei hit'oreru vo hachaverim, el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalechet. mah hatta'am hem shavim? mishum she'oto nahar sheshofea veyotze me'eden lo fosek le'olamim, vehu motzi tamid mayim layam, ve'al zeh hammayim shavim lalechet, veshavim, veholechim veshavim, velo fosekim le'olamim. ucheshehu shav lalechet, kedei lalechet lehashkot et hakol, uva'ah ruach tzafon vehammayim kofe'im, veruach hadarom shehi chamimah, (mafshirah) mattilah otam lalechet lechal tzad. ve'al zeh hayam hazzeh yoshev bein shenei hatzedadim hallalu, uvishvilam hu omed, va'oniot holechot venose'ot lechal tzad

veha itte'aru beih chavrayay. el makom shehannechalim holechim sham hem shavim lalachet. ma'y ta'ama hem shavim. begin dehahu nahar denagid venafik me'eden la pasik le'alemin, vehu apik tadir maya leyamma, ve'al da, mayin shavin lalechet, vetavin, ve'azlin vetavin, vela pasekin le'alemin. vechad ihu tav lalechet, begin lemehach le'ashka'ah lecholla, ve'atei ruach (v'r ch''d '') tzafon vekafei maya, verucha dedarom de'ihu chamima, (s'' shry) shadei lon lemehach lechal setar. ve'al da, ha'y yamma yativ bein terei sitrei illein, uveginayeyhu kayeyma, ve'arvin azlin venatlin lechal setar

Translations & Notes

אל מקום שהנחלים הולכים, שם החברים שבים ללכת, משום שנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א, אינו מפסיק שִפעו לעולם מן המלכות. והוא מוציא תמיד מים אל הים. ועל כן המים שָבים ללכת, ושָבים והולכים ושבים ואינם פוסקים לעולם. וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכל, להמשיך חכמה המכניע את כל הקליפות, בא רוח צפון, השמאל, שמשם החכמה, ונקפאים המים. ורוח הדרום, שהוא חם, פותח אותם, שיוכלו ללכת לכל צד. ועל כן ים יושב בין שני צדדים צפון ודרום, ועל ידיהם מתקיים. ואוניות, שהן המדרגות המקבלות מן המלכות, הולכות ונוסעות בו לכל צד, אחר שד' רוחות, דרום צפון מזרח ומערב, נכללים זה בזה.