20

 20 וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, מִשּׁוּם שֶׁנִּמּוֹלוּ. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל, יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי לֹא יוֹרֵשׁ אֶרֶץ אֶלָּא צַדִּיק, וְכָל מִי שֶׁנִּמּוֹל נִקְרָא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. כָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל וְשׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית הַזֹּאת, נִקְרָא צַדִּיק. בֹּא רְאֵה מִיּוֹסֵף, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא צַדִּיק עַד שֶׁשָּׁמַר אוֹתָהּ בְּרִית, אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַר אוֹתוֹ, נִקְרָא צַדִּיק, יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

 20 (שמות ו') וְגַם הֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, בְּגִין דְּאִתְגְּזָרוּ. דְּכָל מַאן דְּאִתְגְּזַר, יָרִית אַרְעָא, דְּהָא לָא יָרִית אַרְעָא, אֶלָּא צַדִּיק, וְכָל מַאן דְּאִתְגְּזַר, אִקְרֵי צַדִּיק. דִּכְתִּיב, (ישעיה ס') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, כָּל מַאן דְּאִתְגְּזַר, וְנָטִיר הַאי אָת קַיָּימָא, אִקְרֵי צַדִּיק, תָּא חֲזֵי מִן יוֹסֵף, דְּכָל יוֹמוֹי לָא אִקְרֵי צַדִּיק, עַד דְּנָטִיר הַהוּא בְּרִית, אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּנָטַר לֵיהּ, אִקְרֵי צַדִּיק, יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

vegam hakimoti et beriti ittam latet lahem et eretz kena'an, mishum shennimmolu. shekal mi shennimmol, yoresh et ha'aretz, sheharei lo yoresh eretz ella tzadik, vechal mi shennimmol nikra tzadik, shekatuv (ysh'yh s) ve'ammech kullam tzadikim le'olam yirshu aretz. kal mi shennimmol veshomer ot haberit hazzo't, nikra tzadik. bo re'eh miosef, shekal yamav lo nikra tzadik ad sheshamar otah berit, ot berit hakkodesh. keivan sheshamar oto, nikra tzadik, yosef hatzadik

(shmvt v') vegam hakimoti et beriti ittam latet lahem et eretz kena'an, begin de'itgezaru. dechal ma'n de'itgezar, yarit ar'a, deha la yarit ar'a, ella tzadik, vechal ma'n de'itgezar, ikrei tzadik. dichttiv, (ysh'yh s') ve'ammech kullam tzadikim le'olam yirshu aretz, kal ma'n de'itgezar, venatir ha'y at kayayma, ikrei tzadik, ta chazei min yosef, dechal yomoy la ikrei tzadik, ad denatir hahu berit, at kayayma kadisha. keivan denatar leih, ikrei tzadik, yosef hatzadik

Translations & Notes

וגם הקימותי את בריתי. משום שנימולו. שכל מי שנימול, יורש הארץ. וע"כ כתוב, לתת להם את ארץ כנען. כי הארץ אינו יורש אלא צדיק. וכל מי שנימול נקרא צדיק, שכתוב, ועמֵך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. כל מי שנימול ושומר אות הברית נקרא צדיק. יוסף, שכל ימיו לא נקרא צדיק, עד ששמר ברית ההוא, אות ברית קודש. כיוון ששמר אותו במעשה של אשת פוטיפר, נקרא צדיק, כלומר יוסף הצדיק.
צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים [גוונין דמתחזיין ודלא מתחזיין]

21

 21 רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ [עִמּוֹ], וְרַבִּי אַבָּא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּסוּק זֶה שֶׁכָּתוּב וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב וְגוֹ', מַהוּ וָאֵרָא? וַאֲדַבֵּר הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר בְּנִי, זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן.

 21 רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב יוֹמָא, חַד, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, (עמיה) וְרִבִּי אַבָּא עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קְרָא דִּכְתִּיב, וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב וְגוֹ'. מַהוּ וָאֵרָא, וַאֲדַבֵּר מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, אֶלְעָזָר בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.

rabi shim'on hayah yoshev yom echad, verabi el'azar beno [immo], verabi aba immo. amar rabi el'azar, pasuk zeh shekatuv va'era el avraham el yitzchak ve'el ya'akov vego', mahu va'era? va'adaber hayah tzarich (lichttov)! amar lo, el'azar beni, zehu sod elyon

ribi shim'on havah yativ yoma, chad, veribi el'azar bereih, (myh) veribi aba immeih. amar ribi el'azar, ha'y kera dichttiv, va'era el avraham el yitzchak ve'el ya'akov vego'. mahu va'era, va'adaber miba'ei leih. amar leih, el'azar beri, raza illa'ah ihu

Translations & Notes

כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. מהו וארא? ואדבר היה צריך לומר.

22

 22 בֹּא רְאֵה, יֵשׁ גְּוָנִים שֶׁנִּרְאִים וְיֵשׁ גְּוָנִים שֶׁלֹּא נִרְאִים. וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ הֵם סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הָאֱמוּנָה, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים אוֹתוֹ וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. וְאֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים לֹא זָכָה בָּהֶם אָדָם, עַד שֶׁבָּאוּ הָאָבוֹת וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה כָּתוּב וָאֵרָא, שֶׁרָאוּ אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁהִתְגַּלּוּ.

 22 תָּא חֲזֵי, אִית גַּוְונִין דְּמִתְחַזְיָין, וְאִית גַּוְונִין דְּלָא מִתְחַזְיָין. וְאִלֵּין וְאִלֵּין, אִינּוּן רָזָא עִלָּאָה דִּמְהֵימְנוּתָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין לֵיהּ, וְלָא מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ וְאִלֵּין דְּמִתְחַזְיָין, לָא זָכָה בְּהוּ בַּר נָשׁ, עַד דְּאָתוּ אֲבָהָן, וְקָיְימוּ עָלַיְיהוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב וָאֵרָא, דְּחָמוּ, אִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְגַּלְּיָין.

bo re'eh, yesh gevanim shennir'im veyesh gevanim shello nir'im. ve'ellu va'ellu hem sod elyon shel ha'emunah, uvenei adam lo yode'im oto velo misttakelim bo. ve'elleh shennir'im lo zachah bahem adam, ad sheba'u ha'avot ve'amedu aleihem, ve'al zeh katuv va'era, shera'u otam gevanim shehitgallu

ta chazei, it gavevnin demitchazyayn, ve'it gavevnin dela mitchazyayn. ve'illein ve'illein, innun raza illa'ah dimheimnuta, uvenei nasha la yad'in leih, vela misttakelin beih ve'illein demitchazyayn, la zachah behu bar nash, ad de'atu avahan, vekayeymu alayeyhu. ve'al da ketiv va'era, dechamu, innun gavevnin de'itgalleyayn

Translations & Notes

יש צבעים הנראים, ויש צבעים שאינם נראים. אלו ואלו הם סוד עליון של האמונה. ובני אדם אינם יודעים אותו ואינם מסתכלים בו. ואלו צבעים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות והשיגו אותם. ועל זה כתוב, וארא, שראו אלו צבעים הנראים.
חג"ת דז"א, שהם ג' קווים שלו, יש להם ג' צבעים, לבן אדום ירוק. ואילו חג"ת מכונים גוונים. ומהם נמשכים ג' הקווים למלכות בהארת החכמה, המכונה ראייה. אמנם חג"ת במקומם עצמם הם מכוסים ונעלמים מחכמה, ואינם מאירים אלא באור החסדים. והוא מטעם, כי חפץ חסד הוא, כי להיותו נמשך מבינה, הוא אוהב החסדים יותר מחכמה. ונמצא שרק ג' הגוונים הנמשכים למלכות, המה מאירים בהארת החכמה, המכונה ראייה. וע"כ הם מכונים גוונים הנראים, כלומר, שיש בהם חכמה. אבל ג' הגוונים שבמקומם עצמם בז"א, הם גוונים שלא נראים, שאין בהם חכמה, המכונה ראייה.
ואֵלו הנראים, לא זכה בהם אדם עד שבאו חג"ת דז"א, הנקראים אבות, האירו ג' הצבעים שלהם אל המלכות. ושם במלכות נעשו גוונים המאירים, שבה מתגלים ג' הצבעים בהארת החכמה. אבל בעודם בז"א הם סתומים ואינם נראים, כי החסדים שבו מכוסים מחכמה.